הַחֵשֶׁק הַשָּׁלִיט בִּלְבַב כָּל-נַעַר,

זָמַם אַף הִשְׂתָּרֵר עַל אִישׁ טוֹב טַעַם,

וַיַּעַט כַּשַׂלְמָה קִנְאָה וָזַעַם,

עַל שׁוּב חַרְבּוֹ רֵיקָם אֶל תּוֹךְ הַתַּעַר.

פִּתְאוֹם עוֹד הִתְאַזַּר מִתּוֹךְ הַסַּעַר,

וַיֵּט יָדוֹ שֵׁנִית בִּגְבוּרוֹת רַעַם,

חִצָּיו יָרָה מֵעֵין שָׂרָה הַפַּעַם,

וּכְרֶגַע זִיקוֹתָיו הֵרִיץ וַיָּעַר.

הָהּ בִּרְעָדָה וָגִיל לִקְרַאת הָעֶצֶב,

כִּרְעוּ עַל בִּרְכֵּיכֶם כָּל-אַנְשֵׁי שַׁחַץ,

וּשְׂאוּ עֻזּוֹ עַל כָּל מִדָּה וָקֶצֶב!

כִּי אִם אֶת לֵב יוֹסֵף שִׁסַּע וַיַּחַץ,

רוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ עֶצֶב,

מִי זֶה בָכֶם יַצִּיל נַפְשׁוֹ מִמַּחַץ?