רקע
דוד בן־גוריון
יחסים עם שכנינו

(הצעה לועידת אחדות-העבודה)

א. קביעת יחסי חברים בין העובדים העברים ובין המוני העמלים הערבים, על יסוד של פעולה משותפת כלכלית, מדינית ותרבותית–היא תנאי הכרחי לגאולתנו בתור עם עובד חפשי ולשחרור העם העובד הערבי משעבור לוחציו ועושקיו–בעלי האחוזות והרכוש השליטים.

הנחת היסוד לפעולה משופת זו מוטלת על הפועל העברי בעל ההכרה ובן התרבות, שתעודתו ההיסטורית בבנין כנסת-העבודה החפשית בא"י היא – לעמוד בראש תנועת השחרור והתחיה של עמי המזרח הקרוב.

ב. התחלה של עבודה משותפת נעשית בעבודות הצבוריות.

כל העבודות הצבוריות, שההסתדרות מקבלת מהממשלה, מוּצאות לפועל ע"י עבודה משותפת של פועלים עברים וערבים. המשרד לעבודות צבוריות מסדר את הפועלים הערבים בקבוצות העובדות בתנאים שוים לפועלים העברים.

באי-כוח הפועלים הערבים משתתפים בהנהלת העבודה וסידורה.

ג. הנהלת העבודה מסדרת לפועלים הערבים קופת-חולים המקושרת לקופת החולים של ההסתדרות; בכל מקום שהתנאים מרשים נוסדים לפועלים הערבים מטבחים קואופרטיביים, המתנהלים ע"י נבחרי הפועלים הערבים.

בשעות הפנאי מסדרים לעובדים הערבים הרצאות בסגנון נוח וקל ע"ד תנועת הפועלים, חיי-קבוצה, היסטוריה ערבית וכללית, שמירת הבריאות וכו'.

הכיוון הראשי בעבודה משותפת צריך להיות חינוך הפועל הערבי לחיות חיי עבודה מסודרים ומשותפים, הרגל למשמעת ואחריות-חברים.

ד. בכל מקצועות העבודה המעסיקים פועלים עברים וערבים (כגון: הרכבת, חרושת המתכת וכדומה) מסדרות האגודות המקצועיות העבריות את הפועלים הערבים באגודות מקצועיות מקושרות לאגודות העבריות.

האגודות המאוחדות מנהלות יחד את הפעולה לשם השבחת תנאי העבודה ומסדרות את העבודה התרבותית והעזרה הרפואית של הפועלים הערבים.

ה. בערים מייסדת ההסתדרות קלובי-פועלים משותפים לשיחות והרצאות ופגישות חברים בעד נאורי הפועלים של שני העמים. הקלובים מסדרים טיולים ומשחקים משותפים ועורכים בשתי הלשונות הרצאות פופולריות על תנועת הפועלים, התנועה הלאומית של היהודים והערבים, על שאלות היום וכדומה.

הקלובים מוציאים ספרות ערבית פופולרית בשביל הפועלים הערבים ומסדרים שיעורי ערב לעברית וערבית.

ו. הקבוצות החקלאיות באות בדברים עם הכפים הערבים בשכנותם לשם הגנה משותפת נגד התנפלות שודדים, לשם שכלול העבודה והטבתה ולשם עזרה הדדית של עובדים שכנים.


תל-אביב, אב תרפ"א. (קונרטס צ"א).

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!