לֵיל קֹר, אָפֵס מִשְׂחָק מֵעִיר. בָּתֵּי-מוֹעֵד נִנְעָלִים.
אֶת אֵשׁ שְׁלָגֶיהָ הַלְּבָנָה תְּלַבֶּה הַסּוּפָה.
אִישׁ יְהוּדִי מְהַלֵּךְ וְעוֹטֶה עַל כְּתֵפוֹ הַכְּפוּפָה
פַּרְוָה שֶׁל אָזְנֵי אַרְנָבוֹת וְזַנְבוֹת שׁוּעָלִים.
— אָן תֵּלֵךְ עִם גַּלְגַּל הַסּוּפָה הָרָץ בְּלִי מְגַמָּה,
וּמָה עַל כְּתֵפֶיךָ זוֹ פַרְוָה נִלְעָגָה וְזָרָה? —
"לָבַשְׁתִּי בַקָּרָה אֶת פַּרְוַת הַמּוּסָר הַחַמָּה,
וּבַאֲשֶׁר יַנְחֵנִי שָׁם אֶחְזֹר עִם גַּלְגַּל הַסְּעָרָה."
— מִי פֶלִיא וְאָמָּן וָלֵץ אֲשֶׁר לָקַט וְתָפַר
זְנַב עוֹר וּבְדַל אֹזֶן לִגְלִימָה עוֹטֶפֶת מָתְנָיִם? —
"גּוֹרָלִי-מַלְעִיגִי מֵאָז, מַלְבִּישֵׁנִי עַד עָפָר: —
הוּא לָקַט וְתָפַר, כִּי מִסְפַּר חֳרָפָיו אַלְפָּיִם."