לוגו
אביאל
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

כְּלוֹט חִישׁ עוֹזֵב סְדוֹם לְגֶשֶׁם אֵשׁ וְגָפְרִית,

כֹּה נָס אֲבִיאֵל מִן הָעִיר וּזְדוֹנָהּ

וַיִּתַע חִוֵּר בְּמֶמְשֶׁלֶת בָּצִיר.

אָז נָשְׁרוּ עָלִים צְהֻבִּים וַאֲדֻמִּים

מִן עֵצִים דְּלוּקֵי-זִיו וְעוֹטְפֵי-הָדָר;

אָז נָפְלוּ כִּתְמֵי זָהָב וְאַרְגָּמָן

וְנָשְׁקוּ פְּנֵי אֲבִיאֵל תּוֹךְ-מְעוּפָם.

וְרוּחַ מַעֲרָבִית נִגְּבָה אֵדֵי עֵינָיו

וַיַּרְא מַלְבּוּשֵׁי טֶבַע בְּתִפְאַרְתָּם.

וַיֹּאמַר: "תַּרְתִּי אַחַר חֶדְוֹות-שָׁוְא

וִיפִי גְאוֹן-אֵל וְאֶרֶץ לֹא חָזִיתִי.

מִיץ מֻעָט עוֹד הִצַּלְתִּי בְּעַצְמוֹתַי,

וְרֵיחַ מִן הַיְּעָרִים לוֹ מַגִּיעַ;

וְרוּחַ זֶה מְלַטֵּף אֶת אֲבָרַי

כְּאִלּוּ כָּל-חֹם טָמֵא לֹא טָעָמוּ.

חֲבַל עַל אָבִיב עָבַר לְלֹא-נוֹחַ

וְקַיִץ אָבַד כֻלּוֹ בְּמַרְתֵּפִים".

וּלְזֵכֶר אָבִיב מִלְּטָה עֵינוֹ דִמְעָה

וְעֶצֶב רַךְ הִשְׁתַּפֵּךְ עֲלֵי-פָנָיו;

כִּי אָז נַפְתּוּלֵי-אִשָּׁה לוֹ נוֹדָעוּ

וְצַעַר אַהֲבָה אָז הֵמַר לִבּוֹ

וּדְחָפוֹ אֶל שִׁכְרוֹנוֹת וְהִלּוּלִים

לְבַקֵּשׁ בָּם נְשִׁיָּה. עַתָּה טִיֵּל

בְּמֶרְחַב כָּרִים פּוֹשְׁטֵי עֲדִי-קַיִץ

וַיַּחְשֹׁף צַוָּאר לִקְרַאת רוּחַ קָרִיר.

מִמַּעַל עָפוּ עּבִים מְבֹהָלִים

וּפֵרְשׂוּ תַחְתָּם צְלָלִים גְּדוֹלִים, חוֹלְפִים;

וְהֵצִיץ שֶׁמֶשׁ הָצֵץ וְהִתְעַלֵּם,

וַיִּצְהַל לַב אֲבִיאֵל לְהוֹפִיעוֹ

וּלְהוֹד הַצְּבָעִים, חִדֵּשׁ בְּזִיו-זְהָבוֹ.

אָז קָטַף, צָבַר מְלֹא חָפְנֵהוּ עָלִים

וְקֻפְסוֹת-זֶרַע קְטַנּוֹת לְשַׁעֲשׁוּעִים, –

עֲלֵי תַּפּוּחַ, אֵלָה לוּז וְלִבְנֶה

וְקֻפְסוֹת סוּף-נְחָלִים וַחֲלַבְלוֹב.

וַיִּתְמַהּ עַל סְבַךְ עוֹרְקִים מְסֻלְסָלִים

וְצוּרוֹת-חֵן אֲשֶׁר לֶעָלִים לְמִינֵיהֶם,

וְעַל מִשְׁטַר הַזֵּרְעוֹנִים בְּנַרְתִּיקָם –

קַשְׂקָשׂוֹת חוּמוֹת חוֹבְקוֹת נוֹצוֹת-מֶשִׁי;

וַיִּפְתַּח אֶת הַקֻּפְסוֹת אַחַת אֶחָת

וַיְּשַׁחְרֵר אַלְפֵי נוֹצוֹת נוֹשׂאוֹת-חַיִּים

שֶׁפִּזְּזוּ וּפָרְחוּ אֶל כָּל-עֵבֶר.

וַיַּחְשֹׁב עַל תַּעֲלוּמוֹת חַי וְזֶרַע,

עַל גַּרְגֵּר קָטָן וְהוּא מְשַׁמֵּשׁ צִנּוֹר

לְזֶרֶם דּוֹרוֹת-עָבָר וּתְהוׁם עָתִיד,

וְעַל תַּפּוּחַ טוֹב מְחַדֵּשׁ מָתְקוֹ נֶצַח.

וַיְהִי בִּהְיוֹתוֹ עָיֵף מִטִּיּוּלוֹ,

וַיִּשְׁכַּב בַּעֲרֵמַת-עָלִים רַכָּה

בְּחֹרְשָׁה, רִשְׁרְשָׁה מִסָּבִיב שָׁלוֹם.

וַיַּעֲצוֹם עֵינָיו, וְהִרְהוּרָיו תָּעוּ

כְּסִירוֹת נָמוֹת עַד נָמוֹגוּ בַּעֲרָפֶל,

בְּאֵד-חֲלוֹמוֹת מָתוֹק וּמַרְגִּיעַ.

וְהִנֵּה זָרַח בַּעֲרָפֶל צֶלֶם אָבִיו,

זֶה אָבִיו מֵת מִכְּבָר שְׁנָתַיִם,

וּפָנָיו חִוְרִים, נוּגִים, קְמוּטֵי-עֹנִי,

וְעֵינָיו – רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים.

אָז פָּלַח לֵב-אֲבִיאֵל צַעַר נִשְׁכָּח,

אַף חִיל-מִסְתּוֹרִין כֵּהֶה הִרְעִידָהוּ.

וַיִּלְחַשׁ אַט: “מֵאַיִן אַתָּה, אַבָּא?”

– “מֵעוֹלָם כֻּלּוֹ אֱמֶת”.

– וְלָמָּה עוֹלַם-אֱמֶת תְכַנֵּהוּ?"

– "בַּחֶלֶד צַר בֶּן-תְּמוּתָה לַחֲבֵרוֹ

לֹא יִרְאֶנּוּ בִּלְתִּי אִם כְּלִי-חֵפֶץ

לְמַעֲנוֹ אוֹ מִכְשׁוֹל זֵד בְּדַרְכּוֹ;

ועַל-כֵּן נִבְצָר מִנִּי אָדָם דַעַת רֵעוֹ

וְאָהֳבוֹ נֶאֱמָנָה. אוּלָם יַד הַמָּוֶת

תְּרוֹמֵם נֶפֶשׁ מֵעַל תַּחֲרוּת וְתוֹעֶלֶת

וְתַחְשֹׂף יָפְיָהּ, חַסְדָהּ, אֱלֹהוּתָהּ.

עַל-זֹאת יִקָּרֵא מוֹשָׁבֵנוּ עוֹלַם-אֱמֶת.

הֲכָאַב לִבְּךָ עַל יְדִיד יִתְרַחֵק

עֵת תִּכְלֶה, תַּעֲרֹג לְחַג-קִרְבָתוֹ?

אִם הֱצִיקַתְך נַעֲרָה, לֹא תֵדַע

שִׁיר תְּהוֹמוֹת-נֶפֶשׁ וַאֲבִיבֵי-סֵתֶר

וְתָדִין קְלִפּוֹת-מַעֲשִׂים וּבֹסֶר-מִלִּים?

גַּם אַתָּה, בְּנִי, צְמֵא-אַהֲבָה, אַשְׁרֶיךָ

אִם תֵּת תִּתְּנֶנָּה, וּלְעֵת תַּעֲזֹב חֶלֶד,

תִּגָּמֵל לָךְ הָאַהֲבָה חָשַׁקְתָּ".

– “לָכֵן אֲמַהֵר, אַבָּא, אֱלֵי-קָבֶר?”

– "לֹא… בְּנִי, נָתַתִּי חַיֵּי-עַד לְךָ

וָאַנְחִיל אֶת נִשְׁמָתְךָ נַחֲלַת-שִׁיר:

מִשְׁמֶרֶת דּוֹרוֹת כּוֹאֲבִים וְחוׁלְמֵי טוֹב

וּבִרְכַּת-יָהּ בִּמְאֵרַת עוֹלַם-שְׁחוֹר.

בְּךָ עֲמַל אִמָּהוֹת נַעֲנוֹת

וְזִמְרוֹת-עֶרֶשׂ נוֹהֲקוֹת מִפִּצְעֵי-לֵב,

וְצַעַר אָבוֹת נוֹשְׂאֵי-עֹל בִּדְמִי –

רְצוּצִים וּפַחְדָּנִים, אַךְ גִּבּוֹרֵי-צוּר

לָמוּת עלַ טֹהַר-בַּת וְקִדּוּשׁ-שֵׁם.

לְךָ מָסַרְתִּי אֹזֶן-רְנָנִים דַּקַּת-שֵׁמַע,

וָאַפְקִיד אִתְּךָ תִּקְווֹת לֹא-קֻיָּמוּ,

לְמַעַן יִפְרְחוּ וְיִשְׂגּוּ בָּךְ.

שָׂמַחְתִּי עַל עֵינֶיךָ, נִפְקְחוּ לִרְאוֹת

תִּפְאֶרֶת-תֵּבֵל וַאֲמִתּוֹת-אֵל,

וְעַל מַחֲשַׁבְתְּךָ כְּכוֹכָב רָץ

לְלַחֵךְ כָּזָב וּלְהַדְלִיק חָזוֹן.

שְׁמֵי-תְכֵלֶת אֵלֶּה עָמְקוּ רַק לְעֵינֶיךָ,

וְשִׂיחַ-בַּדִּים זֶה לְךָ רַק יִשָּׁמֵעַ,

הֲיֹאבְדוּ אִתְּךָ כָּלִיל כְּלֹא הָיוּ?

רַעְיוֹנוֹתֶיךָ – הוֹד, וְרִגְשׁוֹתֶיךָ – פֶּלֶא,

הֲיִקְפְּאוּ עִם קִפְאוֹן דָּמְךָ, יִרְקְבוּ

עִם רִקְבוֹן גֵּוְךָ, בְּנִי? אוֹ הַאִם תָּקִים

לְרוּחֲךָ נְוֵי-נֹעַר מְחֻדָּשִׁים וְתַצִּית

בְּעוֹרְקִים רַכִּים מִשְׁנֵה רִגְשׁוֹת דּמָךְ?ָ

הִנֵּה, שְׁנֵי כֵלִים חָמַשׁ אוֹתְךָ אֵל-הַחַיִּים

לִלְחוֹם מִלְחַמְתְּךָ עִם הַכִּלָּיוֹן: אַמַּת-אָמָן,

בָּהּ תִּבְנֶה לְךָ גַּל-עֵד מִלִּבְנֵי הָדָר,

וְכֹחַ-גְּבָרִים שׁוֹקֵק לִפְרוֹת פֶּרִי.

חֲגֹר אֶת שְׁנֵיהֶם, בְּנִי, עֲמֹל וְהַצְלַח!"…

– "הָהּ, אֵיכָה אֶחְיֶה, אַבָּא וְאָנֹכִי

יְצוּר מְדֻלְדָּל, עָנָף יָבֵשׁ,

אֲשֶׁר לֹא יַשְׁקֶה אוֹתוֹ טַל-נִחוּמִים

וְגֶשֶׁם-אַהֲבָה לֹא יְרַפְּאֶנּוּ?

כִּי לֹא נוֹצַרְתִּי בִּלְתִּי אִם לְאַהֲבָה,

וְהִיא עֲצוּרָה מֶנִּי. וְאֵיכָה אִיצַר, אָשִׁיר,

וַאֲנִי אַךְ אֵדַע נוּד וְהֵאָנֵחַ?

וְגַם כִּי אֶשַּׁק אִשָּׁה לֹא-אֲהוּבָה,

הַחַיַּי אֶחְיֶה וְאִם חַיַּי אַמְשִׁיךְ,

אִם חַיֵּי צֵל וְשֶׁלֶד-שֶׁקֶר מִתְנוֹעֵעַ, –

עַד יְחַבְּקוּנִי קַרְשֵׁי-עֵץ יְבֵשִׁים כְּעַצְמוֹתַי

וְאֶל הֶעָפָר אֵרֵד, אֶל הָאֹפֶל וְאֶל הַדְּמָמָה?"

פְּנֵי אָבִיו חָוְרוּ, חֳמַרְמַרוּ –

וּבָמוֹ צַעַר דּוֹרוֹת כָּבִים, כָּלִים,

וְחֶמְלַת אָב עַל בְּנוֹ – וְגָזוּ בָּעֲרָפֶל.

וַיִּפְקַח אָז הַנַּעַר עֵינָיו, וְהִנֵּה הוּא

מִתַּחַת שְׂמִיכַת-עָלִים עָבָה בְּצֵל אִילָנוֹת.

וַיִּנְעַץ אֶת צִפָּרְנָיו בָּאֲדָמָה

הָרַכָּה וְהַלַּחָה תַּחְתָּיו, וַיִּשְׁאָלָהּ:

"אֲדָמָה, מַלְכָּה מָעֳטֶרֶת וְדֹמֶן לְכָל רֶגֶל, רֶחֶם

וְקֶבֶר לְצֶאֱצָאַיִךְ, פִּתְרִי-לִי:

הַאִם חַיַּיִךְ, כַּעֲפָרֵךְ, שְׁחוֹרִים, אִלְּמִים –

וּבְרֶדֶת חַי לַקֶּבֶר, יִגְוַע, יִכְבֶּה

שְׁבִיב-צַעַר בּוֹדֵד, וְלֹא יִהְיֶה עוֹד?

אוֹ נָפֹל יִפֹּל בְּשַׁלְהֶבֶת נַפְשֵׁךְ

וְנִקְשַׁר בְּחַיַּיִךְ הַכַּבִּירִים,

אֲשֶׁר בָּהֶם כָּל-אָדָם, זְבוּב וָשִׂיחַ

כְּנִיד הָעַפְעַף לָךְ אוֹ זִיז הַשֵּׂעָר –

וְאַתְּ תְּכַלְכְּלִים בְּחִבָּה בִּפְרִיחָתָם

וּתְאַמְּצִים אֶל לִבָּתֵךְ עֵת יִבֹּלוּ?"

כְּקֶדֶם שָׁתְקָה, שָׁמְרָה סוֹדָהּ הָאֲדָמָה.

אֲבָל כְּתִתָּהּ אָז מִכֹּחָהּ לָעֲנָק אַנְתֵּיאוּס

עֵת נִלְחַם עִם הֶרַקְלֶס, וְהוּא הָכְרַע אָרְצָהּ,

כֵּן אָצְלָה מִגְּבוּרָתָהּ עַל אֲבִיאֵל.

וַיָּחָשׁ שֶׁטֶף-תְּרוּעָה חַי קוֹלֵחַ

מֵחֶבְיוֹן קָרוֹב-רָחוֹק אֶל תּוֹךְ דָּמוֹ,

וְתִקְוָה רַעֲנַנָּה שִׂגְשְׂגָה בְּלִבּוֹ.

וַיִּכְרַע רֶגַע תּוֹהֶה, שׁוֹאֵף-מָה, כְּאִלּוּ

תְּקָפָהוּ פֶּתַע יֵצֶר-תְּפִלָּה קַדְמוֹן, נִשְׁכָּח; –

אָז הֵסִיר מֶנּוּ עָלִים דְּבֵקִים וַחֲבִיבִים

וַיָּקָם וַיִּתְעוֹדֵד.

בֵּינָתַיִם קָמָה סוּפַת קֹר וָקֶצֶף

וַתַּחְשֵׁךְ עֵין-הַשֶּׁמֶשׁ טֶרֶם בּוֹאוֹ;

וַיִּשְׁרֹק רוּחַ עַז וַיַּרְקֵד עָלִים

וַיִּגְזֹל פְּרִי וְעָלֶה מֵאִילָנוֹת;

וַיְהִי לֶיל גֶשֶׁם, בָּרָד וּבִעוּתִים.

אֲבִיאֵל עָשָׂה דַּרְכּוֹ בָּאֲפֵלָה

אֶל כּפַר-מְלוֹנוֹ, וְהוּא רָטׁב, רוֹעֵד כֻּלּוֹ.

אֲבָל בְּנַפְשׁוֹ פְּנִימָה שָׁלַט שֶׁקֶט

וְכוֹכָב אֶחָד לָבָן זָרַח בְּדִמְיוֹנוֹ –

הֲלֹא הוּא כּוֹכָב שֶׁל הָאַהֲבָה

הַקּוֹרֵץ, קוֹרֵא לְמֶרְחַקֵּי-זֹהַר

וְדוֹבֵב נֹחַם עַל לְבָבוֹת דָּוִים.

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.