עַל מֶרְחֲבֵי צִיָּה טָס נִמְהָר וְאָפֵל בֶּן-עָב
אֲיֹם יֹפִי קוֹדֵר וּמַפְחִיד וּמַקְסִים כִּקְרָב.
מוֹלִידוֹ אֹקְיָנוֹס, הֲרַת כָּל חֲלוֹמוֹת הַדְּרוֹר,
וְאִמּוֹ – שַׁלֶּטֶת הָאוֹר.
בְּחָזוֹ הַכַּבִּיר הִתְעַבֵּר, הִתְגָּעֵשׁ בַּעְיָם
הַסַּעַר צְמֵא קְרָבוֹת – מוֹרָשָׁה מֵאָבִיו הַיָּם;
הַשֶּׁמֶשׁ הוֹרָתוֹבּוֹ נָטְעָה רְצוֹן אֳלֹהִים
לְהַפְרוֹת אֲדָמָה וּמְתִים.
אַךְ גְּבוּל אֵין לַצִּיָּה וּמְצָרִים – לְחוֹלוֹת הָעַד.
הֶעָנָן הִתְעַצֵּב: אֵי יַעֲרֶה אֶת שִׁפְעַת הַלְּשַׁד?
רַק כֵּפִים עֲרֻמִּים וְעַפְרוֹת חֲרֵרִים בַּכֹּל:
לֹא יִפְרוּ אֲבָנִים וָחוֹל.
וְנִלְאֶה מִנְּדוּדָיו הִתְאַבֵּל וַיָרֶד הָעָב
עַל אוֹנוֹ הַצָּפוּן, עַל כֹּחוֹ הַּכָּלֶה לַשָּׁוְא…
וַיַּשְׁחֵת לַצִּיָּה אֶת לַהַט יְגוֹנוֹ הָעָז
בִּמְטַר דְּמָעוֹת קָרוֹת – וָגָז.
הַחוֹל בָּלַע מַהֵר אֶת זֵכֶר הַנֶּאֳסָף בְּלִי עֵת.
הַמִּדְבָּר כְּקֶדֶם מְפַכֶּה אֶת נָגְהוֹ הַמֵּת.
רַק רֶגַע הִזְדַּעְזַע כְּזוֹכֵר אַגָּדָה נִפְלָאת,
וְשֵׁנִית הִשְׁתַּקַּע בִּשְׁנָת.