עֵת כִּי הַמֶּלֶךְ דּוֹן רוֹדְרִיגוֹֹ
סְפָרַד הַיְקָרָה אָבְדָה לוֹ,
מֵרֹעַ מַזָּלוֹ נִמְלַט הוּא
חֲפוּי רֹאשׁ וַחֲסַר תּוֹחֶלֶת.
בָּדָד הָלַךְ לוֹ וּמַר נֶפֶשׁ
מִבְּלִי בַּקֵּשׁ רֵעִים לַדֶּרֶךְ,
חוּץ לְאֶחָד, הוּא מַר הַמָּוֶת,
אֲשֶׁר בְּעִקְּבוֹתָיו הִפְסִיעַ.
עַד לִמְרוֹמֵי הָרִים הִבְקִיעַ,
כִּתֵּת רַגְלָיו בָּעֳבִי־יַעַר
וּבְאֹרַח נְדוּדָיו פָּגַשׁ הוּא
רוֹעֶה הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הָעֵדֶר.
אָמַר לוֹ: "אָנָּא אִישׁ רַב חֶסֶד,
אֲנִי אֶשְׁאַל, אַתָּה עֲנֵנִי:
הֲיֵשׁ בַּמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ
מִנְזָר אוֹ מְשָׁרְתִים בַּקֹּדֶשׁ?"
רוֹעֵה הַצֹּאן מִיָּד הֵשִׁיב לוֹ,
כִּי אַךְ לַתֹּהוּ יְבַקֵּשׁ זֹאת,
כִּי בַּשְּׁמָמָה וּסְבִיבוֹתֶיהָ
הוּא לֹא יִמְצָא כִּי אִם הָאֹהֶל
וּבוֹ נָזִיר גַּלְמוּד יוֹשֵׁב לוֹ
וְחַי חַיֵּי צְדָקָה וָטֹהַר.
עַל הַבְּשׂוֹרָה שָׂמַח הַמֶּלֶךְ,
כִּי הוּא נָשָׂא נַפְשׁוֹ לָמוּת פֹּה.
מֵהַנָּזִיר שָׁאַל רוֹדְרִיגוֹ
פַּת לֶחֶם לֶאֱכֹל, אִם יֵשׁ לוֹ,
כִּי לֹא נוֹתַר בּוֹ שֶׁמֶץ כֹּחַ
וְנִתְרַשֵּׁל גּוּפוֹ עַד גְּמִירָא.
פָּתַח יַלְקוּט רוֹעֵה הַצֹּאן,
שָׁלַף פִּתּוֹ פָּרַס לַמֶּלֶךְ.
נֵתַח בָּשָׂר יָבֵשׁ הוֹסִיף לוֹ,
שֶׁבְּאַקְרַאי נָטַל לַדֶּרֶךְ.
שָׁחוֹר מִשְּׁחוֹר הָיָה הַלֶּחֶם
וְלֹא נָעַם לְחֵךְ הַמֶּלֶךְ.
דְּמָעוֹת זָלְגוּ עֵינָיו בְּשֶׁפַע,
כִּי לְבָלְמָן הוּא לֹא הִצְלִיחַ
בְּהִזָּכְרוֹ יָמִים עָבָרוּ
וּמַאֲכָל שֶׁבָּא אֶל פִּיהוּ.
מִשֶּׁסָּעַד לִבּוֹ וְנָח לוֹ
עַל אֹהֶל הַנָּזִיר שָׁאַל הוּא.
רוֹעֵה הַצֹּאן הֶרְאָה לוֹ דֶּרֶךְ,
שֶׁתּוֹבִילֵהוּ בַּל יִתְעֶה בָּהּ.
וְדוֹן רוֹדְרִיגוֹ אָז נָתַן לוֹ
טַבַּעַת וְשַׁרְשֶׁרֶת כֶּסֶף,
שְׁנֵי עֲדָיִים רַבֵּי עֵרֶךְ,
שֶׁעַד מְאֹד יָקְרוּ לַמֶּלֶךְ.
בְּצֵאת אֶל מְחוֹז חֶפְצוֹ רוֹדְרִיגוֹ
בַּמַּעֲרָב שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ.
אֶל אֹהֶל הַנָּזִיר הִגִּיעַ,
בֵּינוֹת צוּקֵי הָרִים נָטוּעַ.
שָׁם מְצָאוֹ כְּהֶרֶף־עַיִן,
וּבֶן מֵאָה הָיָה וָמַעְלָה.
"רוֹדְרִיגוֹ הָאֻמְלָל אֲנִי הוּא.
בִּימֵי חֶלְדִּי הָיִיתִי מֶלֶךְ,
בַּעֲלִילַת־דּוֹדִים שָׁגִיתִי,
נַפְשִׁי לָאֲבַדּוֹן יָרָדָה.
בַּעֲווֹנוֹת שְׁחוֹרִים הַלָּלוּ
סְפָרַד עֲדֵי יְסוֹד חָרָבָה.
בְּשֵׁם אָבִינוּ בַּשָּׁמַיִם
וּבְשֵׁם מָרִיָּה אֵם הַקֹּדֶשׁ,
שְׁמַע לַוִּדּוּי אֲשֶׁר אַשְׁמִיעַ,
כִּי אֶת נַפְשִׁי לָמוּת בִּקַּשְׁתִּי."
לֵּב הַנָּזִיר נָמוֹג מִפַּחַד
וּבְדְמָעוֹת דִּבֵּר לַמֶּלֶךְ:
"לִדְבַר־וִדּוּי אַטֶּה נָא אֹזֶן,
לִמְחֹל לְךָ נִבְצַר מִמֶּנִּי".
בְּעוֹד הֵם מְשִׂיחִים וּפֶתַע
בַּת־קוֹל נִשְׁמַעַת מִשָּׁמַיִם:
"נָזִיר קָדוֹשׁ, מָחוֹל תִּמְחַל לוֹ,
אָנָּא, עֲשֵׂה זֹאת, בְּחַיֶּיךָ!
גַּם סִגּוּפֵי־תְּשׁוּבָה תִּתֵּן לוֹ
בְּבוֹר אָפֵל שֶׁלּוֹ, בַּקֶּבֶר."
וַיְקַיֵּם הַכֹּל הַמֶּלֶךְ
כִּדְבַר־הַהִתְגַּלוּת, בְּפֹעַל.
מִיָּד יָרַד אֶל בּוֹר הַקֶּבֶר,
אֲשֶׁר נִפְעַר לִפְנֵי הָאֹהֶל.
נָחָשׁ בָּעֲלָטָה רָדַם לוֹ,
שֶׁפַּחַד־מָוֶת לְהָצִיץ בּוֹ.
שָׁלשׁ צְנֵפוֹת נִצְנַף בַּקֶּבֶר
וּבֶן שִׁבְעָה רָאשִׁים הָיָה הוּא.
"אִישׁ־קֹדֶשׁ, עַל נַפְשִׁי בַּקֵּשׁ־נָא
וְקֵץ שֶׁל חֶסֶד יְבוֹאֵנִי!"
וְהַנָּזִיר הִתְאַזֵּר רוּחַ
וְאֶת קִבְרוֹ אָטַם בְּאֶבֶן.
לְיַד קִבְרוֹ כָּרַע אַפַּיִם
וּתְפִלּוֹתָיו נָשָׂא עַד עֶרֶב.
"בַּעַל־תְּשׁוּבָה, הַטּוֹב שְׁלוֹמֶךָ
עִם בֶּן־בֵּיתְךָ אַדִּיר הַכֹּחַ?"
"אוֹכְלֵנִי וְנוֹעֵץ שִׁנַּיִם
בְּמַה שֶּׁבְּיוֹתֵר חָטָאתִי,
בַּלֵּב, בְּתוֹכְכֵי הַלֵּב,
לַאֲסוֹנִי שֶׁלִּי הַשֹּׁרֶשׁ."
קְטַנֵּי־פַּעֲמוֹנֵי רָקִיעַ
בְּצִלְצְלֵי־חֶדְוָה הֵרִיעוּ.
גְּדוֹלֵי־פַּעֲמוֹנִי הָאָרֶץ
מֵאֲלֵיהֶם עִנְבָּל הִקִּישׁוּ.
וּבַעַל הַתְּשׁוּבָה נַפְשֵׁהוּ
עָלֹה עָלְתָה לִשְׁמֵי־שָׁמַיִם.