רקע
בנימין זאב הרצל
שנוי מקום הקונגרס

(חליפת-מכתבים)

הועד המכין את הקונגרס הציוני מוצא לנחוץ לשנות את מקום האספה הזאת ממינכן לבאזל. הסבה להחלטתו היא התיחסות הקהלה היהודית במינכן נגד הקונגרס. אמנם לא היו צריכים לשים לב אל סרובם של ראשי-הקהלה במינכן, מפני שאין ביד האדונים האלה היכלת לאסור על מי שהוא לבֹא למינכן או לעצור בעד מועצותיהם של מספר אנשים, שאתם אין להם, לפי דברי עצמם, שום קשר ואינם רוצים לבא בקשר אתם. יש גם-כן להטיל ספק בדבר, אם היו ראשי הקהלה הנכבדים יכולים לעשות מאומה נגד האספה. אולם הועד המכין רואה חובה לעצמו לסדר את הקונגרס באופן הגון לגמרי.

עד כמה שאין טעם מספיק להתמרמרותם של האדונים במינכן, ועד כמה שנקל היה לעבור בלי משים על מחאתם, בכל זאת לא חפצו מכיני הקונגרס לתת לפני שונאי ישראל מחזה של מלחמת-הבל כזו. ואפשר גם-כן, שהיה מי שהוא מתרחק מן הקונגרס, אלמלי היה לחשוש, שבמקום האספה יתיחסו באי-כחם הרשמיים של היהודים היושבים שם באיבה אל האורחים הנאספים.

מפני הסבות הללו עזבו את מינכן ויבחרו בבאזל למקום האספה, אחרי שנתברר על-ידי חקירה ודרישה, כי תוכל הועידה להיות בבאזל באין מעצור. גם בתחלה כבר חשבו לקרא את הקונגרס לאיזו עיר שוויצרית, ורוב חברי הועד בחרו, נגד ההצעה הראשונה, בעיר מינכן בשביל קרבתה ובשביל מדת הכנסת האורחים שבה, רק מפני שהצירים ממזרח אירופה מבכרים את מינכן מסבות מדיניות. על-ידי קריאת הקונגרס למינכן נתברר בכל אֹפן באר היטב, כי הקונגרס היה נועד מתחלתו להתאסף בעיר גרמנית. העובדא, שלא הגיע לכך, לא תוכל לתת לקונגרס פנים אחרות. אמנם צריכה הציונות, ככל תנועה חדשה, להתחשב מראש עם חסר-הבנה והערכה של כדין; אולם מתוך מחשבתם של קוראי הקונגרסלהתאסף במינכן, ידין כל שופט מישרים על תעודותיו ושאיפותיו של הקונגרס, שיכולות הן לעמוד בפני ההשגחה היותר דיקנית של השלטונות ושל דעת הקהל.

נמסרה לנו לדפוס חליפת-המכתבים שהיתה בין הועד ובין ראשי הקהלה במינכן.

**

ווינא, 11 ליוני 1897.

אל כבוד ראשי הקהלה היהודית במינכן.

אדונים מאד נכבדים!

רשימות אחדות בעתוני מינכן עוררו את תשומת לבנו על התעמולה נגד הקונגרס הציוני, שהתחילה שם. ביחוד נשמע, שראשי הקהלה במינכן מוחים נגד הקנגרס, שאליו לא הוזמנו. כדי לברר את הענין הזה, הננו פונים ישר אליכם.

אם לא הזמנו את ראשי הקהלה במינכן אל הקונגרס, לא נמנענו מלעשות זאת מחסר נימוס, או מפני שחשבנו כי אין זה נוגע אליכם. חפצנו להניח לכם את הבחירה החופשית להשתתף בקונגרס כחברים חשובים או להתרחק ממנו. חשבנו להתנהג על פי דרכי הנימוס, אם נתן לכם להתיחס כרצונכם אל הקונגרס, כדי שלא תבֹאו במבוכה, אם תמצאו מאיזו סבה שתהה לנכון, לגלות דעתכם נגד אחיכם בני עמכם. אמנם אין בציונות שום דבר מתנגד אל המוסר ואל החוק, ורק אנשי זדון יכולים להכריז על תנועה זו, שהיא איננה מתאימה עם אהבת המולדת. אבל יודעים אנו היטב, כמה שמועות שקר נפוצו עוד על-אודות נסיוננו לפתור את שאלת היהודים בדרך שלום ואהבה אנושית.

אחת מתעודות הקונגרס שלנו היא, לברר בפני כל העולם, מה טיבה של הציונות. הננו מתכבדים לשלוח לכם בזה גליון של עתון מפלגתנו “העולם”; בו תמצאו מאמר המפיץ אור על מטרותיו של הקונגרס. קראנו את הקונגרס למינכן, מפני שהעיר הזאת רגילה להכניס אורחים ומפני שהיא מרכז רצוי לעוברים ושבים. למחאה שתבא מצד יהודים לא פללנו מראש, והננו חושבים, כי גם אנשים שאינן יהודים לא יבינו מחאה כזו.

נדמה לנו, כי אנשים מישראל, שאינם מרגישים את עצמם כיהודים לאומיים, אלא כבני לאום אחר, צריכים להניח לנו את רגשותינו העממיים. אין אנו מדברים בשמם אלא בשמנו אנחנו; מכבדים אנו את לאומתם, יכבדו נא הם את לאומותנו, כמו שהדבר נוהג אצל כל אומה ולשון.

עוד דאגה אחת, שתוכל להתעורר, אנו חושבים לנחות להסיר מראש. הקונגרס הציוני היא אספת צירים מיוחדים, שאליה יכולים להכנס רק בכרטיסי-כניסה, ורצונם הכביר של קוראי הקונגרס וציריו שכבר נרשמו, הוא, לתת לאספה זו אופי הגון מראשיתה ועד סופה.

איננו מאמינים, כי תוריד אספתנו את כבוד היהודים או תעורר לעג ובוז – למצער לא יותר מאשר יש כבר עתה.

הננו חותמים. שואלים אנחנו אתכם, אדונים מאׁד נכבדים, מפני שאנוסים הננו על-פי מצב הדברים לשאלה זו: מה הוא היחס של ראשי הקהלה במינכן אל הקונגרס שלנו? המוחים הם נגד קריאת הקונגרס למינכן? או רואים הם בזה ענין זר שאינו נוגע אליהם?

על-פי תשובתכם נדע לכלכל את מעשינו. חושבים אנו לנכון, להעיר אתכם כבר עתה, כי נפרסם את מכתבנו זה בדפוס, אם נהיה מוכרחים לרגל סרובכם לשנות את מקום הקונגרס ממינכן לעיר אחרת.

הננו מבקשים לשלוח לנו תשובתכם בקרוב. אם לא תוכל הנהלת הקהלה הנכבדה להתיעץ תכף, הננו מבקשים להודיענו את המועד, למתי נוכל לחכות לתשובתכם.

קבלו, אדונים מאד נכבדים, את בטוי הוקרתנו הגמורה.

הועד המכין את הקונגרס הציוני.

**

בו ביום שנשלח המכתב הזה, יצא מכתב מאת הנהלת הקהלה במינכן אל ראש הועד המכין. במכתב ממינכן – שלא נמסר לנו לפרסום, מפני ששולחיו עוד לא ידעו, כי חליפת המכתבים עומדת להתפרסם – במכתב הראשון מציעים ראשי הקהלה את טענותיהם נגד הקונגרס מנקודת השקפתם של יהודי מינכן. אחרי כן בא המכתב השני, הנמסר פה לדפוס.

**

מינכן, 14 ליוני 1897.

כבוד מעלתכם!

מכתבכם הנכבד מיום י“א לח”ז הגיע לידנו היום, כנראה, בו ביום שהגיע לידכם מכתבנו מיום אתמול.

הבאורים שנתתם לנו על-דבר תעודותיה ומטרותיה של התנועה הציונית אינם מסוגלים לשנות את יחסנו אל אספת הקונגרס במינכן ויתר ערי באַוואַריה.

הננו מוכרחים אפוא לחזור על בקשתנו, וכדי שלא לתת מקום לטעות בדברינו, למחות נגד אספת הקונגרס במינכן.

בכבוד רב

הנהלת הקהלה היהודית במינכן.

**

הועד המכין התאים את מעשהו אל ההצהרות האלה. הקונגס יתאסף ביום 29 לאוגוסט בבאזל. תקותנו חזקה כי מועצותיו תרכשנה לעניננו את חבתה של דעת הקהל. הן לא רק אל היהודים נוגע הדבר, אם ינסו אנשים מתונים לפתור את שאלת-היהודים בדרך השלום והכבוד ואם יבקשו בהתגלות-לב מאת כל הגורמים המדיניים, שיעזרום במפעל הזה. ומקוים אנו גם-כן, כי הקונגרס הזה, המגורש עתה ממינכן, יהיה בימים הבאים לכבוד היסטורי לכל עיר, שתאסוף אותו אליה; כי הקונגרס, בהתאספו באֹפן כזה פעם שנית או שלישית, יבוקש מאת שלטונות של ערים וקהלות להתאסף בהן. ואם יבא יום, והאדונים במינכן יקראו את הקונגרס אליהם, אחרי שיכירו את טעותם בדבר התנועה הזאת, אז ינתן להם משפט הבכורה.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!