רקע
חגי אשד
החלטות קשות בדרך

הנשיא המצרי אנואר סאדאת יהיה מעוניין להציג את ביקורו בישראל כהצלחה גדולה, אם קיבל מישראל תמורה מידית ישירה או לא קיבל, אם עשתה ישראל מחווה כלשהי לקראתו או לא עשתה.

הנשיא סאדאת ימנע ככל הנראה ממתיחת ביקורת על קבלת הפנים שזכה לה בישראל, או על תוצאות הביקור. הוא לא ירצה ליצור רושם שחזר מישראל בידיים ריקות. ניתן היה להבחין באכזבה מסויימת בין נציגי העתונות העולמית והישראלית שליוו את הביקור, על כך שישראל לא השכילה לגמול לסאדאת במחווה כלשהי על ביקורו בישראל. הדבר בא לידי ביטוי במסיבת עתונאים שנערכה לסיכום הביקור, ויש להניח שעוד יהיו לכך הדים בעתיד. זכה סאדאת ומלאכת ההסברה שלו נעשית בידי אחרים. יש להניח שהוא יסתפק בכך ולא ירצה לגרוע מהצלחת ביקורו, על-ידי ביקורת על ישראל. כך נוצר אינטרס משותף מצרי-ישראלי של המשך התנופה המדינית, בעקבות הביקור. הנשיא המצרי וראש ממשלת ישראל נמצאים מבחינה זאת בסירה אחת.

אם סאדאת נחל אכזבה כלשהי בביקורו הוא נתן לה ביטוי בעקיפין, כאשר הרבה לשבח את ראשי האופוזיציה שמעון פרס וגולדה מאיר. את שמעון פרס הוא שיבח על נאומו הקונסטרוקטיבי ולגבי גולדה מאיר הוא הדגיש, כי בימי כהונתה התחיל המאמץ להשגת שלום. ראש הממשלה לא זכה לשבחים על נאומו והיתה זאת שתיקה שנשמעה היטב. מי שעקב בטלויזיה אחרי הפגישות של סאדאת עם סיעת הליכוד ועם סיעת המערך בכנסת יכול היה להבחין בנקל בהבדל באווירה ששררה בשתי הפגישות. הפגישה עם סיעת המערך הצטיינה באווירה ידידותית, כמעט חמה. מה שאין כן לגבי הפגישה עם הליכוד, שהתנהלה באווירה נוקשה וקרירה. אין זאת רק שאלה של חלוקת מחמאות ושבחים, אלא של המשך התנופה לקראת שלום והמחיר שישראל תצטרך לשלם תמורתו.

המסר העיקרי שהשאיר סאדאת אחריו בביקורו בישראל נאמר על-ידו בסיום מסיבת העתונאים אתמול: לא יהיה מנוס מהחלטות קשות ודרסטיות. אני קיבלתי החלטה כזאת בעצם בואי לישראל, ועכשיו תורכם לקבל החלטה כזאת. כיוון שישראל לא נתנה לסאדאת תמורה מיידית הנראית לעין כל, היא נשארה במצב של בעלת חוב למצרים וככל שידחה פרעון החוב כן הוא יתפח ויגדל. לא כך היה קורה אילו השכילה הממשלה לגלות יותר דמיון ויותר תושיה ולגמול לסאדאת מייד בוויתור כלשהו שיש בדעתה לעשות בעתיד במהלך המשא-ומתן. קשה להצביע על ויתור מסויים שיכול היה להראות כמחווה שוות ערך לזאת של סאדאת. אבל על הממשלה היה לעשות מאמץ ולקוות שהוא יזכה להערכה בין-לאומית נאותה.

לא יעלה על הדעת שאין לישראל על מה לוותר למצרים בעתיד, משום שפירוש הדבר שאין לה על מה לשאת ולתת. ראוי היה שוויתור אפשרי כזה ינתן בחלקו מייד כמיקדמה על-חשבון העתיד. עובדה היא שטרם נקבע מועד ביקור-הגומלין של ראש הממשלה מנחם בגין בקהיר, אף על פי שבגין הביע כמה פעמים בפומבי את רצונו לערוך ביקור כזה. לדחיית הביקור בקהיר לא ניתן הסבר רשמי. מכיוון שכך נוצר הרושם שהדבר נגרם מאכזבה מצרית בגלל היעדר מחווה ישראלית, וישראל תצטרך לשלם בעתיד מחיר גבוה יותר בעד הטיסה לקהיר של ראש ממשלת ישראל.

יש טעם לדון בנושא זה כיוון שהוא מעורר דילמה עקרונית ומכריעה בחשיבותה לעתיד לבוא. השאלה היא לא רק על מה לוותר אלא למי לוותר: לאמריקנים או למצרים. בעבר נעשו הוויתורים הישראליים בעיקר לאמריקנים והם שנתנו לישראל את התמורה הישירה בסיוע כלכלי וצבאי, בעוד שהתמורה המצרית ניתנה לארצות-הברית. כלומר – עד כה נעשו הוויתורים הישראליים במתכונת של עיסקה משולשת – ישראלית-אמריקנית-מצרית. אופייני לעיסקות אלה היה שהוויתורים הישראליים המכאיבים נעשו תחת לחץ אמריקני בהתרוצצויות של קיסינג’ר בירושלים ושל שר החוץ משה דיין בניו-יורק.

בביקורו של הנשיא סאדאת בירושלים נפתח עידן חדש שאליו פיללה ישראל כל השנים – העידן של משא-ומתן ישיר וגלוי לעין כל בדרג הגבוה ביותר. עידן חדש זה מחייב שמכאן ולהבא ייעשו הוויתורים הישראליים למצרים ולא למתווכים האמריקנים.

משא-ומתן ישיר פירושו ויתורים ישירים. יש להניח שהאמריקנים מצידם חייבו התפתחות זו. את תפקידם כמתווכים יעדיפו למלא באורח חיובי ע“י מתן סיוע כלכלי, ואולי גם צבאי, מאשר ע”י הפעלת לחץ על ישראל כדי לאלץ אותה לעשות את הוויתורים שממילא תעשה בשלב זה או אחר.

מן הראוי שהממשלה, הכנסת ודעת הקהל בישראל יפיקו את הלקחים הדרושים מביקורו של הנשיא סאדאת. יש לקוות כי התנופה המדינית שנפתחה עם הביקור תימשך. ויהיו דרושות החלטות קשות ודראסטיות מצד מצרים ויתר מדינות ערב ומצד ישראל. את הוויתורים המכאיבים שישראל תצטרך לעשות מוטב לה לעשות במישרין למדינות ערב ולקבל את התמורה גם היא במישרין.

22.11.77

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!