I: הַדַּיָּגִים (שׁוֹטְלַנְדִּית) 🔗
שְׁלָשׁ-הֵמָּה דַּיָּגִים הַיּוֹצְאִים לְפָעֳלָם
בָּעֲרָפֶל, בָּאֹפֶל, עַל-בָּמֳתֵי הַיָּם;
הֵם הוֹגִים בִּנְשֵׁיהֶם, בִּבְנֵיהֶם וְאָהֳלָם,
בְּעֵינַיִם מַבִּיטוֹת אַחֲרֵיהֶם מִשָּׁם –:
הָעֲבוֹדָה לַגְּבָרִים, הַדְּמָעוֹת לַנָּשִׁים,
וּכְבֵדוֹת הַדְּמָעוֹת וְהַחַיִּים מַה-קָּשִׁים –
וְקוֹדֵר סוֹעֵר הַיָּם.
שְׁלָשׁ-נָשִׁים מַבִּיטוֹת מִמִּגְדַּל הַצּוֹפִים
הַיָּמָה, הַתְּהוֹמָה, לְנֹגַהּ אוֹר צָר;
מַבִּיטוֹת לַסְּעָרָה, מַבִּיטוֹת לַחוֹפִים:
כְּבָר צָפִים מְעַט קְרָשִׁים – וּמָשׁוֹט – וּשְׁאָר –:
הָעֲבוֹדָה לַגְּבָרִים, הַדְּמָעוֹת לַנָּשִׁים,
וְכוֹזְבִים הַגַּלִּים וּבוֹגְדִים הַקְּרָשִׁים –
וְסוֹעֵר קוֹצֵף הַיָּם.
שְׁלָשׁ-גּוּפוֹת מוּטָלוֹת עַל-פְּנֵי הַחוֹל דּוּמָם.
כְּבָר נוֹצֵץ הַשֶּׁמֶשׁ, כְּבָר שׁוֹקֵט הַחוֹף. –
שְׁלָשׁ-נָשִׁים מַבִּיטוֹת עַל-פְּנֵי הַחוֹל דּוּמָם,
מַבִּיטוֹת בְּאֵין אֹמֶר, מַבִּיטוֹת בְּאֵין סוֹף –:
הַדְּמָעוֹת לַנָּשִׁים, הָעֲבוֹדָה לַגְּבָרִים,
וּקְצָרִים הַיָּמִים וְהַחַיִּים מַה-מָּרִים –
וּמֵאִיר נוֹצֵץ הַיָּם.
II: שַׂעֲרוֹתַי הָיוּ שְׁחוֹרוֹת (יַפּוֹנִית) 🔗
שַׂעֲרוֹתַי הָיוּ שְׁחוֹרוֹת. מִן הַדֻּבְדְּבָנִים
פּוֹרְחִים, עָפִים, נוֹפְלִים עַל-פְּנֵי הַדֶּשֶׁא הַיָּרֹק
הַצִּיצִים הָרַכִּים וּלְבָנִים.
וְהַנְּעָרוֹת שָׁם מְחוֹלְלוֹת וְעֵינֵיהֶן בּוֹרְקוֹת בָּרֹק,
וַאֲדֻמּוֹת הַפָּנִים –
וַאֲנִי מְחוֹלֵל עִמָּן. שַׂעֲרוֹתַי הָיוּ שְׁחוֹרוֹת…
עַל-פְּנֵי יְרַק הַדֶּשֶׁא בִּלְבֶן-הַדֻּבְדְּבָנִים
בֵּין מִטְרוֹת שַׁלְגֵי צִיצִים
מְחוֹלְלוֹת הַנְּעָרוֹת אֲדֻמּוֹת-שְׁחֻמּוֹת פָּנִים,
וְעֵינֵיהֶן רוֹבוֹת גִּצִּים, וְעֵינֵיהֶן בּוֹרְקוֹת חִצִּים –
וַאֲנִי מֵרָחוֹק אַבִּיט, אַבִּיט לְמַעֲצֵבָה.
שַׂעֲרוֹתַי הָפְכוּ שֵׂיבָה.
שַׂעֲרוֹתַי כְּבָר לְבָנוֹת. עוֹד מְחוֹלְלוֹת הַנְּעָרוֹת –
מָה רְחוֹקוֹת, מַה-זָּרוֹת!
וְהַדֻּבְדֻּבָן1 עוֹדוֹ צָעִיר, וְהַגִּנָּה מַה-צְּעִירָה –
וַאֲנִי עֲטוּף אַדֶּרֶת יוֹשֵׁב אֶל-הַכִּירָה.
שַׂעֲרוֹתַי הָיוּ לְבָנוֹת…
III: זְוָעוֹת 🔗
גֶּשֶׁם טוֹרֵד, גֶּשֶׁם דּוֹלֵף, טִיף-טוֹף, טִיף-טוֹף –
וְאֵין חֲלוֹף וְאֵין סוֹף.
וְאֵד עוֹלֶה, אֵד רוֹבֵץ, וּכְמוֹ בְדִיל עַל-הַלֵּב –
וְאֵין פֶּצַע וְאֵין כְּאֵב.
וְרַק טִיף-טוֹף, רַק טִיף-טוֹף, וְרַק אֵד וְרַק הֵד –:
לֵךְ רֵד! לֵךְ רֵד!
וְקוֹל צְלִיל מִן-הַחֹשֶׁךְ מַה-מְּמֻשָּׁךְ, מַה-זָּר –
וּכְמוֹ מָוֶת קָר.
מַה-קּוֹל זֶה, מַה-בְּכִי זֶה הָרוֹעֵד בַּיְקוּם? –
לֹא יָדַעְתִּי מְאוּם.
הוֹלֵךְ-וּבָא מָה. עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט
וְיָד עָלַי יַט.
-
הניקוד “הַדֻּבְדֻּבָן” מופיע במקור המודפס – הערת פב"י ↩