הָאֹהֶל חָלַם, הָעֵץ לֹא רָעַד,
הַכֹּל הִתְכַּוֵּץ מִכְּאֵב וּתְפִלָּה.
הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה וּכְנֻפְיַת עָבִים
בֵּין גַּלֵּי זָהָב דֹּם אָחֲזָה שְׁבִילָהּ
בָּאֶשְׁנָב חֶרֶשׁ הִתְדַּפְּקָה צִפּוֹר
וַיִּשֹּׁב רוּחַ וּפָשְׁטוּ צְלָלִים,
וּרְצוּעוֹת זָהָב הִצְהִיבוּ רֶגַע
עֲפַר הָרִצְפָּה וּשְׁחוֹר הַכְּתָלִים.
וּבְצִבְעֵי קֶשֶׁת הִתְקַשְּׁטוּ פִתְאֹם
בַּכּוֹס הַשְּׁבוּרָה אָז פְּנֵי הַמָּיִם,
וַחֲבַצָּלוֹת שֶׁבָּמוֹ טָבְלוּ
הִתְכַּסּוּ חַכְלִיל מִזְּהַב קַרְנָיִם.
וּכְאֵב וְרַחֲמִים בַּלֵּב הֵעִירוּ
אָז פְּרָחִים אֵלֶּה, אֲשֶׁר נָבָלוּ,
וְקַרְנֵי שְׁקִיעָה אֲחוּזוֹת חֶמְלָה
נְשָׁקוּם חֶרֶשׁ וְדֹם אָבָלוּ…
תרס"ח