רקע
בנימין זאב הרצל
אל קיסר אשכנז בירושלם

הוד מלכותו, קיסר המלך!

אדוננו הקיסר רב-בחסד!

צירים שלוחים מבני ישראל נגשים בהכנעה וביראת-כבוד אל קיסר אשכנז בארץ, שהיתה לפנים ארץ אבותינו. אין שום משפט אחוזה המקשר אותנו אל האדמה הזאת. דורות הרבה באו והלכו למן העת, שהיתה האדמה הזאת נחלת היהודים, בזכרנו זאת, הננו כחולמים חלום מימים עתיקים מאד. אבל החלום הזה עודנו חי, חי הוא בלבותיהם של אלפים ורבבות; הוא היה והווה נחמתנו הנפלאה בשעות מלאות מכאובים לעמנו האמלל. יש מעין נצחיות ברעיון הזה, שפשט ולבש צורות הרבה בהשתנות בני האדם וסדרי חייהם ובחליפות העתים.

התנועה הציונית של היום הנה אפוא מודרנית לגמרי. היא מתאימה עם מצב הענינים ותנאי החיים שבהווה, וחפצה לפתור את שאלת-היהודים באמצעים האפשריים שבימינו. כן, מאמינים אנחנו, כי אפשר סוף סוף, שיצליח הדבר עתה, מפני שהאנושות נתעשרה כל כך באמצעים לסחר-הארצות ובהמצאות טכניות. עסקים, שעוד לפני חמשים שנה היו נראים כדברים שבדמיון, נעשים עתה מדי יום ביומו. הקיטור והזרם האלקטרי שנו את פני האדמה. מזה יש להוציא מסקנות גם לטובת האנושות.

הנה אדמת אבותינו המוכשרה להתישבות ולעבודה. הוד מלכותו ראה את הארץ. היא קוראה לבני אדם שיעבדוה. ולנו יש פרולטריון חי במצב איום. אלה בני האדם קוראים לאדמה, שאותה הם רוצים לעבוד. והנה יש את נפשנו להפוך את שתי הרעות האלה – של הארץ ושל העם – בקרבנו אותן אחת לאחת במועצות ודעת, לכלי חדש מחזיק ברכה. וחושבים אנו דבר זה לטוב וראוי כל כך, כי ישימו אליו לב נדיבי הרוח, עד כי מחלים אנו את פני הוד מלכותו לתמכנו בידו הנדיבה.

אבל לא היינו מעיזים לעשות זאת, אלמלי נמצא במחשבותינו שמץ דבר, שיכול להיות למורת רוחו או לרעתו של מושל הארץ הזאת. ברית הידידות שבין הוד מלכותו ובין הוד מלכות השולטן נודעה למדי, עד שאי אפשר להטיל ספק בכונתם הרצויה של אלה, הפונים אל הוד מלכותו בבקשה, שיתמוך בימינם ברב חסדו.

מאמינים אנחנו בכל תומת לבבנו, כי הוצאת התכנית הציונית לפעולה, תביא בהכרח גם ברכה לטורקיה. כחות-עבודה ואמצעים חמריים יובאו אל הארץ, ונקל לראות מראש חלקי אדמה, שיפריחו באופן נהדר, ומתוך כל אלה יצמח שפע של אשר וחיי מוסר לבני אדם הרבה.

הננו חושבים ליסד אגודה יהודית לרכישת קרקעות בסוריה ובפלשתינה, שתחל במפעל הגדול הזה.

שום סכנה אינה נשקפת לזכיותיו של מי שהוא או לרגשותיו הדתיים. מבינים ומכבדים אנחנו את רגשי הכבוד של כל האמונות לאדמה הזאת, שעליה צמחה גם אמונת אבותינו.

זאת היא ארץ-מולדת לדעות, שאינן קנין עם אחד, אמונה אחת בלבד. במדה שבני האדם עולים בדרכי מוסרם, כן מוסיפים הם להכיר את המשותף לכל הדעות האלה. וכן היתה גם ירושלם, זו העיר הממשית עם חומותיה העשירות במאורעות, זה כבר לעיר של מופת וסמן-קדושה לכל בני התרבות.

קיסר השלום נכנס בהדר ועז אל עיר הנצח! אנחנו היהודים מברכים את הוד מלכותו ברגע המרומם הזה, ודורשים מעמק לבנו, כי תהיה זאת תחלתה של תקופת שלום וצדקה לכל בני האדם.

~~~~~~~~~~

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47759 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!