בִּזְנַב טַוָּס – עֵינַיִם, אַךְ
הוּא לֹא רוֹאֶה בָּהֶן דָּבָר.
קוֹלוֹ שֶׁל דָּג אִלֵּם, וְכָךְ
הַפֶּלֶא בּוֹ תָּמִיד נוֹתָר.
מְקּוֹר הַחֲסִידָה אֵינוֹ
נוֹקֵר אַף פַּעַם בְּגַרְגֵּר,
תָּמָר אֵינֶנָּה לְאַמְנוֹן
אָחוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהּ אָח אַחֵר.