רקע
דוד בן־גוריון
קונגרס, ציונות ופועלים יהודים

על ציבור הפועלים היהודים בכל העולם שומה לעמוד בראש התנועה הציונית למען תיווצר האפשרות, שהפועל הארצישראלי יצטייד באמצעים הדרושים ליצירתם הלאומית ברשות עצמם.

מהשתתפותו, השפעתו ופעילותו של מעמד הפועלים היהודי בתנועה הציונית המאורגנת תלוי האופי, כשרון הפעולה והעתיד של המולדת העברית בארץ.

שלשה הם הדברים הדרושים להקמת הבית הלאומי: זכות ממלכתית, הון ועבודה עברית.

למען הפוך את ארץ ישראל לבית הלאומי של העם העברי יש צורך שיוקם גוף יהודי מוּכר במשפט-העמים שיש לו הזכות והיכולת להוציא לפועל את מלאכת הבנין ופעולת היצירה החקלאית והחרשתית במטרה ליצור רוב יהודי עומד ברשות עצמו. זכויות אלה אנו מציינים לפעמים בשם צ’ארטר.

זכויות אלו יינתנו לאותם היהודים המאורגנים במיוחד לשם יצירת הבית הלאומי, ז.א. להסתדרות הציונית העולמית.

זכויות אלו שייכות לעם היהודי בשלמותו; כל יהודי וכל גוף יהודי הרואה עצמו כחלק של העם ורוצה בארץ-ישראל – הוא שותף לנחלת העם. מבחינה היסטורית משמש העם גופו נושא לזכות על ארץ-ישראל, אולם אין העם היהודי מהווה גוף ממלכתי ואין לו ביאת-כוח מאורגנת ומוּכרת שתקבל בשמו זכויות ממלכתיות. המוסד היחידי המוסמך לעת עתה לשאת ולתת בדבר הבית הלאומי ולקבל צ’ארטר – זהו הקונגרס הציוני העולמי והגופים המיוצגים בו. אירגון אחר אינו קיים ואינו בא עכשיו בחשבון.

רק שני גופים היו יכולים לתפוס את מקום הקונגרס הציוני: האחד הוא היישוב העברי בארץ.

ואמנם, עם התהוות רוב יהודי בארץ-ישראל ייגמר תפקידה של ההסתדרות הציונית, והעם העברי העצמאי בארץ-ישראל, יחד עם כל שאר העדות הבלתי-יהודיות שוות-הזכויות נעשים לבעלים הגמורים של הארץ. אולם עד היות רוב יהודי אין היישוב בלבדו מזוכה לשמש נושא יחיד של זכויות העם היהודי על הארץ. כי בזאת נבדלות זכויותינו בארץ-ישראל מזכויותינו בארץ אחרת: לא היהודים היושבים בארץ, כאזרחים או כמיעוט לאומי, הם בעלי הזכויות – אלא העם היהודי בשלמותו.

היישוב הוא הגרעין הראשון של האומה העברית השבה לארצה, והוא צריך לתפוס מיד בזכות מיוחדת מקום מכובד, אולם אין יהודי ארץ-ישראל זכאים עדיין לרשת את מלוא זכויות הצ’ארטר, כל עוד זכויות אלו לא הוצאו מן הכוח אל הפועל. כל היהודים השואפים לעלות ארצה, וכל היהודים הרוצים לעזור לאחרים להתיישב בארץ וליצור על ידי כך את הבית הלאומי – הם שותפים לזכות על הארץ, והם מהווים יחד את האירגון של יוצרי-האומה ומיסדי-המדינה.

המוסד השני המסוגל להתחרות בקונגרס הציוני – זהו קונגרס עברי כללי. ארץ-ישראל שייכת לכל היהודים, וכל יהודי צריך להשתתף בהקמת המולדת. וטבעי הדבר, שהזכות על הארץ תימסר לגוף המייצג את כל העם.

אולם למען שקונגרס יהודי כללי יהא מוסמך וראוי לקבל את הצ’ארטר, עליו להיות קונגרס יהודי פרמננטי, המייצג בפועל את כל חלקי העם היהודי בעולם ואשר מלכתחילה הציג לעצמו מטרה או כאחת המטרות – ליצור בית לאומי עברי בא“י. רק קונגרס שכזה תהא לו הזכות והסמכות לקבל בשם העם העברי את הזכויות הממלכתיות על א”י, ורק קונגרס שכזה יוכשר ויוסמך לפקח על בנין הארץ. אולם קונגרס שכזה אינו קיים – ולא במהרה יקום.

גם כשיתכנס קונגרס יהודי עולמי לא יוכל לרשת את זכויות העם היהודי על א"י כל זמן שלא ימלא שני תנאים הכרחיים:

א) המצע שעל יסודו יתכנס צריך להכיל מלכתחילה תכנית ברורה ומפורשת להקמת בית לאומי עברי בא"י.

שום קונגרס אשר לא יעמיד על הפרק בכבוד ובגאון את בנין א“י העברית אין לו הזכות לדון ולתת ולשאת בשם מי שהוא על א”י. אין הבית הלאומי יכול להיות עוד ענין לוויכוח.

ב) הקונגרס צריך להיות פרמננטי. מה שעומד עכשיו על הפרק זהו לא הכרזה על זכות העם העברי, וגם לא השגת אישור הזכות – אלא הגשמת הזכות והוצאתה מן הכוח אל הפועל. דבר זה לא ייעשה בבת אחת. הגוף המקבל על שמו את הזכות על א"י – מקבל על עצמו אחריות היסטורית ותעודה היסטורית גדולה – ולא בשנה ולא בשנתיים יבוצע הדבר.

ועד שנתכנס קונגרס כזה אשר ימלא את שתי התביעות הללו – אם יתכנס בזמן מן הזמנים – אין הפעולה יכולה לחכות.

הממשלה האנגלית, בהסכמת בעלות בריתה, הכריזה והכירה בזכות העם היהודי על בית לאומי בא"י.

בועידת השלום הבאה תאושר הכרזה זו על ידי כל העמים האחרים. וההסתדרות היחידה הזכאית ומוסמכת לעת עתה לשמש נושא לזכויות אלה – היא ההסתדרות הציונית העולמית עם הקונגרס הציוני בראשה. בתקופת התהוות הבית הלאומי משמש הקונגרס הציוני אורגן עליון, העומד בראש העבודה ומנצח על כל מלאכת הבנין, בכל אופן עד שקונגרס יהודי כללי, שיש בו התכונות שסומנו לעיל – יבוא לרשת את מקומו, ואז – אינו אלא קונגרס ציוני מורחב.

הקונגרס הציוני נעשה איפוא לפרלמנט-מכין של הבית הלאומי בא"י. בידיו נתון הכוח הממלכתי של העם במידה שזה נוגע לבנין הארץ היהודית. בזאת ניתן ערך היסטורי חדש להשתתפות הפועל היהודי בהסתדרות הציונית: בקונגרס הציוני יתגבש כוחו הפוליטי של מעמד הפועלים היהודי ומפה ישפיע על מהלך העבודה הציונית והנהלת הארץ ויכוון ברוחו את מפעל הבנין.

במידה שיגדל כוח ציבור הפועלים והשפעתו בקונגרס הציוני, באותה מידה יעלה בידו להדריך את ההסתדרות הציונית ולכוון את פעולתה בארץ לקראת הבטחת האופי הלאומי והסוציאלי הרצוי. השפעת הפועל העברי העולמי בקונגרס הציוני תתנה גם את כוחו של הפועל הארצישראלי במלחמתו הבלתי-אמצעית לצור צורות חיים חדשות בבנין היישוב, ולכיבוש עמדות העבודה וביצורן בארץ.

ההסתדרות הציונית היתה לסוכנות החוקית של העם היהודי בהקמת הבית הלאומי. כיבוש המכשיר הזה על ידי הפועלים היהודים יבטיח את האופי הלאומי והסוציאלי של ארץ ישראל הנבנית.


ניו-יורק, כד טבת תרעח [דער איד. קעמפער, 2]

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47917 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!