ד“ר [א. ל.] מאיר [מוּמחה לאמנוּת האיסלאם], אשר עבד בּמחלקת-העתיקוֹת הממשלתית, עבר לאוּניברסיטה העברית בירוּשלים. בּעוּבדה הזאת כּשהיא לעצמה אין כּל פּלא וּבודאי גרמוּ לכך עניני המקצוֹע. משנוֹדע הדבר כּי ד”ר מאיר עוֹמד לעזוֹב את משׂרתו הממשלתית, נמצא מי שבּא אל הממשלה והציע לה מלוּמד יהוּדי צעיר אחר למלא את מקוֹמוֹ. למלוּמד הזה כּל התכוּנוֹת הנדרשוֹת למשׂרה. איש מאנשי השלטוֹן לא כּפר בּכך וגם ניתנה לוֹ ההבטחה לקבּל את מוּעמדוּתוֹ בחשבּוֹן, אלא בּתנאי: אם לא ימָצא איש אנגלי המתאים למשׂרה זאת… ואכן, האנגלי הזה נמצא, והעתוֹנוּת הוֹדיעה לפני ימים אחדים על מינוּיוֹ. פּרט בּלתי חשוּב בּיוֹתר בּמערכת היחסים בּין השלטוֹן ותוֹשבי הארץ, ואוּלם פּרט אָפייני. פּירוּש הדבר: לא רק את “מפתחוֹת השלטוֹן”, את העמדוֹת הנחוּצוֹת לצרכי שלטוֹן ממש, אלא גם את המשׂרות “הצדדיוֹת”, המדעיוֹת, שוֹאפת הרשוּת האנגלית להחזיק בּידי אנשיה היא. ואם קרה המקרה ורשלנוּתוֹ של מישהוּ גרמה לכך שכּמה יהוּדים חדרוּ, בּתקוּפה הקוֹדמת, לתוֹך המנגנוֹן הממשלתי, הרי משתמשים עתה בּכל הזדמנוּת לתקן את המעוּות, ורק בּאין בּרירה אחרת, כּשאין לממשלה סיכּוּיים להשׂיג אנגלי המוּכן לכהן במשׂרה הפּנוּיה, מוּתר לוֹ ליהוּדי להציג את מוּעמדוּתוֹ, ורק אז יתחיל הבּירור העניָני.
אכן, ידוּעה היא המגמה האנגלית הזאת. מסוֹרת היא בּאנגליה, שהשירוּת הקוֹלוֹניאלי מהווה מקוֹם-עבוֹדה וּפרנסה לפלוּגוֹת הנוֹער האנגלי, שצר להן המקוֹם במוֹלדת – בּיחוּד בּימים הקשים האלה. אדרבּא: רבּים רוֹאים בּכך אַחד היתרוֹנוֹת העיקריים של הקוֹלוֹניאַליוּת האנגלית, וכל פּעם שמישהו מציע לצמצם אוֹתה, בּאים סניגורֶיה וטוֹענים: וּמה יהיה על הנוֹער האנגלי הגוֹמר את לימוּדיו בּבית-הספר? גם נכוֹן הדבר, שנוֹח יוֹתר להימצא “בּינינוּ לבין עצמנוּ”, בּ“חברתנוּ אנוּ בּלבד”. אלא לא פחוֹת נכוֹן הוּא, שעל-ידי הפּוֹליטיקה הממשלתית הזאת נמצאים תוֹשבי הארץ מקוּפּחים, מידת התפּתחוּתם מצטמצמת וסוֹפוֹ של דבר, כּי גם רמת-הפּקידוּת יוֹרדת על ידי מניעת התחרוּת החפשית" של כּשרוֹנוֹת וּתכוּנוֹת. הזרוּת שבּין השלטוֹן ותוֹשבי הארץ הוֹלכת וגוֹברת והתקציב הממשלתי נעשׂה כּבד מנשׂוֹא. על אחת כּמה וכמה יש להשתוֹמם על “החוֹפש”, שבּוֹ מעתיקה הממשלה לארץ-ישראל את מגמוֹת הפּוֹליטיקה הקוֹלוֹניאלית המקוּבּלת שלה.
כ“ו שב תרצ”ג (23.2.1933)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.