"אֶל הַמִּדְבָּר תָּשׁוּב תָּשִׁית פָּנֶיךָ
וּלְמַשּׁוּאוֹת נֶצַח תָּרִים פְּעָמֶיךָ;
מַה-בֶּצַע כִּי תָעִיר וּתְחַיֶּה לָנוּ
זִכְרֹנוֹת נִשְׁכָּחִים זֶה אַלְפֵי שָׁנִים
וּרְקַב עַצְמוֹת אָבוֹת בַּבּוֹר נִטְמָנוּ
הֲיִפְרַח, הֲיוֹצִיא פְרִי לַבָּנִים?
קוּם הִתְהַלֵּךְ לְפָנֵינוּ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים,עַל מוֹשְׁבוֹת אַחֵינוּ פְּקַח נָא עֵינַיִם,
הַבֵּט אָרְחָם וְרִבְעָם בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם;
אֲשֶׁר תִּרְאֶה תַגִּיד, תָּבִיא אֵלֵינוּ,
תַּגִּיד גְּדֹלוֹת גִּבּוֹרֵיהֶם רָאשֵׁי הָעָם
בַּעֲבוּר בַּאֲשֻׁרָם תֹּאחֵז גַּם רַגְלֵנוּ". –
עַל מָה אֲדַבְּרָה, אַחַי, עַל מָה רוּחִי אַבִּיעַ?אוֹי לִי אִם אַחֲרִישֹ, אוֹי אִם קוֹל אַשְׁמִיעַ.
כָּל אָהֳלֵי יַעֲקֹב חָפַרְתִּי, מִשַּׁשְׁתִּי, –
מֵעֲפַר רֹאשׁ דַּלִּים עַד רָאשֵׁי הַמּוֹרִים
וּבְכֻלָּם לֹא מָצָאתִי אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי –
אֶת מִי אֶשְׁלַח, מִי יַרְדְּ לִי בַּגִּבּוֹרִים.
גָּלָה כָּבוֹד מיִּשְׂרָאֵל, חַיָּיו נִצְמָתוּנִסְחֲפוּ גִבּוֹרָיו, מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ,
פָּעֳלָם וַהֲדָרָם לָנוּ לֹא יֵרָאוּ;
הֲמוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּבְנֵי צֹאן וָכֶשֶׂב
כָּל מְזִמּוֹתָיו – נְאוֹת דֶּשֶׁא וִירַק עֵשֶׂב,
רֹעָיו (רֹעִים נַפְשָׁם) אוֹתָם לֹא רָעוּ.
אֶת מִי אֶשְׁלַח, מִי יַרְדְּ לִי בַּגִּבּוֹרִים –אֶת רַבָּנֵינוּ הַגְּאוֹנִים הַמְּאוֹרִים,
אֶת צַדִּיקֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בָּאָרֶץ,
הָעֲשִׁירִים – גִּבּוֹרֵי צַיִד וָטֶרֶף,
הַמַּשְׂכִּילִים הַנּוֹתְנִים לָנוּ עֹרֶף,
הַצְּבוּעִים הַטּוֹבְלים וּבְיָדָם שָׁרֶץ??
הוֹי גּבּוֹרִים לִשְׁמֹר חִטִּיןוְאַנְשֵׁי חַיִל לִפְסֹל גִּטִּין,
מְפִיחֵי קִרְיָה עֵקֶב שׁוֹחֵט
וּבְעַד חַזָּן יְגָרוּ מָדוֹן,
שֻׁתָּף שֶׁל עֲמָלֵק קְהִלָּתוֹ סוֹחֵט
וּבְכָל גַבָּאי היא קוֹנָה לָהּ אָדוֹן.
הוֹי צַדִּיקִים פֹּקְדֵי עֲקָרוֹתוּבִלְשׁוֹן שֶׁקֶר פֹּעֲלֵי אוֹצָרוֹת,
בְּפִדְיוֹנוֹת יְמַלְּאוּ כִיסָם
וּבְמַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ – הַמֵּעָיִם,
וּמְחִירָם יִתְּנוּ לְצֹאן מַרְעִיתָם
קַמֵּיעוֹת בְּדוּקוֹת עִם שִׁירָיִם.
הוֹי מַשְׂכִּילִים לֶאֱכֹל טְרֵפוֹתוּבְקוּבְיָא לִשְׂחֹק אַנְשֵׁי מוֹפֵת,
הַמְּאַחֲרִים בִּכְלוּב לִשְׁתּוֹת שֵׁכָר
וּבְתֵּיאַטְרָאוֹת כָּאַרְבֶּה יִרְעָשׁוּ,
כְּקֹפִים יְחַקּוּ יַלְדֵי נֵכָר
וּבְשֵׁם ישְׂרָאֵל יתְבּשָׁשׁוּ.
הוֹי עֲשִׁירִים מְפַנְקֵּי נַפְשָׁםוּבַעֲלֵי הוֹן לִקְנוֹת פִּלַּגְשִׁים,
מֵהֵיכְלֵי שֵׁן כָּל טוּב מָלֵאוּ
מִנַּחַת שֻׁלְחָנָם, הֲלוּמֵי יָיִן
בְּשָׂרָם יְפַנְּקוּ וּמֵעֵיהֶם יְשַׂבֵּעוּ
וּמֵאֲחֵיהֶם יַעֲלִימוּ עָיִן.
הֲכָזֶּה יִהְיֶה גִּבּוֹר אֶבְחָרֵהוּ?גִּבּוֹר לֹא יוּכַל לִכְבּשׁ אֶת יִצְרֵהוּ
גָּדוֹל – יַעַן כִּי יִצְרוֹ גָדוֹל מֵחֲבֵרוֹ?
גִּבּוֹרִים בּוֹסִים בַּטִּיט, חֹבְקֵי רְגָבִים,
גִּבּוֹרִים – כַּנְּמָלִים, גְּדוֹלִים – כַּחֲגָבִים,
הַעֲלֵיהֶם יָעִיר הַמְשׁוֹרֵר כִּנּוֹרוֹ?
עַל כֵּן אֵלְכָה מֵהֶם, עֵינִי אַעֲלִימָהוּלְדוֹר הַמִּדְבָּר אֶת פָּנַי אָשִׂימָה,
עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים כֻּלָּם,
הֵם נָפְלוּ – חַרְבוֹתָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם,
גַּם הַיּוֹם בַּעֲבֹר הָעֲרָבִי עֲלֵיהֶם
וּבְכִידוֹנוֹ לֹא יַגִּיעַ עַד קַרְסֻלָּם…
…………………………………….
שׁוּבִי, בַּת שִׁירִי, שׁוּבִי הַמִּדְבָּרָה…
…………………………………….