ב 🔗
הָעֶרֶב הָיָה רַךְ וַיִּיף בְּלִי אֵשׁ-דִּמְדוּמִים,
רַק נֹגַהּ צַח וְיָרֹק הִשְׁתַּפֵּךְ בַּשָּׁמַיִם,
וַיְהִי כְּתַאֲוָה זָרָה וּמְתוּקָה לָעֵינַיִם,
כְּמוֹפֵת חַי מִקִּסְמֵי הָאשֶׁר הַחֲתוּמִים.
וַיְהִי כָל גָּוֶן רַךְ, מִשְׁבֶּצֶת-רֹךְ כָּל צוּרָהּ,
כְּמוֹ נֶפֶשׁ-כֹּל הֶאֱמִינָה לְרֶגַע קַל בְּתֻמָּהּ
בְּאשֶׁר רָחוֹק זֶה וּבְתַאֲוָה זֹאת הַמְדֻמָּה,
הַכְּתוּבִים לְזִכָּרוֹן בִּכְתֹבֶת-שְׁחָקִים בְּרוּרָה.