היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
ישראל זאב בן פינחס הורביץ
לדף היוצר
חוקר ארץ ישראל והגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל [ע"פ לקסיקון הספרות העברית החדשה מאת ג. קרסל]

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. ספר מחקרי ארץ אבותינו (עיון)
יצירה בהפתעה

לֹא אֶבְכֶּה עַל הַלֵּילוֹת

אֲשֶׁר אָבְדוּ לָבֶטַח,

וְהַיָּמִים שֶׁנִּגְדְּעוּ

בְּאוֹר חֻלִּין.


מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

שמשון מלצר

מאמרים ומסות: מפוזר ומפורד; מנדלי; שלום עליכם; אברהם רייזן; יעקב דינזוֹן; אַש; בועידת הלשון בטשרנוביץ; על ספרות יידיש; ספּור ישן; שותפות; אל רבונו של עולם
מכתבים: אל ג.י. ליכטנפלד מאת יצחק ליבוש פרץ; אל הכלה מאת יצחק ליבוש פרץ; מכתב אל ידיד מאת יצחק ליבוש פרץ; הרעיה מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ח. נ. ביאליק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יהואש, ניו־יורק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ה. ד. נומברג מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יצחק גוידא (ב. גורין) מאת יצחק ליבוש פרץ; אל א. ווייטער מאת יצחק ליבוש פרץ; אל דוד ברגלסון מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ראובן אשר ברוידס מאת יצחק ליבוש פרץ; אל מנדלי מוכר ספרים מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ד"ר נתן בירנבוים מאת יצחק ליבוש פרץ; אל י. צינברג מאת יצחק ליבוש פרץ; אל דוד פאלק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל רוזה יאקובוביץ' מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יעקב צוזמר מאת יצחק ליבוש פרץ; אל י. י. פּרופּוס מאת יצחק ליבוש פרץ; מכתבים אל הבן יעקב דינזון מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יעקב דינזון מאת יצחק ליבוש פרץ; אל שלום עליכם מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ש. אנ־סקי מאת יצחק ליבוש פרץ; אל דוד פינסקי מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ש. ניגר מאת יצחק ליבוש פרץ
שירה: מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר נַעֲשָׂה קוֹמִיסָר

אילת נגב

מאמרים ומסות: כמו מכת ברק

אפרים א. ליסיצקי

מאמרים ומסות: הקדמה - ל"כוכבים נופלים"
שירה: אוּרֵי אָבִיב; סַמְכוּנִי בְּכוֹס הַכַּלָּנִית; מְנַגְּנִים בְּנִבְלֵי־הַפָּז; מִנְאוֹת הַחֲלוֹם; הֵד פַּעֲמֵי פֶלִאי; דְּמוּת־יָהּ; יִשַּׁנְתִּי צָרוֹתַּי; הַלּוֹטוֹס אַיֵּהוּ?; פִלַּלְתִּי עַל חַיַּי; גֶּשֶׁר חֲנִינָה; הַצָּפוּן בְּחֻבִּי; פְּרֻדַּת אַהֲבַת־תֹּם; מַה תֵּבְךְּ אַח כּוֹאֵב; לִי קָסַם נוֹף־רָז; לֹא אֵשַׁם בַּבְּדִידוּת; עַל סַף זְבוּל הָעִלּוּם; חֲלוֹמוֹתַי הֵם; אָבִינָה בְחַשְׁרַת הָאֵד; בְּהוֹפִיעֲךָ, אֵלִי, עָלַי; שְׁמַע: צְלִילֵי מְשׁוֹרְרִים שְׁנַיִם; חַג אָבִיב בַּיַּעַר; תִּמְרוּ הֶהָרִים; בַּמִּנְהָרָה; עֲרִירִי; לְרוּחַ צְפוֹנִית; אֳנִיַּת־חַיַּי צוֹלְלָה; בְּכֹחֵךְ, בַּת־דִּמְיוֹן; אָכֵן, עוֹד מְעַט: יִדַּם שִׁיר־חַיַּי; לְמַדוּסָה; נִתְעֵיתִי מִנּוֹף־הַחֲלוֹם; לְחֶמְלָה; שְׂעִפַּי; מוּל הֵיכַל הַשִּׁירָה; מַצְפֵּנְךָ, אֱלֹהִים; לַמָּוֶת; בְּהִתְרוֹמֵם הַשֶּׂכֶר; אַסִּיר בִּדְבִיר־קְסָמִים; לְגוּפִי; חָזוּת קָשָׁה

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

משכיל צעיר מגלה את קופרניקוס

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

פנינה מתוך זכרונותיו של “בוקי בן-יגלי”, הלא הוא יהודה ליב בנימין קצנלסון:

– הראית מימיך את הספר “כוכבא דשביט” של ר' חיים זליג סלונימסקי? גם בספר הקטן הזה ידובר על אודות בנין העולם והגלגלים.

– את הספר הזה לא ראיתי. גם את שמו לא שמעתי בלתי היום.

– את הספר הזה תוכל לראות בביתי. אנכי איני משאיל ספרים לאיש, אבל בביתי יוכל כל מי שירצה לבא ולקרא בהם.

בבואי אל ביתו ביום המחרת, הובילני אל אוצר ספריו. שני חדרים מרווחים שכל כתליהם היו מכוסים ארונות-עץ יפים מלאי ספרים שהתנשאו מן הרצפה עד התקרה. באמצע כל חדר עמד שלחן עגול עם כסאות מסביב לו. ורק נגד אחד החלונות עמדה ספה רכה ושלחן קטן על ידה. על ספה זו, כנראה, היה אדון הבית מעיין בספר בשעות הפנויות ממסחרו. ר' יהודה הראה לי על ארון אחד פתוח ויאמר אלי לעיני משרתו: פה תמצא את הספר אשר תבקש. ואל החדר הזה תוכל לבוא בכל שעה פנויה מלמודך ולקרוא פה ככל אַות נפשך. ואחרי צוותו להמשרת להביא לי כוס טהיי מתוק, עזבני וילך. נדמה לי כאלו נכנסתי בהיכל קודש לפני ולפנים. ספרים, ספרים וספרים. אל אלהי חיי, היספיקו חיי אני לקרוא את כל הספרים האלה?

ברוב עמל מצאתי את הספר “כוכבא דשביט” ועל ידו, לגודל תמהוני, את הספר “תעודה בישראל” ליצחק בר לוינזון. את שם המחבר הזה שמעתי. אומרים עליו, שהיה, ימח שמו, ראש אפיקורסי הדור, שבספריו היה מטיף לבני ישראל, שישתמדו חס ושלום, ושבערים רבות שרפו את הספר הזה בפומבי בחדר בית-הכנסת… תמה אני, איך איש חסיד וירא שמים כר' יהודה יחזיק בביתו ספר שכתבו מין… הלא דבר הוא… ופתאום נזכרתי את הנאמר בפרק אבות: “דע מה שתשיב לאפיקורס”, אבל איך אוכל לדעת מה להשיב לו, אם לא אדע את דבריו? אם כן הלא מותר לקרוא ספרים כאלה… אבל מיד אחרי

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

צחה וקנין כרמל

מתנדבת בפרויקט בן-יהודה משנת 2007. בעלת מספר מקצועות שהאחרון בהם ספרנות. עיסוקי בפרויקט: הקלדות, הגהות, סריקות, חיפוש ביבליוגרפי, רכזת מתנדבים, מכנסת משימות כהכנה לעריכה טכנית. בעלת משפחה: אמא וסבתא.
אני רואה חשיבות רבה ליצירת ספרייה דיגיטלית בה מאגר רחב של מידע בכל תחומי החיים. ספרייה שמנגישה יצירות שנעלמו מהספריות, לקהל קוראים מגוון וצמא לידע, לקהל האוכלוסיות המיוחדות שאין באפשרותם להגיע למקור ידע אחר. בהתנדבות זו אני יותר נתרמת מאשר תורמת. וזה שכרי.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47914 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!