א 🔗
אנ־סקי היקר.
סוף סוף קבּלתי ממך מכתב. הבינותי כי משהו אירע וַדאי והייתי חרד…
מילא, מה שמתרחש בעולם; מן הסתם יסתיים הדבר לטובה לך ולכל ישׂראל.
1) מה שנוגע לבני לוּציאן, הרי גמר מתימאטיקה, ויש לו הבנה רבה בטכניקה ובמלאכה. ראה בתי־ספר כאלה בחוץ־לארץ, – ואם יקבל משרה כזאת, יסע עוד פעם לחוּץ־לארץ, להכיר יותר את בתי־הספר למלאכה.
ובכן, הראה את כוחך.
2) מה שנוגע לתרגום של “די גאָלדעֶנעֶ קייט”, עשׂה כפי שאתה מבין, אני לא נתתי לו אוֹטוֹריזאציה. תקן אותו ושלח לי אם תרצה לשלוח אותו אלי, ואני אבדוק ואעיר לך הערות, ואז תהיה לו אוֹטוֹריזאציה. ואם לאו – הדפס על אחריותך.
3) בנוגע לבואי לפּטרבּוּרג, הריני מצטער מאד שכבר הסכמתי לבוא לפסח. חשבתי להיות אצלך, וכך אין לי כלל חשק להיות צדיק נסתר.2 מילא, את הנעשׂה אין להשיב. השתדל, לפחות, שלא יהיו לי צרות. –
על השאר נדבר בפּטרבּוּרג… מכתבים לכתוב זה עסקו של דינזון, אצלי זה קריעת ים־סוף.
שלך י. ל. פּרץ
ב 🔗
אנ־סקי היקר, טילגפתי לך3 כי אנו, כלומר הפּלונית שלי ואני, נוסעים מכאן ביום חמישי בבוקר (9 וארבעים וכמה) לפּטרבּוּרג בקוּריעֶר. לוויבּורג לא השׂגנו כרטיסים. התואיל בטובך להמתין לנו בפּטרבּוּרג, כן?
דרוש בלבביות בשלום רעיתך, אם־כי שלא־במוּכּר.
כשתהיה בפּטרבּוּרג בוא נא בדברים עם החברה הספרותית. טלגפתי גם להם.
בכבוד
י. ל. פּרץ
-
נכתב ביידיש. המכתב, והגלויה שלאחריה, נכתבו ב־1911. דינזון ביקש מאנ־סקי, בשמו של פּרץ, שישתדל להשיג משרה בשביל לוציאן, בנו של פּרץ, בבתי־הספר של יק“א. ”אצל פּרץ – כתב דינזון– זוהי שאלת־חיים“. אנ־סקי תירגם את ”שלשלת הזהב“ של פּרץ לרוסית בשביל כתב־העת ”יעוורעיסקי מיר“, שבו כבר פירסם ב־1909 את התרגום של ”בפּלוש על השלשלת". – פרץ נסע לפּטרבורג בענייני החברה היהודית למען התיאטרון, הנזכרת במכתב אל מנדלי. ↩
-
אנ־סקי גר לא בפּטרבורג, אלא בוויבורג הסמוכה. פרץ סבור היה לגור אצלו בדירתו. מובן שלא היתה לו זכות־ישיבה בפטרבורג. ↩
-
הטלגרמה שמדבר עליה פּרץ נאמר בה: “אנו יוצאים לפּטרבורג ביום ה' בבוקר בקוריער. פרץ”. היא נשלחה מוארשה ב־28 במארס 1911. ↩