רקע
תקוה שריג
תקוה שריג
(1915‏-1997)
סופרת ישראלית.


l פרוזה

 

אושכי בושכי

תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"ם

מה פתאום שדים?

הַשָּׂטָן וְהַיַּיִן

אַשְׁמְדַאי שׁוֹלֵף אָדָם בַּעַל שְׁנֵי רָאשִׁים

שְׁלֹמֹה מוֹצִיא מִפִּי אַשְׁמְדַאי אֶת סוֹד הַשָּׁמִיר

אַשְׁמְדַאי בּוֹלֵעַ אֶת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וּמְטִילוֹ לַמֶּרְחַקִּים

רַבִּי חֲנִינָא מַנִּיחַ לְאַגְרַת אֶת לֵילוֹת הַשַּׁבָּת

רַבִּי זְעֵרִי קוֹנֶה לוֹ חֲמוֹר וְהִנֵּה –

הַתִּינוֹקוֹת הָרוֹצִים לְהִוָּלֵד וְהַמְכַשֵּׁפָה הַמִּרְשַׁעַת

רַבִּי יַנַּאי רוֹכֵב עַל אִשָּׁה בַשּׁוּק

כְּבָר קָטַל אוֹתָן חֵץ וְאֵין כֹּחָן גָּדוֹל מִשֶּׁל בּוּל-עֵץ

שֵׁד-הַמַּעְיָן הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב

יִתְרוֹן הַיַּלְדּוֹן עַל הַשֵּׁדוֹן-שִׁמְדּוֹן

שֵׁדִים רְכוּבִים עַל חֲמוֹרִים מִתְעוֹפְפִים עַל-פְּנֵי הַמִּדְבָּר

הוּרְמִיז בֵּן-לִילִית אֵינוֹ מְאַבֵּד אַף טִפַּת יַיִן אַחַת

הַתַּנִּין בַּעַל שִׁבְעַת הָרָאשִׁים מַפְרִיעַ לִלְמֹד תּוֹרָה

איזה חלמאים

גבעתיים: מסדה, (1981).

אליהו הנביא הנה הוא בא

תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1986.

צִיֵר ועִטֵּר: אֲבִי מַרְגָּלִית

תמונת השער – אליהו מוביל את המשיח, פיתוח עץ, הגדת ונציה 1609

שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנִים בִּמְעָרָה

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מֵבִיא לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל.

אַבְנֵי כַּדְכֹּד

נֵס הַקֶּמַח

רַב שִׁימִי בָּלַע נָחָשׁ

שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת

שְׁלֹשֶׁת הַבָּנִים וְגַן הַבְּשָׂמִים

עָשִׁיר, לַמְדָן וּבַעַל הַמִּרְשַׁעַת

מַעֲשֶׂה בְּמַטְבְּעוֹת זָהָב

רֵיחוֹ שֶׁל מִי רַע בֶּאֱמֶת?

סתם-כך שרים על אליהו הנביא:

הַאִם הוּא טָלֶה אוֹ גוּר כְּלָבִים?

אַרְמוֹן פְּלָאִים בִּן רֶגַע

וכך שרים הילדים בישראל:

אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא נִשְׁאַר בַּחוּץ

הָאוֹרֵחַ הָרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה

מִי יָבִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ?

וכך שרים בסדר-פסח

מקורות

אמא אגדה

תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"ם

בין נהר פרת ונהר חדקל

(גבעתיים): מסדה, (1980).

גוזמאות חלב ודבש

תל אביב: (הקיבוץ המאוחד, תשל"ח).

גוזמאות שור-הבר והלויתן

תל אביב: (הקיבוץ המאוחד, תשל"ח).

גיזת הטל: חמישים שנות התיישבות בעמק חרוד

עין חרוד: (המועצה האזורית “הגלבוע”), תשל"א (1971).

הבעל שם טוב

עין חרוד: (הקיבוץ המאוחד, תשל"ו)

סיפורים משתרגים

בית השיטה 1990

הסיפורים המשתרגים נכתבו במשך שנים רבות וכמובן שאין בהם אחידות כלשהי, להוציא זו, שכל הנפשות הפועלות הן שריגים וקרוביהם וכולם נכתבו בידי.

אבות

חושורש

"גם אני אבנה חורבה אחת מחורבות ירושלים"

אנוכי אוהב את אמי מאוד מאוד

אבן מקיר תזעק

סלסלי הזהב בסלסילת הכסף

הורים

שם משפחתנו

סכך לסוכה

האקדח

אמא, גם את

הליגיונרים בתפקיד

התצפיתנים הנועזים

סוף קיץ לוהט

התפילין

אני משרתת אצל גברת "ברוך־השם"

מלחמת הלב בלבבית

חזיזים

אני רומל!

הטבעת

רוזה שרה בחג־ העצמאות

יליד הארץ

שחרה של "שחרייה"

הלך

שמע־ישראל

בנים

ה­ם ברנר!

שביבים

וזהו הבית שבו נשפכו מים, דם, נפט ודמעות מרות

כל צבעי הקשת

מי לא מכיר את האיש שיצא מן הקיר?

יללת תנים, צמרמורת

משק זעירה

מיכאל יודע "על בטוח" מתי פרידה בוכה, ומתי היא שמחה

מערת השועלים

הכד השבור של דווידקה

ה"סדר" האדום

כמו אבשלום אבל בדום

השובך החדש נשאר ריק

חוזה לגידול כלבים

מעשה בהר־פר ורועה קטן

סוף שחור מסלכלא אדום

סבתא, בואי נתפוס את הירח

התל שעל־יד בית השיח'

דום

אחים

מוסר כליות

"הולדת השיר אור וירושלים

נכדים

שתי שערות שיבה!

לטייל עם עמית

זהרורים

אֵיפֹה בֵּית־הַגַּמָּדִים?

סִפּוּר עַל אַמְנוֹן, שֵׁדוֹן וְשִׁטָּפוֹן

כניעת המלכים

סבתא "סמרטוטה"

מדוע אין סבתא לאמא של ענתי?

אני מאלה שבאורווה

האישון וחוט הלב

מחרוזת שבלולים לאיילת ליום-הולדת

מה איילת אוהבת הכי־הכי?

אני השמש והם הנרות

הצ'וצי והדובי של בן

שיוויון באהבה וקצת יותר

מיתר מתייפח למשמע מנגינות עצובות

אמא חדשה לאפרוח

סיפורי אור על ליאור

מיכל גחל

נספח

נספח

מסע שורשים לירושלים

מדרש שמות

דור לדור יביע אומר

שמחה במעגל קטן — — —

הרשלה

סיפרה מחדש תקוה שריג; צייר – אהרון שבו; ת"א: ספרית פועלים, (תשמ"א 1981).

הָיָה אוֹ לֹא הָיָה?

הָאַוָּזִים, הָעֵז, הַנּוּדְנִיק וְהַדָג־מָלוּחַ.

הֶרְשֶׁלֶה בַּחֲתֻנַּת הַ"גְּבִיר"

אַף עַל פִּי כֵן אַף

רַעַל לְעַכְבָּרִים

לֶאֱכֹל

לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה, הֶרְשֶׁלֶה?

אֵיזֶה פֶּלֶא!

כַּף זָהָב לְאִמָּא

לֹא דֻּבִּים וְלֹא יַעַר

הֶרְשֶׁלֶה מָצָא אֶת יוֹם אֶתְמוֹל

הֶרְשֶׁלֶה וְהָאֲפִיקוֹמָן

בֹּקֶר טוֹב, דּוֹדָה!

פָּרַת הַזָּהָב

הֶרְשֶׁלֶה מַעֲמִיד פְּנֵי עֶגְלוֹן

הֶרְשֶׁלֶה מְשַׁלֵּם בְּכָל כַּסְפּוֹ

לְךָ הַשֵּׂכֶל וְלִי הָאָזְנַיִם

חָלוּק לְהֶרְשֶׁלֶה

אַתֶּם יוֹדְעִים מָה?

הֶרְשֶׁלֶה שָׁב לְאוֹסְטְרוֹפּוֹל בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת

הָאוֹרֵחַ יְשַׁלֵּם

וְיַיִן מֵאַיִן?

קֶמַח מַגִּיד עֲתִידוֹת

זוּג שְׂמָאלִיּוֹת

תְּמוּנָה מוֹדֶרְנִית

מַעֲשֶׂה בְּפַרְעוֹשׁ

סֻלַּם יַעֲקֹב

תְּשׁוּבָה לְטַרְדָן

הֵיכָן פָּנֶיךָ, רַבִּי בָּרוּךְ?!

לָקַחַת כַּף בְּכָל שָׁעָה

החסיד והחסידה

צייר – אבי מרגלית; רמת גן: מסדה, 1978.

זוארה בראס מוחמד

גבעתיים: מסדה, 1981.

ילדי בר

ירושלים: כתר, (1986).

כולם בסנדלים

תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ג.

כלוב מלא עוף: אגדות חז"ל

תל אביב: עם עובד, 1981.

לנפש נכדי גוזלי – אור.

ספרינו העתיקים, בעיקר המדרשים, מלאים מימרות וסיפורים, רובם מבודחים, המעידים על עינו הבוחנת של הארצישראלי הקדמון. בלקט זה נאספו חלק מאותם דברים ונכתבו על-ידִי לילדים. נעזרתי רבות בילקוט “עופות בספרות התלמודית” מאת שמואל שפירא ז"ל, שהופיע בהוצאת “ספריַת השדה”.

התרנגול כשעון מעורר

משתיל רגל ומצמיח נוצות לתרנגולות

התרנגול הפודה והמציל

התרנגולים כסגלה למזל טוב

מעשה ברבי חנינא בן-דוסא

התרנגלת כמחנכת הדור

התרנגול העז

אהבת התרנגול והתרנגלת

התרנגול כמגיד-עתידות

כשהתרנגול כועס

יונת-הזהב בכסא שלמה

שבחי היונה

היונה והנץ

מדוע זה יחיה "עוף החול" לעולם?

אדם לומד מן העורב

אפרוחי העורב החכמים

עורבים חורגים

הקורא מבקעת-הירדן והנץ

זרזיר זה מה טיבו?

מעשה בשני פשושים

המלך שלמה, הדוכיפת ומלכת-שבא

הדוכיפת הפקחת

כשרצה אלכסנדר מוקדון לטוס

על כנפי נשרים

ושלמה המלך, כשרצה להגיע לתדמור?

ומה יעשו הצדיקים כשיבוא המשיח?

כמרירים כמושירים

בית השיטה: (חמו"ל), (אחרי 1983).

לנו משלו: אגדות חז"ל לילדים

ציורים – גלי הוס; תל אביב: (הקבוץ המאוחד, תשל"ו).

מלא ספורים

תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1986

ציירה: אראלה

מלא סיפורים דף פתיחה

מִי אַתֶּם?

הַמַּעְיָן הַנֶּעְלָם

חֵץ

מִי זוֹ לַאסִי?

אַרְנוֹן מְגַלֶּה אֶת סוֹדָהּ

הַסִּפּוּר עַל חַמוּטַל, יוּבַל וְחַשְׁמַל

לֹא תָּנוּם וְלֹא תִּישַׁן

הַגּוּר הָאֲסוּפִי

טָעוּת מְשַׂמַּחַת

הַתֵּל עַל יַד בֵּית־הַשֵּׁיךְ

מַה קָּרָה לְיוֹנִי וְחָנָן?

בֻּלְמוֹס הַגְּרוּטָאוֹת וּמֶלֶךְ אַשְׁפַּתּוֹן

בְּכִי טוֹב

סִפּוּר עַל אַמְנוֹן, שֵׁדוֹן וְשִׁטָּפוֹן

דַּוְקָא כָּךְ

יוֹם הָפוּךְ

פַ'לַאפִיק בְּקַנְקַן הַפְּלַאסְטִיק

מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי צֶ'רְצִ'ילִים

זָרִיז וְאִמָּא שֶׁל יוֹטָל

שָׁם, בַּדֶּרֶךְ לִמְעָרַת הַשּׁוּעָלִים

מִי לֹא מַכִּיר אֶת הָאִישׁ שֶׁיָּצָא מִן הַקִּיר?

נֹגַהּ בְּרַכֶּבֶת הָעֵמֶק

הַשּׁוֹבָךְ הֶחָדָשׁ נִשְׁאַר רֵיק

כְּמוֹ אַבְשָׁלוֹם אֲבָל בַּדּוֹם

הַמְּכוֹנִיּוֹת הָאֲדֻמּוֹת לְאֶרֶץ הַחֲלוֹמוֹת

אֵיפֹה בֵּית־הַגַּמָּדִים?

מתשרי עד תשרי: סיפור חגי-ישראל

(תל אביב): ספרית פועלים, (תשמ"ב 1982)

דבר לגננות, המחנכים וההורים (מתשרי עד תשרי)

שבת: סיפור השבת

ראש־חודש

ראש־השנה

יום־כיפור

סוכות ושמחת־תורה

חנוכה

ט"ו בשבט

פורים

פסח

יום השואה והגבורה

חג העצמאות

ל"ג בעומר

שבועות

 

סוד בסנדוק - ציר ועטר: אברי אוחנה

תל אביב: הקבוץ המאוחד, תשמ"ג (1983).

הסיפורים לילדים בקובץ זה נלקטו ונכתבו לילדים מתוך הספרים:

1) “שבעים סיפורים וסיפור” / פרופ' דב נוי / (מפי יהודי מרוקו) הוצ' “בתפוצות הגולה”, ירושלים 1964 / אסע"י

2) חודש חודש וסיפורו / פרופ' דב נוי אסע"י אסופה מס' 11 / חיפה 1966

3) “שבעים סיפורים וסיפור” / פרופ' דב נוי / (מפי יהודי לוב) הוצ' “בתפוצות הגולה”, ירושלים 1967 / אסע"י

4) קובץ משוכפל ללא סימון ביבליוגראפי, אלא מספר סידורי של אסע"י בלבד

5) “שורשים ביהדות מרוקו” / יהודה מסינג / הוצ' “אלף” 1977 כל הזכויות שמורות

By Hakibbutz Hameuchad Publishing House Ltd. Printed in Israel. 1983 דפוס “חדקל” בע"מ

סוד בסנדוק – דף פתיחה והקדמה

מַעֲשֶׂה בְּסַנְדּוּק וּבַיְרֻשָׁה הַמֻּפְלָאָה

הַמְגַהֵק־מְשַׁהֵק־מְפַהֵק וְהַצְּחוֹק הַגּוֹאֵל

חֲמוֹר עַל גַּבֵּי חֲמוֹר

עַלִּי, הַשּׁוּעַָל וְהַחֲסִידָה

קוּרַאקְצוּל, הַנַּעַר הַקֵּרֵחַ

מִנַּיִן לַחֲמֲוֹרֹ אָזְנַיִםִ אֲרֻכּוֹת?

דִּין הָאִשָּׁה הַשְּׁחֹרָה כְּדִין הַאִשָּׁה הַלְּבָנָה

מַעֲשֶׂה בִּלְבֶן־עוֹר שֶׁהָפַך לְשָׁחֹר

בַּת הָאִכָּר שֶׁנִּבְלְעָה בַּסֶּלַע

חָכָם רַבְרְבָן אֵינוֹ אֶלָּא כְּסִיל

זֵעַת אַפַּיִם שָׁוָה זְהַב פַּרְוַיִם

בַּר־גַּדָּא וּבִישׁ־גַּדָּא

גּ'וּחָה וְהַכְּלָבִים

גּ'וּחָה קוֹנֶה שֶׁמֶן לְאִמּוֹ

גּ'וּחָה מְחַפֵּשׂ גִּבּוֹר יְהוּדִי

הָרוֹכֵל מַגְבִּישׁ וּמַאנְסוּר אִבְּן־סַאלַם הַלִּסְטִים

אֵשֶׁת חַיִל מָצָא וְאֶת גּוֹרָלוֹ נִצַּח

מֹשֶה וּמֹשֶה

צֶמַח מוֹכֵר־מֶלַח

מֶלֶךְ מָרוֹקוֹ מְקוֹנֵן: "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד"

מַה יִּהְיֶה שֵׁם הַבֵּן?

יָקְטָן שָׁב וּמְחַפֵּשׂ אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּמוֹצֵא טִפְּשִׁים מְטֻפָּשִׁים

מַעֲשֶׂה בְּחַזָּן שֶׁקָּנָה כֹּפֶר וּבְרוּחַ שֶׁהִשְׁלִיטָה ישֶׁר

פָּרָשׁ־רַגְלִי, עָרֹם־לָבוּשׁ, וּבוֹכֶה־צוֹחֵק

אֵלִיּהוּ הַנָּבִיא וְהַכּוֹבֶסֶת

צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים

מָצָא אִשָּׁה מָצָא מַזָּל טוֹב

לָא דִין, אִלָּא דִין אַלְיַהוּד!

מַעֲשֶׂה בַּיְּהוּדִי שַׁאבּוּק שֶׁחִפֵּשׂ בַּעַל־חוֹב וּמָצָא אֶת מַזָּלוֹ הַטּוֹב

שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם

קוֹלְמוֹס הַקֶּסֶם

הָרַב אַבּוּ־חֲצֵירָא וְתוֹתְחֵי הַשֵּׁיח'

הַשַּׁבַּת הַשְּׁחֹרָה שֶׁל חֲנֻכָּה

עֲלִילַת דָּם וְיָגוֹן שֶׁסּוֹפָהּ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן

הָעֲזָאזֵל הֵיכָן הוּא?

מְחִירָן הַמְפֻלְפָּל שֶׁל בֵּיצִים קָשׁוֹת

פרחי שטים: (סיפורים על ילדי בית השיטה)

ציירה – חנה אבישי; (בית השיטה: בית השיטה, תשכ"ד 1963)

שעשועתיק     צייר ועיטר – ברוך נחשון

ת“א: ספרית פועלים, תשל”ט 1979.

לנכדי, צפרי־שיר שלי

דף פתיחה שַׁעַר הַמַעֲשִׂים הַמְחֻכָּמִים

מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי אַחִים אוֹהֲבִים

מַעֲשֶׂה בְּזָהָב וּדְבַשׁ

מַעֲשֶׂה בְּזָקֵן אֶחָד וּבַעֲשָׂרָה חִצִּים

אַלֶּכְּסַנְדֶר מוֹקְדוֹן וְהַגֻּלְגֹּלֶת

אַלֶּכְּסַנְדֶר מוֹקְדוֹן בְּמַמְלֶכֶת הַנָּשִׁים

מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי סַלֵּי תְּאֵנִים

הַמֶּלֶךְ וּכְלִי הַשֹּׁהַם

שְׁמוֹנִים מְכַשְּׁפוֹת בִּמְעָרָה אַחַת

תַּבְלִין וּשְׁמוֹ שַׁבָּת

הָעִוֵּר וְהָאֲבוּקָה

קוֹצִים וּבַרְקָנִים

אַהֲבַת הַתֹּמֶר וְהַתְּמָרָה

הָאַכְסַנְיָה הַמַּקְפִּיצָה אֶת אוֹרְחֶיהָ

סִפּוּר שֶׁל אַהֲבָה

לֹא יִירַשׁ עַד שֶׁלֹא יִשְׁתַּטֶּה

פּוֹלִים וַעֲדָשִׁים

בִּשְׁבַח הַשִּׂמְחָה

הָעִוֵּר וְהַחִגֵּר

דף פתיחה: שַׁעַר מִשְׁקְפֵי הַחָכְמָה

לְמָה אָדָם דּוֹמֶה?

וָלָד שֶׁל אָדָם, לְמַה הוּא דּוֹמֶה?

הָעֻבָּר, מֶה עָלָיו נִגְזַר?

שְׁלֹשָה וְעוֹד שְׁלֹשָה

וְרָדִים וְקוֹצִים

דּוֹמֶה אָדָם לָעוֹלָם

קָשֶׁה מִכָּל קָשֶׁה

יְצוּרִים אֵלֶּה לָמָּה נִבְרְאוּ?

אַרְבָּעָה גֵּאִים מִי יוֹדֵעַ?

עֲנָקִים מְפַחֲדִים מִפְּנֵי גַּמָּדִים

הֶחָתוּל וְהַעַכְבָּר

הָעַכְבָּר וּשְׂפָמוֹ

חֲתוּלִים וּכְלָבִים מַדּוּעַ הֵם רָבִים?

וְהֶחָתוּל מֶה עָלָה בְּגוֹרָלוֹ?

עִזִּים שְׁחוֹרוֹת וּכְּבָשִׂים לְבָנוֹת

הַתַּרְנְגֹלֶת וְאֶפְרוֹחֶיהָ

אַיִל חַי וְאַיִל מֵת

הַגָּמָל הָעִוֵּר

קְטַנִּים אֲבָל חֲכָמִים מְחֻכָּמִים

הַגַּחְלִילִית

אוֹרְחִים שֶׁאֵינָם רְצוּיִים

הַשִּׁבֳּלִים הַכְּפוּפוֹת וְהַשִּׁבֳּלִים הַזְקוּפוֹת

דף פתיחה - שַׁעַר הָעֵצוֹת הָיְעוּצוֹת

הַטּוֹבָה שֶׁבַּבְּהֵמוֹת צְרִיכָה שׁוֹט

הָעוֹרֵב הַמְרַקֵּד

הַנָּמֵר הַנֶּשֶׁר הַצְּבִי וְהָאֲרִי

הַנָּחָש רֹאשׁוֹ וּזְנָבוֹ

אָדָם כַּלְבּוֹ וַחֲמוֹרוֹ

הַצִּפּוֹר בַּכְּלוּב

אַל תַּחְטֹף!

עֵצוֹת יְּעוּצוֹת

הַטּוֹב בַּשְּׁלֹשָה

הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ

הָרָעָב וְהָזָּהָב

אִם תִּצְמָא לְמַיִם בְּנִי

הַסּוּס וְשַׂק הַשְׂעוֹרָה שֶׁעַל גַּבּוֹ

מַה יָּפֶה לַלּוֹמֵד

אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי?

כֵּיצָד תִּקְנֶה לְךָ חָבֵר

חַגִּית וּפְנִינָה

דַּע לְךָ!

שער הבדיות והפלאות - דף פתיחה

הֲרֵי לָכֶם בְּדָיוֹת

תְּשׁוּבוֹת קוֹלְעוֹת

הַבַּלְעָנִים הָעֲנָקִים

גְּלָלִים כְּגַלְגַּלִּים

הַדָּג הָעֲנָק

פִּלְאֵי הַלְּבָנוֹן

גַּחֲלֵי רְתָמִים

אֶבֶן טוֹבָה וְתַנִּין כָּרוּךְ עָלֶיהָ

קוֹף יָקָר

מֵתֵי מִדְבָּר הָאַחֲרוֹנִים

הַר סִינַי

בְּלוּעֵי קׂרַח

קוֹסְמִים וּקְסָמִים קְדוּמִים.

דף פתיחה - שַׁעַר הַחִדּוֹת וְהַחִדּוּדִים

  1. תִּשְׁעָה שְׁמוֹנָה שְׁנַיִם וְאֶחָד – מִי יוֹדֵעַ?

  2. שְׁנֵים-עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ?

  3. מֶלֶךְ בְּמִגְבַּעַת אֲדֻמָּה

  4. צֶמַח הַשָּׂדֶה

  5. הַמַּלְבִּישׁ כָּל אִישׁ וָאִישׁ

  6. עִיר לְבַנְבָּנָה שֶׁיּוֹשְׁבֶיהָ אֲדַמְדַּמִּים

  7. אוֹי לְאִישׁ נוֹלַד בְּלִי כּוֹכָב

  8. אוֹי לְאוֹתָהּ עִיר

  9. בְּאֵר, קְדֵרָה וְצִפּוֹר

  10. שֶׁמֶן זַיִת, אֶתְרוֹג וְתַרְנְגוֹל

  11. מִכָּל הַצְּדָדִים

  12. מָתַי יָבוֹא מָשִׁיחַ?

  13. חִידַת הַשָּׁנָה

a מאמרים ומסות

 

השטורמנים

מועצה אזורית גלבוע: בית שטורמן, תשנ"ג 1993.

יצחק חצרוני

(בית השיטה): בית השיטה, תשנ"א 1991.

מן הנגאן ועד לפינג’אן

ת“א: י' גולן, תשנ”א 1991.

j זכרונות ויומנים

 

סופה

תל אביב: משרד הבטחון – ההוצאה לאור, תש"ס 2000

כזה היה יוסף בני

תדפיס, 1973.

s יצירות מתורגמות

 

טוב לחיות ערומות להיות / ג’ודי ברט

תל אביב: הקבוץ המאוחד, תשל"ה 1974.

קטכחל וקטצהב / לאו ליוני

בני-ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014.

מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת יצירותיה של תקוה שריג

הקלידו

  • אודי יוליס
  • אורה ברמן
  • ארית בלישה
  • איילת צנקל
  • אילנה רונן
  • אירית חיל
  • איתי בראונשטיין
  • אלה שפירא-כהנא
  • אילנה רונן
  • אסנת קליימן
  • בלהה ארגון
  • ברוריה בן-ברוך
  • דניאל פריש
  • דפנה פילובסקי
  • חווה ראוך-סטקלוב
  • יעל זאבי
  • יעל פנקובר
  • ליאור טלבי
  • מוריה יזרעאלב
  • נילי אפשטין
  • עדנה הדר
  • עדנה פולק
  • עפרה אנסון
  • קיילא קפלן
  • רויטל גוטלון
  • רוני גטניו
  • רותי בראל
  • רותי לרנר
  • רותי פחימה-אילן
  • רנה כהנא
  • שולמית רפאלי
  • שלי אוקמן
  • תאיר אלוף
  • תמר ניצן

הגיהו

  • אייל דולב
  • דרור איל
  • ליאורה פוזנר נהרי
  • נורית רכס
  • עמינדב ברזילי
  • צחה וקנין
  • רן נוה
  • שלי אוקמן

סרקו

  • נאוה בת-צו"ר
  • צחה וקנין

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת יצירותיה של תקוה שריג

הקלידו

  • אודי יוליס
  • אורה ברמן
  • ארית בלישה
  • איילת צנקל
  • אילנה רונן
  • אירית חיל
  • איתי בראונשטיין
  • אלה שפירא-כהנא
  • אילנה רונן
  • אסנת קליימן
  • בלהה ארגון
  • ברוריה בן-ברוך
  • דניאל פריש
  • דפנה פילובסקי
  • חווה ראוך-סטקלוב
  • יעל זאבי
  • יעל פנקובר
  • ליאור טלבי
  • מוריה יזרעאלב
  • נילי אפשטין
  • עדנה הדר
  • עדנה פולק
  • עפרה אנסון
  • קיילא קפלן
  • רויטל גוטלון
  • רוני גטניו
  • רותי בראל
  • רותי לרנר
  • רותי פחימה-אילן
  • רנה כהנא
  • שולמית רפאלי
  • שלי אוקמן
  • תאיר אלוף
  • תמר ניצן

הגיהו

  • אייל דולב
  • דרור איל
  • ליאורה פוזנר נהרי
  • נורית רכס
  • עמינדב ברזילי
  • צחה וקנין
  • רן נוה
  • שלי אוקמן

סרקו

  • נאוה בת-צו"ר
  • צחה וקנין