קהל רפאים / משה ליב ליליינבלום

 

א.

מֵעֲוֹן מַשְׂכִּילִים וּמְרִי דוֹרְשֵי דַעַת,

מֵחַטָּאתָם אָדְמָה כִּשְׁנִי-תוֹלַעַת,

כִּי בָחֲרוּ בַשָּׁוְא וַחֲדָשׁוֹת דָּרָשׁוּ

וּבִשְׁאָט-נֶפֶשׁ הַיְשָׁנוֹת נָטָשׁוּ;

כָּל רָזֵי קֹדֶשׁ אַחַר גֵּו הִשְׁלִיכוּ

וַעֲלֵי סִפְרֵי קֶדֶם לָשׁוֹן הֶאֱרִיכוּ,

פִּלְפּוּל וּדְרָשׁוֹת בִּזְדוֹנָם נִאֵצוּ

וּבְמִנְהֲגֵי עַמָּם בָּחֲלוּ לֹא חָפֵצוּ; –

מִפְּשָׁעִים אֵלֶּה עַד מָרוֹם גָּבָרוּ,

מַלְאָכִים רָעִים וּשְׂעִירִים יֻצָּרוּ

וּלְיַסֵּר זָדוֹן עַל כַּחַשׁ וָמַעַל

אֶל חֵיקוֹ פָּעֳלֵהוּ מַדּוּ בַּשָּׁעַל:

חֲדָשׁוֹת אָהַב וַחֲדָשָׁה בָּרָאוּ

וָחֳלִי חָדָשׁ מֵאַיִן חִישׁ קָרָאוּ,

חֳלִי נִתְעָב נֶאֱלָח לֹא יָחֹן גֶּבֶר,

חֳלִי-רָע הוּא – צִיר שָׁלוּחַ מִקֶּבֶר,

יָעוּף יֵדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ סַעַר,

לֹא יַחֲשׁוֹב זָקֵן לֹא יֶהְדַּר גַּם נַעַר,

וּבַעֲלָמוֹת יָפוֹת הַמָּוְתָה יֶרֶב

יָשֹׁד גַּם יַחֲצוֹב מִבֹּקֶר לָעֶרֶב,

וּלְחָשִׁים לֹא יִירָא אִם גַּם נִכְתָּבוּ

וּקְשָׁתוֹת צַדִּיקִים קַשׁ לוֹ נֶחֱשָׁבוּ;

הֵם יִקְּבוּ יָאֹרוּ, הוּא יַחֲלֶף-כֹּחַ

וּכְגִבּוֹר מַשְׂכִּיל לֹא יִבְרַח בָּרוֹחַ

יִשְׂחַק לִנְחֹשֶׁת, יָבוּז לַטַּבַּעַת

אִם גַּם מִכַּפּוֹת תָּמָר הִיא נִקְלַעַת;

וּקְטֹרֶת עַל פָּנָיו לֹא תַפֶּל-פַּחַד

יַבִּיעוּ וִידַבְּרוּ כָּל קוֹסְמִים יַחַד

יָסֹבּוֹ עָרִים וּקְרִיּוֹת יַקִּיפוּ

וּמִלֵּי כַשָּׁפִים הַטֵף יַטִּיפוּ –

וּלְמַעַן לִגְאוֹל חַיֵּימוֹ מִשַּׁחַת

יַהַפְכוּ הַשְּׁאוֹל לִמְקוֹם גִּיל וָנַחַת,

יוֹבִילוּ חֲתָנִים לִשְׂדֵה-צַלְמָוֶת

וַעֲלָמוֹת דַּלוֹת וּמָרוֹת מִמָּוֶת

לִנְעָרִים נֶחְשָׁלִים יַפִּילוּ חֶבֶל,

וּבִתְרוּעַת גִּיל וּבְכִנוֹר וָנֵבֶל

יִשָּׂא עֶלֶם אִלֵּם נַעֲרָה חִגֶּרֶת

וּבָחוּר צוֹלֵעַ – עַלְמָה עִוֶּרֶת,

בִּבְתוּלָה חֵרֶשֶׁת יִדְבַּק פִּסֵּחַ

וּבְקִצְרַת יָדַיִם – נַעַר קֵרֵחַ[1],

וּתְהִלּוֹת  הַחֶבֶר יַרְבּוּ יָשִׂיחוּ

וּבִמְשׂוֹשׂ הוֹלְלִים יָרִיעוּ יַצְרִיחוּ –

הָחֳלִי לֹא יָסוּף, לֹא יִדְכֶּה יָשֹׂחַ

וּבְהַוָּתוֹ יָעֹז גַּם יַגְדֶּל-כֹּחַ! –

זֹאת אַחֲרִית הַדַּעַת וּפְרִי הַמֶּרִי

אֲשֶׁר עִם הַיְשָׁנוֹת הָלַכְנוּ קֶרִי!

 

וּפְנֵי אֵל חַלּוֹת עַל בָּנַי יָלַדְתִּי

שָׁם, לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה יָרַדְתִּי,

לִבְלִי תִדְבַּק בָּמוֹ זֹאת הַצָּרַעַת

אֲשֶׁר בִּשְׂפַת סוֹרְרִים קֹרָא לָהּ "דַעַת",

הַמְּבִיאָה כָּל צָרָה מַדְוֶה וָנֶגַע

כָּל שֶׁבֶר וּמַחֲלָה, אָסוֹן וָפֶגַע, –

שָׁם בַּמְֹעָרָה לִשְׁפּוֹךְ שִׂיחִי הִשְׁפַּלְתִי

וּבְעַד הַחַיִּים לַמֵּתִים פִּלַּלְתִּי,

וּמֵעַל הַמִּכְתָּבִים שָׁם הוּטָלוּ

מִקְּשֵׁי יוֹם, מִדַּכְּאֵַי רוּח אֻמְלָלוּ,

לַעֲרוֹךְ שֶׁאֱלָתִי לַיְשֵׁנִים הִשְׂכַּלְתִּי

וּלְקוֹל עוֹנֶה מֵהֶם אָז גַּם הוֹחַלְתִּי;-

אַךְ מִבִּכְיִי כִּי רַב נַפְשִׁי עָיָפָה

וּכְמוֹ תַּרְדֵּמַת-יָהּ אוֹתִי תָּקָפָה,

וּלְאָזְנַי בַּחֲלוֹם קוֹל בּוֹכִים הִגִּיעַ,

קוֹל יַרְגִּיז שָׁמַיִם, יִבְקַע רָקִיעַ,

קוֹל חוֹטֵא דּוֹבֵר מִקִּירוֹת לִבֵּהוּ

וִיְבַקֵּשׁ חֲנִינָה מֵאֵל עוֹשֵׂהוּ,

קוֹל אָדָם הוּא! אוֹתוֹ אָזְנִי שׁוֹמַעַת

נִחַם עַל אָכְלוֹ מִפְּרִי עֵץ הַדָּעַת[2]

– אֵל מוֹחֶה פֶּשַׁע וַעֲוֹנוֹת סוֹלֵחַ!

אֵל זוֹכֵר רַחֵם וּמֶרִי שׁוֹכֵחַ!

מֵעָוֹן כַּבֵּס נַפְשִׁי הַחוֹטַאַת

וּשְׁכַח נָא מַעֲלָהּ, כִּי לָךְ הִיא קוֹרַאַת

וּפַעֲמַיִם יוֹם יוֹם תִּפְרוֹשׂ כַּפַּיִם,

תִּתֶּן לָךְ תּוֹדָה מִשִּׁבְרוֹן-מָתְנַיִם;

הֵן חֶטְאִי נֶגְדִּי, וּפִשְׁעִי יָדַעְתִּי,

חִלַּלְתִּי קֹדֶשׁ, עָוִיתִי, הִרְשַׁעְתִּי

וּכְבוֹדְךָ תַּתִּי לַפֶּסֶל נָסַכְתִּי

וּדְמֵי צַדִּיקִים כַּמַּיִם שָׁפַכְתִּי,

אֶל אֵשֶׁת רֵעִי הָהּ! כַּסּוּס צָהַלְתִּי[3]

וּנְשָׁמוֹת זַכּוֹת לִקְלִיפּוֹת הִפַּלְתִּי[4],

וּבְיוֹם נִבְרֵאתִי פָּעַלְתִּי כָּל אֵלֶּה

וּמַעֲרֶכֶת קָדְשְׁךָ הוֹרַדְתִּי פֶּלֶא!

גַּם נֶפֶשׁ חַיָּה זוּ אִתִּי יָרָדָה

בַּעֲוֹנִי אֲנִי נֶעְכָּרָה, שֻׁדָּדָה,

לִהְיוֹת חֵלֶק שֵׁדִים וּשְׂעִירֵי לַיִל[5]

וּקְלִיפֹות כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת גָּבְרוּ חַיִל[6],

וּבַלְהוֹת פַּחַד בִּזְדוֹנִי נִבְרָאוּ

גַּם רוּחוֹת טֻמְאָה מֵחַלָצַי יָצָאוּ;

בִּשְׁלֹשִׁים וּמֵאָה שָׁנָה נִחַמְתִּי[7]

עַל חֹק הֵפַרְתִּי עַל פְּרִי טָעַמְתִּי,

עֵת דָּבְקָה בִּי הַזּוֹנָה הַשַּׁלֶּטֶת,

לִילִית הַצְּעִירָה זוּ יוֹנְקִים שׁוֹחֶטֶת,

וּשְׂעִירִים חוֹבְלִים אֵל מַה-פָּרָצוּ!

בִּמְלֹא-תֵבֵל הֵם יַחַד יִתְרוֹצָצוּ[8]

לוֹצְצִים וּמְחַבְּלִים יִדְאוּ אֶל כָּל עֵבֶר

לַעֲרוֹץ אֱנוֹשׁ וּלְמוֹגֵג לֵב כָּל גֶּבֶר,

וּבְמַרְאוֹת בַּלָּהָה אִישִׁים יַבְעִיתוּ,

יוֹגוּ, יַכְאִיבוּ, יָרֵעוּ, יַשְׁחִיתוּ;

וּמָה אֲכַחֵד? וּפָעֳלִי הֵן הֵמָּה,

וּמֵאֶפֶס – יָדִי אוֹתָם קוֹמֵמָה,

וּבְיָדִי זֹאת עַל לִבִּי אַכֶּה עַתָּה

עַל לִבָּתִי זֹה מִשְּׂאֵתְךָ לֹא חָתָּה! –

 

שִׁמְעָה נָּא קוֹלִי תַּחֲנוּנַי הַקְשִׁיבָה

וּשְׂשׂוֹן יִשְׁעֲךָ, אֵל! לַנִּכְלָם הָשִׁיבָה

לִנְשׁוֹת מִרְיִי וּמְשׁוּבָתִי לִשְׁכּוֹחַ!

כִּי כֶּסֶף אֵין לִי לַקָּדוֹשׁ לִשְׁלוֹחַ

וּלְכַפֵּר פָּנָיו עַל זוּ בָּךְ פָּשַׁעְתִּי...

מִי יִתֵּן מַכֶּה לִי כִּי אָז כָּרַעְתִּי

וּלְשׁוֹפְטִי עְָרִּפי גַּם שֵׁתִי נָתַתִּי

כִּי יַךְ בָּם דֵּי כַפֵּר אֲשֶׁר שִׁחַתִּי...

אוֹ מִתְּהוֹם רַבָּה הַעַל מִקְוֵה מַיִם

בּוֹ אֶטְבּוֹל, אֶטְהַר, וּכְמַלְאַךְ שָׁמַיִם

וּבְרָא לִי גַּם שֶׂכְוִי לָבָן כַּשֶּׁלֶג

אֹחֲזָה בּוֹ, אַחַר הִתְרָחֲצִי בַּפֶּלֶג

וּסְבִיב רֹאשִׁי כַּגַּלְגַּל אֲקִיפֵהוּ

וּפְשָׁעַי יִמָּחוּ בִדְמֵי לִבֵּהוּ! –

 הֲלֹא בִשְׁלָשׁ אֵלֶּה גַּם עַמְךָ יִטְהָרוּ

מִכָּל חַטֹאתֵימֹו בִּמְאֹד גָּבָרוּ

בַּשְׁבִיעִי, בַּצּוֹם, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ,

וּמְזִמּוֹת מָלְאוּ אָוֶן יִהְיוּ קֹדֶשׁ

אִם גַּם אָח מִבֶּטֶן עוֹד הֵם יִשְׂטוֹמוּ

וּלְמוּסָר וָצֶדֶק אָזְנָם יֶאְטוֹמוּ

וּבִטְהוֹרֵי לֵב יַלְעִיבוּ, יָרִיבוּ

וּמִמַּעֲשַׁקּוֹת זָר יָד לֹא יָשִׁיבוּ!...

וּפְשָׁעַי אֲנִי עַד אָנָה תִּזְכּוֹרָה?

תַּחַר בִּי אַפְּךָ עֶבְרָה לִי תִּשְׁמוֹרָה?

הַעוֹד לא נִמְחָה אֲשָׁמִי אָשַׁמְתִּי

בִּתְשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה צַמְתִּי[9],

וּבְטַלְטֵלוֹת רַבּוֹת נַפְשִׁי טֻלְטָלָה

עֵת מִגֵּו אֶל גֵּו רֻדְּפָה הִתְגַּלְגָּלָה?![10]

שׁוּבָה נָּא רַחֵם עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ,

עֲנֵנִי: "סָלַחְתִּי לַאֲשֶׁר שָׁגִיתָ,

מָחִיתִי חַטָּאתְךָ כַּאֲשֶׁר שָּאַלְתָּ!"

אָז אוֹדְךָ אֵלִי, כִֹי עָלַי גָּמַלְתָּ! –

        

 

ב.

וּדְבָרָיו אַךְ כִּלָּה וַיָּבוֹא גֶּבֶר,

וִיהוּדִי עָשִׁיר הוּא שָׁב מִקֶּבֶר,

שֶׁשָּׁם בֹּקֶר יוֹם זֶה מָצָא מָנוֹחַ,

עַתָּה עָזַב רִבְצוֹ בִּשְׁאֵרִית כֹּחַ,

תַחַת חֲרָשִׁים עֵינָיו הִסְתַּתָּרוּ

וּמִזְלְגוֹת בַּדֵּי עֵץ יָדָיו נָטָרוּ[11] –

הֵם הֵם מַטּוֹת עֹז אֶל מֵתֵי עַם עֵבֶר

שֶׁבָּם יִשָּׁעֲנוּ עֵת יַעֲלוּ מִקֶּבֶר –

פִּיו מָלֵא תּוֹכָחוֹת וּשְׂפָתָיו – רַעַם[12],

וּלְאָדָם אָמַר בַּחֲרוֹן אַף וָזַעַם:

הוֹי כֶּבֶד עָוֹן עַוָל וּפוֹשֵׁעַ!

הוֹי רָב אֶת יוֹצְרוֹ וּלְאוֹיְבוֹ שׁוֹמֵעַ

הַמְחַיֶּה שֵׁדִים וּמֵמִית כָּל גֶּבֶר,

הַמְעוֹרֵר עַל בָּנָיו אֵיד פִּיד וָשֶׁבֶר,

אֵיךְ קֵהוּ שִׁנַּי מִבֹּסֶר אָכַלְתָּ

וּבְשָׂרִי בָּלָה עַל אָוֶן פָּעַלְתָּ?

אַתָּה חֹק הֵפַרְתָּ, וַאֲנִי אֶגְוָעָה?

אַתָּה זַדְתָּ – מֶנִּי נַפְשִׁי נָקָעָה,

וּבְעֶצֶם סָחְרִי בָּאָרֶץ נִטְמַנְתִּי

וַאֲנִי אֹשֶׁר זַרְעִי טֶרֶם כּוֹנַנְתִּי?!

זָכְרָה כִּי בַמְּדִינָה אַדִּיר הָיִיתִי

אֲנִי בֵּית-מִדְרָשׁ מֵרְכוּשִׁי בָּנִיתִי,

אֲנִי הוֹגֵי דָת מִלַּחְמִי הֶאֱכַלְתִּי

וּבְנֵי הַיְשִׁיבוֹת מִפִּתִּי כִּלְכַּלְתִּי,

אֲנִי סֵפֶר תּוֹרָה לִכְתּוֹב צִוִּיתִי

גַּם סִפְרֵי תַּלְמוּד מִכַּסְפִּי קָנִיתִי

וּלְבֵית מִדְרָשִׁי הֵן אוֹתָם נָדַבְתִּי,

אֲנִי לִבְנֵי בִינָה כַּצּר נִצַּבְתִּי

וּלְשׁוֹחֲרֵי הַשְׂכֵּל לַעֲשׂוֹת רָע שָׁקַדְתִּי

וּבְעִירִי כָּל שָׂרִיד מֵהֶם הֶאֱבַדְתִּי...

וּבְקִרְבָתִי אַדִּירֵי עָם שָׂמָחוּ

וּמוֹלַדְתִּי אַחַר כָּבוֹד לָקָחוּ;

וַאֲנִי לַשַּׁחַת אֵיכָה מַתִּי עַתָּה

בַּעֲוֹנְךָ, זוֹלֵל! בִּזְדוֹנְךָ אַךְ אָתָּה?

הַגֵּד רוֹצֵחַ, מַשְׁחִית וּבְלִיַּעַל,

וָלֹא – אוֹעִידְךָ לִפְנֵי שׁוֹפְטֵי מָעַל!

– מָה הֶאֱרַכְתָּ לָשׁוֹן, אָדָם עָנָהוּ,

וּמִלֶּיךָ מַדּוּעַ עָתְקוּ גָּבָהוּ?

לָמָּה מִפָּנֵיךָ רֶסֶן שִּלַּחְתָּ

וּבְגֵאוּת גַּבְהוּת לֵב פִּיךָ פָּתַחְתָּ?

הַאִם לִכְנַעֲנִי רָשׁ דַּבֵּר דִּמִּיתָ

כִֹי כָכָה נוֹעַזְתָּ וּפֶה פָּצִיתָ?

הֵן לֹא עָלַי תַּפִּיל חִתִּיתֶךָ

כִּי אֶשַּׁח אֵחַת מִפְּנֵי גַאֲוָתֶךָ!

גַּם כֶּסֶף נָשׁוּ בָךְ עֲדַת עַם עֵבֶר

לַמַּס, לִנְדָבוֹת, וּלְחֶפְצֵי הַחֶבֶר,

עָלַי לֹא תָּשִׁית כַּאֲשֶׁר אָז זֹאת שַׁתָּ

בִּשְׁכֶם זָרִים אוֹתָם כָּפְרְךָ נָתַתָּ...

וּבְנִי לֹא תִשְׁבֶּה עֵת כִּי תִפְגָּעֵנוּ

וּתְעוּדַת-מַסָּעָיו לֹא תִקַּח מֶנּוּ

לִפְדוֹת בּוֹ מִצָּבָא בָּנִים נֵחַנְּתָּ

כַּאֲשֶׁר לִבְנֵי רָשִׁים עֲשוֹת הִסְכַּנְתָּ...

לוּלֵא עִם כָּל אִישׁ צֻוֵּיתִי הוֹכֵחַ

כִּי עַתָּה גַּם לָךְ מַעֲנֶה לֹא אָפֵחַ

וּלְכָה נָּא הַגֵּש, אִישׁ פַּחַז כַּמַּיִם!

עַצֻּמוֹתֶיךָ אֶל זִקְנֵי שָּמַיִם –

אַךְ אֶשְּמָר חֹק הַמְקֻּבָּלִים לִי חַקּוּ

לַעֲנוֹת לַמֵּתִים בַעֲוֹנִי נָמַקּוּ;

וּבְכֵן אֹזֶן הַט וּמִלַּי הַקְשִׁיבָה

וּפָעֳלִי תַשְׂגִּיא תֹּדוֹת לִי תָשִׁיבָה,

כִּי לוּלֵא הַמָּוֶת כִּי אָז דַּלּוֹתָ

וּכְרָשִׁים נִבְזִים גַּם אַתָּה קַלּוֹתָ:

זָכְרָה עֵת חָבֵר לִזְבוּלֻן הָיִיתָ

סַחְרוֹ מָכַרְתָּ קִנְיָנָיו קָנִיתָ,

וּבְיָדְךָ רֹב הוֹנוֹ הָיָה מִשְׁמֶרֶת,

וּלְפֶתַע פִּתְאוֹם מֵת בָּעִיר אַחֶרֶת

וַתִּבְלַע חֵילוֹ וּפִיךָ מָחִיתָ

וּבַל יָדַע אִישׁ מִכֹּל זוּ עָשִׂיתָ...

אֶת חֲנַנְאֵל בֶּן דָּן הִלְוִיתָ כֶּסֶף

וּבְתְקוּפַת שָׁנָה מֵת וַיֵּאָסֶף,

וּבְעֵירוֹם וּבְחֹסֶר עוּלָיו הִנַּחְתָּ

וּבְנִשְׁיוֹ, בֵּיתוֹ בִּבְלִי הוֹן לָקַחְתָּ

וּלְבָנָיו יִתְרוֹ לָשִׁיב לֹא אִוִּיתָ,

אִם גַּם רַב עֶרְכּוֹ מִנְּשִׁי בּוֹ נָשִׁיתָ!...

וּמִשְׁתֵי אֵלֶּה חֵילֶךָ גִּבַּרְתָּ

וַתִּבְנֶה בֵּית-מִדְרָשׁ אַחֲרֵי עָשַׁרְתָּ

וּבְכַסְפְּךָ אָז סֵפֶר תּוֹרָה כָּתַבְתָּ,

גַּם סִפְרֵי תַּלְמוּד לַלּוֹמְדִים נָדַבְתָּ

וּבְעֵינֵי הָעָם יָקַרְתָּ נִכְבַּדְתָּ,

וּבַל שָׁתוּ לֵב אֶל מִרְמָה הִצְמַדְתָּ,

לִשְׂכַר פּוֹעֲלִים דַּלִּים תָּמִיד עָשַׁקְתָּ

וּלְתַרְמִית וָאָוֶן שֶּבָּם הֶחֱזַקְתָּ,

אֶל כֶּסֶף זָרִים בִּזְדוֹנְךָ אָכַלְתָּ

וּלְכָל עַוְלָה בַּעֲוֹן בֶּצַע פָּעַלְתָּ;

הֵם רָאוּ צִדְקָתְךָ וּשְׁמָךְ הִגְדִּילּו

אַךְ לֹא עַל חֵטְא אוֹר פָּנֶיךָ הִפִּילוּ;

כִּי אִם מַעֲשֶׂיךָ שֵׁם טוֹב לָךְ נָתָנוּ

כָּל תּוֹעֲבוֹתֶיךָ לֹא עוֹד הֵם בָּחָנוּ...

וּמָה רָגַזְתָּ וּתְאֵנִים הֶלְאֵיתָ

עַל מָוֶת, שֶׁבּוֹ כָּל טוּב לָךְ הִרְבֵּיתָ?

 

עוֹד דִּבְרֵי פִי אָדָם טֶרֶם יִכְלָיוּ

וּמַלְאֲכֵי חוֹבְלִים כַּסוּּפָה אָתָיוּ

וּבְחֵמָה אַפָּם הָעוֹשֵׁק תָּקָפוּ

וּלְהַגְדִּיל בַּלָּהָה מִלִּים יָסָפוּ:

"בּוֹאָה נָּא אִתָּנוּ לִשְׂדֵה צַלְמָוֶת,

שָּם נַשְׁכִּיב גֵּוְךָ שָׁם יִרֶב עַצָּבֶת,

אַךְ נִשְׁמָתְךָ מֵץ! נִקַּח אוֹתָהּ נַחַץ

וּבְגֵו בַּהֲמוֹת שָֹדַי שׂוֹבְעֵי אֹךְ לַחַץ

רֹב יָמִים עַל מַסְגֵּר שָּמָּה תִּסָּגֶר

וּתְחַיֶּה שׁוֹר וַחֲמוֹר מִהְיוֹתָם פָּגֶר,

וּלְיוֹרְשֵׁי עֲשׁוּקֵיךָ יִפְּלוּ חֶבֶל

וּלְעֻלָּם רֹאשׁ יַטּוּ, שִׁכְמָם – לַסֵּבֶל[13]

עַד כִּי בִיגִיָעם גַּם יוֹמָם גַּם לַיִל

יָשִׁיבוּ לַשְּׁדוּדִים אֶת כָּל הַחַיִל

בָלַעְתָּ, עָרִיץ! בִּתְכָכִים וָרֶשַע

אַחַר יָמוּתוּ, אַחַר תִּמְצָא יֶשַע;

וּדְעֶה כִּי כֵן חָרְצוּ שׁוֹפְטֵי שָׁמַיִם –

וּבְכֵן קוּמָה, הַחֲמוֹר! אַמֵּץ מָתְנַיִם"...

וּשְׂחוֹק נוֹרָא שָׂחֲקוּ לוֹ כֻּלָּם יַחַד

אַךְ הַחֲמוֹר הֶחָדָשׁ נַעֲוֶה מִפַּחַד; –

אַחַר עַל אֶזְרוֹעָם אוֹתוֹ סָחָבוּ

לָחִישׁ פָּעֳלָם אֲשֶׁר אָזְנָיו קָשָׁבוּ.

 

ג.

וּבְרִיחַ הֵם אַךְ סָגְרוּ וּדְלָתַיִם,

וּמֵת שֵׁנִי, כָּרִאשׁוֹן רָם עֵינַיִם,

שָׁמֵן, גָּבוֹהַ, פִּימָה עַל כִּסְלֵהוּ,

חִישׁ בָּא הַמְּעָרָתָה בֶּעֱזוּז פָּנֵיהוּ

וּבִגְאוֹן לִּבּוֹ אֶל אָדָם הוֹכֵחַ:

הֵן תֹּדוֹת לָאֵל נִרְדִּי נָתַן רֵיחַ

וּשְׁמִי הַמְהֻלָל אָדָם רָב יָדָעוּ

וּבְעִירִי אֲמָרַי בחַּתֲתַ נִשְׁמָעוּ –

אוֹת הוּא לִי כִּי עִם אֵל נֶאֱמָן הָיִיתִי

וּכְמוֹ גַּם בֶּאֱמֶת כָּל רָע לֹא עָשִׂיתִי,

שַׂעַר מִזְּקָנִי לֹא אַרְצָה הִפַּלְתִּי

וּבְכָל דָּבָר הֶאֱמַנְתִּי, לֹא הֵתַלְתִּי,

כָּרָקָב הָיִיתִי לִמְשַׁחֲרֵי דָעַת;

לֹא הֲסִירוֹתִי מֵרֹאשׁ הַמִּגְבַּעַת,

וּגְדִילֵי בִּכְסוּת צֶמֶר טוֹב נתָּנוּ

וּמֵעוֹר אֶחָד טוֹטְפוֹתַי הוּכָנוּ;

בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת בַּחֲצוֹת לַיִל קַמְתִּי

וּתְחִנָּה הִרְבֵּיתִי עַל חֵטְא נִחַמְתִּי,

וּבְאַחֲרוֹן בַּשָּנָה טֶרֶם פִּלַּלְתִּי

רִנַּת הַמִּנְחָה, לֹא לַחֲמִי אָכַלְתִּי

וּבְלֵיל יוֹם הַזָּכָּרוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ

לַיְלָה בּוֹ יִתְחַדֵּש שָׁנָה וָחֹדֶשׁ

כָּל פּוֹרֶה כָּל מָתוֹק בִּבְכִי אָכַלְתִּי

וַעֲלֵי כָּל אֹכֶל לָאֵל הִתְפַּלַּלְתִּי,

כִּי יַמְתִּיק חַיַּי גַּם אוֹתִי יֶפֶר

כַּאֲשֶׁר כָּל אֵלֶּה כָּתוּב עַל סֵפֶר;

כָּכָה טָעַם חִכִּי אָז גַּם רֹאשׁ אַיִל

בַּעֲבוּר אֶהְיֶה לָרֹאשׁ גַּם אֶגְבַּר חַיִל

וּבְרִית יִצְחָק לַזְכִּיר פֶּן יִשָּׁכֵחַ

מִלֵּב אֵל, בִּמְרִי-שָׂטָן מַבְאִישׁ רֵיחַ;

וּבְיוֹם מָחֳרָתוֹ לַנָּהָר הָלַכְתִּי

וַהֲמוֹן חַטֹּאתַי בִּמְצוּלָה הִשְׁלַכְתִּי

וּכְנַף שַׂלְמוֹתַי בַּכֹּחַ נָעַרְתִּי

עַד סָרוּ מֶנָּה הַקְּלִיפוֹת הִגְבַּרְתִּי,

וּפְשָׁעַי כֹּה עָמְקוּ בִּתְהֹמוֹת מַיִם

כִּגְבוֹהַּ קוֹל שׁוֹפָר שָׁם עַל שָׁמַיִם,

אֲשֶׁר הַמַּלְאָךְ שַׁרְשִׁיָּה הֶעֱלָהוּ

וּלְעֵזֶר לוֹ הָיָה גַּם אֵלִיָּהוּ;

וּכְמוֹ קוֹלוֹת אֵל לִשְׁחָקִים הוּרָמוּ

בִּידֵי טַרְטִיאֵל הָרוֹקֵם רֻקָּמוּ

שָּמָּה, עַל הַיְרִיעָה מֵאֵשׁ לַהֶבֶת

בִּמְלֶאכֶת חוֹשֵׁב וּמַעֲשֵׂה מַחֲשֶׁבֶת,

אֲשֶר בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לָאֵל שַׁעֲשׁוּעַ

שִׁלְחוּהָ לּוֹ מִטַּטְרוֹן גַּם יֵשׁוּעַ[14],

כֵּן חֻבְּרוּ מַעֲשֵׂי צִדְקִי גַּם רֻקָּמוּ

וַעֲדִי תִפְאֶרֶת אֶל נַפְשִׁי הוּשָׂמוּ; –

וּבְתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר

תַּתִּי שֶׂכְוִי לָבָן כַּצֶּמֶר צַחַר

לַטַּבָּח, בָּא אָז עֵת רַחֲמִים יִגְבָּרוּ,

לִשְׁחוֹט תַּחְתֵּנִי, וּפְשָׁעַי כֻּפָּרוּ

וּבְשָׂרִי רָחַצְתִּי בִּמְצוּלוֹת מַיִם

אַחַר מוֹעֵד אָכְלִי בֵּין הָעַרְבַּיִם,

וּבְיוֹם הַצּוֹם גַּם רֶגַע לֹא יָשַׁבְתִּי,

מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב כַּנֵּד נִצַבְתִּי

וּלְמַלְאַךְ שָׁמַיִם בָּזֹאת נִדְמֵיתִי[15]

וּפִי כָל הַשּׂוֹטְנִים חָצַָץ מִלֵּאתִי.

כָּל שִׁירֵי הַפַּיְטָנִים פִּי עָבָרוּ

אִם גַּם מֵחוֹל עָצְמוּ וּמְאֹד גָּבָרוּ,

וּפְתִיחֹות הָאָרוֹן בִּמְחִיר קָנִיתִי

וּפַעֲמַיִם לִקְרֹא בַדָּת עָלִיתִי.

בִּכְלוֹת הַצּוֹם, טֶרֶם לֶחֶם שָׂבַעְתִּי,

וּבַסֻּכָּה יָתֵד נֶאֱמָן תָּקַעְתִּי,

וּלְחַג הָאָסִיף מִינִים הָאַרְבַּעַת,

נָאוִים גַּם נֶהְדָּרִים מִבְּלִי מִגְרַעַת,

לִפְנֵי אֵל לִשְׂמוֹחַ בָּם לִי בָּחַרְתִּי,

גַּם לָרֵעִים רַבִּים אוֹתָם הִשְׂכַּרְתִּי

וּלְכָל עֲבָרִים הֲנִיעוֹנוּם שָׁמָּה –

צָפוֹנָה וָנֶגְבָּה, קֵדְמָה וָיָמָּה. –

 

לַעֲדַת קוֹבְרֵי מֵתִים קָצִין הָיִיתִי,

וּבְחַג שִׂמְחָתֵנוּ עִמָּם שָׁתִיתֵי,

וּלְשַׂמַּח לֵב אֵל רָקַדְתִּי כָּאַיִל;

וּבַשְׁבִיעִי בוֹ מוֹעֵד עֲבוֹר לַיִל,

עֵת מַעֲשֵׂי זִקְנֵי הַשָּׁמַיִם תָּמוּ

וּלְאִישׁ-אִישׁ חֶלְקוֹ גּוֹרָלוֹת  חָתָמוּ:

לָזֶה שַׁלְוַת נֹעַם, לָזֶה – רָב שָׁבֶר,

לָזֶה חַיֵּי חֶלֶד, לָזֶה – שֹׁד קָבֶר,

לָזֶה רֹב בָּנִים, וּשְׁכוֹל – אֶל מִשְׁנֵהוּ

לָזֶה הוֹן וּרְכוּשׁ, וָרֵאשׁ אֶל רֵעֵהוּ –

בַלַּיְלָה הַזֶּה בֶּהָמוֹן הוּבַלְתִּי

אֶל בֵּית-הָרַחְצָה, שָׁם גֵּוִי טָבַלְתִּי

לִהְיוֹת קָדוֹשׁ לִפְנֵי שׁוֹכְנִי שָׁמַיִם

עֵת אֶחְבּוֹט עֲלֵי עַרְבֵי נַחֲלֵי מַיִם.

כֵּן נֶאֶסְפוּ אֵלַי בַּשְׁמִינִי בַּעֲצֶרֶת

כָּל אַנְשֵׁי הַחֶבֶר מִבְּנֵי הַקֶּרֶת,

וּכְמוֹ מַיִם – יַיִן בָּא אֶל קִרְבֵּנוּ

וּבְרֹב מַמְתַּקִּים סָעַדְנוּ לִבֵּנוּ,

גַּם פּוֹל וֶאֱגוֹז כֵּן שָׁמָּה לֹא נִפְקָדוּ,

וּמְחֹלוֹת עָשׂוּ כֹּל אֲשֶׁר נוֹעָדוּ,

וַאֲנִי עַל אֶזְרוֹעָם מַעְלָה יָשַׁבְתִּי,

כִּי יָדְעוּ עֶרְכִּי כִּי מֵהֶם נִשְׂגַּבְתִּי,

וּמִפְעָלִים אֵלֶּה רַבּוֹת פָּעַלְנוּ,

אַךְ שָׁתֹה אַךְ רָקוֹד יַחַד הוֹאַלְנוּ,

כִּי לִכְבוֹד שַׁדַּי עָשִׂינוּ כָּל אֵלֶּה

וּלְמַעֲנֵהוּ לָשׂוּשׂ מִי גֶבֶר יֵלֶא?

וּלְאָזְנַי מַה נָעִים הָיָה לִשְׁמוֹעַ

עֵת, טֶרֶם הִגִּישׁ אִישׁ כּוֹסוֹ לַלּוֹעַ

רִנֵּן פִּיו: "לַחַיִּים אֶל רֹאש הַחֶבֶר!

לַחַיִּים אֶל אִשְׁתּוֹ נֵזֶר הַגֶּבֶר!

וּלְחַיֵּי בָנָיו מַחֲמַדֵּי עֵינַיִם,

לַשָּׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם!"

כֹּה צָהַלְנוּ עַד נָטוּ צִלְלֵי עֶרֶב,

וּבִמְשׂוֹש גִּיל וּבְשִׂמְחַת לֵב וָקֶרֶב

וּבְשִׁיר וּנְגִינוֹת וּבִמְחוֹא כַפַּיִם

וּבְהָמוֹן חוֹגֵג וּמְחֹלַת מַחֲנַיִם –

אֶל מוֹעֵד אֵל עֲדָתִי הוֹבִילוּנִי

וּבְמִקְרָא "אַתָּה הָרְאֵיתָ" כִּבְּדוּנִי,

וּבִזְרוֹעִי סֵפֶר-תּוֹרָה נָתָנוּ

וּבְרֹאשׁ חֲבֵרַי מִצְעָדַי כּוֹנָנוּ,

וּבְכָל עֹז כֹּחִי פִּזַּזְתִּי, כִּרְכַּרְתִּי

עַד כִּי הַמָּחוֹל עַד תֻּמוֹ גָּמַרְתִּי;

וּבְיוֹם מָחֳרָתוֹ עוֹד שֵׁנִית חָדִיתִי,

וּלְתוֹרַת הָאֱלֹהִים חָתָן הָיִיתִי,

וּבְרָכוֹת אֶל רֹאשִׁי הָעָם נָשָׂאוּ,

בִּרְכוֹת כָּל טוֹב מֵעַל סֵפֶר קָרָאוּ,

וּנְדָרִים וּנְדָבוֹת לָאֵל נָדַבְתִּי

עֵקֶב יִחְיוּ בָנַי אֲשֶׁר אָהַבְתִּי,

וּבִפְנֵי הַסֵּפֶר תּוֹרַת אֱלוֹהַּ

בֵּרַכְתִּי שֵׁם אֵל, וּבְקוֹל רָם גָּבוֹהַּ,

עַל כּוֹס חָמַר אָדוֹם רַחֲבַת יָדַיִם

וּמְצִיתִיהָ כֻּלָּהּ עַד הַשּׁוּלַיִם,

וּבְשִׁיר וּנְגִינוֹת הַתְּפִלָּה עָרַכְתִּי

וּבְבֵית רֵעַי לָשׂוּשׂ – אַחַר הָלַכְתִּי;

וּלְמוֹעֵד צָהֳרַיִם אֵלַי נִקְהָלוּ

כָּל הָעֵדָה עִמִּי אֶתְמוֹל צָהָלוּ,

וּבְעֻגּוֹת מַמְתַּקִּים בִּמְאֹד רָחָבוּ

אִישׁ-אִישׁ לִמְעוֹנוֹ מִבֵּיתִי הֵם שָׁבוּ.

וּבְיֶרַח כִּסְלֵו, עֵת כֻּלָנוּ צַמְנוּ,

וּפְנֵי הָרְפָאִים בִּתְפִלּוֹת קִדַּמְנּוּ

לִסְלוֹחַ לָנוּ אִם לָמוֹ חָטָאנוּ

וּכְבוֹדָם אִם חֻּלַּל טֶרֶם נִטְמָנוּ –

אָז בַּנֶּשֶׁף הַבָּא מִשְׁתֶּה עָשִׂינוּ

וַנְרַוֶּה נַפְשֵׁנוּ אֲשֶר עִנִּינוּ

וּבָזֹאת הֶחֱלַפְנוּ כֹּחַ כַּיֶּלֶד

לִגְמוֹל חֶסֶד אֱמֶת עִם מֵתֵי חֶלֶד. –

כָּל אֵלֶּה אַךְ יָדַי אֲנִי פָּעָלוּ

וּמֵעוֹדִי בַּעֲוֹן לֹא גֹאָלוּ;

וּבְחַיַּי – בַּעֲוֹן מִי נִתְּנָה מִגְרַעַת

לוּלֵא אָכַלְתָּ מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת

וּמַטְבֵּחַ לַכֹּל יָדְךָ עָרָכָה?

הַגֵּד, סוֹרֵר! מָה רָאִיתָ עַל כָּכָה?

 

– מַה תַּאֲרִיךְ לָשׁוֹן וּמִלִּים תַּכְבִּירָה,

וּלְפָנַי רֹב גֻּדְלְךָ לָמָּה תַזְכִּירָה?

תִּסְפּוֹר מַעֲשֵׂי יָשְׁרְךָ וֶאֱמוּנָתֶךָ –

וּכְבֶגֶד עִדִּים הֵן כָּל צִדְקוֹתֵיךָ!

כֻּלָּם יִקַּח הֶבֶל, יִשָּׂאֵם רוּחַ,

אַךְ חוֹרְשֵׁי עָמָל חֲרָשׁוּם עַל לוּחַ

וּמְעַט אַךְ בְּמוֹ תּוֹרַת אֵל צִוָּתָה,

גַּם אוֹתָם כַּדָּת לֹא יָדְךָ עָשָׂתָה...

וַתִּשְׁמוֹר חֻקּוֹת שָׁוְא, פִּקּוּדֵי הֶבֶל

עֵקֶב כַּסּוֹת צֶדֶק עַל מַעֲשֵׂי עָוֶל;

לַמֵּתִים אוּלַי חָטָאתָ צוֹם צַמְתָּ,

וּלְחַיִּים כִּי אָשַׁמְתָּ – לֵב לֹא שַׂמְתָּ...

אַךְ מָה אַכְבִּיר מִלִּים, אֶרֶב לָךְ שִׂיחַ,

אֲנִי טוֹב הַמָּוֶת לָךְ , לָךְ אוֹכִיחַ:

הֵן מִמָּוֶת שָׁמַנְתָּ גַּם עָבִיתָ,

מִמָּוֶת שָׂבַעְתָּ, יַיִן רָוִיתָ,

מִמָּוֶת בָּנִיתָ כְּרָמִים, בַּיִת,

מִמָּוֶת נָטַעְתָּ לָּךְ כֶּרֶם זַיִת,

מִמָּוֶת לַבָּנוֹת שִׁלּוּחִים תַּתָּ,

וּלְבָנִים יָלַדְתָּ – עֹשֶׁר נָתַתָּ;

כִּי מִמְּחִיר הַקְּבוּרָה כֹּל לָךְ נָתָנוּ –

רָשִׁים וּרְעֵבִים וַעֲשִׁירִים שַׁאֲנָנוּ;

עָצַמְתָּ, גָּדַלְתָּ חַיִל גָּבַרְתָּ,

אָסַפְתָּ הוֹן לָךְ, רָב עֹשֶׁר עָשַרְתָּ!

עַתָּה לֵךְ שׁוּבָה לָשֵׂאת מוּסָרֶךָ,

כִּי חוֹבְלִים נָכוֹנוּ לַחֲבוֹט קִבְרֶךָ!

 

ד.

עוֹד פַּעֲמֵי זֶה לַדֶּלֶת לֹא הִגִּיעוּ

וּמִצְעֲדֵי אִישׁ אַחֵר קוֹלָם הִשְׁמִיעוּ,

וּמֵת שָׁפֵל, עָב וּרְחַב הַכְּתֵפַיִם

נִגַּשׁ לָאָדָם וַיַּחֲרוֹק שִׁנַּיִם:

לִקְהַל עִיר מוֹשָׁבִי סוֹפֵר הָיִיתִי

וּבִתְבוּנוֹת כַּפַּי אוֹתָם נָחִיתֵי –

דָּבָר בִּהְיוֹת לָמוֹ לִשְׁמִי קָרָאוּ,

אִישׁ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ אַךְ עַל פִּי יָצָאוּ,

וּתְעוּדוֹת-מַסָּע אַךְ יָדַי חִלֵּקוּ

אֶל כָּל עוֹבְרֵי אֹרח רֶגֶל נִתֵּקוּ,

וּלְחֵיל הַמֶּלֶךְ אַךְ אנֲיִ מָסַרְתִּי

אֲנָשִׁים חוֹלְפֵי חֹק וּכְמוֹ בָחַרְתִּי

אִישִׁים רֹדְפֵי תֹם מֵרָעָה הִצַּלְתִּי,

אוֹתָם וּבְנֵיהֶם מֵעֲבוֹדָה גָּאַלְתִּי;

וּבְבֵית-הַמִּדְרָשׁ אִם הִתְגּוֹרֵר נַעַר

לוּ גַּם עֵגֶל לֹא לֻמָּד, חַיְתוֹ יַעַר,

אַךְ נִקְרָא עָלָיו הַשֵּׁם "דּוֹרֵשׁ סֵפֶר"

וָאֶתֵּן תַּחְתָּיו נַעַר שׁוֹבָב כֹּפֶר;

וּשְׁמוּעָה לֹא טוֹבָה אִם עָם הֶעֱבִירוּ

עַל עוּלֵי יָמִים: כִּי תֹרוֹת יָפִירוּ

וּבְחֻקּוֹת הַגּוֹיִם פָּרְצוּ לָלֶכֶת,

לַעֲבוֹד שִׁלַּחְתִּים בִּצְבָא הַמַּמְלֶכֶת. –

עַל אִישׁ, אָזְנִי שֶׁמֶץ דָּבַר לָקָחָה

כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבוֹ רַגְלוֹ נִדָּחָה,

אֶת רִשְׁתִּי עָלָיו בַּחֲמָתִי פֵּרַשְׂתִּי

וַעֲלֵי אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו לֹא עוֹד חַסְתִּי...

כֵּן אִוִּיתִי עֲשׂוֹת אֶל דּוֹרְשֵי דֵעַ

אַךְ מִפַּחְדָּם לֹא הָיָה לִי שׁוֹמֵעַ!

זֶה דַּרְכִּי עִם אֵל מֵאָז בָּהּ הָלַכְתִּי

וּלְמִינִים מִתְקוֹמְמָיו קֶשֶׁת דָּרַכְתִּי:

מוֹרֶה אַלּוּף לִבְנִי שָׂכַרְתִּי פַּעַם

וּקְלוֹנוֹ נִגְלָה כִּי שִׁנָּה טוּב טַעַם

וּלְבֶרְלִינִי נֶהְפַּךְ זֶה הַתּוֹלַעַת,

וַיְיַסֵּד חֶבְרָה לֶאֱסוֹף סִפְרֵי דַעַת,

וָאֶקַּח נָקָם וּשְׂכָרוֹ עָשַׁקְתִּי...

זֹה תֻּמַּת נַפְשִׁי אֲשֶׁר בָּה הֶחֱזַקְתִּי,

חִשַּׁבְתִּי דַּרְכִּי – סֶלֶף לֹא מָצָאתִי,

כִּי לָאֵל וּלְאָדָם חֵטְא לֹא חָטָאתִי,

וְּבְנִדְבוֹת פִּי אַחֲרֵי רַבִּים מָשַׁכְתִּי,

גַּם שֻׁלְחָן דָּשֵׁן לֶהָמוֹן עָרַכְתִּי,

גַּם שָׁתוּ יֵינִי עֲדֵי כִּי שָׁכָרוּ

טֶרֶם בָּא יוֹם לַסּוֹפֵר בִּי בָחָרוּ;

כִּי גַּם מִשְׁפַּט הָאָדָם לֹא הֵפַרְתִּי

וּכְמוֹ גַם תּוֹרַת אֵל תָּמִיד נָצַרְתִּי,

וּבְפִשְׁעֲךָ אַךְ אַתָּה רָאִיתִי מָוֶת,

כִּי תַתָּ לַנָּחָשׁ אֹזֶן קַשָּׁבֶת!

 

– חַלְלֵי הַמָּוֶת אַךְ טוֹב לָךְ הוֹסִיפוּ,

הֵסִירוּ הַמְבוּכוֹת אוֹתְךָ הִקִּיפוּ:

כִּי מִשֹּׁד רָשִׁים יָדֶיךָ רָכָשׁוּ

עֵת מִכְתָּב מַסָּע מֵאִתְּךָ דָּרָשׁוּ;

וּמֵהוֹן הַקָּהָל שֶׁבּוֹ מָשַׁלְתָּ

וּבכִיסְךָ לַבְּקָרִים מֶנּוּ הֵטַלְתָּ

וּבְרַצוֹתְךָ עָשִׁיר גַּם מַחֲזִיק פֶּלֶך

עֵת הִקָּבֵץ בָּנִים לִצְבָא הַמֶּלֶך,

וּמִמַּס מִיָּד נַעֲלָמִים לָקַחְתָּ

עֵת, כִּי נִכְתָּבִים הֵם, אוֹתָם הִבְטַחְתָּ[16]

מִכָּל אֵלֶּה תָּמִיד יַיִן רָוִיתָ,

כַּיָּמִים כַּלֵּילֹות שִׁכּוֹר הָיִיתָ

(עַד כִּי כָאֹבוֹת גַּם עַתָּה בִּטְנֶךָ

עוֹד יִשָּׁמַע בּוֹ קוֹל מַשַּׁק יֵינֶךָ),

וּלְמִכְתַּב מַסָּע מֵאִישׁ אִם נִדְרַשְׁתָּ

וּשְׁמֵהוּ אָז בִּיגִיעַ רַב בִּקַשְׁתָּ,

וּפְעָמִים גַּם רַבּוֹת לַשָּׁוְא יָגַעְתָּ,

מֵרֹב שִׁכָּרוֹן, מִיַּיִן נִבְלַעְתָּ,

אוֹ מֵאֲשֶׁר נֶעְלָם מֵעוֹדוֹ זִכְרֵהוּ,

לֹא בָּא בַסֵּפֶר מִיּוֹם הֻלַּדְתֵּהוּ,

וּשְׁמוֹ הֵן חִפַּשְׂתָּ אַךְ לֹא מָצָאתָ, –

אָז אֶל הַמֵּתִים חִישׁ לִדְרוֹשׁ יָצָאתָ,

וַתִּקְרָא לוֹ שֵׁם אַחַד שׁוֹכְנֵי שַׁחַת,

וּבְלִי עָמָל הִצְלַחְתָּ כֶֹסֶף קַחַת...

וּמַדּוּעַ אוֹתִי לָרִיב קָרָאתָ

עַל מָוֶת הָיָה בַּצַּר לָךְ עֶזְרָתָה?

 

ה.

הַסּוֹפֵר שָׁב לַשְּׂעִירִים לוֹ יִחֵלוּ

אֲשֶר בִּתְרוּעָה עָלָיו הִתְנַפֵּלוּ,

וּמֵת אַחֵר אֲשֶׁר בָּא חִיש תַּחְתֵּיהוּ

הִרְעִים עֲלֵי אָדָם בַּחֲמַת אַפֵּהוּ:

לוּ נִתַּן לִי חֵץ בָּךְ הֵטַלְתִּי עַתָּה,

בָּךְ הַמַּשְׁחִית! אֲשֶׁר אֶת כֹּל הִכְרַתָּ

וּבַעֲוֹנְךָ כֵּן גַּם אֲנִי גָוַעְתִּי

טֶרֶם פֹּעַל נִכְבָּד בַּטּוֹב בִּצַּעְתִּי,

טֶרֶם עֶלֶם נַעֲלֶה אוֹר לָעֵינַיִם

חִבַּרְתִּי עִם בַּת אִישׁ מִירוּשָׁלַיִם,

אֲשֶׁר לוֹ הוֹן רָב גַּם כֶּסֶף כָּאֵפֶר,

וּבוֹחֵר עֶלֶם נוֹתֵן אִמְרֵי שֶׁפֶר!...

– הֶאָח! תֹּדוֹת לָךְ, שַׁדְכָן חוֹבֵר חָבֶר,

הַמֵּבִיא בִּבְרִית שָׁוְא עַלְמָה וָגֶבֶר!

עַל מִלֶּיךָ אלֵהֶּ אָזְנִי לֹקַחַת,

כִּי עֵת תָּמוּת הַבַּת הַהִיא לַשַּׁחַת

וּבִי לָרִיב יוֹבִילוּהָ רַגְלֶיהָ –

אָז מַעֲנֶה עָרוּךְ מֵאֶתְמוֹל אֶעֱנֶהָ,

כִּי רַב טוּב מֵאָז אֲנִי לָהּ פָּעַלְתִּי

בַּמָּוֶת הֵבֵאתִי בִּפְרִי אָכַלְתִּי,

וּבְמוּתְךָ אַתָּה – מִפַּח הִיא נִמְלָטָה

פַּח נַעַר נִבְעַר טָמַנְתָּ לָהּ אַתָּה,

נַעַר אֱוִיל בַּתֵּבֵל לֹא לוֹ חֶבֶל,

אַךְ יֶהְגֶּה וִיפַלְפֵּל אַךְ רִיק וָהֶבֶל

וּמְאוּם לֹא יִצְלַח לִמְלֵאכֶת מַחֲשֶׁבֶת,

וּבְדַעַת וּתְבוּנָה נַפְשׁוֹ מַלְעֶבֶת...

אַךְ זָכְרָה, כִּי גַּם אַתָּה אוֹן מָצַאתָ

בַּמָּוֶת זֶה עָלָיו קוֹלְךָ נָשָׂאתָ:

כִּי אַחֲרֵי כִּזַּבְתָּ, מִרְמָה הִצְמַדְתָּ

וּבִפְנֵי הֶחָתָן מוּמָיו הִגַּדְתָּ

וּלְמוּלוֹ הַכַּלָה שֶׁבַע הִלַּלְתָּ,

כֵּן עַל פָּנֶיהָ הַכַּלָּה נִבַּלְתָּ

וּגְדֻלַת הֶחָתָן לָרוֹם הֶעֱלֵיתָ

וּפְרִי תַרְמִיתְךָ חִישׁ לִקְצוֹר קִוֵּיתָ;

אִם הוֹרֵי הָאֶחָד שָּבוּ נִחָמוּ,

כִּי עַל הַשֵּׁנִי בַּיַּחַשׂ רוֹמָמוּ,

כִּי לוֹ, אִישׁ נִקְלֶה נִמְצָא בַמִּשְׁפַּחַת

וּבְכֵן חֶבֶר זֶה לָמוֹ כַּסַּפַּחַת – ,

אָז אָמַרְתָּ: "הֵן הוּא מִכְּבָר מֵת לַשַּׁחַת

וּמִמְּתֵי חֶלֶד חֶרְפָּתוֹ נִשְׁכַּחַת!"

וּמֵתִים אַנְשֵׁי שֵׁם מִלֵּב בָּדִיתָ

וּכְבוֹד מִשְׁפַּחְתּוֹ בִּיְקָרָם רִבִּיתָ...

בֶּאֱמוֹר אָב וָאֵם: "לֹא טוֹב זֶה הַחֶבֶר",

וַתּאֹמֶר לָמוֹ: "גּוּרוּ מִפְּנֵי שֶׁבֶר!"

וַעֲלִילֹות כָּזָב הֶרְאֵיתָם עַל סֵפֶר,

כִּי שִׁמְשׁוֹן הַקָּדוֹשׁ מֵאֵן כָּל כֹּפֶר

לָתֵת בַּעֲדוֹ בִּתּוֹ אֶל בֶּן-נָצִיחַ,

אֲשֶׁר אֵל שַׁדַּי לוֹ אוֹתָהּ הוֹכִיחַ

וּשְׁנוֹתָיו עַל זֹאת בִּבְלִי עֵת פֻּקָּדוּ[17]

וּשְׁנֵי הָרֵעִים אַחַר-כֵּן נִצְמָדוּ.

 

אִישׁ עָשִׁיר זָקֵן עֵת אִשְׁתּוֹ נִקְבָּרָה,

נַעֲרָה יַעֲלַת חֵן יָדְךָ לוֹ בָחָרָה,

וּפִיךָ דִּבֶּר לָהּ, כִּי עֵת יֵאָסֶף

יַנַּח לָהּ יִתְרוֹ רִבּוֹא שֶׁקֶל כֶּסֶף

וּכְרֶגַע נֵאוֹתוּ וּבְרִית כָּרָתוּ,

אַךְ עָבַר חֹדֶשׁ וַאֲהָבִים שָׁבָתוּ

וּמִבֵּית אִישָׁהּ הָעַלְמָה שֻׁלָּחָה

וּשְׂכַר חֶבֶר חָדָשׁ יָדְךָ לָקָחָה...

 

וּבְיָדָהּ חֵפֶץ לִבָּהּ אִם הִצְלִיחַ

וּבְאַהֲבָתָהּ מֵת וּרְכוּשׁ לָהּ הִנִּיחַ,

אָז אַלְמָנָה רַבַּת הוֹן הִיא הָיָתָה

וַתִּמְצָא טוֹב בִקְצִין עָם לָהּ מָצָאתָ.

כָּל אֵלֶּה יַד הַמָּוֶת לָךְ פָּעָלָה

וּמַה זֶּה חֲמָתְךָ עָלָיו גָּדָלָה?

 

ו.

אַךְ יָצָא בִכְלִמָּה אִישׁ-הַבֵּינַיִם

וּמֵת אַחֵר בָּא יַפְטִיר בִּשְׂפָתַיִם:

חֲמָסִי עָלֶיךָ אָב לִבְנֵי חָלֶד

הַמֵּכִין מָוֶת לַשָּׂב גַּם לַיָּלֶד!

אֲנִי בִּמְלַאכְתִּי גֶּבֶר לֹא עָשַׁקְתִּי,

עַל עַמִּי לִפְנִי אֵל לַחַשׁ יָצַקְתִּי

וּתְפִלָּתָם הֵם אֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי,

צִיר אֶל אֵל הָיִיתִי בַּעֲדָם עָמַלְתִּי,

וּזְמִרוֹת תַּתִּי עֵת שִׂיחִי שָׁפַכְתִּי

עַד נָעוּ קִירוֹת מִשְּׁאָגָה הִתַּכְתִּי,

רַבּוֹת קוֹל הוֹמֶה כַּחֲלִילִים הִשְׁמַעְתִּי

וּבְנַהֲמַת קוֹל אֲרִי "הִנְנִי" שִׁוַּעְתִּי:

פַּעַם נִגַּנְתִּי כַּכִּנוֹר וָנֵבֶל

וּפַעַם קָרָאתִי שׁוֹמְעַי אֶל אֵבֶל,

וִירָחִים גַּם רַבִּים עָרִים סַבּוֹתִי,

גַּם שָׁם בַכֹּחַ קוֹלִי הֲרִימֹוִתי,

וּבְפֶשַע חֲנִיכִי עֵת כִּי נִתְעֵיתִי

מִדֵּי עָרְכִי לָאֵל, לֶחֱיוֹ הִכֵּיתִי

עֵקֶב יִזָּהֵר זִמְרָתוֹ לָדַעַת

וּבַעֲבוֹדַת יָהּ לֹא יִתֵּן מִגְרַעַת; –

בִּמְקוֹם שָׁם "חֲתוּנָה וּבְרִית" הָלַכְתִּי

וּכְנִדְבַת יָדוֹ לָאִישׁ אִישׁ בֵּרַכְתִּי,

כִּי שָׁלוֹם וּבְרָכָה תָּמִיד נָשָׂאתִי

לַנַּעַר, לַזָּקֵן, בִּמְקוֹם שָׁם בָּאתִי;

אֵלֶּה אָרְחוֹתַי וּמְאוּם לֹא שִׁחַתִּי

וּבַעֲוֹנְךָ אַךְ אַתָּה אֲנִי מַתִּי!

 

 

– בַּעֲוֹנִי מֵאָז הֵן רַבִּים גָּוָעוּ

כֵּן מֵתוּ רַבִּים עַל פִּשְׁעָם פָּשָׁעוּ,

וּכְבָר אָדָם רָב אִתִּי הִתְוַכָּחוּ

וּבְרִיבָם אֵלַי, עֲוֹנָם שָׁכָחוּ...

וּפְעָמִים רַבּוֹת מִפִּשְׁעָם הֶחֱשֵׁיתִי

אַךְ אֶת טוּב הַמָּוֶת לָמוֹ הֶרְאֵיתִי,

וּדְבָריִם אֵלֶּה אֶעֱנֶה גַם אוֹתָכָה,

כִּי גַם מָנָתְךָ בַמָּוֶת בֹּרָכָה:

עֵת נִשְׁמוֹת מֵתִים לִפְנֵי אֵל הִזְכַּרְתָּ

וּבִצְרוֹר הַחַיִּים אוֹתָן צָרַרְתָּ,

שָׁקְלוּ לָךְ זַרְעָם כֶּסֶף עַל כַּפַּיִם

עוֹד טֶרֶם נֶעְתַּר לָךְ יוֹשְׁבִי שָׁמָיִם...

וּבְיֶרַח אֱלוּל, עֵת רַבִּים יָהֹלּוּ

עַל עַפְרוֹת שַׁחַת אַפַּיִם יִפּוֹלוּ,

מִמֶּרְחַקֵּי אֶרֶץ בָּנִים יִסָּעוּ

עַד קִבְרוֹת הוֹרֵימוֹ שֶׁכְּבָר גָּוָעוּ

וּבְעַד הַחַיִּים לַמֵּתֳים יִדְרוֹשׁוּ,

אִישׁ-אִישׁ נִגְעֵי לִבּוֹ שָׁמָּה יִפְרוֹשׁוּ,

גַּם נָשִׁים נִכְבָּדוֹת שָׁמָּה תָּגֹדְנָה

וּשְׂדֵה הַקְּבָרוֹת בִּפְתִילִים תָּמֹדְנָה –

גַּם אַתָּה כָּל הַיּוֹם שָׁמָּה יָשַׁבְתָּ

וּנְשָׁמוֹת לָרְבָבוֹת שָׁלוֹם הִשְׁכַּבְתָּ

וּבְנֵי הָרְפָאִים לָךְ כֶּסֶף שִׁלֵּמוּ

תַּחַת מִלֶּיךָ אֲבוֹתָם רוֹמֵמוּ. –

לִפְנֵי יוֹם כִּפּוּרִים, בֵּין הָעַרְבַּיִם,

וּקְעָרוֹת רַבּוֹת, אַנְשֵׁי עֲצַלְתַּיִם    

בִּדְבִיר הַקֹּדֶשׁ עַל שֻׁלְחָן יַחֲזִיקוּ

וַאֲנָשִׁים עוֹבְרִים שָׁם כַּסְפָּם יָרִיקוּ,

בֵּין הַקְּערוֹת הָאֵל הֲלֹא הִצַּבְתָּ

גַּם קַעֲרָתְךָ אַתָּה, שֶׁבָּה כָּתַבְתָּ,

כִּי גַּם הִיא לָקַחַת כֶּסֶף נֵעוֹרָה

בִּגְלַל הַנְּשָׁמוֹת יוֹם מָחָר תִּזְכּוֹרָה. –

כָּל אֵלֶּה מִי לָךְ עָשָׂה אִם לֹא מָוֶת

וּמַה תַּחַר בּוֹ אַף כָּאֵשׁ צָרֶבֶת?

לֵךְ שׁוּב לִשְׁאוֹלָה, כִּי הִנֵה עוֹד גֶּבֶר

וּלְהִשָׁפֵט עִמִּי הוּא בָּא מִקֶּבֶר.

 

ז.

בַלָּט וּבִרְתֵת נִגַּשׁ הָאֹוֵרַח

וּבִכְבֵדוּת רַבָּה אֶת פִּיהוּ פִּתֵּחַ,

וּלְאָדָם קוֹל מִלָּיו שָׁפֵל מֵאֶרֶץ:

אַל תִּזְעַף אֲדוֹנִי! אִם אֶפְרָץ פָּרֶץ

וּמִשְׁפָּטִים אִתְּךָ אֲדַבְּרָה עַתָּה,

כִּי לִבִּי חַם בִּי עַל פָּעָלְךָ שַׁתָּ;

בִּימֵי שַׁבְּתוֹת הַסְּתָיו לַבְּקָריִם קַמְתִּי

וּלְהַקְשִׁיב קֹל הַדּוֹרֵשׁ לִבִּי שַׂמְתִּי

וּבְעֵת שָׁמְעִי אִם גַּם רַבּוֹת יָשַׁנְתִּי

אַךְְ מִלָּה עֲשִׂירִית הֲלֹא הֶאֱזַנְתִּי

וּמִפִּי הַמַּגִּיד אָזְנִי שָׁמָעָה,

כִּי נֶפֶשׁ אָדָם לָעַד לֹא גָּוָעָה,

לוּלֵא אָכַלְתָּ מִפְּרִי מֵבִיא קָרֶץ;

הוֹי, רַבּוֹת חָזִיתִי צִמְחֵי הָאָרֶץ

וּפְרִי תַאֲוַת נֶפֶשׁ חֶמְדַּת עֵינַיִם

וּבַל זַדְתִּי לִשְׁלוֹחַ בָּם יָדָיִם!

לָמָּה מֵחֶפְצְךָ לֹא מָנַעְתָּ רֶגַע

וַתָּבִיא עַל חֶלֶד שֹׁד, פִּיד וָפָגַע?

 

 

– כֵּן, בַּעֲוֹן מִרְיִי יָרַד גֶּבֶר שַׁחַת

עַל זֹאת לִבִּי יִזְעַק, נַפְשִׁי נֶאֱנַחַת;

אַךְ אַתָּה מַה שָּׁוְא עַל מָוֶת תָּרִיעַ?

זֶה, לָךְ שׁוֹאֵב מַיִם! לֶחֶם הִשְׂבִּיעַ,

כִּי בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִם אַךְ מֵת גֶּבֶר,

וּסְבִיבָיו מֵימָם שָׁפְכוּ מִכָּל עֵבֵר

וּמַיֶם חֲדָשִׁים לָמוֹ הֵבֵאתָ...

כֵּן עוֹד מִמָּוֶת – חַיִּים לָךְ הוֹצֵאתָ,

כִּי אַחֲרֵי שִׁקְלֵי מִסְפָּר לָךְ קִבַּצְתָּ

וֶהֱיוֹת שׁוֹאֵב מַיִם לֹא עוֹד חָפַצְתָּ,

הֵן לִסְחוֹר בַּנֵרוֹת אָז לָךְ בָּחַרְתָּ

וּבְעַד מֵתִים רִבְבוֹת נֵרוֹת מָכַרְתָּ:

נֵרוֹת לַאֲבֵלִים עֵת מֵתִים טִהֵרוּ,

נֵרוֹת בִּימֵי שִׁבְעָה עֵת אֵשׁ בִּעֵרוּ

עַל חַלּוֹן בֵּית הַמֵּת אֵצֶל כּוֹס מַיֶם,

שֶׁבָּם תִּטְבּוֹל נַפְשׁוֹ, תִּרְחַץ כַּפַּיִם...

וּבְשָׁלֹשׁ הָרְגָלִים, עֵת כִּי זָכָרוּ

נִשְׁמוֹת מֵתֵי עוֹלָם שֶׁכְּבָר נִקְבָּרוּ

וּבְנֵי הוֹרִים חַיִּים הָלְאָה נִדָּחוּ,

מִקּוֹל קוֹרֵא "אִמְרוּ יִזְכּוֹר!" בָּרָחוּ

וּמְנוּסַת חֶרֶב נָסוּ, כָּשְׁלוּ, פָּקוּ

וּלְבַקֵּש מִפְלָט אִישׁ אָחִיו דָּחָקוּ, –

בִּמְנֹרוֹת בָּתֵי אֵל נֵרוֹת הֵאִירּו

וּכְזֹהַר הַנְּשָׁמוֹת גַּם הֵן הִזְהִירוּ...

הוֹרִים כִּי מֵתוּ, טֻבְּעוּ אוֹ נִדְקָרוּ –

בָּנֵימוֹ אַחֲרִימוֹ נֵרוֹת בִּעֵרוּ

בִּתְקוּפַת כָּל שָׁנָה בִּשְׁנוֹת חַיֵּימוֹ,

עֵת בּוֹ סָפָה נֶפֶשׁ הוֹרֵימוֹ;

גַּם נֵרוֹת לַנְּשָׁמוֹת בַּצּוֹם יַדְלִיקוּ

עֵקֶב מִכֵּס כָּבוֹד שׂוֹטְנִים יַרְחִיקוּ.

שׁוּר, כִּי מִמָּוֶת חַיֶּיךָ נָעֵמוּ

וּרְפָאִים מִתַּחַת אָשְׁרְךָ קוֹמֵמוּ;

לוּלֵא הֵם, הֲלֹא לַלֶּחֶם נָדַדְתָּ

וּמָה זֶֶּה עַל מָוֶת כָּכָה חָרַדְתָּ?

 

ח.

וַיָּשָׁב הָאִישׁ לִמְעוֹנוֹ בַּשַׁחַת

וּמֵת אַחֵר בָּא מִמַּעֲמַקֵּי פַחַת

וּבְאָדָם לָרִיב הִתְאַזָּר כַּגֶּבֶר:

אֲנִי הָיִיתִי מוֹרֶה יַלְדֵי עֵבֶר

וּבְדֶרֶך יֵלְכוּ לִמּוּדַי הוֹדַעְתִּי;

מִמִּקְרָא, הִגָּיוֹן, לִבָּם מָנַעְתִּי,

אֶל בֵּאוּר מָשְׂכָּל בַדָּת לֹא הִבַּטְתִּי

וּבִדְרָשׁוֹת קֶדֶם אוֹתָם הִלְעַטְתִּי,

עֵקֶב יִרְעוּ אֱמוּנָה גַּם כִּי יִגְדָּלוּ...

וּמֵהַאֲמִין כֹּל נֶצַח לֹא יֶחְדָּלוּ...

מִלְּשׁוֹנָם, לִבָּם אָחוֹר הֲסִבּוֹתִי,

וּמִשְׂפַת עַם וָעָם רוּחָם בַּקּוֹתִי,

מִלֶּכֶת לָשׂוּחַ אָרְחָם הִשְׁבַּתִּי

וּרְחוֹץ בַּנָּהָר לֹא אוֹתָם נָתַתִּי,

כִּי עוֹשֶׂה אֵלֶּה בֵּן מֵבִישׁ וָמֶמֶר,

וּבְאֶפֶס, גַּם מִמִּינוּת לֹא יִשָּׁמֵר...

מַכּוֹת חַדְרֵי בֶטֶן אוֹתָם הִכֵּיתִי

אִם סָרוּ מִדְּבָרִי אֲשֶׁר צִוֵּיתִי.

עַל כָּל אִישׁ מַשְׂכִּיל אַךְ סָרָה דִּבַּרְתִּי

מִתֵּת בֵּן עַל יָדוֹ הוֹרִים הִזְהַרְתִּי,

וּלְהָסִיר לֶב כֹּל מִמַּדָּע וָחֵקֶר

חֵרַפְתִּי מַשְׂכִּילִים גַֹם בִּדְבַר שֶׁקֶר...

כָּכָה לֵב הֶהָמוֹן אַחֲרֵי מָשַׁכְתִּי

וּבְנֵיהֶם הֵם עַל-פִּי דַרְכִּי חָנַכְתִּי,

לִמַּדְתִּים צֶדֶק, חָכְמַת דַּת וָדַעַת

וַהֲלִיכֹות הַפִּלְפּוּל בִּבְלִי מִגְרַעַת;

אִם אַחַת שָׁאֲלוּ, שֶׁבַע הֲשִׁיבוֹתִי

וּבְחִדּוּדַי, שִׂכְלָם כַּחֵץ שַּנּוֹתִי.

עַתָּה בִּישֻׁרוּן רַבָּנִים הֵמָה

וּבְכָל סִתְרֵי הַדָּת יָדָם רוֹמֵמָה!

 

וּכְמוֹ דֶּרֶךְ טוֹב לָרַבִּים הוֹרֵיתִי

כֵּן מֵהַחֲזֶק בָּהּ אֲנִי לֹא נִלְאֵיתִי:

בִּ"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל"  עֵת "אֶ-חָ-ד!" אָמַרְתִּי

לַקְדִישׁ שֵׁם הָאֵל חֲיָלִים גִּבַּרְתִּי

וּבָעֵת הַהִיא בִּלְבָבִי חָשַׁבְתִּי,

כִּי עַל רֹאשׁ גִּבְעָה נִשָּׂאָה הֻצַּבְתִּי

וּבְנֵי קֵדָר סָבִיב עָלַי יָשִׁיתוּ

וַעֲצַבֵּיהֶם לַעֲבוֹד אוֹתִי יָסִיתוּ

וּלְמוֹ פִי יַקְרִיבוּם כִּי אֶשֳּׁקֵמוֹ –

וַאֲנִי בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ אֶלְעַג אֶבְזֵמוֹ,

וַיִּרְמוּנִי, וּבַדַּי הִתְפּוֹרָרוּ

וּלְרַגְלֵי הָהָר עֲצָמַי נִפְזָרוּ[18];

כֵּן עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם נַפְשִׁי מָסַרְתִּי

אֲשֶׁר לִכְבוֹדוֹ לֹא אוׁתָה הוֹקַרְתִּי!

 

מֵרוּחַ רָעָה אֶת רַגְלַי הִדַּחְתִּי

וּכְמוֹ מִפְּנֵי שַׁחַל מֶנָּה בָּרַחְתִּי,

וּמִבֵּית טֻמְאָה, בּוֹ בָּנַי אָבַדְתִּי,

הָלְאָה הָלְאָה בִּרְחוֹב אַחֵר נָדַדְתִּי,

כִּי חִיצוֹנִים עָלָיו רוּחָם הִשְׁפִּיעוּ

וּבְכֵן סָפוּ בָנַי, לִשְׁאוֹל הִגִּיעוּ[19].

מֳבֵּית אָבֵל עַל מֵת מְאוּם לֹא לָקַחְתִּי,

וּבְבַקְּשִׁי כָל חֵפֶץ עָלָיו פָּסַחְתִּי

פֶּן לַמְרוֹת חֶפְצִי תִּדְבָּקַנִי שָׁמָּה

הָרוּחַ הָרָעָה, שָׁם קֵן לָה שָׂמָה[20]...

וּבְאֹרַח מַסָּעִי  שֶֶׂה אִם מָצַאתִי

עַל עֶגְלָתִי לֹא אוֹתוֹ נָשַׂאתִי,

פֶּן שֵׁד לֵץ הוּא הִתְחַפֵּשׂ וַיְהִי כָכָה

וּלְאֶבֶן רָב נֵטֶל חִישׁ יִתְהַפֵּכָה,

כַּאֲשֶׁר כֵּן הָיָה לֹא אַחַת וּשְׁתַּיִם[21]

וּכְמוֹ חָזוּ הוֹרַי לִרְאוּת הָעֵינָיִם. –

 

אָלוֹת הַתּוֹכַחַת עֵת כִּי קָרָאוּ,

אִישׁ לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה אָז לֹא מָצָאוּ,

מֵאָלָה פֶּן תִּרְבַּץ בָּמוֹ פָּחָדוּ[22]

וּפְעָמִים רַבּוֹת הֵן יַחַד נָדָדוּ,

לֹא נִשְׁאַר אִישׁ מִכֹּל שָּם הִתְנַגָּשׁוּ

וּלְבַדָּהּ, סֵפֶר הַתּוֹרָה נָטשׁוּ;

וּפְעָמִים רַבּוֹת עָשׂוּ הַמְּזִמָּתָה

וּנְבוּבֵי לֵב קָרְאוּ לַעֲלוֹת הַבָּמָתָה,

אַךְ גַֹם בָּזאֹת לֹא הִצְלִיחּו צָלוֹחַ

וּרְגָעִים לֹא הֶאֱרִיכוּ בּוֹ לִשְׂמוֹחַ:

יֵשׁ אֲשֶׁר בָּרַח חִישׁ מִפְּנֵי הַסֵּפֶר

וַיְפַזֶּר לָמוֹ גִּדּוּפִים כָּאֵפֵר

וּבְרָכָה הָאַחֲרוֹנָה לֹא הָשְׁלָמָה...

יֵשׁ אֲשֶׁר הִפְלִיא מַכּוֹת הָרֹאשׁ שָׁמָּה

אַחֲרָיו הִכַּתּוּ אִשְׁתּוֹ הַנֶּאֱנַחַת;

וַתְּהִי עֵת צָרָה יוֹם בּוֹא הַתּוֹכַחַת!

וּכְבֶן חַיִל אָז חֲלָצַי אָזַרְתִּי

וּלְמִקְרָא הַתּוֹכָחוֹת אִישׁ בָּחַרְתִּי,

אַחַד עֲנִיֵּי עָם נוֹדֵד לַלֶּחֶם

וּבְשִׁגָּעוֹן לֹא רָב מֻכֶּה מֵרֶחֶם

וּמְחִיר הָאָלוֹת שֶׁקֶל לוֹ נָתָנוּ

וּבְנֵי עִירִי מִן אָז יַחַד שַׁאֲנָנוּ[23];

וַחֲבֵרָיו רָשִׁים אִם עָלָיו זָעָמוּ

וּבְמַהֲלֻמּוֹת רֶצַח עִמּוֹ נִלְחָמוּ,

כִּי גַּם הֵם כָּמֹהוּ עֲשֹׂה חָפָצוּ –

אַךְ בֵּינֵינוּ רִיבֹות לֹא עוֹד פָּרָצוּ

הוֹרֵי לִמּוּדַי עֹלוֹת חָפְשׂוּ חֵפֶשׂ

וּשְׂכָרִי הִבְטִיחוּ – עָשְׁקוּ בָאֶפֶס,

וּבְבוֹא הֶחָג, לֶחֶם עֹנִי חָסַרְתִּי

וּלְמַעַן אֶשְׂבַּע – בַּמַּצּוֹת סָחַרְתִּי,

בַּמַּצּוֹת, מִנֶּטֶף מַיִם נִשְׁמָרוּ

מִיּוֹם בַּשָּׂדֶה הַחִטִּים נִקְצָרוּ,

וּבְשִׁית עַיִן מַצּוֹת אֵלֶּה אָפִיִתי,

וַאֲנִי, לֹא זָר, מַיִם לָלוּשׁ דָּלִיתִי,

אַף עֻגּוֹת אֵלֶּה הֵן אִשָּׁה לֹא לָשָׁה

אִם מִטֻּמְּאָתָה טֶרֶם הִתְקַדָּשָׁה[24];

וּמַצּוֹת עָרְכוּ עַל גִּלְיֹנוֹת שָׁתוּ

וּבְלִי מַעֲשֶׂה גַּם לֹא רֶגַע שָׁבָתוּ!

 

בְּעֵת מַרְגּוֹעַ וּבְשִׁבְתִּי לָנוּחַ

לֹא הוֹגַעְתִּי פִי בַּשָּׁוְא וּרְעוּת-רוּחַ,

אַךְ בֶּעֱזוּז הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכְּבָר נִקְבָּרוּ,

בִּגְדֹלוֹת עָשׂוּ בַּגְּלָמִים יָצָרוּ,

בַּנְשָׁמוֹת אֲשֶׁר מִיַּד שֵׁד גָּאָלוּ

אִם לִמְכּוֹר אוֹתָן לוֹ אִישִׁים נוֹאָלוּ –

בַּדֶּרֶךְ קָפְצָה מִתַּחַת רַגְלָמוֹ

בַּאֲשֶׁר חָשׁוּ לָבֹא לִמְחוֹז חֶפְצָמוֹ...

בִּשְׁבָטִים שֶׁבָּם קָמֵינוּ יִסֵּרוּ

וּבְשׁוֹט סֵתֶר עַל עָרִיצִים עוֹרֵרוּ...

בִּשְׁאֵלוֹת רָמוֹת בַּחֲלֹמוֹת שִׁאֵלוּ

וּבְמַעֲנֶה נִסְתָּר מִמְּרוֹמִים קִבֵּלוּ[25],

אֵיךְ נִשְׁמוֹת הָרְפָאִים חָמָס פִּלֵּסוּ

בַּזֶּפֶת וּבְגָפְרִית מֵרָע כִּבֵּסוּ...

אֵיךְ כִּהוּ בַשֵׁדִים לֶאֱנוֹשׁ נִגָּשׁוּ

וּבְמִצְוַת פִּימוֹ מִנִּי גֵו גֹּרָשׁוֹ,

אֵיךְ בִּכְתַב קָדְשָׁם גִּלְגּוּלִים הִבְרִיחוּ

אֲשֶׁר בִּגְוִיַּת אִישׁ לָבֹא הִצְלִיחוּ[26]...

וּבְלָמְדָם דָּת – אֵיךְ מַלְאָכִים בָּרָאוּ

וִיְצִירֵי פִיהֶם אֵלֶּה לָמוֹ בָּאוּ

וּלְאָזְנֵימוֹ גִּלּוּ חָכְמַת וָדַעַת,

גַּם סִתְרֵי קַבָּלָה מִבְּלִי מִגְרַעַת

וּמַגִּידִים הָיוּ לָמוֹ סִפֵּרוּ

אִם עַל אֹדוֹתֵיהֶם בָּרוֹם דִּבֵּרוּ[27]...

מִי וָמִי בָם דִּבֶּר עִם אֵלִיָּהוּ[28]

וּמִי אֶת הַשְּׁכִינָה הָאֵל הֶרְאָהוּ[29];

וּבַלַּילָה, עֵת הַמֵּתִים נִקְהָלוּ

אֶל בֵּית הַתְּפִלָּה, גַּם שָׁם הִתְפַּלָּלוּ,

אֵיךְ שֵׁם פַּלְמוֹנִי הַקָּדוֹשׁ זָכָרוּ

אֲשֶר רֶגַע זֶה שָׁם רַגְלָיו עָבָרוּ

וּבַתּוֹרָה לִקְרוֹא אוֹתוֹ קָרְאוּ,

וְהוּא חִישׁ בָּא לִמְקוֹם הִתְמַלָּאוּ

וַיְבָרֶךְ הַבְּרָכוֹת מִבְּלִי כָל פַּחַד[30]

וּבְתוֹרַת שַׁדַּי קָרָא אִתָּם יַחַד!...

זֶה דַּרְכִּי בַקֹּדֶשׁ רַגְלַי דָּרָכוּ

וּבַעֲוֹנְךָ אַתָּה יָמַי נִזְעָכוּ,

בַעֲוֹן בִּצְעֶךָ, קוֹל אֵשֶׁת שׁוֹמֵעַ!

בַּעֲוֹנְךָ כָּל חַי נִהְיָה גֵּו גֹּוֵעַ!

 

– הַס, אַל נָא תִּקְצוֹף! שׁוּר נָא כִּי הַמָּוֶת

חִלֵּץ נַפְשְׁךָ מֵרָעָב, מֵעַצָּבֶת!

הֵן אַתָּה מִכֹּל אַךְ נָבוּב הָיִיתָ

וּבְעִקְּשׁוּת לִבְּךָ כָּל חָכְמָה בָּזִיתָ,

וּשְׂפַת-עֵבֶר בַּנְתָּ כַּסּוּס כַּפֶּרֶד

וּלְדִקְדּוּק נִיבָהּ קָרָאתָ "מֶרֶד"

גַּם אָרְחוֹת הַתַּלְמוּד לֹא הֲבִינוֹתָ

וּבְכֵן לוּלֵא מָוֶת – בִּמְאֹד דָּלּוֹתָ,

כִּי בוֹעֲרִים רֵיקִים כָּמוֹךָ עָצֵמוּ

כֻּלָם חַיֵּי מוֹרִים לָהֶם נָעֵמוּ

וּמְלַמְּדִים עַל-כֵּן הֵן רַבּוּ מִיֶּלֶק,

וּשְׁלֹשָׁה בָנִים לָאִישׁ מֵהֶם חֵלֶק

וּבְכָל זֹאת עוֹד רַבִּים לֶחֶם חָסָרוּ

וַעֲבֹדוֹת עוֹד רַבּוֹת לָמוֹ יִבְחָרוּ:

זֶה יִהְיֶה קוֹרֵא, זֶה מִתְפַּלֵל יֶהִי,

זֶה עַל אֵיד זָר בַּתְּהִלִּים יֶרֶב נֶהִי,

זֶה יִשְׁלַח אִשְׁתּוֹ כִּי תִמְכּוֹר תַּפּוּחַ

אוֹ נַכֵּשׁ בַּגַּנּוֹת עֵשֶׂב סָרוּחַ;

כִּי כָל עָצֵל וּרְפֵה יָד וַחֲסַר שֶׂכֶל,

עֵת פִּיו עָלָיו יֶאְכַּף לִמְצוֹא לוֹ אֹכֶל,

לֹא יָנוּעַ לִכְרוֹת בּוֹר, לַחֲצָב אֶבֶן

וּלְבֵנִים לִלְבּוֹן וּלְקוֹשֵׁשׁ לוֹ תֶּבֶן,

כִּי מֵאֲנָה נַפְשָׁם בִּמְלָאכָה לִנְגּוֹעַ –

אַךְ שׁוֹט בַיָּד יִקְחוּ בָּשָׂר לִפְצוֹעַ

 וֶאֱלֵי הַמְלַמְּדוּת יִשְׂאוּ עֵינַיִם

וְהִיא לָמוֹ מִשְׁעַן לֶחֶם וָמָיִם; –

וּבְכֵן הַמְלַמְּדִים שָׁוְא יִתְּנוּ מִגְרַעַת

בִּי עַל אָכְלִי אָז מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת,

שֶׁבְּזֹאת הֵבֵאתִי מָוֶת עַל-כָּל גֶּבֶר

וּמְלַמְּדִים כִּי יֶחֱלָשׁוּ יֵרְדוּ קֶבֶר

וּשְׁאָר אֲחֵיהֶם עֶמְדָּתָם יִקָּחוּ

וּמִכָּפָן וָשֹׁד לֹא עוֹד יִשָּׁחוּ; –

וּמִמָּוֶת זֶה שָׂבַעְתָּ גַּם אַתָּה

וּמַדּוּעַ עָלָיו קוֹלְךָ נָתַתָּ?

עַתָּה לֵךְ מַהֵר שׁוּבָה לִמְנוּחָתֶךָ

כִּי הִנֵּה מֵת אַחֵר שׁוֹמֵר צֵאתֶךָ.

 

ט.

הַמְלַמֵּד יָצָא וַיַּחֲרוֹק שִׁנַּיִם

וּמִשְׁנֵהוּ בָּא מֵנִיד הַשְּׂפָתַיִם

וּכְמוֹ חֵקֶר רָם מוֹרָשָׁיו יִרְחָשׁוּ,

נִגַּשׁ וַיֹּאמֶר: הַחֲכָמִים דָּרָשׁוּ[31]:

"כִּי עֵת אֶת בִּנְךָ אֶת קַיִן פָּגַשְׁתָּ

וּ"בְחֶטְאוֹ מֶה הָיָה?" אוֹתוֹ דָּרַשְׁתָּ

"מֵחֶטְאִי שַׁבְתִּי" – לָךְ עָנָה הַיֶּלֶד

וַעֲוֹנִי הֵקַל אֵל יוֹצֵר הֶחָלֶד!"

"כֹּה תִגְדַּל הַתְּשׁוּבָה!" –בַּגִּיל אָמַרְתָּ

וּ"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת... אָז זִמַּרְתָּ!"

וּדְבָרִים אֵלֶּה אַךְ חִידוֹת וָפֶלֶא

אֵין פּוֹתֵר אוֹתָם אֵין מֵבִין לָאֵלֶּה:

מַה-לִּתְשׁוּבָה וּלְשַׁבָּת? אֵיךְ יִקְרָבוּ?

אַךְ מִכְּבָר חַכְמֵי לֵב בַּשַּׁעַר רָבוּ:

אִם עַם עֵבֶר טֶרֶם נִתְּנָה דָּת לָמוֹ

אִם כִּבְנֵי נֹחַ הָיָה מִשְׁפָּטָמוֹ

אוֹ כִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל גַּם אָז נֶחֱשָׁבוּ?[32]

וּבְשּוֹר הַמּוּעָד הַתּנָּאִים רָבוּ,

זֶה יֹאמַר: "אֵין לוֹ מִשְׁמָר רַק מַאֲכֶלֶת!"

וְזֶה יֹאמַר: "מִשְׁמֶרֶת לוֹ מוֹעֶלֶת!"[33]

בֶּן-נֹחַ אִם יִשְׁבּוֹת יִהְיֶה בֶּן-מָוֶת[34]

זָכְרָה! מִמְּלָאכָה הוּא לֹא יִשְׁבַּת שֶׁבֶת!

עַל-פִּי עֵד אֶחָד בֶּן-נֹחַ יֵהָרֶג,

דַּיָּן אֶחָד יָקֵל יָמָיו מֵאָרֶג

אִם גַּם מֵעֲשׂוֹת רָע לֹא אוֹתוֹ הִזְהִירוּ[35].

עַתָּה דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ הֵן יָאִירוּ,

כִּי אָז טֶרֶם הַנָּחָשׁ הִדִּיחֶךָ

בַגַּן הָעֵדֶן הָאֵל הִנִּיחֶךָ

לַעֲבֹד עֲבֹדָה גַּם לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת[36]

(וּמְלָאכָה זוֹ גַּם בַּשָּׁבָּת מֻתֶּרֶת!)

אַחַר, לַעֲבוֹד הָאֲדָמָה חוּץ שֻׁלַּחְתָּ

וּכְרוּבִים שָׁמְרוּ גַּן מֶנּוּ נִסַּחְתָּ;

וּבְכֵן כָּל בַדֶּיךָ אָז הִתְפַּלָּצוּ

וּשְׂעִפִּים אֵל בִּלְבָבְךָ הִתְרוֹצָצוּ:

הַאִם כִּי מֵאֲשֶׁר שׁוֹר הַמּוּעָד אַתָּה[37]

עַל-כֵּן עַל הַגָּן הָאֵל הִקִּיף עַתָּד

(וּבְדַבְּרוֹ זָקַף אֶת בֹּהֶן יָדֵהוּ

וַיַּסֵּב וַיָּנַע גַּם אֶת כַּפֵּהוּ),

כִּי יַחֲרוֹץ הָאֵל: יֵשׁ לַמּוּעָד מִשְּׁמֶרֶת!

וּבְכֵן שָׂם לַגַּן הַחֶרֶב לִגְדֶרֶת

לִבְלִי שֵׁנִית תּוֹסִיף תָּבוֹא בוֹ אַתָּה

וּתְמַהֵר לַשְׁחִית בּוֹ כַאֲשֶׁר שִׁחַתָּ,

לֹא כָאוֹמֵר: "מִשְׁמֶרֶת מֶנּוּ נִדַּחַת!"

וּבְכֵן תִּחְיֶה, לֹא תָמוּת חִישׁ לַשַּׁחַת; –

אֹו אוּלַי מֵאֲשֶׁר דִּינְךָ כִּבְנֵי נֹחַ

וּבְשַׁבָּת לֹא תוּכַל לִמְצוֹא מָנוֹחַ,

עַל-כֵּן מִשְׁמוֹר אַדְמַת הַגָּן נֻטַּשְׁתָּ

וַעֲבוֹדָה אַךְ לַעֲבוֹד גָּרֹשׁ גֹּרַשְׁתָּ

לֹא לִבְלִי תָבֹא בוֹ שֵׁנִית רַגְלֶךָ,

כִּי מוּעָד אַתָּה, מִשְׁמָר אֵין בַּעֲדֶךָ

אַךְ שַׂכִּין לָךְ מִשְׁמֶרֶת מִבַּלֵּעַ,

וּבְכֵן יִשְׁחָטְךָ אֵל לִבְלִי תָרֵעַ!

אֵלֶּה הַשְּׁעִפִּים עֲלֵיהֶם פָּסַחְתָּ

וּלְהַשְׁקִיט הֲמוֹן לִבְּךָ לֹא הִצְלַחְתָּ

עַד בּוֹא לָךְ בִּנְךָ קַיִן הוֹרֵג הֶבֶל

וַיֹּאמֶר: כִּי בִתְשׁוּבָה מָחָה עָוֶל

וּמִשֵׂכֶל מִלָּיו הֵבִין לִבֶּךָ

כִּי לֹא מִשְׁפָּט בֶּן-נֹח מִשְׁפָּטֶךָ;

כִּי לוּ הָיָה לָכֶם מִשְׁפָּט בֶּן נֹח

כִּי עַתָּה הַתְּשׁוּבָה לֹא עָצְרָה כֹחַ

לִמְחוֹת חֵטְא בִּנְךָ קַיִן הַבְּלִיַֹעַל,

אֲשֶׁר נָכוֹן לוֹ מָוֶת עַל חֵטְא וָמַעַל;

כִּי הָאֵל שָׂהֲדוֹ וְהוּא גַּם שׁוֹפְטֵהוּ

וּכְדָת בֶּן-נֹח בֶּן-מָוֶת הִנֵּהוּ

(כִּי אִישׁ מִשְׁפַּט מָוֶת עָלָיו יֵחָרֶץ

לֹא תַצִּילֵהוּ הַתְּשׁוּבָה מִקֶּרֶץ)[38],

וּלְבִנְךָ אִם הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה סֵתֶר

(וּמִדֵּי דַבְּרוֹ הֵנַע יָדוֹ עוֹד יֶתֶר)

אוֹת הוּא כִּי אֵין לוֹ מִשְׁפַּט הוֹרֵג גֶּבֶר

וּמַדּוּעַ? הֲלֹא הוֹרִיד אָח קֶבֶר?

אֵין זֹאת כִּי אִם כִּיְהוּדִי מִשְׁפָּטֵהוּ,

אֲשֶׁר עֵד אֶחָד לֹא יוּכַל עָנְשֵׁהוּ,

מְעִידִים, גַּם שׁוֹפְטִים, הֲלֹא לוֹ אַיִן,

גַּם קוֹל מַזְהִירִים לֹא נִשְׁמַע אֶל קַיִן,

וּבְכֵן מִמִּשְׁפַּט מָוֶת חַף הִנֵּהוּ

אֲשֶׁר עַל-כֵּן הַתְּשׁוּבָה תּוֹשִיעֵהוּ

וּבְאֶרֶץ נֹד אַךְ שָׁם רַגְלָיו שֻׁלָּחוּ

וּכְמוֹ אִם עִבְרִים בִּשְׁגָגָה יִרְצָחוּ –

וּדְבָרִים אֵלֶּה מִפִּיו עֵת שָׁמַעְתָּ

מִגַּן מַדּוּעַ גֹרַשְׁתָּ יָדַעְתָּ,

כִּי אִם מִשְׁפָּטְךָ מִשְׁפַּט זֶרַע עֵבֶר –

בִּשְׁבוֹת בַּשַּׁבָּת לֹא תַחְצָב לָךְ קֶבֶר,

וּבַל בַּעֲבוּר זֹאת מֵעֵדֶן שֻׁלַּחְתָּ

וּמִנְּסִבָּה אַךְ אַחֶרֶת נִדַּחְתָּ:

לִבְלִי תָבֹא שָׁם לַשְחִית עוֹד הַפַּעַם

עַל-כֵּן דַּרְכּוֹ יִשְׁמְרוּ שָׁם מַלְאֲכֵי זַעַם

לִבְלִי מוּעָד כָּמוֹךָ יִפְרָץ פֶּרֶץ!

אָז נוֹכַחְתָּ כִּי הַמִּשְׁפָּט יֵחָרֵץ

כָּאוֹמֵר: "הֵן יֵשׁ לַמּוּעָד מִשְׁמֶרֶת"

וּמֵעָלֶיךָ רֹאשְׁךָ לֹא יִכָּרֵת; –

וּבְכֵן בִשְׂשוֹן לִבְּךָ אָז הִתְעוֹרַרְתָּ:

"כֹּה תִגְדַּל הַתְּשׁוּבָה? וּבָהּ נִטְהַרְתָּ?

וַאֲנִי – עִבְרִי, וּבַשַּׁבָּת – אָנוּחַ! –

וּלְבַל אַשְׁחִית מִגַּן – אֲנִי שָׁלוּחַ – !

וּמִשְׁמָר – יֵשׁ לִי, נַפְשִׁי – לֹא נִכְרָתָה

מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת!!" אָז קָרָאתָ;

וּמִמָּוֶת אִם נִצַּלְתָּ כֹּה שָׂמַחְתָּ –

מַדּוּעַ זֶה אַתָּה מָוֶת הִדַּחְתָּ

עַל-בָּחוּר וּבְתוּלָה, עַל שָׂב וָנַעַר,

עַל אִשָּׁה וָאִישׁ, עַל חָכָם וָבַעַר –

מַהֵר עֲנֵנִי! פִּתְחָה שִׂפְתוֹתֶיךָ

פֶּן עוֹד שֶׁאֱלוֹת רַבּוֹת אַסְפֶּה עָלֶיךָ!

 

– לָמָּה תִשְׁאַל אוֹתִי? וּכְבָר עַל אֵלֶּה

הִרְבֵּיתָ פִּלְפּוּלִים וַחֲרִיפּות פֶּלֶא

וּבְרוֹב פִּלְפּוּלֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֱמַקְתָּ

הִגַּדְתָּ יָשְׁרִי וּפָעֳלִי הִצְדַּקְתָּ![39]

אֵין זֹאת כִּי אִם לֹא לֶאֱמוּנָה עֵינֶיךָ

וּכְחֵפֶץ לִבְּךָ תַּנְחֶה פִּלְפּוּלֶיךָ,

אַחַת לָךְ תַּהְפֻּכוֹת, מִבְנֵה וָהֶרֶס

וּכְמוֹ הַחֹמֶר בִּידֵי יוֹצֵר חֶרֶשׂ...

אַךְ שִׁמְעָה מִלַּי, הַט אֹזֶן קַשָּׁבֶת:

דַּע כִּי לַמְפֻלְפָּלִים הֵיטִיב אַךְ מָוֶת

וּבַמְפֻּלְפָּלִים גַּם אַתָּה הָיִיתָ

וּכְשֵׁם הַגְּדוֹלִים גַּם לָךְ שֵׁם עָשִׂיתָ:

בִּנְעוּרֶיךָ, טֶרֶם אִשָּה לָקַחְתָּ,

לִבּוֹת בּוֹעֲרִים בַּהֲבָלֶיךָ שִׂמַּחְתָּ

וּבְמֵצַח עַז עָלִיתָ הַבָּמָתָה

וּמִדַּבְּרוֹת שָׁוְא וָהֶבֶל נָשָׂאתָ,

אָז חַנְפֵי לֵב תָּמִיד שִׁמְךָ רוֹמֵמוּ

וּמְהֲלָלֶיךָ מֵחוֹל יָם עָצֵמוּ

וּבֵין הַחֲרִיפִים גַּם שִׁמְךָ חָשָׁבוּ

וּבְשֵׁם "עִלּוּי גָּדוֹל" אוֹתְךָ נָקָבוּ

וּלְהִתְחַתֵּן בָּךְ עֲשִׁירִים שָׁלָחוּ,

כִּי מַהֲלָלֶיךָ אָזְנֵימוֹ לָקָחוּ;

אַךְ יוֹם-יוֹם גָּדַל וַיַּעַל עֶרְכֶּךָ

וּכְמוֹ גַּם לַבְּקָרִים רַבּוּ קוֹנֶיךָ

(וּכְמוֹ שׁוֹר פַּר שָׁמֵן מוּבָא מֵאָחוּ

וּסְבִיבָיו קַצָּבִים יֶהֱמוּ יִצְוָחוּ),

עַד הַשַּׁדְכָן בַּת עָשִׁיר לָךְ הוֹכִיחַ

וַאֲרוּחַת עוֹלָם לָתֶת לָךְ הִבְטִיחַ –

וּשְׁקָלִים אֲלָפִים וּכְמוֹ חָשַקְתָּ; –

אַךְ נִחַמְתָּ וּמוֹסֵרוֹת נִתַּקְתָּ

וַתִּבְחַר בַּת אַחֵר – אָוֶן וָסֶלֶף!

אֲשֶׁר עַל הָרִאשׁוֹן הוֹסִיף עוֹד אֶלֶף; –

וּבְלֵיל חֲתוּנָתְךָ חִלּוּק הִגַּדְתָּ

וַתִּשְׂמַח הַכַּלָּה אֲשֶׁר יָעַדְתָּ,

חוֹתֶנְךָ שָׂשׂ עַל יַיִן וּמֶרְקַחַת

וַחֲמוֹתְךָ שָׂבְעָה לָרְוָיָה רָב נַחַת;

וּמִן אָז, מִדֵּי חַג בֶּחָג דָּרַשְׁתָּ

וּקְרוּאִים לַקְשִׁיב מִלֶּיךָ הִקְדַּשְׁתָּ,

וּמִדְרְשֵי-פֶּלֶא מִלֵּב בָּדִיתָ

וַתֶּרֶב הֲבָלִים כַּאֲשֶׁר אִוִּיתָ[40],

וּמִסִּפְרֵי זָרִים מִלִּים גָּנַבְתָּ

וּבְשִׁמְךָ הַגִּידָם לָעָם הִרְהַבְתָּ,

וַתְּסַכְסֵךְ שָׁוְא בַּשָּׁוְא, שֶׁקֶר בַּשֶּקֶר

וַהֲתוּלִים הִכְבַּרְתָּ עֲדֵי אֵין חֵקֶר,

וַתְּקָרֵב מַאֲמָרִים בִּמְאֹד רָחָקוּ

וּלְחֵיך אֱוִילִים בַּדֶּיךָ מָתָקוּ;

וּבְפִי בָלָק רֻבֵּי תֹרוֹת שִׁוִּיתָ,

אַחֲרֵי-כֵן דַּעַת בִּלְעָם חִוִּיתָ

וַתַּחֲשׁוֹב, כִּי כָּזְבִּי, וַשְׁתִּי וָזֶרֶשׁ,

פַּרְעֹה, סִיחוֹן, וָעוֹג, הָמָן וָכֹרֶשׁ –

דִּבְרֵי הָאֱמוֹרָאִים כֻּלָּם יָדָעוּ

וּבָם פִּלְפְּלוּ כָּמוֹךָ עַד גָּוָעוּ...[41]

אָז צִדְקַת בֶּן-מַיְמוֹן לָאוֹר הוֹצֵאתָ

וּמַכּוֹת אַנְשֵׁי מַצּוּתוֹ הִפְלֵאתָ; –

וַיִּגְדַּל שִׁמְךָ עַל-פִּי יוֹשְׁבֵי קָרֶת,

וַיַּנְחִילוּ לָךְ כָּבוֹד גַּם תִּפְאָרֶת,

וַיִּקְרְעוּ עָלִים מִגְּמָרָא גָרַסְתָּ

וּבְלִי דַעַת זֹאת הָרְחֹקוֹת רָכַסְתָּ,

וּלְנַסּוֹת כָּל חָתָן אוֹתְךָ קָרָאוּ

וּמְחִיר הַמַּסָּהּ לָךְ כֶּסֶף נָשָׂאוּ.

 

סֵדֶר מִשְׁנֶה אוֹ תַּלְמוּד עֵת הִשְׁלִימוּ

גַּם אוֹתְךָ לִקְרוֹא יָעֲצוּ אַףְ הֵקִימוּ,

וֹבְרָב עָם "הַדְרָן עָמוֹק" שָׁם חָקַרְתָּ

וּבְקֵץ הַסֵּפֶר רֵאשִׁיתוֹ חִבַּרְתָּ,

וּבְלֵיל מִשְׁתֵּיהֶם עַנְוָתְךָ הִגְדַּלְתָּ

וּסְעֻדַּת הַמִּצְוָה אִתָּם אָכַלְתָּ,

עִמָּם שָׁתִיתָ, רִנַּנְתָּ, רָקַדְתָּ,

אַחַר, פִּלְפּוּלֶיךָ שֵׁנִית הִגַּדְתָּ

וּכְתוֹם הַמִשְׁתֶּה בִּרְנָנָה לִוּוּךָ

וּבְהֲמוֹן עָם הַבַּיְתָה הוֹבִילוּךָ

וּבְעֵינֵי חוֹתֶנְךָ גָּדְלְךָ הוֹסִיפוּ

וּמִלֵּי חֹנֶף לַחֲמוֹתְךָ הִטִּיפוּ

וּבְךָ נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת הִתְבָּרֵכוּ,

כִּי בָנִים יָלָדוּ לָךְ יֵעָרֵכוּ. –

 

אָז רָם לִבְּךָ וּגְאוֹן גַּבְהוּת עָדִיתָ

וַעֲלֵי רַב עִיר שִׁכְנְךָ קָלוֹן כָּסִיתָ

וּבְנֵי הֶהָמוֹן כֻּלָּהַם הִרְעַשְׁתָּ

וּמִלְחֶמֶת רֶשַע עָלָיו קִדַּשְׁתָּ

וַתּאֹמֶר, כִּי מֵהוֹרוֹת שָׁוְא לֹא יֶרֶף

וּמְרַק פִּגּוּלִּים יַאֲכִיל וּבְשַׂר טָרֶף!

עֲדֵי רַבָּנִים אֲחֵרִים הֵבִיאוּ

וּמִשְׁפַּט רַב עִירְךָ לָאוֹר הוֹצִיאוּ

וּתְעוּדַת רַבָּנוּת גַּם לָךְ כָּתָבוּ

וּבְנֵי עִירְךָ אוֹתְךָ יֶתֶר חָשָׁבוּ –

אַךְ בִּכְבוֹדְךָ בָעִיר לֹא עוֹד שָׂבַעְתָּ

כָּל עוֹד עַל אֶרֶץ רַבָּה לֹא נוֹדַעְתָּ,

וּלְהוֹדַע שִׁמְךָ בַּמְּדִינָה עָבַרְתָּ,

וּכְאֵפֶר פִּלְפּוּלֶיךָ שָׁם פִּזַרְתָּ

וּבְכָל קִרְיָה יַרְחֵי מִסְפָּר בּוֹשַׁשְׁתָּ

וּכְכָל הַפְּרוּשִׁים גַּם אַתָּה נִקְדַּשְׁתָּ

וַאֲרוּחַת זָרִים אֵלֶיךָ הוּבָאָה,

כִּי מִן הַמִּדְרָשׁ רַגְלְךָ לֹא יָצָאָה,

שָׁם יוּם וָלַיְלָה הָגִיתָ, עָמַלְתָּ

וּמִדֵּי לָמְדְּךָ כַּפַּעֲמוֹן צִלְצַלְתָּ,

שָׁמָּה חִדּוּשֵׁי תוֹרָתְךָ כָּתַבְתָּ,

שֶׁבָּם "יִבּוּם" עִם "שׁוֹר הַנִּסְקָל" קֵרַבְתָּ

וּבְכָל עִיר וָעִיר הַתַּלְמוּד גָמַרְתָּ

וּבְמִסְפַּר שֵׁם "שַׁ"ס" אָז נֵרוֹת בִּעַרְתָּ

וּבְפִלְפֻּלֵי תֹהוּ לָשׁוֹן הֶאֱרַכְתָּ

וּמֵרַב כָּל קִרְיָה לָרַב נִסְמַכְתָּ,

וּמְלֵא מַהֲלָלִים וּתְעוּדַת גָּדְלֶךָ

שַׁבְתָּ כִרְצוֹנְךָ אֶל עִיר מוֹשָֹבֶךָ.

 

עֵת אִישׁ צָעִיר אֲשֶׁר אֵין בּוֹ עַוְלָתָה

וּלְפִלְפּוּלֵיךָ גַּם אוֹתוֹ קָרָאתָ,

עֵת זֶה הָאִישׁ בֶּעָמָל יָסַד חֶבֶר

לִקְרוֹא סִפְרֵי הַשְׂכֵּל בִּשְׂפַת עַם עֵבֶר,

בִּזְדוֹן לִבְּךָ עָלָיו שֵׁם-רָע הוֹצֵאתָ

וּלְבֹעֲרִים דִּבָּתוֹ רָעָה הֵבֵאתָ

וּכְזָבִים נִתְעָבִים עָלָיו דִּבַּרְתָּ

וַתָּפִיחַ קִרְיָה בַּאֲשֶׁר שִׁקַּרְתָּ

וּבְמַקְהֵלוֹת עָלָיו מִלִּים עָרַכְתָּ

וַהֲמוֹן שִׁקּוּצִים שָׁם עָלָיו הִשְׁלַכְתָּ,

וַיְהִיְ מַנְגִּיַנת כָּל יוֹשְׁבֵי שַׁעַר

וַיָּשִׂיחוּ בוֹ כָּל סָכָל וָבַעַר:

בּוּז מִשְׁפָּחוֹת גַּם נֶעְקָשׁ הַדְּרָכַיִם,

אֲמָהוֹת, חוֹטְבֵי עֵצִים, שׁוֹאֲבֵי מַיִם,

וּבְעֵינֵי חַנְפֵי לֵב אַתָּה נִקְדַּשְׁתָּ,

כִּי קִנְאַת אֵל שַׁדַּי כַּמְּעִיל לָבַשְׁתָּ! –

אַךְ מֵאַיִן בָּאוּ לָךְ כָּל מַהֲלָלֶיךָ?

הֲלֹא מִיַּד פִּלְפּוּלֵי הֲבָלֶיךָ!

וּמַה-פִּלְפּוּלֶיךָ? – כֶּסֶל וָשֶׁקֶר,

שִׁגָּעוֹן תַּהְפֻּכוֹת, סֶכֶל אֵין חֵקֶר!

לוּ חָזוּם הַנְּבִיאִים אָז לָךְ לָעָגוּ

וּלְהַבְלֵי עַמָּם בִּבְכִי הִתְמוֹגָגוּ!

תַּנָּאִים לוּ רָאוּם אָז שֵׁן חָרָקוּ

וּבְפָניֶךָ בִּשְׁאָט יָרֹק יָרָקוּ

וּגְזֵרוֹת עַל עַמָּם אָז גַּם גָּזָרוּ,

כִּי לִשְׁגּוֹת בַפִּלְפּוּל לֹא עוֹד יִבְעָרוּ!...

בֶּן-מַימוֹן שָׁאַל: "מַה-מִלַּי הָפַכְתָּ,

מַה-סֹּלְלוֹת עָפָר עָלֵימוֹ שָׁפַכְתָּ?

אִם לָמוֹ לֹא תָבִין, דּוֹם הַקְשֵׁב קָשֶׁב,

כִּי גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֶׁב

אַךְ מַה-בִּזְדוֹנְךָ עֲצָתִי הֶחֱשַׁכְתָּ,

בַּשָׁוְא וּרְעוּת רוּחַ לֶאֱוִיל עָרַכְתָּ?

הַעַל כֵּן בַּסֵּפֶר מִלַּי הוּחָקוּ

כִּי תַעֲלוּלִים כָּמוֹךָ בָּם יִשְׂחָקוּ?

בָּעֳנִי עַמִּי כִּי רַב רָאֹה רָאִיתִי,

גַּם בַּעֲרוּתָם כִּי גָדְלָה כֵּן חָזִיתִי:

כֻּלָּם חַסְרֵי לֵב אֵין מַדָּע וָשֶׂכֶל,

אַךְ אִוֶּלֶת וּפְתַיּוּת שָׁוְא וָסֶכֶל,

אֶל קוֹסְמִים וּמְעוֹנְנִים כֻּלָּם יִשְׁמָעוּ

וּמְקוֹם בִּינָה יַחְדָּו הֵם לֹא יָדָעוּ...

הַתַּלְמוּד גָּדוֹל הוּא וּרְחַב יָדַיִם,

כָּל שָׁאוּל לוֹ יֶחְסַר לֶחֶם וָמַיִם,

כִּי הוּא בִּנְעוּרָיו לֹא יַעַשׂ בִּמְלֶאכֶת

וּבְדֶרֶך חָכְמָה לֹא יֹאבֶה לָלֶכֶת,

גַּם שָׂדֶה לֹא יִזְרַע, לֹא יִטַּע כֶּרֶם,

כִּי מִבְחַר עִתּוֹתָיו לַתַּלְמוּד יָרֶם,

וּשְׁאֵר אִם לֹא יָכֶן לוֹ עוֹדוֹ יָלֶד

לֶאֱכוֹל מִמֶּנוּ כָּל חַיָּיו בֶּחָלֶד –

מֵאַיִן יִמְצָא לוֹ לֶחֶם לִשְׂבּוֹעַ

אִם בַּאֲרוּחַת חֶסֶד מֵאֵן לִנְגּוֹעַ?

וּבְכָל זֹאת יֶהְגּוּ בוֹ כָל הָעָם יַחַד

מִשֹּׁד צוֹפֶה לָּמוֹ לֹא יִפְחֲדוּ פַחַד;–

זֹאת רָאִיתִי עַל כֵּן חָצְנִי נָעַרְתִּי

וּ"מוֹרֶה הַנְּבוּכִים" לָעָם חִבַּרְתִּי

לִפְקוֹחַ עֵינֵימוֹ בַּכֶּסֶל טָחוּ,

יִרְאוּ כִּי עַל דַרְכָּם קוֹצִים צָמָחוּ

וּלְיַשֵּׁר הֲדוּרִים לִבָּם יָשִׂימוּ

וּדְבַר שָׁוְא וָקֶסֶם כָּלָה יַחֲרִימוּ; –

וּלְמַעַן לַלֶּחֶם לֹא עוֹד יִרְעָבוּ

"מִשְׁנֵה תוֹרָה" לָמוֹ יָדַי כָּתָבוּ,

כָּל  דִּינֵי הַתַּלְמוּד גַּם בּוֹ נִמְצָאוּ

וַאֲגָדוֹת וּפִלְפּוּלִים בּוֹ לֹא בָּאוּ –

הוּא יִהְיֶה אֶל עַמִּי אוֹר שִׁבְעָתַיִם,

 וּבְדֶרֶךְ הַדָּת – לָמוֹ לָעֵינַיִם,

וּבִזְמַן לֹא כַבִּיר כָּל דִּין יֵדָעוּ

אַף בִּמְלֶאכֶת לַעֲבוֹד יוּכְלוּ יִיגָעוּ,

אוֹ לִדְבַר כָּל חָכְמָה נַפְשָׁם יִשָּׂאוּ

וּבְלִי לַחַץ חַיַּת יָדָם יִמְצָאוּ!

אֵלֶּה חָשַׁבְתִּי וּסְפָרַי כּוֹנַנְתִּי

וּלְעַמִּי רַב טוּב אֲנִי בָם צָפַנְתִּי,

אַךְ לִפְעֻלָּתִי לֹא רַבִּים הֵבִינוּ

וּמְכֹנוֹת הַקְּרָב עָלֶיהָ הֵכִינּו

אֵלֶּה בָּאֵשׁ – אֵלֶּה בִשְׁאֵלוֹת קָמוּ

חֵרְפוּ גִּדְפוּ, וּפָנִים רָעָמוּ

אַךְ הֵמָּה הֵן סָפוּ וּכְבָר נִחֵמוּ...

עַתָּה הַמְפֻלְפָּלִים רַבּוּ עָצֵמוּ,

כָּל חֲסַר לֵב, כָּל לוֹ בִּינָה כוֹשֶׁלֶת

וּבְתוֹכָם גַּם אַתָּה, רוֹעֶה אִוֶּלֶת!

עֲלֵי סִפְרֵי מִלֵּי הֶבֶל אָגָרוּ

וּפִלְפּוּלֵי תֹהוּ כַּקַשׁ צָבָרוּ;

הַעַל כֵּן בַּסֵפֶר מִלַּי הוּחָקוּ

כִּי תַעֲלוּלִים כָּמוֹךָ בָּם יִשְׂחָקוּ?...

פַּרְעֹה הֲלֹא הִכְּךָ אָז מַכּוֹת רֶצַח

וּבִלְעָם קִלַּע לָךְ אֶבֶן בַּמֶּצַח,

לֶחִי הִכּוּךָ גַּם הָמָן וָזֶרֶשׁ

וַעֲלֵי פָנֶיךָ זֵרוּ אָז פֶּרֶשׁ

"לֹא נֵדַע פִּלְפּוּל"– כֻּלָּם לָךְ אָמָרוּ

"רֻבֵּי תוֹרוֹתֶיךָ לָנוּ אַךְ זָרוּ!"

כֵּן גַם אָנֹכִי לֹא אוּכַל אָבִינָה

הַפִּלְפּוּל מִפִּיךָ אָזְנִי הֶאֱזִינָה,

הֲלֹא טוֹב לָךְ כִּי כֻלָם רָאוּ מָוֶת –

אֵלֶּה לִרְאוֹת אוֹר, אֵלֶּה לָעַצָּבֶת

וּבְאֵין מַחֲרִיד הֲבָלֶיךָ הִגַּדְתָּ

וּמַה-זֶּה עַל רִיבְךָ כָּכָה שָׁקָדְתָּ?!"

 

י.

וַיֶצֶא הַמְפֻלְפָּל קָלוֹן שָׂבֵעַ

וַיָּבֹא אַחֲרָיו אִישׁ אָח לוֹ וָרֵעַ

וַיֹּאמֶר אֶל אָדָם: מַגִּיד הָיִיתִי

וּלְעַמִּי אֹזֶן לַמּוּסָר גִּלִּיתִי

וּמֵעִיר אֱלֵי עִיר תָּמִיד נָדַדְתִּי

וּלְיוֹשְׁבֵי בָהֶן מֵישָׁרִים הִגַּדְתִּי:

כִּי בַחֲצוֹת כָּל לֵיל עַל צִיוֹן יֶאֱבָלוּ,

יִבְכּוּ וִיקוֹנֵנוּ עַד יִתְפַּלָּלוּ,

אַחַר, לַמִּשְׁנָה, לַתַּלְמוּד יָחִישׁוּ

וּמַחֲצִית הַיּוֹם לָאֵלֶּה יַקְדִּישׁוּ,

וּדְבָרַי, אָמַרְתִּי, אִם אַךְ תַּאֲזִינוּ

יַטְרִיף הָאֵל לַחְמְכֶם טֶרֶם תָּכִינוּ;

הוֹרֵיתִים כִּי לַשָּׁוְא כֶּסֶף יִכְנוֹסוּ,

אַךְ לִבְנֵי הַיְשִׁיבוֹת לַחֲמָם יִפְרוֹסוּ

וּשְׁאֵר וּכְסוּת מֵהֵמָּה לֹא יִגְרָעוּ,

בַּעֲבוּר מִבְּלִי מַחְסוֹר בַּדָּת יִיגָעוּ,

כִּי מִבְּלִי לִמּוּדָם הֵן יָבֹא קֶרֶץ

עֲלֵי כָל תֹּלְדוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ.–

הוֹרֵיתִים מִבָּנִים דַּעַת לִמְנוֹעַ

וּבְאוֹהֲבֶיהָ לָרִיב בִּבְלִי מַרְגוֹעַ,

כִּי חֲמַת שַׁדַּי עָלֵימוֹ קוֹדַחַת

וּלְיִשְׂרָאֵל – קָשִׁים הֵם כַּסַּפַּחַת...

"רַחֲקוּ מֵחָכְמָה מִקְּרוֹב לִפְתָחֶיהָ,

כִּי נֶצַח לֹא יָשׁוּבוּ כָּל בָּאֶיהָ!"

 

כַּדְּבָרִים אֵלֶּה אֶל עַמִּי הוֹרֵיתִי,

אַךְ גַּם אָנֹכִי מִכָּל חֵטְא יָרֵאתִי,

עֵדִים מַעֲשֵׂי צִדְקִי אֲשֶׁר פָּעַלְתִּי:

לֶחֶם עֲבוּר חָדָשׁ בּוֹ לֹא אָכַלְתִּי[42]

וּבְיָדַיֶם לֹא נִגְּבוּ לֹא לָחַמְתִּי,

אֶל סֵפֶר תּוֹרָה עָרוֹם יָד לֹא שַׂמְתִּי,

וּבְעֵת, כָּאָדָם, הוֹצֵאתִי שֵׁינַיִם

כַּדָּת לֹא אָחַזְתִּי בוֹ בַיָּדַיִם; –

וּמְרַק מַאֲכָל בָּשָׂר כַאֲשֶׁר אָכַלְתִּי

אַחֲרָיו לִגְבִינָה שֵׁשׁ שָׁעוֹת הוֹחַלְתִּי;

אַךְ אִמְרֵי תוֹרָה שִׂפְתוֹתַי שָׁמָרוּ

וּבַל דִּבֶּר פִּי מִלִּים אִם נִבְעָרוּ;

וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שִׂיחַת חֹל לֹא שַׂחְתִּי,

וּבְשׁוֹכְבֵי קֶבֶר אֶת פִּי לֹא שָׁלַחְתִּי,

מֵרְאוֹת גַּם בִּבְתוּלָה עֵינַי עָצַמְתִּי

וּבְבִגְדֵי אֵשֶׁת – מַבָּטִי לֹא שַׂמְתִּי,

וּבְשָׂרִי לֹא הָיָה מִקְשָׁה כַּתֹּמֶר,

לֹא הָלַכְתִּי אַחַר תַאֲוַת הַחֹמֶר,

וּבְלֶכְתִּי – אֶת קוֹמָתִי לֹא זָקַפְתִּי

וַעֲלֵי הַשֻּׁלְחָן כִּנָּם לֹא עָרַפְתִּי,

וּבְבֵית-הַקְּבָרוֹת צִיצִת לֹא גִלִּיתִי

וּמֵעוֹדִי אֶת מַעֲרִי לֹא רָאִיתֵי;

עֵיַני לֹא הִבִּיטוּ בִּפְנֵי הַקֶּשֶׁת,

גַּם בַּלְּבָנָה עֵת מִפִּי הִיא נִקְדֶּשֶׁת

כֵּן כַּאֲשֶׁר נָשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים כַּפַּיִם

לַבִּיט בָּהֶן לֹא נָשָׂאתִי עֵינַיִם;

וּבְלִי סֵפֶר-חוֹב כֶּסֶף לֹא הִלְוֵיתִי,

וּבְמִצְנֶפֶת רֹאשִׁי תָּמִיד כִּסֵּיתִי,

וּבְבֵית-הָרַחְצָה עֵת כִּי הִתְרָחַצְתִּי

גַּם שָׁם אֶת רֹאשִׁי גַלּוֹת לֹא פָרַצְתִּי;

עֲלֵי אֶרֶץ לֹא זָרַקְתִּי צִפֹּרֶן

לִבְלִי הַקְּלִיּפֹות יָרִימוּ אָז קֶרֶן;

לֶב עוֹף וּבְהֵמָה אֲנִי לֹא אָכַלְתִּי

וּבְכֵן, מֵרוּחַ דָּבוּק בוֹ נִצַּלְתִּי;

וּבִשְׁנָתִי עַל עָרְפִּי לֹא שָׁכַבְתִּי,

וּבַשַּׁחַר לִישׁוֹן כֵּן לֹא אָהָבְתִּי;

בַּתֵּבֵל  הַרְבּוֹת זֶרַע לֹא נִרְפֵּיתִי,

וּשְׂחוֹק פִּי בִּיְמֵי חֶלְדִּי לֹא מִלֵּאתִי;

עַל טַרְפִּי יוֹם-יוֹם לָאֵל הִתְפַּלַּלְתִּי,

פֹּשְׁעִים כִּי יָשׁוּבוּ מֶנּוּ שָׁאַלְתִּי;

וּבְאוֹת הַמִּין מִיָֹמַי לֹא נָגַעְתִּי,

מִמַּרְאֵה אֵשֶׁת לֹא עֵינַי הִשְׂבַּעְתֵּי,

גַּם עֲלֵי קוֹלָהּ לֹא הִתְעַנַּגְתִּי

פֶּן אַחֲרֶיהָ יִפָּת לִבִּי דָאַגְתִּי;

עַל כָּל מִשְׁתֵּה חָתָן לִבּוֹ שִׂמַחְתִּי,

וּבְחֶבְרַת מוֹרִי לִרְחוֹץ לֹא אָרַחְתִּי;

מִכָּל מַאֲכָל אָכַלְתִּי אַךְ לִשְׂבּוֹעַ,

לֹא מַלֵּא כֶרֶשׂ כֹּל יֵשׁ שָׁם לִבְלוֹע;

לִשְׁתּוֹת שֵׁכָר וּדְבַשׁ הֵן לֹא יָשַבְתִּי

וּבְיוֹם הַשַׁבָּת צַעַד לֹא הִרְחַבְתִּי;

בִּקְרוֹב  אֹרַח אִשְׁתִּי – בָּה לֹא נָגַעְתִּי,

וּבִלְעֲדֵי חֶפְצָהּ לֹא אוֹתָהּ יָדַעְתִּי,

לֹא קָרַבְתִּי לָהּ עֵת יַיִן שָׁתִיִתי

וּבִמְקוֹם אוֹר לֹא דוֹדֶיהָ רָוִיתִי,

בִּהְיוֹת שָׁם סֵפֶר אֵלֶיהָ לֹא בָאתִי;

וּשְׁמוּעָה רָעָה לָאִישׁ לֹא נָשָׂאתִי. –

וַעֲשׂוֹת כָּל אֵלֶּה אִם גַּם לֹא הֶעֱוֵיתִי

בִּבְכִי רַב תָּמִיד אוֹתָם הִתְוַדֵּיתִי,

כִּי אִם גַּם צָדַקְתִּי, אַחַי חָטָאוּ

וּבְנֵי עַמִּי, אִישׁ חֵטְא אָחִיו יִשָּׂאוּ;

וּבְגִלְגּוּל רִאשׁוֹן אוּלַי אָז חָטָאתִי

גַּם בַּחֲטָאִים אֵלֶּה עַל פִּי נָשָׂאתִי[43].

 

וּבְלֵיל חַג הַשָּׁבֻעוֹת עֵר הָיִיתִי

וּבְנֹעַם הַשְּׁכִינָה לַחֲזוֹת חִכִּיִתי[44]

וּלְמָחֳרָתוֹ אָכְלֵי חָלָב אָכַלְתִּי

וִיְמֵי קֶדֶם בָּהֶם לִזְכּוֹר הִשְׂכַּלְתִּי,

כִּי כַנִדָּה הָיוּ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם

עַד נִתְּנָה לָמוֹ דַּת אֵל מִשָּׁמַיִם

עֵת תַּמּוּ שָׁבֻעוֹת טֹהַר סָפָרוּ

וּלְחָלָב הָיוּ הַדָּמִים נֶעְכָּרוּ...[45]

מַאֲכָל בּוֹ הוֹרֶה חָכָם לֹא אָכַלְתִּי,

וּלְשַׁוּוֹת יָהּ נֶגְדִּי תָּמִיד עָמַלְתִּי,

וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי בֵּין הָעַרְבַּיִם

לִרְצוֹן קוֹנִי אָזַרְתִּי חֲלָצַיִם,

וּמֵרְחוֹב וַחֲנוּת כָּל מוֹכֵר גֵּרַשְׁתִּי,

אַחַר, לָרוּץ אֶל-בֵּית-הָרַחֲצהָ חַשְׁתִּי

וּלְעֵינֵי, הָרוֹחֲצִים מִשָּׁם נִרְדָּפוּ

וּלְעֵינַי, גַּם הַדְּלָתוֹת חִישׁ הוּגָפוּ. –

 

עֵת בָּאתִי בַיָּמִים, זָקַנְתִּי, שַׂבְתִּי

אֶל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לַעֲלוֹת חָשַׁבְתִּי

לַעֲבוֹד שָׁם אֶת אֵלִי בִּבְלִי מִגְרַעַת,

גַּם לִמְצוֹא קֶבֶר בִּמְקוֹם אֵין תּוֹלַעַת,

וּבְעֶזְרַת עֲשִׁירִים עֲצָתִי קָמָה

כִּי נָתְנוּ לִי כֶּסֶף לִנְסוֹעַ שָׁמָּה

וּלְבַקֵּשׁ בַּעֲדָם שָׁם, לָמוֹ הִבְטַחְתִּי,

וּבְבוֹאִי בַקֹּדֶשׁ כַּפַּי שִׁטַחְתִּי

עַל קִבְרוֹת צַדִּיקִים מוֹסְדֵי הָאָרֶץ

לִבְלִי יֵדְעוּ עוֹזְרַי שֶׁבֶר וָפֶרֶץ,

גַּם בִּמְעָרָה זֹאת מִכְתָּבִים הֵטַלְתִּי

כִּי תַעֲשׂוּ אַתֶּם כֹּל אֲשֶׁר שָאַלְתִּי.

 

בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָּה לִיְמֵי הָעֹמֶר,

יוֹם צֵאת נֶפֶשׁ בֶּן-יוֹחָאִי מִבֵּית חֹמֶר,

עִם כָּל עִלְזֵי לֵב עַל קִבְרוֹ עָלַזְתִּי,

רַצְתִּי, רִקַּדְתִּי, כִּרְכַּרְתִּי, פִּזַזְתִּי,

וּבְהֲמוֹן אֲנָשִׁים אַרְבָּעָה אֶלֶף

נִמְצְאוּ רַבִּים קוֹנִים בִּמְחִיר וָחֵלֶף

לַעֲלוֹת נֵרוֹת תָּמִיד עֲלֵי כָל עֵבֶר

אֲשֶׁר שָׁם אִישׁ צַדִּיק מָצָא לוֹ קֶבֶר,

וּבְנֵי עָרִים רַבּוֹת אֶל גִּיל נִקְהָלוּ

וּמֵרוֹב שִׂמְחָה כָּל פָּנִים יִצְהָלוּ

אֵלֶּה יִדְלְגוּ כָאַיִל, רֹאשׁ יָנִיעּו,

אֵלֶּה יַיִן יִשְׁתּוּ וּבְקוֹל יָרִיעּו,

אֵלֶּה יָשִׁירוּ, קוֹל רִנָּה יִשָּׂאוּ, –

אֵלֶּה בַּמָחוֹל יֵצְאוּ, כַּף יִמְחָאוּ; –

אַחַר, נֵר בֶּן-יוֹחָאִי בַּשִּׁיר הִדְלַקְנוּ[46]

וַחֲמֻדּוֹת וִיקָר עַל הָאֵשׁ זָרַקְנוּ;

גַּם הַנָּשִׁים הַשַּׁאֲנַנּוֹת שָּם נֶאֱסָפוּ,

גַּם הֵן לִכְבוֹדוֹ עֶדְיֵהֶן שָׂרָפוּ;

וּבִשְׁמוֹ הַמְּנוֹרָה לִסְבּוֹב צִוִּינוּ

וַתַּעֶשׂ כֵּן הַמְּנוֹרָה כִֹדְבַר פִּינוּ...

אַךְ הַאוּכַל סַפֵּר כֹּל שָׁם רָאִיתִי

וּלְרַוּוּתְךָ מֵעֹנֶג שָׁם רָוִיתִי?

עַל-כֵּן מִדְּבָרַי אֵלֶּה הֵן אֶחְדָּלָה,

אָשׁוּב אַגִּיד צִדְקָתִי כִּי גָדָלָה:

הֵן אִישׁ אֶחָד מִקְרֵה לַיְלָה קָרָהוּ

וּבְעַלְמָה כִּי דָבַק הַחֲלוֹם רִמָּהוּ,

וַיָּבֹא אֵלַי לִדְרוֹשׁ מִפִּי יֶשַׁע

לִמְחוֹת עֲוֹנוֹ וּלְהָתֵם הַפֶּשַׁע;

אָז לוֹ אָמַרְתִּי: אֵין קֵץ לַעֲוֹנֶיךָ;

עֲלָמוֹת שֵׁדוֹת בִּקְּשׁוּ קִרְבָתֶךָ,

וּלְזָרוֹת אֵלֶּה הָהּ! חֵילְךָ נָתַתָּ

וּמִשְׁפָּחוֹת לָהֶן כַּצֹּאן הֵן שַׁתָּה,

וּנְשָׁמוֹת זַכּוֹת מִמְרוֹמִים הוֹרַדְתָּ

וַתְּבִיאֵן בַּשֵּׁדִים אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ,

וּבַעֲוֹנְךָ זֶה עוֹלָלִים גָּוָעוּ[47] –

עוֹלָלִים תַּמִּים אֲשֶׁר לֹא פָשָׁעוּ;

וּבָנִים אֵלֶּה שֵׁדוֹת לָךְ יָלָדוּ

אַחַר מוֹתְךָ סָבִיב לָךְ יִתְגוֹדָדוּ

וּלְחֶבְרָה לָךְ גַּם אֶל קִבְרְךָ יֶאֱרָחוּ

וּבְקוֹל "אָבִינּו אָתָּה"! לָךְ יִצְוָחוּ;

מֵאִישׁ לוֹ עָוֹן זֶה רָחֲקָה עֶזְרָתָה[48],

אַךְ דִּבְרֵי פִּי יִהְיוּ לָךְ לִישׁוּעָתָה:

אַרְבָּעָה וּשְׁמוֹנִים יוֹם צוֹם תָּצוּמָה,

לֹא תֵּדַע עֹנֶג וָנַחַת בִּמְאוּמָה,

אַרְבָּעִים יוֹם בִּימֵי חֹרֶף וָשֶׁלֶג

תֵּשֵׁב בַּמַיִם מֵי נָהָר וָפֶלֶג[49] – ;

אַךְ אִם תַּחְפּוֹץ לִמְחוֹת כָּעָב חֶטְאֶךָ,

תִּבְחַר לָךְ בִּימֵי הַקַּיִץ מוֹשָׁבֶךָ

בִּמְקוֹם הַנְּמָלִים שָׁם מַרְבֵּץ כּוֹנֵנוּ

וּבְגֵוְךָ הֶעָרוֹם פִּימוֹ יִתֵּנוּ,

גַּם תִּשְׁבּוֹר הַקֶּרַח תֵּשֵׁב בַּמַּיִם

שָׁמָּה מִתַּחַת לוֹ עַד הַנְּחִירַיִם,

אַחַר בַּשֶּׁלֶג תִּתְגַּלְגֵּל בַּכֹּחַ

וּבְזֹאת יִתֹּם פִּשְׁעֲךָ, תִּמְצָא מָנוֹחַ![50]

זֶה-צִדְקִי, זֶה-תֻּמִּי, אֵין בּוֹ עַוְלָתָה,

יִרְאַת אֵל שַׁדַּי אוֹצָרִי הָיָתָה

וּבְפִשְׁעֲךָ אַתָּה, מַמְרֶה פִּי יוֹצְרֶךָ!

כִּי שָֹמַעְתָּ לַחֲפֵצֵי רָעָתֶךָ,

הִבֵאתָ עַל כֹּל מָוֶת, הוֹי פֹּעֶל רֶשַע!

וַתּוֹרֶד גַּם אוֹתִי בּוֹר בִּבְלִי פָשַׁע!

 

– מַעֲשֶׂיךָ רַבּוּ וּפְלָאִים מִפְעָלֶיךָ

וּלְבָבִי יִתְמַהּ אֶל רֹב צִדְקוֹתֶיךָ,

וּבְכֹחַ וָאוֹן לוּלֵא הִתְאַפַּקְתִּי

כִּי אָז בִּמְלֹא פִּי עָלֶיךָ שָׂחַקְתִּי

כִּי כֹה יַאֲמִינּו אַךְ בֹּעֲרִים נָבָבוּ

כִּי הֲבָלִים אֵלֶּה מִצְוֹת נֶחֱשָׁבוּ...

אַךְ עַל מָוֶת בִּבְלִי דַעַת קָצַפְתָּ,

כִּי מִפָּעֳלוֹ רַב כֶּסֶף לָךְ אָסַפְתָּ,

כִּי אַךְ מֵת רַב אֶחָד בִּקְצוֹת הֶחָלֶד

וַתִּקְרָא אֶל אֵבֶל לַשָׂב, לַיָּלֶד,

וּכְמַבְכִּיָרה הֲרִימֹותָ קוֹל פַּחַד

וַתְּבַכֵּה אֶת כֹּל, אִישׁ וָאִשָׁה יַחַד,

וּמְחִיר הֶבְלְךָ שִׁלְמוּ כַּאֲשֶׁר אָבִיתָ;

אַחַר, בָּעִיר אַחֶרֶת כֵּן עָשִׂיתָ;

וַתָּסָב כֵּן עָרִים קֵדְמָה וָיָמָּה

עַד אֲשֶׁר מִיּוֹם מוֹתוֹ שָׁנָה תָּמָּה;

גַּם עֲלֵי חַיִּים כִּי מֵתוּ, בָּדִיתָ

וּבְאֶרֶץ מֶרְחָק עָלֵימוֹ נָהִיתָ...

 

עֵת תּוֹכְחוֹתֶיךָ אֶל עַמְּךָ דִּבַּרְתָּ

וּלְמוּסָר וָצֶדֶק לִבָּם עוֹרַרְתָּ,

מֵחַיֵּי הֶחָלֶד עֵינְךָ הֶעֱלַמְתָּ:

לֹא אֲשֶׁר מַעֲשֵׂה טוֹב לִפְנֵיהֶם שַׂמְתָּ,

אַף לֹא אֲסוֹן הָרָע לָהֶם הוֹכַחְתָּ,

אַךְ שַׁעֲרֵי שַׁחַק לִפְנֵיהֶם פָּתַחְתָּ,

וַתַּרְאֵם שָׁם עוֹשֵׂי טוֹב שׁוֹמְרֵי אֹמֶן

מִתְעַנְּגִים עַל רֹב נַהֲרֵי נַחֲלֵי שֶׁמֶן,

אוֹכְלִים מִשְׁמַנֵּי תַּנִּינֵי הַמַּיִם

וּבְשַׂר הַבְּהֵמוֹת בַּעַל הַקְּרָנַיִם,

שׁוֹתִים עֲסִיס תִּירוֹשׁ, סוֹבְאִים יֵין חָמֶר

אֲשֶׁר בַּעֲנָבִים לָנֶצַח יִשָּׁמֶר,

וּכְתֹם מִשְׁתֵּיהֶם לָאֵל יִקָּרֵאוּ

וּבַמָּחוֹל עִמּוֹ יַחַד יֵצֵאוּ...

וּגְמוּל עוֹשֵׂי-רָע אַחַר הֶרְאֵיתָמוֹ,

כִּי אֵשׁ אֲבַדּוֹן הָהּ לוֹהֶטֶת בָּמוֹ

מִנֶּפֶשׁ עַד בָּשָׂר אוֹתָם שׂוֹרֶפֶת

וּכְאֵבָם תַּרְבֶּינָה גָּפְרִית וָזֶפֶת,

וּמַלְאֲכֵי-אַף עָלֵימוֹ שׁוֹט עוֹרֵרוּ

וּבְשִׁבְטֵי בַרְזֶל עַצְמֵיהֶם נִקֵּרוּ; –

שָׁם עוֹבְרֵי-תֹרוֹת מִכְּאֵב-לֵב יִזְעָקוּ,

כִּי רַחֲמֵי שַׁדַּי לָמוֹ הִתְאַפָּקוּ,

כִּי שָׁכַח אֵל חַנּוֹת וּלְאֵיד שָׂמֵחַ,

לֹא יֶהֱמֶה לִבּוֹ אֶל קוֹל מַר צוֹרֵחַ,

קוֹל עֲשׁוּקִים תַּחַת רִמָּה הוּטָלוּ

וּבְנֵי-תוֹלֵעָה עֲלֵיהֶם יִזְחָלוּ

עַד אֶפֶס מָקוֹם אֲשֶׁר לֹא כִסּוּהוּ

וּבְשָׂרָם הֵן יֹאכְלוּ אַךְ לֹא יִשְׂבָּעוּהוּ –

שָׁם שׁוֹכְבֵי חֲשֵׁכִים אוֹר לֹא יֶחֱזָיוּ,

חֲמַת תַּנִּינִים וָרַעַל יִשְׁתָּיוּ

וּמַכְאוֹבִים נוֹרָאִים אַךְ יִשָּׂאוּ,

יַעַן בַּחַיִּים הָאֵל לֹא יָרָאוּ

וּמִלִּמּוּדֵי דָת רֶגַע הִשְׁבִּיתוּ

וּדְבַר שִׂיחַת אִישׁ תַּחְתֵּיהֶם הִסְכִּיתוּ;

שָׁם יַעַמְדוּ בִּשְׁתֵּי כַּנְפוֹת שָמַיִם

חוֹבְלִים אוֹחֲזִים כַּף קֶלַע בַּיָדַיִם,

בָּהּ, נַפְשׁוֹת אָדָם זֶה לָזֶה יִקְלָעוּ

אֲשֶׁר דִּבְרֵי צַדִּיקִים לֹא שָׁמָעוּ; –

שָׁם נָשִׁים רַכּוֹת נִתְלוּ בַּיָּדַיִם

וּבַחוּרֵי הוֹד – מוּלָן, בָּעֵינַיִם

יַעֲטוּ כַּשַּׂלְמָה רִמָּה גַּם תּוֹלַעַת,

מִשַּׁוְעָתָם תִּצַּל אֹזֶן שֹׁמַעַת,

יַעַן כִּי זֶה לָזֶה פָּנִים הִבִּיטוּ

וּבִדְמוּת צַלְמָם עֵינֵימֹו הִשְׁלִיטוּ[51]...

כֹּה אֶל עַמְּךָ אַךְ עֲתִידוֹת הִגַּדְתָּ

וּדְבַר מוּסָרְךָ בַּמָוֶת יָסַדְתָּ,

וּבְאֵלֶּה בֵּיתְךָ בַּלֶּחֶם נֵהַלְתָּ –

וּמַה זֶּה שֵׁם מָוֶת בָּחֳרִי נִכַּלְתָּ?

לֵךְ שׁוּבָה לִמְעוֹנְךָ, אֶל בּוֹר צַלְמָוֶת,

וּמוֹעֵד אֶקַּח מֵרִיבוֹת לָשֶׁבֶת!

 

יא.

דִּבְרַת פִּי אָדָם כָּרֶגַע הוּקָמָה;

בִּמְגִנַּת לֵב יָשַׁב רוּחוֹ נִפְעָמָה,

כִּי הֲמוֹן שַׂרְעַפָּיו לִבּוֹ תָּפָשׂוּ

וּלְפָנָיו רֹב רוּחוֹת בַּמַּחֲזֶה טָשׂוּ,

דָאוּ כַּנְּשָׁרִים כֹּה וָכֹה פָּרָחוּ

וּבְיוֹם יֻצָּר, אַךְ בּוֹ כֻּלָן נֻפָּחוּ[52],

וּבְמִרְיוֹ מֵאָז נָעוּ בַּל יִשְׁלָיוּ,

וּכְיוֹנֵי-גֵאָיוֹת יַחַד הָמָיוּ,

וּכְמוֹ מַיִם בַּלָּהוֹת הִשִּׂיגוּהוּ

וַחֲתַת וּמָגוֹר לָרְגָעִים בִּעֲתוּהוּ,

וּלְהַשְׁקִיט רוּחוֹ וּלְהַשְׁבִּית אֵימָתָה

אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ הֵעִיר בַּצָּרָתָה,

וּתְמוּנוֹת מַבְהִילֹות אָז אַט נִסָּעוּ

וּמִלִּים לָה דִּבֶּר אָזְנַי שָׁמָעוּ:

שִׁמְעִי אֵם-כָּל-חַי חֲדָשׁוֹת אָתָיוּ,

כִּי מֵתֵי-עוֹלָם יַלִּינוּ יֶהֱמָיוּ

עַל אִוֶּלֶת קֶדֶם עֲשׂוֹת נוֹאַלְתִּי,

אֲשֶׁר מִפְּרִי עֵץ-דַעַת אָז אָכַלְתִּי!

לֹא הָיְתָה כָזֹאת מִשָּׁנִים אֵין חֵקֶר,

מִיּוֹם בּוֹא אֶחָד אוֹהֲבֵי רָזֵי שֶׁקֶר

נֶחְשַׁב בַּמְקֻבָּלִים יוֹדְעֵי-כָל-סֵתֶר

וּבְפֶה מָלֵא נֶאָצוֹת וּשְׂפַת יֶתֶר

וּבְעֹז פָּנֵיהוּ וּבְמֵצַח כַּנְּחֹשֶׁת

חָרַץ לִי לָשׁוֹן וּבַל-יָדַע בֹּשֶׁת; –

אָז עֶבְרָה כַמַּיִם עָלָיו שָׁפַכְתִּי

וּבְחֲמַת-אַפִּי מִלִּים לוֹ עָרַכְתִּי:

הַאַתָּה עַל מָוֶת חֵמוֹת תַּחְגּוֹרָה,

תִּקְצוֹף כִּי הוֹרִיד חַיֵּי אִישׁ הַבּוֹרָה?

זָכְרָה כִּי סִפְרֵי שָׁוְא יָדְךָ כָּתָבָה

וּבְעָקְבָה, תַּרְמִית לִבְּךָ אָז דָּבָבָה

שִׂפְתֵי הַיְשֵׁנִים שֶׁכְּבָר הֵם נֶאֱלָמוּ,

וַעֲלֵי סִפְרֵי כֶסֶל, אָז לֹא זָמָמוּ,

בִּמְרִי עֵט-שֶׁקֶר שֵׁם קָדְשָׁם קָרָאתָ

עַל סִפְרֵי-הֶבֶל אֵל אַתָּה בָּדָאתָ!

וַאֲנָשִׁים רַבִּים יָד אֵל לֹא יָצָרָה

מִיָּדְךָ נַחֲלָת עֲלֵיהֶם שָׁפָרָה

וּבְרוּחַ פִּיךָ בִּן-לַיְלָה נִבְרָאוּ

וּסְפָרִים לָמוֹ בַּדֶּיךֶ נָשָׂאוּ –

וּבְלִי הַמָּוֶת הַבְּאֵלֶּה צָלַחְתָּ

וּבְעַד חִקְקֵי-אוֹנְךָ כֶּסֶף לָקַחְתָּ?

לוּלֵא גַּם אֲנִי אֶל אַדְמָתִי שַׁבְתִּי

הַאִם עַל פָּנֶיךָ לֹא אוֹתְךָ הִכְזַבְתִּי,

עֵת סֵפֶר רָזִיאֵל אַתָּה חִבַּרְתָּ

וּבְיָדִי כִּי נִכְתָּב לָעָם סִפַּרְתָּ?

 

אָנֹכִי אַךְ אַחַת רוּחִי נִמְהָרָה

וּפְקוּדַת אֵל, בִּשְׁגָגָה, לֹא שָׁמָרָה:

כִּי נִלְכְּדָה רַגְלִי בַּפָּח וָרֶשֶׁת

טָמַן לִי הַנָּחָשׁ גַּם זּה הָאֵשֶׁת;

אַךְ רַבִּים חֻקֵּי-אֵל אַתָּה עָבַרְתָּ

וּשְׁמוֹ חֵרַפְתָּ בִּכְזָבִים דִּבַּרְתָּ,

הִשֵּׁאתָ, הִתְעֵיתָ, שֶׁקֶר טָפַלְתָּ,

הֶאֱפַלְתָּ, הִכְשַׁלְתָּ, קֹדֶשׁ חִלַּלְתָּ,

דִּבְרֵי קֹשֶׁט וֶאֱמֶת בִּשְׁאָט בָּזִיתָ

וּבְמִלֵּי שֶׁקֶר עַל רַבִּים גָּאִיתָ!...

אִמְרוֹת אֵל הַטְּהוֹרוֹת יָדְךָ זִהֵמָה

וּבְאוֹרָן מֵרְאוֹת עֵין רַבִּים עִצֵּמָה,

עַל תּוֹרַת אֱמֶת מִלֵּי שָוְא הִכְבַּרְתָּ;

וּשְׁמֵי תֹהוּ בָּם לָרְגָעִים שִׁפַּרְתָּ

בִּידֵי אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת שָׁם בִּתְהוֹם מַיִם

וְעֲלֵיהֶם יֵשֶׁב יָעוּף בִּכְנָפַיִם,

וּמְלֹא רֹחַב תֵּבֵל בָּם יִסֹּב יֵדֶא

וּלְאֵשֶׁת הַזְּנוּנִים הֵם יֻתְּנוּ נֵדֶה

וּכְדֶבֶר בָּאֹפֶל מִשָׁם תַּרְקִיעַ[53]

וּמְתִים רֹב רִבּוֹת לָטֶבַח תַּכְרִיעַ!

תּוֹרָה חֲדָשָׁה אֶל עַמְּךָ כָּתַבְתָּ

וּבְמַחֲשַׁכֵּי עוֹלָם אוֹתָם הוֹשַׁבְתָּ,

בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶּה עַל פִּיהָ שַׂמְתָּ

וּבְעַד כּוֹכְבֵי-יַעֲקֹב בָּעָב חָתַמְתָּ!...

מִצְוֹת לֹא צִוָּה אֵל הֵן הִיא צִוָּתָה,

וּלְכָל הֶבֶל שָׁוְא עִיר מִבְצָר הָיָתָה;

כָּל כֶּסֶל וָמֶרִי אַךְ בָּה נִשְׂגָּבוּ,

עַד חִצֵּי כָּל מוֹרֶה בָּם, אָחוֹר שָׁבוּ –

כִּי בִשְׂאוֹל נָבוֹן לֶאֱוִילִים יִכְסָלוּ:

"כָּזֹאת גַּם כָּזֹאת מַדּוּעַ תִּפְעָלוּ?"

אָז פָּנִים יִרעְמֲו,ּ יָשִׁיבוּ לוֹ אֹמֶר:

"הַס בַּעַר נִקְלֶה, אִישׁ קֹרָץ מֵחֹמֶר!

זֹאת צִוּוּ יוֹדְעֵי-חֵן וּנְבוֹנֵי לַחַשׁ

וּמַלִּין עָלֵימוֹ הוּא רוֹעֶה כַּחַשׁ;

מוֹצָא מִצְוָה זֹּאת מִסּוֹד וּדְבַר סֵתֶר

וּמֵפֵר חֻקָּה זֹה יַשְׁחִית הַכֶּתֶר;

עוֹבֵר תּוֹרָה זֹאת יַהֲפוֹךְ אֶל גֹּעַל

יֲפְעַת תֹּאַר בִּינָה שֶׁהִיא אֵם מַעַל;

אִישׁ בּוֹזֶה-חֹק זֶה הוּא יַפְרִיד הַחֶבֶר

בֵּין מַלְכוּת הָאֵשֶׁת וִיסוֹד הַגֶּבֶר;

מֵי זָכָר יַעְכִּיר אִישׁ חֹק זֶה זוֹנֵחַ,

וּפוֹעֵל זֹאת, מֵי-הַנְּקֵבָה דּוֹלֵחַ!"

רַבּוֹת כָּאֵלֶּה בֹּעֲרִים סוֹד יַעֲרִימוּ

וּנְבוֹנִים אֶל פִּיהֶם מַחֲסוֹם יָשִׂימוּ...

וַיְהִי נִבְעַר יַעֲקֹב אֵין-לֵב כַּנַּעַר,

וַיְהִי שׁוֹבָב פֶּרֶא וּכְחַיְתוֹ-יָעַר!...

 

אֵלֶּה עָשִׂיתָ (וּמֵהֶם הֶחֱרַשְׁתָּ)

וּבְמִצְחֲךָ כִּי עַז בִּי לָרִיב נִגַּשְׁתָּ;

הָשַׁע מִמֶּנִּי, מַשְׁגֶּה ִישְׁרֵי-דֶרֶךְ!

וּרְדָה בּוֹר שָׁאוֹן וּסְפוֹק שָׁם עַל יֶרֶך,

עַל שָׁוְא הִרְבֵּיתָ וַהֲבָלִים אֵין-חֵקֶר,

וּשְׂמַח כִּי מַתָּ, לֹא עוֹד תֶּהְגֶּה שֶׁקֶר!

וּרְאֵה קוֹדְחֵי-אֵשׁ חוֹבְלִים מַלְאֲכֵי-זַעַם,

שָׁמָּה לָךְ יִשְׁמוֹרוּ עַד תָּרֶם פַּעַם,

וּבִיְדֵיהֶם תּוּרַד עָמֹק בַּשַּׁחַת,

מִמְּךָ עַל רֹב מֶרְיְךָ נָקָם לָקַחַת! –

 

כֹּה לוֹ עָנִיתִי מֵעֶבְרָה קָשָׁתָה,

וּבֹשֶׁת פָּנָיו אָז אוֹתוֹ כִּסָּתָה,

וּבְחִיל כּוֹנֵן מִצְעָדָיו אֲשֶׁר צָרוּ

לִמְקוֹם שָׁם הַחוֹבְלִים דַּרְכּוֹ שָׁמָרוּ –

וּמֵאָז עַד עַתָּה לֹא עוֹד נִדְרַשְׁתִּי

עַל שֹׁד הֵבֵאתִי, עַל מָוֶת חִדַּשְׁתִּי;

וּמַה זֶּה עַתָּה הָרְפָאִים נֵעוֹרוּ,

וַעֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים מַה לִי יִזְכּוֹרוּ?

הַאִם כִּי מַגֵּפָה בָּעָם פָּרָצָה

וּבַחֲמָתָה הָמוֹן רַבָּה עָרָצָה?

אַךְ מָה אֶחְקוֹר דָּבָר בּוֹ לֹא אוֹעִילָה?

אֲנִי אַךְ עַל אֵלֶּה אֶשְׂמַח אָגִילָה

כִּי מֵתֵי-עוֹלָם לִי קִדְּמוּ בוֹאָמוּ,

טֶרֶם מַלְאַךְ דּוּמָה יַחְבּוֹט קִבְרָמוּ[54],

טֶרֶם יִשְׁאַל לִשְׁמָם שֶׁבּוֹ נִקְרָאוּ

וּלְשׁוֹאֲלָם מַעֲנֶה הָשֵׁב לֹא יִמְצָאוּ,

וּבְשׁוֹט בַּרְזֶל לוֹהֵט מוֹסָרָם יֶרֶב,

יִזְרֶה בַּדֵּי עוֹרָם בַּחֵץ וָחֶרֶב

וִיפָרֵק עַצְמוֹתָם עַד תִּפָּזַרְנָה

וּבְיַד מַלְאָכִים שֵׁנִית תִּתְחַבֵּרְנָה;

וּבְשׁוּבָם לִחְיוֹת עוֹד יוֹסִיף יַכֵּמוֹ,

יִמְתַּח אָזְנֵיהֶם וִינַקֵּר עֵינֵימוֹ

וּלְשׁוֹנָם מַק יָשִׂים, שִׂפְתוֹתֵיהֶם יַחַץ

וִימַלֵּא רַגְלֵימוֹ חַבּוּרוֹת מַחַץ;

וּמַלְאָכִים חוֹבְלִים, כַּחֵץ מִקֶּשֶׁת

וּכְמִסְפַּר חֻמְשֵׁי תוֹרָה הֵם, חֲמֵשֶׁת,

אֶל כָּל יוֹרֵד-בּוֹר יָעוּפוּ יַקְרִיבוּ

וּבְיָדָם יֻתַּן וּגְמוּל לוֹ יָשִׁיבוּ:

זֶה בָּחֳרִי יַכֵּהוּ עַד לַהֲלוֹם יֵלֶא,

וּמִשְׁנֵהוּ יִסְפּוֹר מַכּוֹתָיו פֶּלֶא;

זֶה יוֹצִיא אִשּׁוֹ וּרְשָׁפָיו יַגְבִּיהוּ,

וּמְרֹרוֹת וָרוֹשׁ זֶה יָשִׂים אֶל פִּיהוּ

וָזֶה יִתְנַפֵּל כָּאֲרִי עֲלֵי טֶרֶף

וּבַחֲמָתוֹ יַךְ הוֹרָיו, יַךְ לֹא יֶרֶף; –

אַחַר בִּמְצוּלוֹת-יָם אוֹתוֹ יַשְׁלִיכוּ

וּבִעוּתֵי קָרָה נַפְשׁוֹ יַעֲרִיכוּ,

מִשָׁם חִישׁ יוּטָל בַּאֲפֵלָה נִדַּחַת,

וּבְנַחֲלֵי גָפְרִית שֶׁשָּׁם אֵשׁ מִתְלַקַּחַת

וּבְקִצְבֵי הָרִים יַעֲמִיקוּ לוֹ קֶבֶר,

אַף יַעֲלוּהוּ, יִרְמוּהוּ אֶל כָּל עֵבֶר

וּבְצַר-מָעוֹן אָז אוֹתוֹ יִדְחָקוּ

עַד קִירוֹת קִבְרוֹ זֶה אֶל זֶה יִדְבָּקוּ

וּמִבֵּין צִפָּרְנָיו דָּמָיו יָזוּבוּ

וּמַפְּלֵי גֵווֹ לָרֹאִי יָשׁוּבוּ...

וּבְקֶבֶר חָדָשׁ אָז פִּגְרוֹ יַשְׁכִּיבוּ

וּנְחָשִׁים גַּם חוֹחִים אוֹתוֹ יַכְאִיבוּ; –

עוֹד חוֹבְלָיו אֵל מִבְּשָׂרוֹ לֹא שָׂבָעוּ,

וַחֲדָשִׁים בָּאִים וּלְחֻמּוֹ יִפְצָעוּ;

נִשְׁמַת-רוּחַ חַיָּיו עוֹד בּוֹ יִפָּחוּ

וּבִקְצוֹתָיו יֹאחֲזוּ גֵּווֹ יִשְׁטָחוּ

וּבְמַטּוֹת בַּרְזֶל אָז אוֹתוֹ יַחְבֹּטוֹ

וּקְלִיפוֹת בּוֹ דָבְקוּ בָּזֹאת יִמְרֹטוּ,

כַּחֲבוֹט אִישׁ בֶּגֶד מֵעָפָר נַעֲרֵהוּ

עַד כָּלִיל יִטְהַר בִּידֵי הַמְנַקֵּהוּ; –

אִם בִּי רָבוּ אַחֲרֵי בוֹא לָמוֹ חֶבֶל

שָׁוְא אָז אֶצְטַדָּק וּפִי יִפְצֶה הֶבֶל,

כִּי גַּם אִם בַּמָּוֶת טוֹבָה מָצָאוּ,

מָה אֶעֱנֶה לָמוֹ לָחֳלִי זֶה יִשָּׂאוּ

אֲשֶׁר גַּם בּוֹ הֲסִבּוֹתִי אַךְ אֲנִי[55]

עֵת לֶאֱכוֹל מִפְּרִי מָותֶ פִּיךָ פִּתָּנִי. –

כָּל זֹאת לֹא יָדִי אַךְ יָדֵךְ עָשָׂתָה:

הִיא חַיֵּי כָל הַיְקוּם לִשְׁאוֹל שָׁפָתָה,

הִיא טוֹב לָרַע מָתוֹק לָמַר הָפָכָה,

הִיא שִׁחֲתָה הֶעֱמִיקָה כָּל רָע עָרָכָה –

וַעֲוֹנֵך אַתְּ אַךְ עַל פָּנַי יוֹכִיחוּ,

וּבָךְ לֹא יָרִיבוּ, אוֹתֵךְ יָנִיחוּ!

הֵן אָמְנָם רַבִּים אִשָּׁה לֹא יַבִּיטוּ

וּבְיָדָם, מֵרְאוֹת בָּהּ, פָּנִים יָלִיטוּ...

אַךְ בַמָּוֶת לֹא יִתְקַדְּשׁוּ יַעֲרִימוּ,

וּמַדּוּעַ פֹּה אַךְ עָלַי יַרְעִימוּ?

אַךְ כֻּלָּם מֵאֲנוּ הַבֵּט אֶל פָּנַיִךְ,

יָדְעוּ כִּי נָתַתְּ לַזָּר אֶת דּוֹדַיִךְ:

אֶל סַמָּאֵל הָרָשָׁע נוֹאֵף אֵשֶׁת

אֲשֶׁר אָז פִּתֵּךְ וַיִּפְרָשׂ לָךְ רֶשֶׁת

וּבְרָכְבּוֹ עַל נָחָשׁ נָשָׂא לָךְ עַיִן[56]

וַיַֹשִּׁיאֵךְ – וַתֵּלְדִי לוֹ אֶת קַיִן[57]...

אֶל סַמָּאֵל הָרָע מֶלֶךְ הַתֹּפֶת

שֶׁדָּבְקָה נַפְשׁוֹ בַּבַּת הַמְנָאֶפֶת[58]

זֹאת לִילִית הַבְּכִירָה וַיְהִי לָהּ בַּעַל,

וָהִיא עִם נַעֲמָה הָהּ! תִּמְעֹלְנָה מַעַל

וּבִמְלוֹא תֵבֵל בַּלַּיְלָה תִּדְאֶינָה,

תִּצְלַקְנָה בַּגְּבָרִים מַעֲרָם תֹּאחֲזֶינָה

עַד מִקְרֶה לֹא טָהוֹר לָמוֹ אָז יִקֶר,

וּלְיָשֵׁן בּוֹדֵד יָלְדוּ זֶרַע שֶׁקֶר[59],

שֶׁהֶם בִּנְהִי נִהְיָה יִבְכּוּ יֶאֱבָלוּ

בָּעֵת הוֹרֵימוֹ לִקְבָרוֹת יוּבָלוּ. –

אֶל סַמָּאֵל הַמַּמְרֶה פִּי אֱלוֹהַּ[60],

הַמַּשְׁפִּיל אַרְצָה כָּל קֹדֶשׁ גָּבוֹהַּ

וּמַגְבִּיר טֻמְאָה עֲדֵי מַעְלָה תַּעַל

וּמַתְעֶה אִישׁ תַּם בָּאֵל לִמְעֹל מַעַל,

לָשׂוּם הַסְּפִירֹות אַךְ אַיִן וָאָפַע

וּלְשַׁבֵּר צִנּוֹרוֹת מוֹרִידֵי שֶׁפַע...

לַמְרוֹת פִּי-אֵל לָקַח לוֹ מַמְלֶכֶת

וּלְעֻמָּתוֹ, גַּם הוּא עָרַךְ מַעֲרֶכֶת

וּשְׁמָה "סִטְרָא אַחְרָא" קָרָא לָהּ פִּיהוּ,

לֵאמֹר: לֹא לָאֵל הוּא, אֲנִי שַׂמְתִּיהוּ!

וַיֶּאֱסוֹף גַּם לוֹ צָבָא רַב וָחַיִל

מַחֲנוֹת רִבְבוֹת שֵׁדִים וּשְׂעִירֵי-לַיִל!

גֶּבֶר כִּי יֶחֱטָא אַךְ יָדוֹ תַּנְחֵהוּ

וַעֲוֹן מֵפֵר חֹק יַשְׁבִּיר רַעֲבוֹנֵהוּ[61];

וּלְבַדוֹ הוּא אֱנוֹשׁ לַחֲטוֹא לֹא יָסֶת,

אַךְ לִילִית אִשְׁתּוֹ אֶת רִשְׁתּוֹ פּוֹרֶשֶׂת

וּבַעֲצוּמֶיהָ הוֹלְכֵי תֹם יִפּוֹלוּ,

יַהַרְסוּ קֹדֶשׁ וּבְנוֹת לֹא יָכֹלוּ,

וַעֲדָיֵי חֶמֶד אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע[62]

הוּא יַעֲדֶנָה תַּחַת כָּל חֵטְא וָפֶשַׁע!...

(הוֹי הַמְתַחֲרֶה בִּסְפִירוֹת הַשָּמַיִם,

שֶׁגַּם בָּהֶן, אֶל כָּל מִפְעַל כַּפַּיֶם

לֹא יִשְׁלַח יָדוֹ תִּפְאֶרֶת הַבַּעַל[63]

וִידֵי מַלְכוּת אִשְׁתּוֹ עוֹשׂוֹת כָּל פֹּעַל!)

אֶל סַמָּאֵל – בּוֹ כָּל מָשְׁחָת וָדֹפִי,

עוֹגֵב עַל לִילִית הָעַלְמָה בַּת יֹפִי,

לָהּ תֹּאַר אֵשֶׁת-חֵן, רַבַּת הַזֹּהַר,

מֵרֹאשָׁהּ עַד שָׁרְרָהּ אַגַּן הַסַּהַר

וּמִשָּׁם עַד עָקֵב הִיא אֵשׁ לֹהֶטֶת –

וּבְאַשְׁמְדַי אִישָׁהּ, הוֹי זוֹנָה שַׁלָּטֶת!

מָעֲלָה מַעַל, בֶּגֶד בּוֹגְדִים בָּגְדָה,

וּמְנָאֵף זָקֵן זֶה תַּחְתָּיו חָמָדָה,

הִיא תֶּעְגַּב עָלָיו, וָהוּא כֵּן עָלֶיהָ,

לֹא יִירָא יֵחַת מֵחֲמַת אֲדוֹנֶיהָ,

לֹא יָגוּר יִפְחַד מִכֹּבֶד מִלְחֶמֶת

אֲשֶׁר בִּקְשָׁתוֹת וּבְחֶרֶב נוֹקֶמֶת

לִילִית אִשְׁתּוֹ בָּהּ עַד נֵצַח תִּלָּחֶם[64]

יֵרֶא כָּל אֵלֶּה, וְהוּא לֹא יִנָּחֶם!...

אֶל סַמָּאֵל – מִדֵּי בּוֹ אֲדַבֵּרָה

תִּרְגַּז בִּטְנִי אַף שַעֲרָתִי סִמֵּרָה –

מִיָּדוֹ עַזָּא וַעֲזָאֵל נִכְחָדוּ,

עֵת בָּאֵל שַׁדַּי בַּמָּרוֹם מָרָדוּ[65]

וּנְפִילִים הָיוּ – אָז אוֹתָם הֵתַע

בִּרְאוֹתָם אֶת נַעֲמָה, לַחֲשׁוֹק בָּה פֶּתַע

וּלְשֵׁדָה הִתְהַפֵּך אוֹתָהּ לָמָדוּ

וּשְׂעִירִים רָעִים מִמֶּנָהּ יָלָדוּ[66];

עַתָּה הֵם אֲסִירִים עַל הַרְרֵי נֶשֶׁף,

עַד עֵת קֵץ, עַד תֹּם שֵׁדִים וּבְנֵי רֶשֶׁף!

שֵׁש מֵאוֹת הָרֶכֶב יָדָיו שָׁלָחוּ

אֶל פַּרְעֹה לִרְדוֹף עַם עֵבֶר בָּרָחוּ[67];

מַחֲנוֹתָיו הוּא עִם עֲמָלֵק הָלָכוּ

וּקְרָבוֹת בִּישֻׁרוּן הֵמָה עָרָכוּ[68];

וּלְרוּחַ חַיִּים הוּא הָיָה בָּעֵגֵל

לִחְיוֹת וּלְדַבֵּר גַּם לִרְקוֹד בָּרֶגֶל,

עֵקֶב יִטּוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֶל עוֹשֵהוּ

וּזְבָחִים לוֹ יִזְבַּח אַף יַעַבְדֵהוּ[69];

הוּא הִכְבִּיד אַכְפּוֹ עַל אֵל אַמִּיץ-כֹּחַ

עֲדֵי נִרְצָה לּוֹ חֲסִידָיו לִטְבּוֹחַ,

עֲשֶׂרֶת הֲרוּגֵי מוֹשְׁלֵי עַם-פֶּרֶא

לֹא חַת מִנָּקָם לַקֵּץ מֶנּוּ יֵרֶא,

וַיִּשְׂמַח אֶל-גִּיל וַיִּשְׂבַּע גַּם נַחַת,

כִּי נִשְׁמוֹת קָדְשָׁם הִצְלִיחַ לָקַחַת[70]. –

הוּא זֶרַע יַעֲקֹב בִּנְכָלָיו יַדִּיחַ

מֵעַל בֶּן-דָּוִד גּוֹאֲלָם הַמָּשִׁיחַ[71],

לֹא יִזְכָּר לָמוֹ אֲשֶׁר לוֹ נָתָנוּ,

בִּימֵי-קֶדֶם עֵת עַל אַרְצָם שָׁכָנוּ,

יוֹם-כִּפּוּרִים כָּל שָׁנָה שָׂעִיר שֹׁחַד,

בַּל לָשׁוֹן עָלֵימוֹ כַּחֶרֶב יַחַד[72],

וַיְהִי אוֹהֵב לָמוֹ וַיְכַס עַל-פֶּשַׁע,

וַיְכַחֵד מֵאֵל כָּל כַּחַשׁ וָרֶשַׁע...

וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ כֵּן שָׂעִיר לוֹ הִקְרִיבוּ[73],

וּבִבְשָׂרוֹ נָתְנוּ לוֹ מִהֲרוּ הֵשִׁיבוּ

יָדוֹ זוֹ נָגְעָה וַתְּטַמֵּא הַסַּהַר,

אַחֲרֵי חִבְּקָהּ אֶל וַיּוֹסֶף לָה זֹהַר

וּבְאֵין זֶבַח עַתָּה וּבְאֵין מִזְבֵּחַ,

מִנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל עוֹד מַס הוּא לוֹקֵחַ:

צִפָּרְנַיִם וּשְׂעָרוֹת יִקַּח מֵאֵשֶׁת,

אֲשֶׁר מִטֻּמְאָתָה הִיא מִתְקַדֶּשֶׁת[74];

אֶל סַמָּאֵל זֶה פִּשַּׂקְתָּ אֶת רַגְלַיִךְ,

עַל אִישׁ כָּמוֹהוּ שָׁפַכְתְּ תַּזְנוּתַיִךְ!

עַל אִישׁ – נִכְלֵי תַרְמִית לִבּוֹ הִגְדִּילוּ,

וּסְפָרִים רַבִּים לֹא מַעֲשָׂיו יָכִילוּ,

לֹא אֵדַע לִסְפוֹר כִּי מֵחוֹל יִרְבָּיוּ,

כִּי עֵיֵני אָדָם לֹא אוֹתָם חָזָיוּ;

וּתְכָכִים רַבִּים לוֹ עוֹד לֹא נוֹדָעוּ

עַל פִּי הַמְקֻבָּלִים שֶׁכְּבָר גָּוָעוּ,

וּבְיָמִים יָבוֹאוּ עוֹד יִמָּצֵאוּ,

בִּידֵי יוֹדְעֵי-סוֹד אֲשֶׁר יִבָּרֵאוּ...

אַךְ רַב לִי דַּבֶּר בּוֹ מִלַּי יֶחְדָּלוּ,

כִּי מֵתִים חֲדָשִׁים הֵן שָׁם נִקְהָלוּ,

וּשְׁאֵלוֹת הַעֲמֵק אֵלַי הֵם אָתָיוּ:

"מַדּוּעַ בַּעֲוֹנִי מָוֶת חָזָיוּ?"

אַךְ אֶשְׁמַע פָּעֳלָם וּמְלֵאכֶת יָדָמוֹ,

וּבְמַעֲנֶה נָכוֹן אַשְׁקִיט לִבּוֹתָמוֹ!

 

יב.

וַתָּשָׁב חַוָּה וַתִּשְׁכַּב לָנוּחַ –

וּמֵת הִנֵּה בָּא, מֵת בִּדְמוּת אִישׁ-רוּחַ,

וּלְאָדָם תּוֹכְחוֹתָיו אָזְנַי שָׁמָעוּ:

פָּעֳלֵי חַיַּי גָּדְלוּ בָּעָם נוֹדָעוּ,

לַעֲדַת חֲסִידַי אֲנִי רַב הָיִיתִי

וּשְׂפוּנֵי-סִתְרֵי-דָת לָמוֹ חִוִּיתִי,

נַעֲלִים מִתְבוּנַת אִישׁ, מִשֵּׂכֶל גֶּבֶר

וּמִדַּעַת הַשְּׂרָפִים מַעֲלֵי-אֵבֶר; –

חִקְרֵי-תוֹרָתִי מָה רַבּוּ עָצֵמוּ,

אֵין-קֵץ לָמוֹ, כָּל סוֹפְרֵיהֶם שָׁמֵמוּ;

וּבִשְׁמוֹנִים שָׁנָה הַאִם פָּרַשְׁתִּי,

אֲשֶׁר בִּדְבַר אֲתוֹן בִּלְעָם חִדַּשְׁתִּי[75]?

בִּשְׁנָתִי תִּקַּנְתִּי בָּרוֹם כָּל סֶלֶף,

אֲשֶׁר אֲחֵרִים גַּם אַחַת מֵאֶלֶף,

וּבְהָקִיץ, עֲשׂוֹת כָּזֹאת לֹא יָכָלוּ[76],

וּמְאֻשָּׁרִים נֶחְשְׁבוּ אִם זֹאת פָּעָלוּ! –

רֶחֶם אֵשֶׁת סָגוּר אֲנִי פָּתַחְתִּי,

מֵחוֹלִים מַכְאוֹבָם אֲנִי הִדַּחְתִּי

(אִם אַךְ עֲוֹנָם מִנִּי לֹא צָפָנוּ,

וּפִדְיוֹן נַפְשָׁם כַּדָּת לִי נָתָנוּ...),

חַטּאֹת דּוֹרְשֵׁי חָכְמָה אֲנִי תִּקַנְתִּי

בִּנְגִינֹות פִּי אֲשֶׁר תָּמִיד נִגַּנְתִּי[77]; –

שֵׁדֵי בַלָּהוֹת אִם אִשָּׁה אָהָבוּ

וּבַלֵּילוֹת בָּאוּ עִמָּהּ שָׁכָבוּ[78],

אָז עַל צַוָּארָהּ תָּלִיתִי קָמִיעַ,

וּמֶנָּה כָּל עוֹגֵב רֶגֶל הֵנִיעַ –;

וּמְזוֹר חוֹלִים נִכְפִּים מֵהֶם גָּהִיתִי,

וּבְכַף אִישׁ נָכְרִי מֵת, אוֹתָם צִוִּיתִי

לִתְקוֹעַ כַּפָּם, וּמִלִּים יָפִיקוּ:

"קַח נָא מַכְאוֹבַי, הֵן לָךְ לֹא יָצִיקוּ!"[79]

אַף כָּכָה עָשׂוּ וּמַהֵר נִרְפָּאוּ!

עַל-פִּי, חֲסִידַי בָּאוּ גַּם יָצָאוּ,

עַל-פִּי נָשְׂאוּ נָשִׁים, סַחֲרָם סָחָרוּ,

בָּנוּ בָּתֵימוֹ, קָנוּ גַּם מָכָרוּ,

וּמַקְשִׁיבֵי עֲצָתִי אֹשֶׁר מָצָאוּ,

וּבְכֵן רֹב גֻּדְלִי בַּשְׁעָרִים קָרָאוּ –

לִי אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם נִפְתָחוּ:

בַּעֲלוֹתִי שָׁם שָׂרִים תַּחְתַּי שָׁחָחוּ,

רָאשֵׁי הַשּׂוֹטְנִים וּמְחַבְּלִים רִצַּצְתִּי

וּמַעֲשַׂי בִּצַעְתִּי כַּאֲשֶׁר חָפַצְתִּי;

גַּם לוֹחֲמַי בָּאָרֶץ כָּשְׁלוּ דֻּכָּאוּ:

אִם צַדִּיקֵי-שָׁוְא עָלַי הִתְנַשָּׂאוּ,

אוֹ מִינִים שׁוֹכְחֵי-הָאֵל לִי לָעָגוּ,

קָרְסוּ כָּרְעוּ יְַדָּיו, עָרוֹם הֻצָּגוּ,

נֶאֱבַד כָּל הוֹנָם וּרְכוּשָׁם רָכָשׁוּ,

בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשָׁם, בָּאֵשׁ נֶעֱנָשׁוּ!

וּמָה אַרְבֶּה נִיב עַל מַעֲשָׂי נֶחְשָׁבוּ,

וּכְבָר עַל סֵפֶר מַהֲלָלַי נִכְתָּבוּ

(אִם גַּם מוּל עֶרְכִּי עוֹד הֵם יִצְעָרוּ),

לַעֲדַת חֲסִידַי לַאֲלָפִים נִמְכָּרוּ; –

וּגְדָל-עֶרְכִּי זֶה אֵיךְ לֹא עָצַר כֹּחַ,

לִהְיוֹת סִתְרָה עָלַי, מֵהְיוֹת מַלְקוֹחַ,

לַמָּוֶת הֵבֵאתָ בִּפְרִי אָבַלְתָּ,

אֲשֶׁר בּוֹ בַּטּוֹב אֶת הָרָע בָּלַלְתָּ?

וּפְרִי-צַדִּיקִים מִמְּיֻחָשֵׂי  אֶרֶץ,

אֵיכָה הֵבִיא פִשְׁעֲךָ עָלָיו קָרֶץ?

פִּשְעֲךָ – מִין, כּוֹפֵר, הוֹלֵךְ עִם אֵל קֶרִי,

אִישׁ-לֹא-יַאֲמִין, אוֹהֵב כַּחַשׁ וָמֶרִי!

 

– עֱזוּז נוֹרְאוֹתֶיךָ אֲשֶׁר גָּדֵלוּ,

זוּ שִׂפְתֵי אֱוִילִים תָּמִיד מִלֵּלוּ,

הֵן יָדַע גַּם לִבִּי, אִישׁ עוֹשֵה-פֶלֶא!

וּבְחֶבְרַת מַלְאָכִים לַצְתִּי עַל אֵלֶּה,

כִּי בִּכְנַף אִישׁ הָרוּג נִמְצָא הַסֵּפֶר,

שֶׁבּוֹ לָךְ מַהֲלָלִים פִּזְרוּ כָּאֵפֶר;

בִּכְנַף אִישׁ הָרוּג אֲשֶׁר הוּרַד קֶבֶר,

וּבְגָדָיו לֹא פָּשְׁטוּ כִּפְשׁוֹט כָּל גֶּבֶר[80];

אַךְ יַחְשְׂךָ לֹא אֵדַע, וּכְבוֹד הוֹרֶיךָ

אֵלֶּה הִלַּלְתָּ אַתָּה בִּשְׂפָתֶיךָ;

וּמַה-יַּחַשׂ, לָדַעַת אֶשְׁתּוֹמֵמָה?

הֵן כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל לִי בָּנִים הֵמָּה!

וּמִין אִם אֲנִי, זֶרַע מִין כֻּלָּמוֹ,

וּמַה-זֶּה שֵׁם "מִין" חֶרְפָּה בִּלְשׁוֹנָמוֹ?

אֵין זֹאת, יַחֲשָׂן! כִּי אִם לֹא לִי הִנֶּךָּ

וַחֲמוֹר פִּנְחָס בֶּן-יָאִיר הוֹלִידֶךָּ!...

אַךְ רַב לִי דַּבֵּר מִלֵּי שָׁוְא וָהֶבֶל,

אִם בֵּין רַבֵּי הַחֲסִידִים אֵין לִי חֶבֶל –

אָמְנָם זֹאת לָךְ אַגִּיד, הַטֵּה אָזְנֶךָ:

כִּי זֶה הַמָּוֶת הִרְבָּה אֶת חֵילֶךָ,

וּמְסַפְּרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ עֵת סִפֵּרוּ

לִפְתָאִים חֲסִידִים לֵבָב חָסֵרוּ

מִגְּדֹלוֹת לֹא הָיוּ לַעֲשׂוֹת הִפְלֵאתָ,

הִבִּיעוּ: כִּי גַּם גִּלְגּוּלִים הוֹצֵאתָ,

אֲשֶׁר בִּבְנֵי אִישׁ פֶּתַע הִתְגַּלְגָּלוּ,

מִגֵּו מֵתֵי-עוֹלָם עַוְלָה פָּעָלוּ. –

חֲסֳידֶיךָ עֵת רַב לַכֵּס יָרִימוּ,

עַל חָכְמַת לִבּוֹ עַיִן לֹא יָשִׂימוּ,

אַךְ בֶּן רַבָּם הַמֵּת לָמוֹ יִבְחָרוּ

אִם אֱוִיל אִם רָשָׁע אֵלָיו יִנְהָרוּ,

וּמָוֶת לוּלֵא רָאָה גַּם אָבִיךָ

מִי גֶבֶר שָׁמַע קוֹלְךָ, הֲבֵל פִּיךָ?

לֹא חֲסִידֶיךָ פִּדְיוֹן לָךְ נָשָׂאוּ,

וּמְעוֹנוֹתֶיךָ הוֹן זָר לֹא מָלָאוּ!

עַתָּה לֵך שׁוּב לַחוֹבְלִים לָךְ שֻׁלָּחוּ

וּלְעוֹלָם הַתֹּהוּ אוֹתְךָ יִקָּחוּ;

שָׁם מֵאוֹת שָׁנִים תַּחֲלוֹם כִּי רַב אַתָּה,

שָׁם תָּנוּד תִּתְגּוֹרֵר, תִּשְׁכַּח כִּי מַתָּ

(כִּי זֹאת הַמְקַבְּרִים לֹא לָךְ בִּשֵּׂרוּ

כַּאֲשֶׁר אֶל כָּל נִסְפֶּה, כִּי מֵת, יֹאמֵרוּ,

עֵקֶב אֶת מוֹתוֹ לֹא יִשְׁכַּח שָׁכוֹחַ

וּבְתֹהוּ לֹא יִתְעֶה, יִמְצָא מָנוֹחַ; –

כִּי מֵעוֹדָם לִבָּתָם לֹא זָמָמָה,

כִּי גַּם אוֹתְךָ רַבָּם יָנִידוּ שָׁמָּה),

אַחַר בִּבְהֵמוֹת תִּתְגַּלְגַּל נַפְשֶׁךָ,

עַל שִׁיתְךָ צֹאן-אָדָם תַּחַת רַגְלֶיךָ,

אַחֲרֵי-כֵן תָּבֹא אֶל גֵּו חַיְתוֹ-יַעַר,

יַעַן כַּחַיָּה טָרַפְתָּ בַּשַּׁעַר –

וּכְתֹם גִּלְגּוּלֶיךָ תָּבֹא בַּתֹּפֶת,

שָׁם תֵּצֵא חֶלְאָתְךָ בָּאֵשׁ וָזֶפֶת!

 

יג.

רַגְלֵי הַקָּדוֹשׁ לָשׁוּב לֹא אִחֵרוּ,

וּלְמַלֵּא דִינֹו הַחוֹבְלִים מִהֵרוּ

וּכְמוֹ שִׂפְתֵי אָדָם דִּבְּרוּ אֵלֵיהוּ;

וֶאֱנוֹשׁ אַחֵר חִישׁ מַהֵר בָּא תַחְתֵיהוּ,

פֵּאוֹתָיו קָצְרוּ, בִּגְדוֹ לֹא סָרוּחַ,

רֵיחַ שַׂלְמוֹתָיו עוֹבֵר אֶל כָּל רוּחַ;

וַיַּחֲגוֹר חֵמוֹת, הִרְעִים גַּם הִצְרִיחַ:

אִישׁ דּוֹרֵשׁ מָוֶת! לָךְ מִלִּים אוֹכִיחַ:

אוֹבֵד דּוֹרוֹת מֵעוֹלָם! לֵב הָכִינָה,

אִישׁ דָּמִים, מִין! קוֹל אֲמָרַי הַאֲזִינָה:

מַדּוּעַ בִּזְדוֹנְךָ אֶת כֹּל הֵמַתָּה,

וּבְפִשְׁעֲךָ הֲרֵעוֹתָ גַּם לִי עָתָּה?

סוֹפֵר עִתִּי רִאשׁוֹן בֵּין זֶרַע עֵבֶר

אֲנִי הָיִיתִי לִמְשׂוֹש-לֵב כָּל-גֶּבֶר;

לִי "הַמַּגִּיד" הַמָּלֵא טוֹב וָיֹפִי,

חֲסַר כָּל מִגְרַעַת, סֶלֶף וָדֹפִי,

בּוֹ אַךְ חֲדָשׁוֹת אֶל עַמִּי חִוִּיתִי

וּדְבָרִים אֵין חֵפֶץ הָלְאָה זֵרִיתִי,

אוֹהֲבֵי כָל חָדָשׁ רֵיקָם מֶנּוּ שָׁבוּ,

עַל סִפְרִי חַטֹּאת פִּימוֹ לֹא נִכְתָּבוּ,

כִּי הֵם עַל כָּל קֹדֶשׁ יָנִיפוּ חֶרֶב

וּמִנְהָגִים יֹאבוּ גָּרֵשׁ מִקֶּרֶב;

עַל קַדְמוֹנִיּוֹת, חִקְרֵי מִלּוֹתֵינוּ

וּבֵאוּר שִׁירֵי קֶדֶם מִמְּשׁוֹרְרֵינוּ,

אֲשֶׁר בַּמַּגִּיד נָפַל לָמוֹ חֶבֶל,

אָמְרוּ: כִּי יַחְדָּו הֵמָּה שָׁוְא וָהָבֶל!

וּבְעֹז מִצְחָם עַל סוֹפְרֵינוּ לָעָגוּ,

אֲשֶׁר מֵעֶמְדָתָם עוֹד לֹא הוּסָגוּ,

עוֹד פִּלְפּוּלֵי-קֶדֶם לָמוֹ מָתָקוּ,

עוֹד יָחוּדוּ חִידוֹת מִשְׁאוֹל עָמָקוּ,

וַיִּתְּנוּ קוֹל: "שָׁוְא מִלִּים לֹא יַצְלִיחוּ!

אַךְ רוּחַ חַיִּים בִּישֻׁרוּן הָפִיחוּ –

חִדְלוּ מִשִּׁירִים בַּדִּמְיֹן נוֹסָדוּ

וּמֵחֲדָשׁוֹת – לֹא לָעֵזֶר נוֹעָדוּ;

אַךְ רוּחַ חַיִּים בִּישֻׁרוּן הָפִיחוּ,

וּבְשַׁאֲלוֹת הַחַיִּים חִקְרוּ הוֹכִיחוּ!"

אָמְרוּ: כִּי הַמַּגִּיד מָלֵא כָל-הֶבֶל,

כֶּסֶל וּפְתַיּוּת, פִּיּוּטִים וָאֵבֶל[81];

לִדְבָרִים אֵלֶּה לֹא עוֹד הִתְאַפַּקְתִּי –

הִרְעַמְתִּי, הִרְעַשְׁתִּי, שִׁנַּי חָרַקְתִּי,

וּקְרָבוֹת בָּמוֹ בַּחֲרוֹנִי עָרַכְתִּי,

וּבוּז כַּמַּיֶם עָלֵימֹו שָׁפַכְתִּי;

וּבְרֹאשָׁם עַל בּוֹקֵר אֱוִיל וָבַעַר,

וָאֶקְרָא לוֹ: "עַז פָּנִים וּכְאֵב-נַעַר"",

וָאֶתְּנֵהוּ לִכְסִיל וּמְבַקֵּר-שֶׁקֶר,

וָאֶטְפּוֹל עָלָיו גִּדּוּפִים אֵין חֵקֶר,

וָאֹמַר לוֹ: "שׁוֹטֶה, רָשָׁע, גַּס-רוּחַ!"

אַךְ לֹא עוֹד הָיָה לִבִּי בִי בָּטוּחַ

אֲשֶׁר אָמַרְתִּי צַדִּיקִים יַצְדִּיקוּ;

אָז כִּלְיוֹתַי עֵצוֹת פֶּלֶא הֶעֱמִיקוּ,

וָאֶקְרָא: כִּי יֹאמַר: "גַּל הַבְלֵי-הֶבֶל"

עֲלֵי הַתַּלְמוּד נָפַל לָנוּ חֶבֶל,

וּבְשֵׁם הָאֱמוּנָה עַתָּה בּוֹ רִיבֹותִֵי,

וַחֲמַת נוֹצְרֵי דָת עָלָיו הַעִירֹותִי,

וּמְשׁוֹרֵר אֶחָד מָלֵא רוּחַ דַּעַת,

בִּדְבַר הַבּוֹקֵר מָצָא עוֹד מִגְרַעַת,

כִּי דִבֵּר סָרָה גַּם עַל כִּתְבֵי-קֹדֶשׁ, –

אָז חֻדַּשׁ הַקְּרָב כַּסַּהַר בַּחֹדֶשׁ,

וּלְצַחק בּוֹ אָז גַּם עֲוִילִים קָמוּ,

וּבְכִתְבֵי-הָעִתיִם עִמּוֹ נִלְחָמוּ,

מִלְחֶמֶת מִלִּים לֹא מִלְחֶמֶת שֶׂכֶל,

כִּי מִי יוֹכַח אֶל אִישׁ רֶשַׁע וָסֶכֶל?

אַךְ הוּא לֹא עוֹד נִכְנַע, עֵינָיו לֹא שָׁחוּ,

גַּם רַבּוּ רֵעָיו עַל לִקְחוֹ שָׂמָחוּ;

אָז בַּחֲמָתִי עַל בּוֹגְדִים הִתְעוֹרַרְתִּי,

וּבְהֶגְיוֹנֵי לִבִּי אֲשֶׁר חִקַרְתִּי

כָּל בּוּז כָּל לַעַג שָׁפַכְתִּי עָלֵימוֹ,

וּכְלִמַּת עוֹלָם נָתַתִּי חֶלְקֵימוֹ,

וַעֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים הַמְּלֵאִים פֶּשַׁע[82],

הַהוֹפְכִים צֶדֶק לָרֶצַח וָרֶשַׁע,

לִפְנֵי כָל הַקּוֹרְאִים בַּמַּגִּיד שַׁתִּי,

וּבְפִי מַשְׂכִּילִּים אֵלֶּה אוֹתָם תַּתִּי,

אִם אָמְנָם מִלֵּב אֲנִי זֹאת בָּדִיתִי,

אַךְ הֲלֹא בַעֲבוּר הַדָּת זֹאת עָשִׂיתִי...

אַךְ פִּיּוֹת הַמְבַקְּרִים לֹא עוֹד נֶאְלָמוּ,

עוֹד שָׂחֲקוּ רָגְזוּ, עוֹד פֶּה לֹא חסָמוּ[83],

אָז גַּם אֲנִי נֶגְדָּם עוֹד נֶשֶׁק מָצאָתִי,

וּבְשֵׁמוֹת חֲדָשִׁים אוֹתָם קָרָאתִי:

"חֲתִיכָא דִי-אִסּוּרָא" שֵׁם נָקַבְתִּי,

אֶל-סֵפֶר הַכְּסִיל  כַּצַּר לוֹ נִצַבְתִּי[84],

וּלְרֵעֵהוּ הַנִּיהִילִיסְטְ הַבַּעַר,

אֶל רֵעוֹ זָה קָרַאתִי: "פֶּה פָּעַר נַעַר!"[85]

וַחֲרָפוֹת אֵלֶּה מִפִּי הֵם שָׁמָעוּ,

יַעַן וּבְיַעַן בֶּאֱמוּנָה פָּשָׁעוּ[86]; –

לֹא כֵן אִישׁ "הַכַּרְמֶל", הוּא דִּבְרֵי בָלַע

אָסַף מֵאֵת חִזְקֵי-פָנִים מִסָֹלַע![87]

וַאֲנִי, אַךְ אֲנִי, לֶאֱמוּנָה גָּבַרְתִּי; –

כֵּן פִּלְאֵי צַּדִּיקִים לַדּוֹר סִפַּרְתִּי,

כִּי מִבְּלִי יַד אִישׁ הָעַמּוּדִים קָמוּ

עַל קֶבֶר מֵאִיר, בִמְקוֹם שָׁם הוּשָׂמוּ[88];

וּבְרִיב עִיר עִם רַב בַּנֶּגֶף נֶעֱנָשָׁה,

עֲדֵי כִפְּרָה פָנָיו שָׁלוֹם דָּרָשָׁה[89];

כֵּן אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת אֲנִי אָהַבְתִּי,

וּכְמוֹ גַּם עַל רֹאשׁ "הַמַּגִּיד" כָּתַבְתִּי;

כֵּן אַךְ בַּאדֹנָי תָּמִיד חָסִיתִי,

וּכְמוֹ אֶל חוֹרְפַי אוֹהֲבֵי רִיב עָנִיתִי,

עֵת בִּזְדוֹן לֵב וּשְׁאָט נֶפֶשׁ בָּזוּנִי:

"בַּאדֹנָי אָמִיל כָּל גּוֹיִם סַבּוּנִי!"[90]

וּמַדּוּעַ מַתִּי בַּעֲוֹנְךָ אַתָּה?

אֱמוֹר, דֹב מַשְׁחִית! לָמָּה כֹה שִׁחַתָּ?

אַנְשֵׁי דַעַת מֵאָז בַּעֲוֹנְךָ סָפוּ,

אָכַלְתָּ דָּבָר מָר וּבוֹ נִקְטָפוּ

אוֹהֲבֵי דֶרֶךְ מִצְוָה מֵאָז עַד עַתָּה –

אֱמוֹר, דֹב מַשְׁחִית! לָמָּה כֹה שִׁחַתָּ?

– מָה הֵיטַבְתָּ עֲשׂוֹת עַתָּה כִּי שַׂמְתָּ

קֵץ לַהֲבָלֶיךָ וּבִדְמִי נֶאֱלַמְתָּ!

לוּ כֵן מִכְּבָר כָּכָה לַעֲשׂוֹת הִשְׂכַּלְתָּ,

וּלְהָפִיץ גַּם אֶת הַמַּגִּיד חָדַלְתָּ,

כִּי אָז מֵהֶבֶל רָב עַמְּךָ שָׁמַרְתָּ

וּמִדְּבַר כָּל כֶּסֶל שֶׁבּוֹ צָבַרְתָּ...

עַל הַמְבַקְּרִים כַּגַּנָּב הֲרִיעֹותָ

וּבְשֵׁם הָאֱמוּנָה אֵלֵימוֹ רִיבֹותָ!

לוּ חָדְרָה עֵינָם לִרְאוֹת מִפְעָלֶיךָ

אֲשֶׁר עָשְׂתָה יָדְךָ בִּמְעוֹנָתֶךָ,

כִּי אָז לַעֲנוֹת אוֹתְךָ הֵמָה יָדָעוּ

גַּם עַל צִדְקָתְךָ מִפִּיךָ שָׁמָעוּ...

עַתָּה לֵךְ וּקְרָא לִי: מִין, זֵד, וָבָעַר!"

וַאֲנִי מֵחֲרָפוֹת אֵל לֹא אֹחַז שָׂעַר,

כִּי רַבִּים זוּלָתְךָ כֵּן לִי קָרָאוּ,

אַךְ לֹא חַתִּי מִקּוֹלָם זֶה נָשָׂאוּ;

קַלְּלֵנִי, גַּדְּפֵנִי, וַאֲנִי אֶלְעָגָה,

הֵן מִכְּמוֹ אֵלֶּה לֹא עוֹד לִי אֶדְאָגָה; –

אַךְ מָה אֲדַבֵּר וַאֲנִי לֹא אוֹעִילָה?

הֵן לִתְקֹן הַמַּגִּיד לֹא עוֹד תַּשְׂכִּילָה

לוֹ גַּם לִחְיוֹת תַּעַל מִבּוֹר צַלְמָוֶת –

כִּי שָׂנֵאתָ הַטּוֹת אֹזֶן קַשָּׁבֶת,

אֶל דִּבְרֵי כָל אִישׁ לָךְ מוּמְךָ יוֹכִיחַ

הוּא עַצֻּמוֹת יַגִּישׁ, צֶדֶק יָפִיחַ,

וַחֲרָפוֹת וַהֲתֻלִים אַתָּה תַּעֲנֵהוּ,

וּבְזֹאת תֹּאמַר לָשִׂים לָאַל מִלֵּיהוּ,

וּלְאַפְּךָ תִּקְרָא עָלָיו גִּבּוֹרֶיךָ,

הֵם סוֹפְרֶיךָ עַלִּיזֵי-הֲבָלֶיךָ,

וּמְבַקְרֵי הַמַּגִּיד לָרִיק יִיגָעוּ,

לַשָּׁוְא הִשְׁחִיתוּ מִלִּים לֹא נִשְׁמָעוּ!

עַל-כֵּן עַל מַגִּידְךָ בָּךְ לֹא אָרִיבָה,

אַךְ עַל שֶאֱלָתְךָ מַעֲנֶה לָךְ אָשִׁיבָה:

הֵן לָךְ דּוֹרְשֵׁי-קַדְמוֹנִיּוֹת נִקְבָּצוּ,

וּבְמִכְתָּבְךָ הֵמָה לָרוֹב פָּרָצוּ,

לֹא לָתֶת לֶקַח לִפְתָאִים נִבְעָרוּ

מִקֹּרוֹת קֶדֶם מִדֹּרוֹת עָבָרוּ;

לֹא גַּם הוֹרוֹת דַּעַת אֶל-תּוֹעֵי-רוּחַ,

כִּי הָעֵת עַל עֶמְדָּתָהּ לֹא תָנוּחַ,

אַךְ עִם כָּל רֶגַע תַּחֲלוֹף, תֵּרֶד שַׁחַת,

וּמְקוֹמָה הִיא עֵת אַחֶרֶת לֹקַחַת,

וּבִתְמוּרוֹת הָעִתִּים עֲלֵי-חָלֶד

וַחֲלִיפֹות דּוֹר הוֹלֵךְ בַּדּוֹר יִוָּלֶד,

יוּמַר טַעַם עַם וָאִישׁ, גַּם הַיֹּפִי,

וּבִדְבָרִים נֶחֱמָדוּ יֻתַּן דֹּפִי;

וּבְכֵן, יֵשׁ חֲפָצִים אֲשֶׁר נָעָמוּ

לַקַּדְמוֹנִים אֲשֶׁר מִכְּבָר הֵם תָּמּוּ,

אַךְ לַחַיִּים הַיּוֹם בָּעֵת אַחֶרֶת

כִּשְׁחִין רָע הֵם וּכְצָרַעַת מַמְאֶרֶת; –

לֹא לִכְמוֹ אֵלֶּה הַדּוֹרְשִׁים עָמָלוּ,

כִּי חוֹקְרִים אֵלֶּה לַסַּרְטָן נִמְשָׁלוּ,

אֲשֶׁר עֵינֵימוֹ לֹא נִכְחָם תִּרְאֶינָה,

וּלְאָחוֹר יַבִּיטוּ הֵנָּה וָהֵנָּה –

יִשְׂאוּ עַיִן לַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ,

לַסְּפָרִים שֶׁבָּם עִתּוֹתָם שִׁחֵתוּ,

וּלְהַבִּיט אַךְ נִכְחָם נַפְשָׁם מֵאֵנָה

לַחַיִּים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עֲדֶנָּה! –

עַל מִקְרָא וַאַגָּדָה, פִּיּוּט וָזֶמֶר,

יַחֲשֹׁבוּ, יַחֲקֹרוּ, גַּם יִתְּנוּ אֹמֶר,

פִּיהֶם מָלֵא כֶסֶל וּלְשׁוֹנָם – שֶׁקֶר;

אַחֲרֵימוֹ יָבֹא רֵעָם יַחְקָר חֵקֶר,

וַהֲבָלִים חֲדָשִׁים יִכְתּוֹב עַל סֵפֶר,

וִימַלֵּא הַמַּגִּיד פִּלְפּוּל כָּאֵפֵר,

אַחֲרָיו רֵעִים רַבִּים אֵין מִסְפָּר לָמוֹ,

כֻּלָּם יַכְבִּירוּ  מִלֵּי אִוַּלְתָּמוֹ;

וּבְכֵן בִּבְלִי עָמָל מַהֵר מִלֵּאתָ,

כֶּרֶשׂ הַצּוֹפֶה הָעִוֵּר הֶעֱלֵיתָ –

הֶהָיְתָה כָּזֹאת לוּלֵא מֵת כָּל גֶּבֶר?

הֲלֹא אָז כָּל סוֹפֵר, כָּל חוֹבֵר חָבֵר,

אֶל כָּל שׁוֹאֵל בֵּאֵר דִּבְרֵי סִפְרֵהוּ,

וּפִיו מִלֵּל בָּרוּר רַעְיוֹן לִבֵּהוּ,

וּמִי זָר שִׁנָּה אַחֲרֵי דִבְרִי פִּיהוּ?

סוֹפְרֶיךָ בַּמַּגִּיד קוֹל מַר הִגְבִּיהוּ

עֵת אִישׁ אָהוּב לָמוֹ הוּבָל לַקֶּבֶר,

אִם גַּם בָּעָם לֹא נוֹדַע זֶה הַגֶּבֶר,

וּגְדֹלוֹת לֹא עָשָׂה בִּימֵי חַיֵּיהוּ

וּבֵין חַכְמֵי לֵב לֹא הָיָה חֶלְקֵהוּ –

וּמק­וֹנְנִים אֵלֶּה מָלֵא מַגִּידֶךָ,

וּכְמוֹ "הַצּוֹפֶה" – מִדְּרָשׁוֹת חוֹקְרֶיךָ

אֶת כֻּלָּם יַד הַמָּוֶת לָךְ יָצָרָה,

וּמַה-זֶּה חֲמָתְךָ עָלָיו גָּבָרָה?

 

אַךְ עֲמוֹד עוֹד רֶגַע, אַל תָּחִישׁ לָלֶכֶת,

אֱמוֹר לַמְשׁוֹרֵר שָׁם רַגְלוֹ דוֹרֶכֶת,

לַמְשׁוֹרֵר אֲשֶׁר שָׁר שִׁירָיו מִנֹּעַר

עַל עֲמוֹרָה וּסְדוֹם, צֹעַן וָצֹעַר,

עַל חָם וּבְנוֹ וַאֲשֶׁר נַעֲשָה אֶל נֹחַ,

עַל לוֹט וּבְנוֹתָיו עֵת בָּרְחוּ בָרוֹחַ,

עַל שַׁבָּת וָחַג וּמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ,

עַל חֲנֻכָּה וּפוּרִים גַּם רֹאשׁ חֹדֶשׁ;

שָׁר עַל יוֹם-הֻלֶּדֶת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ,

עַל הֱיוֹתוֹ רֹאש קָצִין אֶל עַמֵּהוּ,

עַל הוֹד "הַמַּגִּיד" עֵת הַשָּׁנָה סָפָה,

עַל כָּל דִּבְרַת הֶבֶל עֵינוֹ שָׁזָפָה[91],

וַיְמֹדֵד שִׁירָיו בַּזֶּרֶת וָשַׁעַל,

בִּתְנוּעוֹת אַחַד-עָשָׂר וּמִמָּעַל...

לַמְשׁוֹרֵר הַזֶּה הֶחָשׁ לִי לָגֶשֶׁת,

לָרִיב בִּי עַל שָׁמְעִי אֶל קוֹל הָאֵשֶׁת

לֶאֱכוֹל מִפְּרִי הָעֵץ הַמֵּבִיא קָרֶץ, –

לֵךְ אֲמוֹר בִּשְׁמִי: כִּי שָׁם עַל הָאָרֶץ,

עֵת חַי בַּחַיִּים, הֵיטִיב לוֹ הַמָּוֶת;

כִּי עֵת מֵת צַדִּיק לִשְׁכַּב לָעַצָּבֶת,

אוֹ אִישׁ חֲכַם לֵב נוֹדַע בִּבְנֵי עֵבֶר[92],

אָז זָעַק בַּמַּגִּיד זַעֲקַת שֶׁבֶר,

כָּתַב קִינִים וָהִי וַיִּקְרָא אֵבֶל,

וּבְקוֹל בּוֹכִים עוֹרֵר כִּנּוֹר וַנֵבֶל,

וּבְרָאשֵׁי חֲרוּזֵי שִׁירוֹ נֶחְתָּמוּ

אוֹתוֹת שֵׁם הַמֵּת וּבְסִדְרָם הוּשָׂמוּ,

וּבְמִסְפַּר הַשָּׁנָה בָּהּ מֵת הַגֶּבֶר

הָיְתָה גַּם כָּל "דֶּלֶת" בִּילֵל הַשֶּׁבֶר[93]

אָז נוֹדַע לִמְשׁוֹרֵר רָם אֵין כָּמוֹהוּ

כִּי לֹא רַבִּים כָּכָה יִיגְעוּ לַתֹּהוּ...

עוֹד זֹאת הֵיטִיב שֵׁנִית לַמְשׁוֹרֵר מָוֶת,

כִּי חָרַת שִׁירִים עֲלֵי כָּל מַצָּבֶת,

אֲשֶׁר לִמְרַאֲשׁוֹתֵי מֵתִים הוּקָמָה,

וּתְהִלָּתָם הִגְדִּיל עַד-אֵין-קֵץ שָׁמָּה,

וּבְנֵי הַמֵּת בִּגְלַל זֹאת לוֹ שִׁלֵּמוּ

עַל מִלֵּי שֶׁקֶר אֵל לָמוֹ נָעֵמוּ. –

עַתָּה, הֲיָריִב בִּי עַל מָוֶת שַׁתִּי,

שֶׁבּוֹ כָּבוֹד גַּם כֶּסֶף לוֹ נָתַתִּי?

לֵךְ הַגֶּד-לוֹ מִלֵּי אָזְנְךָ לֹקַחַת,

וּשְׁנֵיכֶם שׁוּבוּ לִמְעוֹנְכֶם בַּשָּׁחַת!

 

יד.

וּכְחֵפֶץ לֶב-אָדָם שָׁבוּ הַשְּׁנַיִם;

אַךְ מֵת אַחֵר בָא נִגַּשׁ בַּעֲצַלְתַּיִם,

סֵפֶר חִבְּרוּ יָדָיו יֹאחֵז בִּזְרוֹעַ,

אַף יֹאמַר: הַט אֹזֶן מִלַּי לִשְׁמוֹעַ:

אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה אֲנִי חִבַּרְתִּי,

מֵרֹב חִקְרֵי לִבִּי אֲשֶׁר חִקַּרְתִּי;

שָׁנִים רַבּוֹת בַּעֲבוֹדָה בּוֹ עָמַלְתִּי,

וּלְהוֹצִיאוֹ אוֹר כִּמְעַט לֹא פִלַלְתִּי,

מֵרֹב צָרוֹת נַפְשִׁי אֲשֶׁר כִּתְּרוּנִי,

לוּלֵי רַחֲמֵי-אֵל לָזֹאת עֲזָרוּנִי,

וּמֵעִיר אֱלֵי עִיר הָלֹךְ הָלַכְתִּי,

וּדְבָרַי לִפְנֵי הַנְּדִיבִים עָרַכְתִּי,

לָתֶת לִי כֶסֶף בָעָם לַהֲפִיצֵהוּ,

עֵקֶב יִתְעַנְּגוּ עַל נֹעַם לִקְחֵהוּ,

וּשְׁמָם, הִבְטַחְתִּים, בַּעֲבוּר זֹאת יֵחָרֶת

עַל סִפְרִי זֶה לִהְיוֹת לָהֶם מַזְכָּרֶת;

וּכְחֶפְצִי כֶּסֶף-רֵאשִׁית לִי נָתָנוּ,

וּלְיוֹם צֵאתוֹ אוֹר הַנּוֹתָר צָפָנוּ,

וּבְסֵפֶר זִכָּרוֹן יָדָם כָּתָבוּ

לָקַחַת אֶת סִפְרִי בִמְחִיר נָקָבוּ; –

אַךְ לִמְגִּנַּת לִבִּי כַּסְפָּם אָכַלְתִּי,

גַּם נִמְצָא חָתָן לִי כַּאֲשֶׁר יִחַלְתִּי,

חָתָן נַעֲלֶה מָאוֹר גָּדוֹל וָזֹהַר,

וָאֶתֶּן-לוֹ אֶת בִּתִּי עִם רָב מֹהַר,

וּבְכֵן דַּלּוֹתִי וּרְכוּשִׁי אָבַדְתִּי;

אָז עַל דַּלְתוֹת עֲשִׁירִים עוֹד שָׁקַדְתִּי,

עַד כֶּסֶף אַחֵר בֶּעָמָל קִבַּצְתִּי,

וּלְהוֹצִיא סִפְרִי אוֹר אָז בִּמְאֹד אַצְתִּי,

וּלְבֵית יוֹצֵר-סֵפֶר לָבֹא מִהַרְתִּי,

אַף נָתַתִּי לוֹ סִפְרִי שֶׁחִבַּרְתִּי,

וּשְׂכָרוֹ לָתֶת-לוֹ כַּדָּת נָקַבְתִּי,

וּמַחְצִית מַשְׂכֻּרְתּוֹ אָז לוֹ הִקְרַבְתִּי,

וּבְכֵן לִרְאוֹת אוֹר מַחְבַּרְתִּי הֵחֵלָה,

וֹמִיּוֹם אֶל יוֹם עָבְתָה גַּם גָּדֵלָה;

אָז כַּפַּי שִׁטַחְתִּי אֶל רַבָּנֵינוּ,

כִּי הַסְכָּמָתָם עַל סִפְרִי יִתֵּנוּ;

וּבַקָּשָׁתִי לַעֲשׂוֹת הֵם לֹא אֵחֵרוּ,

וּבִתְהִלוֹת פִּיהֶם סִפְרִי פֵּאֵרוּ,

אִם גַּם אָזְנֵימוֹ מִלָּיו לֹא לָקָחוּ,

אַךְ בִּתְבוּנָתִי אֲנִי הֵם בָּטָחוּ,

כִּי לֹא אִישׁ כָּמוֹנִי יִכְתּוֹב אִוֶּלָת; –

וּבְגִיל נֶפֶשׁ וּבְלֵב מָלֵא תוֹחֶלֶת

אֶל בֵּית יוֹצֵר הַסֵּפֶר עַתָּה שַׁבְתִּי,

שַׁתִּי בִי עֵצוֹת וּמַחְשָׁבוֹת חָשַׁבְתִּי,

אֶל מִי בַּנְּדִיבִים חוֹבְרוֹת שַׁי אֶשְׁלָחָה,

וּתְמוּרָתָן כֶּסֶף מֵהֶם אֶקָּחָה;

אַךְ תִּקְוָתִי הָהּ, בַּתֹּהוּ עָלָתָה,

נִכְזְבָה תּוֹחַלְתִּי וַעֲצָתִי שָׁבָתָה,

כִּי פֶתַע פִּתְאוֹם חֲתָפֶנִי מָוֶת!

כִּסָּה פָנַי חֹשֶׁךְ, הוֹדִי – צַלְמָוֶת,

טֶרֶם יָצָא לָאוֹר סִפְרִי חִבַּרְתִּי!

עוֹד הַשְּׁגִיאֹות עַל לוּחַ לֹא צָבַרְתִּי,

עוֹד הַהַקְּדָמָה יָדִי לֹא כָתָבָה,

וּגְוִיָּתִי חִישׁ אֶל הָאֲדָמָה שָׁבָה!

עַתָּה אִתִּי הָהּ, בַּקֶּבֶר יָרָדוּ

כָּל מַחְשְׁבוֹתַי לַהַקְדָּמָה נוֹעָדוּ,

עַתָּה שָׁבְתוּ חֲרוּזֵי הַתִּפְאֶרֶת,

שֶׁבָּם אָמַרְתִּי לָתֶת לָהּ עֲטֶרֶת!

חֲזֵה סִפְרִי זֶה, הוֹי מַשְׁחִית כָּל גֶּבֶר!

זֶה סִפְרִי לָקַחְתִּי אִתִּי בַקֶּבֶר,

עֵקֶב יִרְאוּ גַּם זִקְנֵי הַשָּמַיִם,

כִּי לֹא שָׁוְא נֻפְּחָה בִי רוּחַ אַפַּיִם,

וּמָעוֹן נֶהְדָּר בַּגָּן לִי יִבְחָרוּ,

בֵּין אֲדִּירֵי עָם אֲשֶׁר יָקָרוּ; –

חֲזֵה יִקְרַת סִפְרִי גַּם רוּם עֶרְכֵּהוּ

(וּבְדַבְּרוֹ פָּתַח מוּל אָדָם סִפְרֵהוּ),

אֲשֶׁר לִרְאוֹת בִּכְבוֹדוֹ לֹא הִצְלַחְתִּי,

כִּי בַּעֲוֹנְךָ, אַתָּה נַפְשִׁי נָפַחְתִּי,

בַּעֲוֹנְךָ רָשָׁע מֵבִיא עַל כֹּל קָרֶץ,

אֲשֶׁר גַּם אוֹתִי הִכְחַדְתָּ מֵאֶרֶץ!

– הִנָּחֵם עַל מוֹתְךָ וּשְׁכַח עָצְבֶּךָ,

וּרְאֵה כִּי הַמָּוֶת אִשֵּׁר סִפְרֶךָ,

וִיאַשְׁרֶנוּ עוֹד אֲשֶׁר לֹא דִמִּיתָ;

כִּי אַף אִם בַּמַּשְׂכִּילִים לֹא הָיִיתָ,

וּמְקַנְּאִים, סִפְרְךָ בָּאֵשׁ לֹא יִשְׁפֹּטוּ,

אַף כָּל הוֹגֵי בוֹ בִּמְכוֹנָם יִשְׁקֹטוּ,

לֹא כַאֲשֶׁר עַל סִפְרֵי הַשְׂכֵּל יָרִיעוּ,

יִתְגּוֹדְדוּ יַחַד, יֶהֱמוּ, רֹאשׁ יָנִיעוּ,

אַחַר יַעֲלוּ אֵשׁ וּמְדוּרָה יַגְדִּילוּ,

וּסְפָרִים אֵלֶּה עָלֶיהָ יָטִילוּ,

וּנְעָרִים הוֹגֵי בָהֶם יֻכּוּ לֶחִי,

וּבְקֶרֶב כֹּל יִהְיוּ מָאוֹס וָסֶחִי...

אִם גַּם לֹא כָאֵלֶּה חֵלֶק סִפְרֶךָ,

יַעַן רֵיק הוּא וּכְמוֹ נָבוּב לִבֶּךָ,

אַךְ לֹא בַעֲבוּר זֹאת בּוֹ קוֹנִים יַחְפֹּצוּ,

כִּי עֲשִׁיֵרי עַמְּךָ אִם גַּם יִפְרֹצוּ,

יִקְבְּצוּ כֶסֶף כַּחוֹל, זָהָב – כָּאֵפֶר,

אַךְ אֶחָד מִמֵּאָה בָּם יִקֶן סֵפֶר,

וּשְׁאֵרִיתָם, מִמְּחַבְּרִים יָדָם יִקְפֹּצוּ,

לֹא מֵאֲשֶׁר אַךְ כֶּסֶף לָמוֹ יִקְבֹּצוּ,

אוֹ אֶל סִפְרֵי מוֹעִיל עֵינָם יִשָׂאוּ

וּבוֹזִים סֵפֶר בּוֹ טוֹב לֹא יִמְצָאוּ,

אַךְ מֵאֲשֶׁר סֵפֶר לִקְנוֹת הֵם מָאֵנוּ!

כַּסְפָּם וּזְהָבָם בַּהֶבֶל יִתֵּנוּ,

בָּעֹנֶג רַב לִשְׂאֵתוֹ לֹא יָכֹלוּ,

וּבְתַאֲוָה – מֶנָּה לַמִּשְׁכָּב יִפֹּלוּ,

כִּי אַךְ תַּעֲנוּגֵי-בָשָׂר הֵם יִרְדֹפוּ,

וּמַחְסוֹר הָרוּחַ תֵּת לֹא יִשְׁאֹפוּ,

יַעַן אַךְ בָּשָׂר הֵם, אֵין בָּם כָּל רוּחַ!...

עַל-כֵּן יֶהֱמוּ סוֹפְרִים, נַפְשָׁם תָּשׁוּחַ,

אֶל עַמָּם יִשְׂאוּ קוֹל יָרִימוּ עַיִן,

וּסְפָרִים יִכְתֹּבוּ – אַךְ קוֹנֶה אָיִן!

וּבְכֵן הַמְחַבְּרִים סִפְרֵיהֶם יִשְׁלָחוּ

שַׁי לַעֲשִׁירֵי עַמָּם שֶׁבָּם יִבְטָחוּ,

כִּי כֶסֶף שִׁלּוּמִים לָמוֹ יָשִׁיבוּ,

תַּחַת הַמִּנְחָה אֵליֵמוֹ הִקְרִיבוּ,

וּבְעֵינַיִם כָּלוֹת הֵמָּה יוֹחִילוּ,

כִּי עֲשִׁירֵי עָם אֶל דַּלִּים יַשְׂכִּילוּ,

אַךְ תּוֹחַלְתָּם תּוֹרֶשׁ לָמוֹ עַצָבֶת,

עֵת תַּעַל בַּתֹּהוּ וּתְהִי נִכְזֶבֶת...

אַךְ לֹא-כֵן יִהְיֶה חֵלֶק סִפְרְךָ אַתָּה;

הֵן הוּא יִרְבּוּ קוֹנָיו אַחֲרֵי כִי מַתָּ,

כִּי הַבְלֵי מֵתִים יָקְרוּ שִׁבְעָתַיִם

מֵחָכְמוֹת הַחַיִּים תַּחַת שָׁמַיִם;

עַל עוֹד יַרְבֶּה הַמֵּת יָמִים בַּקֶּבֶר

כֵּן יָרוּם קַרְנוֹ בֵּין זֶרַע עַם עֵבֶר!...

עַל כֵּן יֹאבוּ כִּי נִרְדָּמִים יָקִיצוּ,

וּלְדוֹבֵב שִׂפְתוֹתָם כַּסְפָּם יָרִיצוּ,

וּלְחַיִּים אִם יִישְׁנוּ לֵב לֹא יָשִׂימוּ,

יִכָּשְׁלוּ, יִפְּלוּ, אוֹתָם לֹא יָקִימוּ,

אִם גַּם רַבִּים סִפְרֵי חַיִּים יָקָרוּ,

מֵרֹב סִפְרֵי-קֶדֶם אֲשֶׁר נִבְעָרוּ...

עַל כֵּן סִפְרְךָ מֵת! הֵן רַבִּים יַחְמֹדוּ,

רַבָּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ יִלְמֹדוּ,

וּבְסוֹד הָאַחֲרוֹנִים תֵּחַד גַּם אַתָּה,

וַהֲלָכָה כָּמוֹךָ תִּהְיֶה מֵעַתָּה,

(כִּי חָק עוֹלָם הַפּוֹסְקִים נָתָנוּ,

לִשְׁמוֹר אַךְ הַדִּינִים אַחֲרוֹנִים דָּנוּ,

יַעַן הֵם יוֹם-יוֹם אִסָּרִים יוֹסִיפוּ,

וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת לַבְּקָרִים יַאֲלִיפוּ!...)

וּבְעֵת אַחֲרוֹנִים אַחֵרִים יִרְבָּיוּ,

בִמְחַבְּרִים מֵתִים אַחֲרֶיךָ יֶאֱתָיוּ,

וּבֵין קַדְמֹנִים אָז יוּשָם קִנֶּךָ,

אוֹ אָז יוּבְאוּ כָּל כִּתְבֵי יָדֶיךָ

אֱלֵי בָּתֵי-אֹסֶף הַסְפָרִים שָׁמָּה,

בִּמְקוֹם סִפְרַת קַדְמֹנִים קֵן לָהּ שָׂמָה,

וּלְכִתְבֵי הָעִתִּים מִשָּׁם יִשְׁלָחוּ

דִּבְרֵי הֲבָלֶיךָ אֲשֶׁר נֶאֱלָחוּ,

וְהֵם עֲלֵי תֵבֵל אוֹתָם יָפִיצוּ,

וּכְכִתְבֵי-קֶדֶם גַּם אוֹתָם יַעֲרִיצוּ;

גַּם תִּמְצָא גוֹאֵל לִכְתוֹב תּוֹלְדוֹתֶיךָ,

וִיסַפֵּר לָעָם כָּל קֹרוֹת חַיֶּיךָ,

וִיקַבֵּץ מִלִּים עָלֶיךָ סֻפָּרוּ,

וַהֲמוֹן מַהֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר גָּבָרוּ

עַל-פִּי הָרַבָּנִים אוֹהֲבֵי נַפְשֶׁךָ,

עֵת נָתְנוּ הַסְכָּמוֹת עַל מַחְבַּרְתֶּךָ,

וּלְעֵד לָעָם, הוּא יִקְרָא, כִּי יָקַרְתָּ,

אֶת הַקְדָּמַת חַתְנְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ,

וּבְכֵן יָבֹא לָעָם בִּמְגִלַּת סֵפֶר

כָּתוּב עַל אִישׁ פִּזֵּר הֶבֶל כָּאֵפֶר,

אִם גַּם דַּעַת זֹאת לֹא תוֹעִיל לַגֶּבֶר,

אַךְ הֲלֹא הִקְדִּישְׁךָ עֲפַר הַקֶּבֶר!...

וּמִיַּד הַמָּוֶת בָּא לָּךְ כָּל אֵלֶּה,

הֲלֹא תַגֶּד לִי כִּי הֵיטִיב לָךְ פֶּלֶא!

וּמַה זֶּה בַּמָּוֶת יֶעְשַׁן אַפֶּךָ,

בַּמָּוֶת הַטּוֹב לָךְ רַב מֵחַיֶּיךָ?

 

טו.

הַמְחַבֵּר יָצָא וּלְבָבוֹ שָׂמֵחַ,

וּמֵת אַחֵר בָּא אֶל אָדָם הוֹכֵחַ,

עֹצֶב וָרֹגֶז עַל עֵינָיו שָׁכָנוּ,

וּבְקַדְרוּת וַאֲפֵלָה פָּנָיו נִטְמָנוּ,

וּבְצַלְמוֹ הוּא יִהְיֶה סֵמֶל עַצָּבֶת,

תַּבְנִית הַתּוּגָה וּדְמוּת גַּם צַלְמָוֶת;

פֵּאוֹת רֹאשׁוֹ אָרְכוּ עַד הַכְּתֵפַיִם,

וּבְאֹרְכָּם הַזָּקָן גָּדַל כִּפְלַיִם,

בִּשְׁתֵי פֵּאוֹתָיו הַשְּׂעָרוֹת דֻּבָּקוּ,

כַּעֲבוֹת עֲגָלָה עֻבְּתוּ לֹא נֶחֱלָקוּ,

וּלְאָדָם אָמַר: שִׁמְעָה, אִישׁ כַּחֶדֶק!

אֲנִי הָיִיתי רַב וּמוֹרֶה צֶדֶק,

וּלְעַמִּי דִּבְרֵי אֵל כַּדָּת הוֹרֵיתִי,

בֵּין דָּבָר אָסוּר לַמֻּתָּר הִפְלֵיתִי,

כַּאֲשֶׁר כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים עַל סֵפֶר,

וַאֲנִי תוֹלַעַת, עָשׁ, עָפָר וָאֵפֶר,

מִמִּצְוֹת נָתְנוּ לָנוּ לֹא עָבַרְתִּי,

מִגְּזֵרָתָם – יָמִין וּשְׂמֹאל לֹא סַרְתִּי,

וּפְעָמִים רַבּוֹת לַדָּת עֵת חָרַדְתִּי,

חֻקִּים חֲדָשִׁים עַל עַמִּי הִכְבַּדְתִּי,

כִּי טוֹב לַרְבּוֹת אִסָּר בִּימֵי רָע אֵלֶּה,

שֶׁבָּם דַּת קָדְשֵׁנוּ הָהּ! יְָדָה פֶּלֶא,

וּבְהַרְבּוֹת חֹק עַל חֹק, צָו עַל צָו נֶצַח,

יֵעָנוּ בּוֹגְדִים, לֹא יָעֵזוּ מֵצַח!...

מֵרֶשֶׁת מִינּות אֶת עַמִּי שָׁמַרְתִּי

וּמִקְּרוֹב אֵלֶיהָ אוֹתָם הִזְהַרְתִּי,

הִרְחַקְתִּים מִלְּשׁוֹן עַמִּים, מִשְׁפַת עֵבֶר

וּמֵחָכְמוֹת שָׁוְא הַמְצוֹדְדוֹת לֵב גֶּבֶר,

לָסִיר אוֹתוֹ מֵאַחֲרֵי אֱלֹהֵינוּ;

גַּם הַחָכְמוֹת הַדְּרוּשׁוֹת אֶל דָּתֵנוּ,

גַּם אוֹתָנָה אַחַר גֵּוִּי הִשְׁלַכְתִּי,

וַעֲלֵי דוֹרְשֵׁיהֶן חֲמָתִי הִתַּכְתִּי,

כִּי אַחַת אָמַרְתִּי: אִישׁ לוֹ לֵב אַיִן –

אַךְ לַשָּׁוְא לִתְכוּנוֹת הוּא יִשָׂא עַין;

וָאִישׁ לוֹ שֵכֶל טוֹב, לֵב מֵבִין דַעַת,

וּבְלִמּוּדֵי קֹדֶשׁ יָשִׂים מִגְרַעַת,

לָתֵת חֵילוֹ לַחָכְמוֹת זָרוֹת אֵלֶּה,

הוּא סוֹרֵר וּבְלִיַּעַל, בּוֹגֵד פֶּלֶא!

לוֹ טוֹבוּ הֲלָכוֹת לִהְיוֹת שַׁעֲשׁוּעַ,

הִלְכוֹת תַּעֲרוּבוֹת וּסְפֵקוֹת, קָבוּעַ,

נִדָּה וַחֲזָקוֹת וּמִקְוָאוֹת מַיִם;

לוֹ – שִׁיטוֹת אֲרוּכוֹת רַחֲבוֹת יָדַיִם,

בָּהֶן יֶהְגֶּה וִיפַלְפֵּל, יַעֲמִיק חֵקֶר,

לֹא לִשְׁעוֹת בִּדְבַר שָׁוְא, הֶבֶל וָשֶׁקֶר!

וּלְפָנַי עֵת הוּבָאוּ סִפְרֵי מַעַל

מִבֵּית אִישׁ תַּם הַנֶּהְפַּך לִבְלִיַּעַל,

וַיְיַסֵּד אֲגוּדָה וַיְּחַבֵּר חֶבֶר,

לֶאֱסוֹף לָמוֹ אֲסֵפַת סִפְרֵי עֵבֶר,

אָז בִּסְפָרִים אֵלֶּה אֵשׁ הִצַּתִּי,

וּלְחֶרְפָּה וּמְנוֹד רֹאשׁ שֵׁם הָאִישׁ שַׁתִּי,

וּתְמִימֵי-דֶרֶךְ מֵרְאוֹת פָּנָיו נָסוּ,

וּנְעָרִים בָּרְחֹבוֹת בּוֹ הִתְקַלָּסוּ,

קָרְאוּ לוֹ: "מִין! פּוֹקֵר! סוּר, פּוֹעֵל אָוֶן!"

עִפְּרוּ עָלָיו עָפָר, יַדּוּ בוֹ אֶבֶן,

עַד נִשְׁבַּר לוֹ מַטֶּה לֶחֶם בַּקָּרֶת,

וַיִּדּוֹד לַטֶּרֶף בָּעִיר אַחֶרֶת!...

(וּבְעֵת רַבָּנִים בַּמִּינִים נִלְחָמוּ

וּבַעַל "הַלְּבָנוֹן" רֹאש לָמּוֹ שָׂמוּ,

וּבְדֶרֶךְ אֱמוּנָתוֹ הֵם בָּטָחוּ,

וּלְמִכְתָּבוֹ דִּבְרֵי קָדְשָׁם שָׁלָחוּ,

שֶׁבָּם קָדְקֹד הַפּוֹקִרים מָחָצוּ,

יַעַן שֻׁלְחָן עָרוּךְ חָדָשׁ חָפָצוּ,

וּבְסִפְרֵי קֶדֶם וּפִלְפּוּלֵי נֹעַם

הוֹכִיחוּ בִתְבוּנָה וּבְטוּב גַּם טַעַם,

כִּי דִבְרֵי הַפּוֹסְקִים יַחַד צָדָקוּ,

וַחֲפֵצֵי תִקוּן עֲלָמוֹת יִשָׁקוּ...

גַּם יִרְאֵי אֲדֹנָי יַחַד נוֹסָדוּ,

וּבַלְבָנוֹן תָּמְכוּ, אוֹתוֹ שָׁחָדוּ, –

אָנֹכִי עִמָּהֶם לֹא הִתְחַבָּרְתִּי;

כִּי מִלִּים "דֶּרֶךְ אֱמוּנִה בָּחַרְתִּי"

יָעִידוּ: כִּי הַנּוֹשֵׂא זֶה הַדָּגֶל,

בַּדֶּרֶךְ זֹה מִלְּפָנִים מָעַד רָגֶל

(כִּי בוֹחֵר יִהְיֶה אִישׁ אַךְ אַחֲרֵי חֵקֶר,

עֵת מִקֶּדֶם נִתְעָה בִּנְתִיבֹות שֶׁקֶר),

וּבְדַעְתִּי כֹּח מִינוּת וּכְשָׁפֶיהָ,

כִּי לָעַד לֹא יָשׁוּבוּ כָּל בָּאֶיהָ,

לֹא הֶאֱמַנְתִּי בַּמִּינִים הִתְחַסֵּדוּ;

כִּי אַךְ בַּשִּׁלּוּם דָּתֵנוּ כִּבֵּדוּ,

נוֹכְלִים הֵם עֵת יִתְּקַדְּשׁוּ, יִצְטַדָּקוּ,

וּבְסֵתֶר שִׁבְתָּם עָלֵינוּ יִשְׂחָקוּ!...

אַל נָא תָבֹא נַפְשִׁי בַּקָּהָל לָמוֹ,

אַל נָא תִּשָּׂגֵב הַדָּת בִּרְמִיָּתָמוֹ!)

 

וּבְעִיר עֲדֻלָם עֵת שֶׁבֶת בָּהּ בָּאתִי,

בִּבְנֵי הַקִּרְיָה חֲטָאִים מָצָאתִי,

כִּי בִבְלִי-דַעַת בֶּעָוֹן כָּשָׁלוּ:

דָּגִים הַמְּלוּחִים בַּפֶּסַח אָכָלוּ,

וּפְרִי עֵץ בַּתַּנּוּרִים הִתְיַבַּשׁוּ,

וּקְנֵי-הַדְּבָשׁ לֹא לַפֶּסַח הָקְדָּשׁוּ;

וּבְחֵלֶב חִטָּה מִטְפָּחוֹת כִּבֵּסוּ,

וַעֲלֵי הַשֻּׁלְחָנוֹת אוֹתָן פֵּרֵשׂוּ,

וּבְתוֹכָן כָּכָה הַמַּצוֹּת הֵלִיטוּ;

בִּפְתוֹתֵי בָצֵק הָעוֹפוֹת הִלְעִיטוּ,

וּמַיִם חַמִּים בַּשַׁבָּת רֻתָּחוּ

מִבָּתֵּי מִשְׁתֵּה-הַחַמִּים לָקָחוּ;

גַּם מוֹרֵי-שָׁעוֹת עַל צַוָּאר נָשָׂאוּ,

וּבִמְקוֹם אֵין עֵרוּב בָּמוֹ יָצָאוּ;

בַּחורּיִם וּבְתוּלוֹת יַחַד נוֹעָדוּ,

וּבִמְחֹלוֹת יָצְאוּ פִּזֵזוּ, רָקָדוּ;

מִשֶּׁמֶן זַיִת הָעָם לֹא נִבְדָּלוּ,

כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל אוֹתוֹ אָכָלוּ;

בָּאֵלֶּה כָּשְׁלוּ טֶרֶם עִמָּם גַּרְתִּי,

אַךְ אֲנִי מִכָּל זֹאת אוֹתָם הִזְהַרְתִּי!

וּמֵאֹרַח רָע לִכְלוֹא אֶת רַגְלָמוֹ,

קִדַּשְׁתִּי אוֹתָם גַּם בַּמֻּתָּר לָמוֹ:

לִגְלוֹל מַצּוֹת עַל פַּח-בַּרְזֶל רָקוּעַ,

לִבְלִי אֱכוֹל בַּפֶּסַח כָּל זֵרוּעַ,

בָּשָׂר שֶׁלֹּא נִמְלָח לִרְחוֹץ בַּמַּיִם

אַחֲרֵי עֲבוֹר לַשְּׁחִיטָה אַךְ יוֹמַיִם;

וּפַקֻּעוֹת שָׂדֶה לֶאֱכוֹל אָסַרְתִּי,

וּבְעֵת הַנֶּגֶף – עַל הַצּוֹם הִזְהַרְתִּי,

כִּי כָל שׁוֹמֵר-מִצְוָה לֹא יֵדַע שֶׁבֶר,

רַק לִבְדוֹק הַמְּזוּזוֹת שָׁלַחְתִּי גֶּבֶר,

וּלְחַפֵּשׂ חֹטְאִים וּלְגַלּוֹת כָּל סֵתֶר,

עֵקֶב אֵל שַׁדַּי אֶל עַמּוֹ יֵעָתֶר...

אֲנִי שׁוֹחֲטִים מֵעֲבוֹדָתָם הֶעֱבַרְתִּי,

וּבְשַׂר זִבְחָם לֶאֱכוֹל, לָעָם אָסַרְתִּי,

וִידִידֵיהֶם עָלַי אִם גַּם הֵלִינוּ

וּכְבוֹדִי בִּשְׁאָט לֶעָפָר הִשְׁכִּינוּ,

וּכְמֶרְקָחָה הָיְתָה כָּל הָעִיר יַחַד –

אֲנִי לֹא חַתִּי, לֹא פָּחַדְתִּי פָּחַד!...

טוֹטְפוֹת כָּל הָעָם אָנֹכִי פָּסַלְתִּי

עֵת חֲזִיתִין וּמְצוֹא בָהֶן הִשְׂכַּלְתִּי,

כִּי הָאוֹת "לַמֵּד" לֹא כַדָּת נִכְתֶּבֶת

אַךְ כִּדְמוּת אוֹת "וָו" עֲלֵי "כָף" רוֹכֶבֶת

כָּכָה עָמַדְתִּי תָמִיד עַל מִשְׁמַרְתִּי,

וּמִדְּבַר כָּל פֶּשַע עַמִּי נָצַרְתִּי,

וּבְמַמְרֵי פִי בַּחֲמַת קֶרִי הָלַכְתִּי:

אוֹ אֶת מַצָּתָם לֶחָמֵץ הָפַכְתִּי,

אוֹ בִּ"ְקבוּרַת חֲמוֹר" בָּהֶם נִקַּמְתִּי,

אוֹ עֹנֶשׁ אוֹ נִדּוּי עֲלֵיהֶם שָׂמְתִּי!

 

וּבְעֵת הָחְלֵיתִי, לַמִּשְׁכָּב נָפַלְתִּי,

וּלְאֵל, כִּי אָקוּם בַּחֲסָדָיו, יִחַלְתִּי,

כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר מִקָּצֶה נִקְהָלוּ,

וּבְבֵית-מוֹעֵד-אֵל בַּעֲדִי הִתְפַּלָּלוּ,

וּזְמִירוֹת דָּוִד עַד תֻּמָּם קָרָאוּ,

וּתְפִלּוֹת עוֹד רַבּוֹת לָאֵל נָשָׂאוּ,

וּשְׁמוֹתָם קֹדֶשׁ בִּלְבָבָם חָשָׁבוּ,

וּבְשֵׁם חָדָשׁ עַתָּה אוֹתִי נָקָבוּ,

עֵקֶב יֹאבֶה אֵל וִיחַלְצֵנִי מִשַּׁחַת;

אַךְ בָּא יוֹם עֶבְרָה, יוֹם חֵמָה קֹדַחַת,

לֹא הוֹעִיל כָּל כֹּפֶר, חָדְלָה עֶזְרָתָה,

הַבֹּקֶר אוֹר, אַךְ נֵר חַיַּי כָּבָתָה!

בַֹיּוֹם הַזֶּה כָּל הַחֲנֻיּוֹת סֻגָּרוּ,

וּפְנֵי כָל הָעִיר מִבְּכִי חֳמַרְמָרוּ,

וּכְהָמֵר עַל יָחִיד עָלַי הֵמֵרוּ,

וּבְמוֹעֵד אֵל זַעֲקַת שֶׁבֶר עוֹעֵרוּ;

שָׁמָּה עַל הַבָּמָה גֵּוִי הִשְׁכִּיבוּ,

וּכְקָרְבָּן לִפְנֵי אֵל אוֹתִי הִקְרִיבוּ,

וּבְמַעֲמַקֵּי לִבָּם הָאֵשׁ עָרָכוּ,

וּכְנִסְכֵּי יַיִן דִּמְעָתָם נָסָכוּ;

שָׁמָּה הַסּוֹפְדִים עַל לִבָּם תּוֹפֵפוּ,

הֵנִיעוּ סִפִּים, עַמּוּדִים רוֹפֵפוּ,

שָׁרְקוּ וַיָּנִיעוּ רֹאשׁ, כַּף סָפָקוּ,

שָׁאֲגוּ הֵילִילוּ, סָפְדוּ גַּם נֶאֱנָקוּ,

עִמָּם כָּל שׁוֹמְעֵי קִינָתָם סָפָדוּ,

נָהוּ וַיֶּהֱמָיוּ בִּבְכִי יָרָדוּ! –

מַה-נּוֹרָא הָיָה קוֹל הָעָם כָּרַעַם,

עֵת אַחֲרֵי פִלְפּוּלִים וּדְרָשׁוֹת נֹעַם,

שֶׁהִרְבָּה הַסּוֹפֵד בִּבְכִי וָאֵבֶל,

לָקְחָה אָזְנָם מִפִּיו: כִּי אַךְ בַּתֶּבֶל

עָשׂוּ הֵמָּה וּבַעֲוֹן בִּצְעָם כָּכָה,

אַךְ בַּעֲבוּר זֹאת נֵר חַיָּתִּי נִדְעָכָה,

וּבְפֹעַל כַּפֵּיהֶם מוֹתִי הֵסַבּוּ,

וַאֲנִי חָסִיד מַתִּי צִדְקוֹתַי רַבּוּ –

הִרְעִימוּ, הִרְעִישׁוּ, עֵת זֹאת שָׁמָעוּ,

הִרְגִּיזוּ אֶרֶץ שָׁמַיִם קָרָעוּ!

אַחַר כֵּן עָלָה הָחַזָּן הַבָּמָתָה,

וַחֲנִיכָיו שָׁם הָיוּ לוֹ לִישׁוּעָתָה,

וּבְרִנָּה בִּקֵּשׁ מֶאֱלֹהֵי כָל רוּחַ,

כִּי עַל מִשְׁכָּבִי בַּשָּׁלוֹם אָנוּחַ,

וַהֲמוֹן שׁוֹמְעָיו לָאָרֶץ אָז יָשָׁבוּ,

וּבְטֶרֶם כִּלָּה, רִבְצָם לֹא עָזָבוּ; –

אַחַר, מִמּוֹעֵד אֵל אוֹתִי נָשָׂאוּ,

וּבְקוֹל "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּך..." קָרָאוּ,

אַחֲרַי הָמוֹן רַב כַּמַּיִם נָהָרוּ,

גַּם עִוְרִים וּפִסְחִים בָּם לֹא נֶעְדָּרוּ,

מִכִּלָּם הַמְקַבְּרִים כֶּסֶף שִׁאֵלוּ,

וּבַאֲרוֹנוֹת פַּחֵי בַרְזֶל צִלְצֵלוּ,

אַף נָתְנוּ קוֹל: "צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת!"

עֲדֵי הֱבִיאּונִי לִשְׂדֵה צַלְמָוֶת,

שָׁם שִׁבְרָם הַגָּדוֹל שֵׁנִית זָכָרוּ,

וּבְאֵין הֲפֻגּוֹת עֵינֵימוֹ נִגָּרוּ,

שָׁם סוֹפְדִים שׁוֹנִים בַּאֲגָדוֹת דָּרָשׁוּ,

וּלְקוֹלָם הָעָם הָמוּ גַּם רָעָשׁוּ,

וּבְחֹם לִבָּם רַבִּים כֶּסֶף נָדָבוּ,

לָפִיץ חוּץ הַסְּפָרִים יָדַי כָּתָבוּ;

וּבְשָׂרָם בַּמַּיִם אָז חִישׁ רָחָצוּ,

כָּל הַאֲנָשִׁים לָגַעַת בִּי חָפָצוּ,

אַחַר, מַיִם חַיִּים עָלַי יָצָקוּ,

רִיר בֵּצִים, וַיַּיִן, עָלַי זָרָקוּ,

וּבְזָרְקָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ קָרָאוּ,

וּבְכַדִּים בִּידֵיהֶן הַנָּשִׁים בָּאוּ,

וּמֵימֵי הָרַחֲצָה מִהֲרוּ חָשָׂפוּ,

וּלְרַפְּאוֹת לִנְגוּעִים אוֹתָם אָסָפוּ...

וַעֲשִׁירֵי הָעָם כֶּסֶף רַב נָתָנוּ,

כִּי יַעֲטוּנִי הַמְּעִילִים לִי הוּכָנוּ,

הֵם בִּגְדֵי הַנֵּצַח וּכְסוּת כָּל גֶּבֶר,

שֶׁבָּם יֵרֶד בּוֹר גַּם יָקוּם מִקֶּבֶר –;

וּבְקוֹל מַר וִילֵל הֵרִיעוּ הִצְרִיחוּ

עֵת בִּמְעוֹן עוֹלָם אֶת גֵּוִי הֵנִיחו,

וּבְגַב יָדָם לִמְרַאֲשׁוֹתַי פִּזֵּרוּ

עַפְרוֹת אֶרֶץ הַצְּבִי בַּעֲדִי חָפֵרוּ,

וּבְתַחֲנוּנִים וּבְכִי מֶנִּי בִקֵּשׁוּ,

כִּי אֶסְלַח לָמוֹ אִם נֶגְדִּי עִקֵּשׁוּ,

וּמְלִיצָם אֶהֱיֶה לִפְנֵי שׁוֹפְטֵי מַעַל,

לִבְלִי יִזְכְּרוּ לָמוֹ כָּל חֵטְא וָמַעַל!

וּבְעֵינֵי עַמִּי אִם כָּכָה נִכְבַּדְתִּי,

מֵאֲנוּ הִנָּחֵם כִּי דוּמָה יָרַדְתִּי,

אוֹת הוּא כִּי תָמִיד אַךְ צַדִּיק הָיִיתִי,

וּבַעֲוֹנְךָ אַתָּה מָוֶת רָאִיתִי!

 

כִּי תֹאמַר לִי: "אָדָם הִנְּךָ גַּם אַתָּה,

וּבְחַטַּאת נַפְשְׁךָ לַשַּׁחַת מַתָּה!" _

הֲלֹא תֵדַע כִּי חַטֹּאתַי כֻּפָּרוּ,

נִמְחוּ לֹא נִזְכְּרוּ כַּמַּיִם עָבָרוּ,

כִּי מִיּוֹם עַל כֵּס רַבָּנוּת עָלִיתִי,

הַסַּנְדָּק לַמֻּלּוֹת אֲנִי הָיִיתִי,

עוֹלְלֵי עַם עִירִי עַל בִּרְכַּי נִמּוֹלוּ,

בַּעֲבוּר הוֹן וּרְכוּשׁ חֶבֶל לִי יִפּוֹלוּ[94],

וּבְעֵת הַהִיא מַלְאַךְ הַבְּרִית בָּא שָׁמָּה,

וּבְרֶגַע בּוֹאוֹ כָּל חַטָּאת חִישׁ תָּמָּה,

(כִּי זֶה מַלְאָךְ הַבְּרִית הוּא אֵלִיָּהוּ,

לִבְרִית כָּל מִילָה לָבֹא אֵל צִוָּהוּ,

בַּעֲבוּר זֶה יִסְלַח אֶל כֹּל שָׁם נִקְהָלוּ,

כָּל חֵטְא וָפֶשַׁע כָּל עַוְלָה פָּעָלוּ)[95],

וּבַעֲוֹן מִי אִם לֹא בַעֲוֹנְךָ מַתִּי,

וַאֲנִי, לֹא עַל תֹּם חַיַּי קוֹלִי תַתִּי,

לֹא עַל צָרַת נַפְשִׁי עֵינִי נִגָּרָה,

גַּם לֹא עַל אֵיד בֵּיתִי רוּחִי נִשְׁבָּרָה,

לוּ יִחְיֶה אִישׁ אֶלֶף הֶבֶל נֶחְשָׁבוּ,

גָּם כָּל חֶפְצֵי חֶלֶד לוֹ גַּם יֶעֱרָבוּ,

כֻּלָּם אַךְ מֵאָפַע יִשָּׂאֵם רוּחַ –

אַךְ בַּעֲבוּר זֹאת עָלַי נַפְשִׁי תָשׁוּחַ,

כִּי דָבָר יָקָר מֵת עִמִּי לַשַּׁחַת,

דָּבָר, הִרְוָה כָּל יִרְאֵי אֵל רַב נָחַת!

הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי סֵפֶר הַזֹּהַר,

הַמָּלֵא הוֹד יָהּ כָּל קֹשֶׁט וָטֹהַר,

יִשְׂבַּע עַתָּה חֶרְפָּה לַעַג כַּמַּיִם,

מִיַּד מִינִים שׁוֹכְחֵי יוֹשְׁבִי-שָׁמַיִם,

אֲשֶׁר בִּזְדוֹן לִבָּם וּבְגַבְהוּת יֹאֵמרוּ,

"לֹא שִׁמְעוֹן וּבְנוֹ "הַזֹּהַר" חִבֵּרוּ,

אַךְ חֳרָשֵּׁי מַשְׁחִית מִלֵּב בָּדוּהוּ,

וַיֹּאְמרוּ: כִּי מִמְּעָרָה הוֹצִיאוּהוּ[96]!"

וּמוֹת לוּלֵא מַתִּי כִּי אָז בָּא קֶרֶץ

עַל תּוֹאֲנוֹת רוֹנְנִים אֲשֶׁר פָּרְצוּ פָרֶץ;

כִּי לִלְמוֹד קַבָּלָה הֵן הַחִלּוֹתִי,

וּבְסִפְרֵי קָדְשָׁהּ כָּל נֶעְלָם בִּינוֹתִי,

גַּם "שֵׁעוּר קוֹמַת אֵל" הִשְׂכַּלְתִּי דַּעַת:

כַּמָּה כַּף רַגְלוֹ בַּגֹּבַהּ מַגַּעַת,

מַה הַמִּדָּה מִשָּׁם עַד קַרְסֻלֵּיהוּ,

וּשְׁמָם מַה הוּא וּשְׁמוֹת כַּפּוֹת רַגְלֵיהוּ,

אֵיךְ שֵׁם אַחַת שֵׁם לַשֵּׁנִית אֵינֶנּוּ,

שֵׁם הַיְּמָנִית לַשְּׂמֹאל לֹא נִקְרָאֶנּוּ;

כַּמָּה מִקַּרְסֻלָּיו עַד הַבִּרְכַּיִם,

וּמִבִּרְכַּי שַׁדַּי עַד הַיְרֵכַיִם,

וּמֵהֶן כַּמָּה צַוָּארָיו רָחָקוּ,

וּמָה הַשֵּׁמוֹת עַל לִבּוֹ חֻקָּקוּ;

עַד כַּמָּה גֹּבַהּ צַוָּארוֹ יַגִּיעַ,

גַּם עֹגֶל רֹאשׁוֹ אֲשֶׁר אֵין לַשְׁמִיעַ,

וּזְקָנוֹ, וּמַה מִדָּתוֹ, וּשְׁמֵהוּ,

וּמַה הַשֵּׁם שֶׁבּוֹ נִקְרָא רֹאשֵׁהוּ

וּמַרְאֵה פָנָיו שֶׁהֵם כִּלְחָיַיִם,

כִּדְמוּת רוּחַ וּבְהוֹד נִשְׁמַת אַפַּיִם;

וּגְוִיָּתוֹ מַה-הִיא וּמְאוֹר פָּנֵיהוּ,

וּמִדַּת הָאַף מִשְׁנֵי עֲבָרֵיהוּ,

אָרְכּוֹ, וּשְׁמוֹ, וּמִדַּת הַשְּׂפָתַיִם,

וּשְׁמוֹתָן, וּמַה-גֹּדֶל הַלְּחָיַיִם;

פִּיהוּ, אֲשֶׁר הוּא אֵשׁ כָּל אֵשׁ שׂוֹרֶפֶת,

וּלְשׁוֹנוֹ, שֶׁהִיא הַתֵּבֵל מַקֶּפֶת,

וּשְׁמוֹתָם, וּמָה רַב רֹחַב הַמֵּצַח,

וּמָה הַשֵּׁמוֹת שֶׁבּוֹ פֻּתְחוּ נֶצַח;

מִדַּת בָּבוֹת עֵינָיו גַּם גַּבּוֹתֵיהוּ,

וּשְׁמוֹת כֻּלָּן לִימִינוֹ וּשְׂמֹאלֵהוּ;

עֵינוֹ הַצּוֹפָה כֹל שֶׁשְּׁמָהּ "אַכֶּסֶת",

גַּם עֵין אֲחוֹרָיו שֶׁשְּׁמָהּ "אַטְנוּנֶסֶת",

גּוּפַת קָדְשׁוֹ אֲשֶׁר דָּמְתָה לַקֶּשֶׁת,

כִּסְאוֹ, כִּתְרוֹ, גַּם חַרְבּוֹ הַמְלֻטֶּשֶׁת...

אַךְ מָה אַגִּיד לָךְ? הֲלֹא כֹל לָמַדְתָּ

וּבְסִפְרְךָ "רָזִיאֵל" כָּל זֹאת הִגַּדְתָּ,

יָדַעְתָּ גַּם כָּל אֲשֶׁר לֹא הוֹדַעְתִּי,

וּלְבַל אַכְבִּיר מִלִּים מֵאֲמוֹר נִמְנַעְתִּי,

כִּי לוּ אַגֶּד לָךְ כֹּל נַפְשִׁי יוֹדַעַת,

לֹא תִּשְׂפֹּקְנָה לִי גַּם שָׁנִים אַרְבַּעַת.

כִּי עַל הַקַּבָּלָה רַבּוֹת שָׁקַדְתִּי,

וּמְאוּם לֹא שָכַחְתִּי מֵאֲשֶׁר לָמַדְתִּי,

וּכְבָר אֶת הַתִּשְׁבִּי בַּחֲלוֹם רָאִיתִי,

וַיְגַל לִי סֹדוֹת לַקְשִׁיב לֹא קִוִּיתִי

וּבְהָקִיץ לָבֹא לִי אוֹתִי הִבְטִיחַ,

וּלְבָאֵר לִי כָּל רָז גַּם קֵץ מָשִׁיחַ...

וּבְלִי עֵת לוּלֵא לִקְבָרוֹת הוּבַלְתִּי,

אָז אֶת אֵלִיָּה עֵת בּוֹאוֹ שָׁאַלְתִּי:

"יַד מִי אֶת-סֵפֶר הַזֹּהַר חִבֵּרָה?"

וּלְשׁוֹנוֹ אָז לַעֲנוֹת דָּבָר מִהֵרָה:

"שִׁמְעוֹן וּבְנוֹ אֶת הַזֹּהַר חִקֵּרוּ,

וִידֵי תַלְמִידֵימוֹ אוֹתוֹ חִבֵּרוּ[97]!"

וּמַעֲנֶה זֶּה אָז בַּסֵּפֶר כָּתַבְתִּי,

וּבוֹ מוּל הַמִּינִים כַּצַּר נִצַּבְתִּי,

הִכֵּיתִים לֶחִי, עֵינֵימוֹ נִקַּרְתִּי,

עַד יֹאבוּ הַאֲמֵן כֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי...

אַךְ עַתָּה, כִּי מַתִּי, מִי זֹאת יוֹדִיעַ,

מִי עַל מַשְׂכִּילִים כַּגַּנָּב יָרִיעַ,

אִם עַל סִפְרֵי קַבָּלָה פֶּה יַרְחִיבוּ,

וּבְגַאֲוָה בַּזֹּהַר הַלְעֵב יַלְעִיבוּ?

מִי פָעַל כָּל אֵלֶּה? הֲלֹא אַךְ אַתָּה,

אֲשֶׁר בַּעֲוֹנְךָ כָּל אָדָם הֵמַתָּה,

וּבִזְדוֹן לִבְּךָ, הוֹי בּוֹגֵד רוֹצֵחַ!

כִּלְיוֹת כָּל גֶּבֶר חֵץ מָוֶת פּוֹלֵחַ!

 

– אַךְ שָׁוְא תָּרֶב בִּי, קוֹל אָדָם עָנָהוּ,

שָׁוְא תַּלִּין עַל מָוֶת – הֵן אֵל עָשָׂהוּ,

גַּם לוּלֵא מֵעֵץ הַדַּעַת אָכַלְתִּי,

גַּם אָז מַתִּי – מִמָּוֶת לֹא נִצַּלְתִּי,

וּבָנַי כֻּלָּם גַּם כָּמוֹנִי מֵתוּ,

לוּ גַם עָשׂוּ טוֹב מִשְׁפָּט לֹא עִוֵּתוּ,

וּכְבָר זֹאת הִגִּידוּ חַכְמֵי עַמֶּךָ[98],

וּמָה זֶּה הִגְדַּלְתָּ עָלַי אַפֶּךָ?

אַךְ הִנֵּה בָאתָ – אַל לֶכֶת תָּחִישָׁה,

טֶרֶם אֵלֶיךָ עַצֻּמוֹת אַגִּישָׁה,

אֲשֶׁר אָמְנָם עַל זֹאת רַבּוֹת חִכִּיתִי-

אַךְ רַב כָּמוֹךָ מִכְּבַר לֹא רָאִיתִי!

שָׁם רַב צָבוּעַ מַתְעֶה וּמְתַעְתֵּעַ,

מֵבִין אֵיד עַמְּךָ וּפִידָם יוֹדֵעַ,

אַךְ אֶל בִּצְעוֹ וּכְבוֹדוֹ יִשָּא עַיִן,

וּתְשׁוּעַת עַמּוֹ נֶחְשְׁבָה לוֹ כָּאַיִן,

וּלְמַעַן הִתְחַסֵּד עוֹד יוֹסֶף הָבֶל,

וּבְמַשְּׂכִּילִים יָרִיב לִמְצוֹא בָם עָוֶל –!

הַהוּא לִדְבַר רִיבִי יַטֶּה אָזְנַיִם?

הֲלֹא אַךְ לַעֲנוֹ יַשְׁקֵנִי כַּמַּיִם!

שָׁם רַב גֵּאֶה הַמְבַקֵּשׁ שֵׁם תִּפְאֶרֶת,

וּבְפִלְפּוּלָיו יִתְגַּדֵּל בִּמְרוֹם קָרֶת,

וּסְפָרִים יִכְתּוֹב וִיְפִיצֵם בֶּחָלֶד,

כָּל רַב כָּל חָכָם הוּא יַחֲשׁוֹב כַּיָּלֶד,

וּבְלִבּוֹ יֹאמַר: "הֲיִדְמֶה לִּי גֶּבֶר?

לִי – נֵזֶר יִשְׂרָאֵל וּגְאוֹן עַם עֵבֶר!"

הֲלוֹ אֶעֱרוֹךְ מִלִּים? אֵלָיו אוֹכֵחַ?

הֵן אֲנִי מֵישָׁרִים לוֹ אֲשׂוֹחֵחַ,

וָהוּא יַעֲנֵנִי אַךְ פִּלְפּוּלֵי תֹהוּ,

חֲרִיפוּת הֲבָלִים וּדְרָשׁוֹת בֹּהוּ,

וּלְפָנַי הוּא יַזְכִּיר שֵׁם שַׂר מִצְרַיִם,

פָּרָה אֲדֻמָּה, צִיץ, פֶּסַח, כִּלְאַיִם,

וּמַה אֶעֱנֶה אוֹתוֹ אַחֲרֵי כָל אֵלֶּה?

אֲנִי אִיגָע, אִיעָף, וָהוּא לֹא יֵלֶא!

לֹא כֵן אַתָּה – אַךְ נִתְעֶה תַּם הִנֶּךָ,

וּלְכָל דָּבָר תִּשְׁמַע יַאֲמִין לִבֶּךָ,

עַל-כֵּן גַּם לִדְבָרַי תַאֲמִינָה עַתָּה,

וּבִהְיוֹתְךָ נִקְדָּשׁ אַחֲרֵי כִי מַתָּ,

הֲלֹא תוּכַל תַּגִּיד בַּחֲלוֹם מִלֶּיךָ,

אֶל דָּן בִּנְךָ הַיּוֹשֵׁב עַל כַּנֶּךָ!

אִם קוֹלְךָ יִשָּׁמַע וּלְעַמּוֹ יוֹשִׁיעַ,

לִבְּךָ יִשְׂמַח וּתְהִלּוֹת לִי תַבִּיעַ;

אִם יֶחְדַּל – וּלְנִשְׁמָתְךָ נֵר יַעַל,

עַל הִשְׁפִּילָהּ רֶדֶת אֵלָיו מִמַּעַל,

וּפֶרֶק מִשְׁנֶה יִלְמַד אוֹ סוֹד זֹהַר,

בַּעֲבוּר תִּטְהַר כַּשָּׁמַיִם לָטֹהַר –

לֹא בָךְ יִהְיֶה אָשָׁם! אַתָּה עָמַלְתָּ,

אַתָּה הִזְהַרְתּוֹ – אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ!

וּבְכֵן שִׁמְעָה מִלַּי, קוֹלִי הַאֲזִינָה,

וּלְהָבִין אִמְרָתִי לִבְּךָ הָכִינָה,

אַל תָּחִישׁ לַעֲנוֹת טֶרֶם תִּשְׁמָעֵנִי,

אַל תָּחִיל תִּזְעַק לֹא "מִין" תִּקְרָאֵנִי,

אִם גַּם אֶל חִכֶּךָ מִלַּי לֹא יִנְעָמוּ –

כָּאֲשֶׁר מֵאָז עַמְּךָ חֹק לָמוֹ שָׂמוּ:

שָׁמוֹעַ דִּבְרֵי אִישׁ מַחֲזִיק יָדֵימוֹ,

וּשְׂנוֹא מוֹכִיחַ דַּרְכָּם עַל פָּנֵימוֹ;

וּבִנְבִיאֵי אֱמֶת עַל-כֵּן הִלְעִיבוּ,

וּבְאַף חַיֵּימוֹ לַשַּׁחַת הִקְרִיבוּ,

וּנְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר "שָׁלוֹם" בִּשֵּׂרוּ,

שָׁמָנוּ גַּם עָשְׁתּוּ וַחֲיָלִים גִּבֵּרוּ,

עַל-כֵּן מָטוּ אָז לִבְלִי קוּם נָפָלוּ,

עַל-כֵּן גַּם עַתָּה עַל דַּרְכָּם כָּשָׁלוּ!

בֶּאֱמוֹר לָמוֹ אִישׁ: "אֶת דַּרְכְּכֶם הַיְשִׁירוּ

שִׁקּוּצֵי הַבְלֵי שָׁוְא מִכֶּם הָסִירוּ!"

יִבְזוּ צַלְמוֹ, מִלְחָמָה בּוֹ יַעֲרוֹכוּ,

כִּנְחָשִׁים צִפְעוֹנִים אוֹתוֹ יִשֹּׂכוּ;

לֹא יֵדְעוּ בֹּעֲרִים לֵב אוֹהֵב עַמֵּהוּ,

כִּי לַהֲבֵל אֶחָיו יִתַּר מִמְּקוֹמֵהוּ,

יִרְגַּז, יִתְחַמֵּץ, יֶחֱרַד לֹא יָנוּחַ,

וּמִכְּאֵב לֵבָב וּמִשֶּׁבֶר רוּחַ,

מוֹכִיחֵי הָעָם בַּרָּמָה יִזְעָקוּ,

מֵהֲמוֹן שַׂרְעַפֵּיהֶם לֹא יִתְאַפָּקוּ; –

זֹאת לֹא יָבִינוּ אֲנָשִׁים נִבְעָרוּ,

כִּי טָפַשׁ לִבָּם, רִגְשֵׁי אִישׁ חָסָרוּ,

אַךְ אַתָּה בָּשָׂר עוֹד אֵינְךָ אַךְ רוּחַ,

וּלְעוֹלָם הַקֹּשֶׁט הִנְּךָ שָׁלוּחַ,

לֹא לָךְ עוֹד הֱיוֹת שׁוֹבָב אַךְ כַּפֶּרֶא...

עַתָּה רַק מֵישָׁרִים עֵינְךָ תֵּרֶא,

וּבְכֵן שִׁמְעָה מִלַּי אַל תָּחִישׁ תָּשֶׁב,

אַל תִּקְרָא לִי "מִין" טֶרֶם תַּקְשֶׁב קָשֶׁב!

 

תּוֹרָה צִוָּה לָכֶם יוֹשְׁבִי-שָׁמַיִם,

וּמִצְּוֹת בָּרוֹת הַמְּאִירוֹת עִינַיִם,

עֲלֵיהֶן חֶרְפַּת נַעֲוֵי לֵב תִּשָּׂאוּ,

וּבַעֲדָן עַל מַשְׂכִּילִים תִּתְמַלָּאוּ,

כִּי "חֻקֵּי אֵל– תֹּאמְרוּ – הֵמָּה יָפִירוּ",

וּכְבוֹדָם עַל-כֵּן בַּקָּלוֹן תָּמִירוּ,

אַךְ רַבִּים בָּכֶם צַדִּיקִים נִקְרָאוּ,

וּפוֹשְׁעִים אַךְ הִנָּם וּשְׁאוֹל חָטָאוּ:

אָב וָאֵם יִבְזוּ וּכְלִמּוֹת יַשְׂבִּיעוּ,

וּכְמוֹ עַל גַּנָּב עָלֵימוֹ יָרִיעוּ;

אַחִים הוֹלְכֵי תֹם בִּלְבָבָם יִשְׂנָאוּ,

יַכְלִימוּם, חֶרְפָּה עֲלֵיהֶם יִשָּׂאוּ;

עַל שָׁוְא, עַל לֹא דָּבָר רֵעָם יִשְׂטֹמוּ,

וּבַחֲמַת עַכְשׁוּב נִקְמָתָם יִקֹּמוּ;

מֵאֲחִיהֶם הָאֶבְיוֹן יָדָם יִקְפֹּצוּ,

וּלְהַלְווֹתוֹ בַּצַּר לוֹ לֹא יַחְפֹּצוּ;

מַשְׂכֹּרֶת אִישׁ שָׂכִיר תָּלִין אִִתָּמוֹ,

יוֹנוּ עֲמִיתָם – לֹא יֶחֱרַף לִבָּמוֹ,

וִיעַנּוּ יָתוֹם אַלְמָנָה יִלְחָצוּ,

וּבְדַם עֲנִיִּים פַּעֲמֵיהֶם יִרְחָצוּ;

יֵלְכוּ רָכִיל וִילָשְׁנוּ בַּשָּׁוְא רֵעַ,

וּמַשְׂכִּיל דּוֹרֵשׁ טוֹב יַחְשְׁבוּ פּוֹשֵׁעַ;

עַל דַּם רֵעָם יַעַמְדוּ לֹא יַעְזְרוּהוּ,

וּבְצָרָתוֹ יִרְאוּ לֹא יוֹשִׁיעוּהוּ;

מֹאזְנֵיהֶם אַךְ מִרְמָה, מִדָּתָם – עָוֶל,

אִמְרָתָם שָׁוְא, וּמוֹצָא פִיהֶם הֶבֶל,

יַעַשְׁקוּ יִגְזֹלוּ בַּאֲשֶׁר יִפְגָּעוּ,

יִשְׂבְּעוּ שֹׁד דַּכִּים, חֵיל זָרִים יִבְלָעוּ,

שָׁלוֹם בִּלְשׁוֹנָם וּבְלִבָּם אַךְ אָרֶב,

וּלְאֵיד אָח כִּי יִרְאוּ שִׂמְחָתָם תֶּרֶב –

קִרְבָּם מָלֵא הֲוּוֹת מַחֲשָׁבְתָּם – אָוֶן,

וּלְבָבָם לֹא בָשָׂר הוּא כִּי אִם אָבֶן –

וּבְלִבָּם יֹאמְרוּ: "צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ,

לֹא הֵפַרְנוּ מִשְׁפָּט, חֹק לֹא זָנַחְנוּ,

סוּת צִיצִת נִלְבַּשׁ טוֹטָפוֹת נַחְבּוֹשָׁה,

אֶת הָאֵל נִירָא לַמֵּתִים נִדְרוֹשָׁה,

עֶרֶב וָבֹקֶר לָאֵל נִתְפַּלֵּלָה,

בִּימֵי הַמּוֹעֲדִים מַשְׁמַנִּים נֹאכֵלָה,

בַּכֹּל יַאֲמִין לִבֵּנוּ לֹא נַלְעִיבָה,

וּמִדֶּרֶך חָכְמָה רֶגֶל נָשִׁיבָה,

דִּין וַאֲגָדָה נִלְמַד בִּזְמַן חֻפְּשֵׁנוּ,

וּלְהוֹגֵי בַתּוֹרָה נִפְרוֹס לַחֲמֵנוּ!"

כֹּה חַנְפֵי לֵב בִּלְבָבָם יִתְבָּרֵכוּ,

וּבְדֶרֶך חַטָּאתָם שׁוֹבָב יֵלֵכוּ:

אַךְ דִּבְרֵי הַשָּׂטָן אֶל שׁוֹפְטֵי מַעַל,

עֵת קוֹל הַשּׁוֹפָר בַּשָּמַיִם יַעַל,

שָׁמַעְתִּי (כִּי שָׁוְא תִּתְהַלֵּלוּ בַשַּׁעַר,

כִּי מִקּוֹל שׁוֹפָר יֶחֱרַד יֹאחֶז שָׂעַר,

וִיהִי כַנִּדְהָם פַּלָצוּת תֹּאחֲזֵהוּ[99],

וּמֵרֹב צָרָה יַעֲלִים שִׂטְנָתֵהוּ),

וּדְבָרָיו מִקְּשׁוֹב נִבְהַלְתִּי נַעֲוֵיתִי:

"דַּרְכֵי זֶרַע יַעֲקֹב לִרְאוֹת אִוֵּיתִי

וָאֵרֶד מַטָּה וּפָעֳלָם בָּחַנְתִּי,

וָאֵרֶא מַעֲשִׂים – לִרְאוֹת לֹא הֶאֱמַנְתִּי:

רַבִּים בָּם אֲשֶׁר צַדִּיקִים נֶחְשָׁבוּ,

ובְגַבְהוּת לִבָּם בִּישֻׁרוּן יִרְהָבוּ,

הַחוֹשְׁבִים כִּי בַשָּׁוְא וּבְצִדְקַת שֶקֶר,

יִיצְרוּ עוֹלָמוֹת גַּם אֵלִים אֵין חֵקֶר,

זָנְחוּ דַּת אֵל, תּוֹרַת מֹשֶה עָבָרוּ:

מִשְׁפַּט אִישׁ לַעֲמִיתֹו לֹא שָׁמָרוּ,

אַךְ בֶּצַע מַעֲשַׁקּוֹת תָּמִיד יִרְדֹּפוּ,

וּמִפִּי אַחֵיהֶם בִּלְעָם יַחֲטֹפוּ,

יָבֹזוּ דַּלִּים וּגְבוּלוֹת יַשִּׂיגוּ,

וּלְדוֹרְשֵׁי מִשְׁפָּט יִבְזוּ אַף יַלְעִיגוּ!

חֻקֵּי אֵל בִּידֵיהֶם שֻׁנּוּ הוּמָרוּ,

כִּסּוּ בַּהֲבָלִים וּבַל עוֹד נִכָּרוּ!...

הָאֵל בּוֹ יַאֲמִינוּ וּשְׁמוֹ יִקְרָאוּ,

תַּבְנִית, גֵּו, וּתְמוּנָה לוֹ הֵם בָּרָאוּ,

וּכְמוֹ אִישׁ מֵאִתָּם אוֹתוֹ חָשָׁבוּ,

וּבְשֵׁם "שֵׁעוּר קוֹמָה" מִרְיָם נָקָבוּ!

לִיְכֹלֶת אֵל עוֹלָם אַלּוּף הִרְכִּיבוּ,

וּמִמְשַׁל סַמָּאֵל מֶנָּה הִרְחִיבוּ,

עָלָיו יֹאמֵרוּ: כִּי יִרְהַב בֵּאלֹהַּ,

וּבְמַחֲנֶה הָאֵל יֶרֶב שֹׁד וָנֹהַּ...

וּבְגֵאוּת, חַטַּאת פִּימוֹ עוֹד סִפֵּרוּ:

כִּי עֲצַת שַׁדַּי צַדִּיקִים יָפֵרוּ,

וּכְמוֹ אֵלֶּה רַבּוֹת אָזְנִי לָקָחָה,

וַתִּרְגַּז בִּטְנִי, נַפְשִׁי הִשְׁתּוֹחָחָה!

רַבִּים בָּם מִדְּבַר אֵל אָחוֹר נִזָּרוּ,

וּבְכָל יוֹם וָיוֹם אַךְ יִשְׁתּוּ יִשְׁכָּרוּ,

וַיִּבְחֲרוּ לָמוֹ מַתְעֶה וּבְלִיַּעַל,

הַמַּטִּיף לַשֵּׁכָר כִּנְבִיא הַבַּעַל,

כַּסְפָּם וּרְכוּשָׁם יָדוֹ לוֹ אוֹצֶרֶת,

יֶאֱסוֹף לוֹ כָּל מַחֲמַד וִיקַר תִּפְאֶרֶת,

יִבֶן הֵיכָלוֹת מַרְהִיבֵי עֵינַיִם,

יִקְבֹּץ הוֹן רַב בִּבְלִי עֲמַל כַּפַּיִם,

יִקֶּן לוֹ מִטּוֹת שֵׁן וְדְמֶשֶׂק עֶרֶשׂ,

מַעֲדַנֵּיהֶם יִשְׂבַּע וִימַלֵּא כֶרֶשׂ,

מִיגִיעָם יַעַשׂ פִּימָה עֲלֵי כֶסֶל,

וּבְסוֹד חֲסִידָיו הוּא נִקְדָּשׁ כַּפֶּסֶל,

וּזְרוֹעַ אֵל לוֹ, לֵאמֹר לוֹ יֶהְבָּלוּ,

וּלְכָל אָסוֹן וּפִיד עֶזְרוֹ יִשְּׁאָלוּ,

וּתְפִלָּתָם, לוֹ לֹא לָאֵל יָכִינוּ,

כִּי אַךְ בָּזֹאת יַצְלִיחוּ – הֵם יַאֲמִינוּ[100]!

הַהֵם זֶרַע הָעָם – תִּמְהוּ תָמוֹהַּ!

זֶרַע הָעָם שֶׁבּוֹ בָּחַר אֱלוֹהַּ,

עַם בֵּאלֹהִים אֱמֶת מֵאָז הֶאֱמִינוּ,

עַם, אֱמוּנַת אֵל לַגּוֹיִם הֵבִינוּ?

אֵיךְ אֵל אֱמֶת אֵל מִסְתַּתֵּר שָׁכָחוּ,

וֵאלֹהִים בַּעַל גֵּו תַּחְתָּיו לָקָחוּ!

עַם נָצְרוּ חֹק וּמִשְׁפָּטִים שָּמָרוּ,

אֵיכָה בָּזוּ צֶדֶק תֹּרוֹת עָבָרוּ!"

כָּכָה בִּמְנוֹד רֹאשׁ דִּבֶּר מַגִּיד פֶּשַׁע,

וּבַל נִמְצָא יוֹצֵא אֶתְכֶם לַיֵּשַׁע;

שׁוֹפְטֵי מַעַל שָׁרְקוּ, רֹאשָׁם הֵנִיעוּ,

וּצְבָא הַמָּרוֹם אֹמֶר לֹא הִבִּיעוּ,

וּמְלִיצֵי יֹשֶׁר בֹּשׁוּ גַּם נִכְלָמוּ,

חַתּוּ לֹא עָנוּ, מֵחֶרְפָּה נֶאֱלָמוּ!

וַאֲנִי הַגֵּד יָשְׁרְכֶם בִּמְאֹד חָפַצְתִּי,

אַךְ מִבְּלִי דַעַת מַעֲנֶה פִּי קָפַצְתִּי,

הֵן חִכּוֹ לֹא חָטָא, מִלָּיו נֶאֱמָנוּ,

כֵנִים עַצֻּמוֹתָיו לֹא שָׁוְא הֶלְאָנוּ,

עַל-כֵּן שַׂשְׂתִּי עֵת קֵץ מִלָּיו הִגִּיעַ,

וּמַרְבִּית פִּשְׁעֵיכֶם טֶרֶם הוֹדִיעַ,

לֹא הוֹסִיף סַפֵּר לִפְנֵי שׁוֹפְטֵי מַעַל,

כָּל פָּעֳלֵיכֶם יִלְדֵי הֶבֶל וָגֹעַל:

כִּי מַתְעִים הִתְעוּכֶם בִּזְדּוֹן לִבָּמוֹ,

וַתִּהְיוּ לִפְלַגּוֹת אֵין מִסְפָּר לָמוֹ,

וּמְרִיבַת נֶצַח בֵּין חֶבֶר וָחֶבֶר,

יוֹם יוֹם תִּגְּדַּל תִּרֶב אַף תַּעַל אֵבֶר,

וּבְשַׂר זֶבַח אֵלֶּה לֹא אֵל יֹאֵכלוּ,

וּדְבַר רַב זֶה אַנְשֵׁי רִיבוֹ חִלֵּלוּ;

אֵין מֵשִׂים שָׁלוֹם בֵּין אַחִים נוֹלָדוּ,

אֲשֶׁר עַל שָׁוְא וָהֶבֶל הִתְפָּרָדוּ!...

רִבּוֹת שֶׁקֶל שָׁנָה שָׁנָה תּוֹצִיאוּ,

אֲשֶׁר אֶל בַּעַל הַנֵּס שַׁי תָּבִיאוּ[101],

לַעֲלוֹת עַל קִבְרוֹ נֵר תָּמִיד בֹּעֶרֶת,

כִּי יַרְבֶּה מוֹפְתָיו בַּעֲשׂוֹת לוֹ מַזְכֶּרֶת,

(הוֹי כֶּסֶל וָהֶבֶל, עָמָל וָאָוֶן!

הוֹי הָמוֹן חֲסַר-לֵב בַּעַר לֹא יָבֶן!

מִי בַּעַל-נֵס זֶה? מַה יָּדָיו פָּעָלוּ?

אוֹ אַיֵּה הֵם מוֹפְתָיו אֲשֶׁר גָּדָלוּ?

וּמַדּוּעַ לֹא נֵר תָּמִיד תַּבְעִירוּ,

עַל קִבְרוֹת הַנְּבִיאִים נִסִּים הִכְבִּירוּ?)

וַאֲשֶׁר בָּם מֵעֵין הַגְּבוֹהִים תַּעֲלִימוּ,

כָּל תַּרְמִית לִבְּכֶם וּרְמִיָּה תַעֲרִימוּ...

אַךְ לִיסוֹד לִבְנֵי דַלִּים בָּתֵי סֵפֶר,

לִמְלָאכָה, לַעֲבוֹדָה, וּלְאִמְרֵי שֶׁפֶר,

גַּם לַעֲזוֹר רָשִׁים כִּי יוּכְלוּ יִסָּעוּ,

מֵעִיר שִׁבְתָּם בָּהּ בָּרָעָב יִגְוָעוּ,

אֶל עִיר אַחֶרֶת לִמְצוֹא אֹכֶל לָמוֹ,

בִּיגִיעַ כַּפָּם וּמְלֶאכֶת יָדָמוֹ,

וּבְנוֹת בֵּית מַחֲסֶה לִיתוֹמִים אֻמְלָלוּ,

לֹא תִמְצְאוּ דֵּי כֶסֶף – זֹאת לֹא תוּכָלוּ!

רַבּוּ בָכֶם נִרְפִּים אוֹהֲבֵי מָנוֹחַ,

אֲשֶׁר לַעֲבוֹדָה לֹא יִצְלְחוּ צָלוֹחַ,

וּלְעֵינֵי הָעָם בַּשָּׁוְא יִתְקַדָּשׁוּ,

וּבְעֹז הַדָּת בֶּגֶד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁוּ,

וּבְכֵן יֹאכְלוּ לַחְמָם, חֵילָם יִבְלָעוּ,

מִימֵי עֲלוּמֵיהֶם עֲדֵי יִגְוָעוּ!...

יַלְדֵי הוֹרִים גֵּאִים צִיָּה יַעֲרֹקוּ,

וּבְאֶפֶס מַעֲשֶׂה יָדַיִם יַחֲבֹקוּ,

כִּי יָקָר לָמוֹ הוֹלֵךְ בַּעֲצַלְתַּיִם,

מֵאִישׁ תַּם אוֹכֵל מִיגִיעַ כַּפַּיִם!

לִבְנֵיכֶם בַּנֹּעַר נָשִׁים תִּקָּחוּ,

טֶרֶם לַעֲבוֹדָה לֶעָמָל יִצְלָחוּ,

(רִגְשֵׁי אַהֲבָה, הָהּ, בִּלְבָבָם תָּמִיתוּ,

עוֹד טֶרֶם יִתְפַּתְּחוּ אוֹתָם תַּצְמִיתוּ,

לֹא עוֹד תַּעֲנֻגֶיהָ יוּכְלוּ יִרְוָיוּ,

וּבְנֹעַם דּוֹדֶיהָ לֹא עוֹד יֶחֱזָיוּ...

גַּם תִּקְוַת עֲלוּמִים כָּעֵץ תַּסִּיעוּ,

וּמְרֹרוֹת תַּחְתֶּיהָ אוֹתָם תַּשְׂבִּיעוּ!)

עוֹדָם חִדְלֵי אוֹנִים עוֹד צַר כֹּחָמוֹ,

עוֹד כַּלְכֵּל גַּם נַפְשָׁם קָצְרָה יָדָמוֹ,

עוֹד לֹא יָדְעוּ עֹל יָדָם לֹא הֶעֱבִירוּ,

וּנְעָרִים עוֹדָם – וּבָנִים יוֹלִידוּ!

שָׁנִי עִם עֲדָנִים לַעֲדִי תִלְבָּשׁוּ,

חוֹרִים וַעֲשִׁירִים גַּם דַּלִּים רֻשָּׁשׁוּ,

אִישׁ אִישׁ רַב מֵאֲשֶׁר תַּשִּׂיג לוֹ יָדֵהוּ,

יֶרֶב עֲדָיָיו וִיפָאֵר בֵּיתֵהוּ,

וּמַשָּׂאָם הָרַב שֵׂאת לֹא תוּכָלוּ,

עֲדֵי כִי מִבְּלִי קוּם תִּפְּלוּ תּוּטָלוּ!...

עַל-כֵּן יִדַּל יַעֲקֹב רָזוֹן יֹאכְלֵהוּ,

עַל-כֵּן תַּם כֹחוֹ – עֹנִי יִלְחָצֵהוּ,

עַל-כֵּן רַבּוּ בוֹ נוֹכְלִים, פּוֹעֲלֵי שֶׁקֶר,

נוֹשְׁכֵי נֶשֶׁךְ, חוֹשְׁבֵי אָוֶן אֵין חֵקֶר,

עַל-כֵּן יָפוּצוּ בָנָיו אֶל כָּל רוּחַ,

וּבְלַחַץ וּנְדוּדִים נַפְשָׁם תָּשׁוּחַ!

 

לָאֵל כִּי תַעְתִּירוּ וּשְׁמוֹ תִּקְרָאוּ,

תִּדְרְשׁוּ בַּמַּלְאָכִים מַתְעִים בָּרָאוּ,

וּשְׁמוֹת אֱלִילִים גַּם פִּיכֶם יַשְׁמִיעַ[102],

עֵת יִקְרָא לָאֵל כִּי אֶתְכֶם יוֹשִׁיעַ!

בִּלְחָשִׁים וּכְשָׁפִים רַבַּת תַשְׂפִּיקוּ,

וּצְרֹרוֹת כַּסְפְּכֶם לַמְעוֹנְנִים תָּרִיקוּ,

תִּדְרְשׁוּ לַמֵּתִים וּקְסָמִים תִּקְסֹמוּ,

תַּשְׁבִּיעוּ שֵׁדִים, בִּשְׂעִירִים תִּלְחֹמוּ!

וּלְהַבְלֵי שָׁוְא אֵין חֵקֶר בָּם תַּאֲמִינוּ,

וּבִבְלִי דַעַת לַעֲשׂוֹתָם תָּהִינוּ,

הֲיֵשׁ מִסְפָּר? הֵן אַךְ הֶבֶל אִיגָעָה,

לוּ אֶמְנֶה גַּם הַמְּעַט אֲשֶׁר אֵדָעָה,

וַאֲשֶׁר הַיּוֹם מִפִּי מֵתִים שָׁמַעְתִּי,

וּבְסִפְרֵיכֶם הִנָּם כַּאֲשֶׁר יָדַעְתִּי!...

 

חֲזוֹן בֶּן אָמוֹץ כָּל שָׁנָה תִּשְׁמָעוּ,

וּדְבָרָיו אֵשׁ עַד לִבְּכֶם לֹא נָגָעוּ,

תִּנְהוּ נֶהִי עֵת תּוֹכַחְתּוֹ תַקְשִׁיבוּ,

אַךְ דַּרְכֵיהֶם עַל פִּיהָ לֹא תֵטִיבוּ –

גַּם לָכֶם יוֹדְעֵי אֵל בִּשְׁמוֹ יֹאמֵרוּ:

"לָמָּה לִּי רֹב רִנּוֹת עָלַי תַּעְתֵּרוּ?

וּכְמוֹ עוֹלוֹת אֵלִים גַּם אָז שָׂבַעְתִּי,

כֵּן עַתָּה שִׁירֵיכֶם רַבַּת שָׁמַעְתִּי,

רַב לִי הַקְשֵׁב נַהַם בִּתְפִלּוֹת קַצְתִּי

וּפִיּוּטִים וָלַהַג לֹא חָפַצְתִּי!

עֵת לֵרָאוֹת פָּנַי בֵּיתִי תֶּאֱתָיוּ,

עַל כָּל רִיב עַל כָּל נֶגַע שָׁם תֶּהֱמָיוּ,

שָׁם עַל מַשְׂכִּילִים יַחַד תִּתְמַלָּאוּ,

שָׁם עַל אוֹהֲבֵיכֶם חֶרְפָּה תִּשָּׂאוּ!

חֹדֶשׁ, שַׁבָּת וָחַג, שָׁם תִּוָּעֵדוּ,

וַעֲשׁוּקִים לִפְנֵיכֶם בַּבְּכִי יֵרֵדוּ,

וּמִמּוּל הָאָרוֹן יֶהֱמוּ יַזְעִיקוּ:

כִּי אַבִּירֵי לֵב נַפְשָּם הֵרִיקוּ,

וּבְאָהֳלָם הֵבִיאוּ שֹׁד וּמִגְעֶרֶת,

וּבֵן יָחִיד שָׁדְדוּ מֵאֵם עִוֶּרֶת,

מֵאִשָּׁה הָרָה וִילָדִים חֲמֵשֶׁת,

לִפְדּוֹת מִצָּבָא אִישׁ לוֹ אַחִים שֵׁשֵׁת

וּבֶן עָשִׁיר הוּא מִנִּכְבַּדֵּי קֶרֶת – ;

אַךְ לֹא יֵעָנוּ – הוֹי אָוֶן וַעֲצֶרֶת!

וּמִי בִקֵּשׁ מִכֶּם, עֶרֶב וָבֹקֶר,

לִרְמוֹס חֲצֵרַי, לָבִיא מִנְחַת שָׁקֶר?!

חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם נַפְשִׁי שָׂנָאָה,

לָטֹרַח הֵם לִי לֹא אוּכַל אֶשָּׂאָה,

וּבְעֵת כַּפֵּיכֶם אֵלַי יִנָּשֵׂאוּ,

אַעֲלִים עֵינַי מֵהֶן – כִּי דַם מָלֵאוּ,

דַּם עֲנִיִּים לִצְבָא מֶלֶךְ נִמְסָרוּ,

תַּחַת נָכְרִים מֵרֶחֶם לָמוֹ זָרוּ – ;

דַּם נַעֲלָמִים מִכְתַּב מַסָּע בִּקֵּשׁוּ;

דַּם חוֹלִים בָּלִים עַצְמֵיהֶם עָשֵׁשוּ,

מִבְּלִי יוּכְלוּ אָכוֹל כָּל נַפְשָׁם תֵּכֶל,

מֵרֹב שִׁלּוּם מֶכֶס עֲלֵי כָל אֹכֶל –;

דַּם כָּל נִגַּשׁ נַעֲנֶה קוֹדֵר וּשְׁחוֹחַ,

מִמַּסִּים שָׂמוּ עָלָיו עוֹשְׁקָיו כֹּחַ;

דַּם מַשְׂכִּילִים עַל צַוָּארָם נִרְדָּפוּ,

יַעַן וּבְיַעַן אֶת הָאֱמֶת חָשָׂפוּ,

וּמֵרֹב עָמָל וּתְלָאוֹת שָׂבָעוּ,

בִּבְלִי תִקְוָה מֶרְחֲקֵּי אֶרֶץ נָעוּ,

נִפְרְדוּ מֵרֵעִים, מִכָּל מַחֲמַד עַיִן,

לִנְדּוֹר בִּמְקוֹם כָּל מַכִּיר לָמוֹ אָיִן,

וּתְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת שָׁמָּה יִשָּׂאוּ,

מֵחֹסֶר, אַלְמוֹן וָנֹד יִדַּכָּאוּ...

כִּי רָאשֵׁיכֶם סוֹרְרִים עוֹשֵׂי רָע יַחַד,

רֻבָּם רוֹדְפֵי שַׁלְמוֹנִים אוֹהֲבֵי שֹׁחַד[103]

עֵינָם אֶל בִּצְעָם וּבהַוּוֹת יָעֹזּוּ,

יִשְׁלְלוּ אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים יָבֹזּוּ!"

לָכֵן כֹּה בַחֲלוֹם לֵיל תֹּאמַר לִבְנֶךָ:

"שִׁלְחָה דָבָר אֶל רַבָּנֵי עַמֶּךָ,

לֵאמֹר: שִׂימוּ עֵינֵיכֶם עַל דַּרְכֵּנוּ,

כִּי גָּדֹל כַּיָּם הָהּ! שֶׁבֶר עַמֵּנוּ,

בּוֹאוּ נָא רַפְּאוּהוּ חוּשׁוּ מַהֵרוּ,

כִּי אִם תִּתְמַהְמְהוּ הַמּוֹעֵד תּוֹחֵרוּ...

רַב לָכֶם לִשְׁעוֹת בַּהֶבֶל וָשֶׁקֶר,

וּלְהַרְבּוֹת פִּלְפֻּלֵי תֹהוּ אֵין חֵקֶר,

וּסְפָרִים עֲשׂוֹת לֹא אֶחָד טוֹב בָּמוֹ,

אַךְ הַכְבֵּד מַעֲמָסַה חֹק שָׂמוּ לָמוֹ,

אַךְ כַּסּוּת אֹפֶל עַל זֶרַע עַם עֵבֶר,

וּלְשַׁנּוֹת טַעְמוֹ בַּל יִהְיֶה כַגֶּבֶר,

בִּכְסוּתוֹ, בִּלְשׁוֹנוֹ, בַּהֲלִיכָתֵהוּ,

בִּמְשׂוֹשׂוֹ וּבְאָכְלוֹ וּבְכָל מַעֲשֵׂהוּ[104],

רַב לָכֶם הַשְׂפֵּק אַךְ בָּעֵת עָבָרָה,

אֲשֶׁר בִּכְנָפֶיהָ אֶתְכֶם צָרָרָה,

וּכְחוֹלְמִים תִּהְיוּ בַּחַיִּים בָּאָרֶץ...

הֵן עֵת חֲדָשָׁה עַתָּה פָּרְצָה פָּרֶץ,

וּבָהּ חוֹלְמֵי חֲלוֹם לֹא עוֹד יִצְלָחוּ,

וּשְׁכֵחֵי חַיִּים מִשָּׁלוֹם יִזְנָחוּ;

בָּהּ אַךְ פֹעֲלֵי פֹּעַל לֶחֶם יִשְׂבָּעוּ,

וַעֲצֵלִים נִרְפִּים בָּרָעָב יִגְוָעוּ;

בָהּ אַךְ חַכְמֵי לֵבָב יִשְׂגּוּ יֵרֹמּוּ,

וּרְחֵקֵי דַעַת בַּחֹשֶׁךְ יִדֹּמוּ;

וּכְבָר מִצְוַת פִּיהָ רַבִּים עָבָרוּ,

אַךְ עַתָּה נֶעֱנָשׁוּ – לֶחֶם חָסָרוּ!...

עַל-כֵּן דֶּרֶך עַמְּכֶם פַּנּוּ הַיְשִׁירוּ,

וּבְמַחְנֶה הָעִבְרִים קוֹל עֹז הַעֲבִירוּ:

לֹא עוֹד לַתֵּכֵל "אַךְ הֶבֶל" תִּקְרָאוּ,

כִּי אִם כֹּה תֹאמֵרוּ לָאֵל תֶּחְטָאוּ,

מִי יוֹסֵד תֵּבֵל? הֲלֹא אֱלֹהֵינוּ,

וּפָעָלוֹ הַבְזוֹת אֵיךְ נָעֵז פָּנֵינוּ?!

לֹא תֹהוּ בָּרָא אֵל כֹּל, אַךְ לָשָׁבֶת,

לַחְכָּם, לַעֲבוֹד, לִיגַע, לַחְשׁוֹב מַחֲשָׁבֶת;

וּבְכֵן לִקְרַאת הָעֵת כֻּלְּכֶם הִכּוֹנוּ,

וּבְנֵיכֶם כִּפְרָאִים לֹא עוֹד תֶּאֱמוֹנוּ,

לֹא עוֹד, בִּתְנוּמָה, כִּשְׁרֹנוֹת נִפְלָאוּ,

אֲשֶׁר בִּילָדִים אֲלָפִים נִמְצָאוּ,

תַּעֲלוּ בַּתֹּהוּ וּתְיַשְּׁנוּם הַמָּוֶת

בַּחֲלֹמוֹת וּבְעַצְלָה וּבְרַהַב שָׁבֶת!...

לַמְּדוּ  יָדֵימוֹ לַעֲבוֹדָה וַחֲרֹשֶּׁת,

בָּעֵץ בָּאֶבֶן בַּבַּרְזֶל וּנְחֹשֶת;

לַמְּדוּם לָניר נִיר, לַחֲרוֹשׁ גַּם לִזְרוֹעַ,

וּלְהוֹצִיא מֵאֶרֶץ לֶחֶם לִשְׂבּוֹעַ;

הוֹרוּם דַּרְכֵי מִסְחָר אֲשֶׁר נִסְתָּרוּ,

מִכְּנַעֲנִים רַבִּים כִּילָדִים יִסְחָרוּ;

כִּי לֹא בַשָּׁוְא וּבְעָוֶל הַשְּׂפָתַיִם,

וּבְהַקְטִין אֵיפָה וֹבְעַוֵּת מֹאזְנַיִם,

וּבְלוֹעַ חֵיל זָרִים עַד רֶדֶת קֶבֶר,

לֹא בִּכְמוֹ אֵלֶּה סוֹחֵר יִהְיֶה גֶּבֶר,

אַךְ בִּיְדֵי חָרוּצִים וּשְנֹאת בָּצוֹעַ,

וּנְתִיבוֹת הַמִּסְחָר הַשְׂכֵּל יָדוֹעַ,

הוֹרוּם לָשׁוֹן, סֵפֶר, חָכְמַת וָדַעַת,

וּשְׂפַת אַרְצְכֶם דַּבֵּר בִּבְלִי מִגְרַעַת –

הוּרוֹם כִי בַחַיִּים חֵפֶץ יִמְצָאוּ,

יֵדְעוּ כִּי חַיִּים הֵם וּלְזֹאת נִבְרָאוּ,

בִּמְקוֹם שָׁם יִפְנוּ כִּי יִחְיוּ יֵדָעוּ,

כִּי חַיִּים הִנָּם לֹא מֵתִים גָּוָעוּ –

יֵדְעוּ, כִּי מֵחַיֵּי תֹהוּ יָמוּשׁוּ,

וּבְרֶגֶשׁ אַמִּיץ חַיֵּימוֹ יָחוּשׁוּ,

לֹא עוֹד כְּחֲסֵרֵי רוּחַ הֵם יָנוּמוּ,

אַךְ עֵרִים יִהְיוּ וּבְרוּחָם יָרוּמוּ,

וּבְחֵפֶץ הַחַּיִּים וּבאֹמֶץ רוּחַ,

נֹעַם עוֹלָם עַל גּוֹרָלָם יָנוּח!ּ"

אָז לֹא עוֹד יִכָּלְמוּ בַּל יַעֲטוּ בֹשֶׁת,

אָז יִמְצְאוּ לַחְמָם טֶרֶם יִקְחוּ אֵשֶׁת

לֹא עוֹד לַבֶּהָלָה בָּנִים יוֹלִידוּ,

וּבְרָעָב וּבְצָמָא עוֹלְלִים יָרִידוּ;

אָז בַּחוּרֵי-דַלִּים יַחְדָו יִכְלָיוּ,

וּפְרוּשִׁים עֲצֵלִים לֹא עוֹד יִרְבָּיוּ;

לֹא עוֹד הַחַיִּים כִּצְלָלִים יֵלֵכוּ,

וּבְנֵי רֶגֶשׁ – לַמֵּתִים יֵהָפֵכוּ!

 

הִתְאַסְּפוּ בֹּאוּ עֻצוּ עֵצָה יַחַד,

וּמִשְּׂאֵת קַדְמוֹנִים אַל תִּפְחֲדוּ פַחַד,

וּמִשְׁפָּטִים בַּל תִּחְיוּ-בַם הִשְׁאִירוּ,

הַחֲלִיפוּ כַלְבוּשׁ, הָסִירוּ, הָפִירוּ[105],

חֻקִּים לֹא-טוֹבִים לָכֶם הֵם נָתָנוּ,

דִּינִים כִּצְנִינִים בִּבְלִי דַעַת דָּנוּ,

בִּשְׁכֶם עַם נִלְאֶה מַעֲמָסָה הִנָּמוֹ,

וּכְבָר נָעוּ לִנְפּוֹל תַּחַת סִבְלָמוֹ – ;

עוּשׁוּ חוּשׁוּ וּמַשָּׂאָם הָקֵלּוּ,

מַהֲרוּ מַעֲשֵׂיכֶם טֶרֶם יִכָּשֵׁלוּ...

טֶרֶם מֵרֹב כָּבְדוֹ אַרְצָה יִשָּׁחוּ,

וּבַעֲבוּר הָרָע גַּם הַטּוֹב יִזְנָחוּ!...

הֵן תּוֹרַת אֱמֶת נִתְּנָה לָכֶם חֶבֶל,

לָמָּה מִטָּהֳרָהּ יַשְׁבִּית שָׁוְא וָהֶבֶל?

מַה לַתֶּבֶן וּלְבָר כִּי יִתְחַבֵּרוּ?

הַבָּר אִסְפוּ, בַּתֶּבֶן אֵשׁ בַּעֵרוּ!...

 

בָּתֵי סֵפֶר לַלִּמּוּדִים יַסֵּדוּ,

וּלְבָאֵי בָּם דַּת וָדָעַת לַמֵּדוּ,

וּלְרַבָּנִים יִהְיוּ כַּאֲשֶׁר יִגְדָּלוּ,

לֹא יֵדְעוּ כֶסֶל לֹא הֶבֶל יֶהְבָּלוּ,

הֵם חֻקֵּי אֵל לִפְנֵי הָעָם יָשִׂימוּ,

הֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עָל עָל יָרִימוּ,

הֵם אִוֶּלֶת מִכֵּס אַרְצָה יוֹרִידוּ,

וּמִרְמָה וָחֹנֶף הַשְׁמֵד יַשְׁמִידוּ,

וּמְשׁוּבַת הָעָם בִּתְבוּנָה יִרְפָּאוּ,

וּבְרִיאָה חֲדָשָׁה אוֹתוֹ יִבְרָאוּ!"

וּבְיָדוֹ אָז יִצְלַח חֵפֶץ אֱלֹהַּ

כִּי יָבִין, מַה שָּׁפֵל וּמַה גָּבוֹהַּ?

כִּי מִשְׁפְּטֵי שַׁדַּי מֵחֻקָּיו יָקָרוּ

וּמְפִירֵי מִשְׁפָּט שָׁוְא חֻקָּה שָׁמָרוּ...

(כִּי חֹק לַמִּשְּׁפָּט – עָלֶה לִפְרִי שִׂיחַ

וּמִי עָלֶה יִנְצוֹר וּפְרִי יַזְנִיחַ?)

וַעֲוֹנוֹת חֶרֶב וּפְשָׁעִים עָצֵמוּ

תַּחַת מַסְוֵה קֹדֶשׁ לֹא יֵעָלֵמוּ

וּמְחַבְּלֵי אָוֶן לֹא עוֹד יִתְקַדָּשׁוּ,

אִם בַּעֲשׂוֹתָם חֹק בָּרָמָה יִרְעָשׁוּ!

לֹא עוֹד אִישׁ חָמָס חֵיל זָרִים בּוֹלֵעַ

עוֹשֶה כָּל עָוֶל לִמּוּד אַךְ הָרֵעַ

בִּבְנוֹת בֵּית-אֵל וּכְתוֹב דָּת יִשְׁתַּבֵּחַ

וּלְפֶשַׁע יִשְׂחַק כִּי בָם הוּא בוֹטֵחַ;

לֹא עוֹד בִּגְלַל קֶבֶר יָתוֹם יִרְעֹצוּ,

לֹא עוֹד רָאשֵׁי עִיר דַּם דַּלִּים יָמֹצּוּ,

לֹא עוֹד הַשַּׁדְכָנִים מִרְמָה יַצְמִידוּ

וּבְעַד בֶּצַע כֶּסֶף נֶפֶשׁ יַאֲבִידוּ;

לֹא עוֹד חֲזָּנִים בֶּעָרִים יָנִיעוּ,

לֹא גַּם בִּמְקוֹמָם זִמְרַת שָׁוְא יַשְׁמִיעוּ

לֹא עוֹד בּוֹעֲרִים אִישׁ אָחִיו יִדְחָקוּ

לִשְׁמוֹעַ מַנְגִּינֹות לָמוֹ מָתָקוּ –;

לֹא עוֹד יַאֲמִין יַעֲקֹב בַּשָּׁוא וָהָבֶל

וּבְמִנְהֲגֵי כֶסֶל לֹא עוֹד לוֹ יֵחָבֶל;

ןּמְלַמְּדִים בֹּעֲרִים לֹא עוֹד יוֹרוּ דַעַת

וּבִבְנֵי הַנְּעוּרִים לֹא יִהְיֶה מִגְרַעַת;

לֹא עוֹד הַחֲרִיפִים בַּהֶבֶל יַשְׂפִּיקוּ

וּמַגִּידֵי שָׁוְא כֶּסֶף עָם יָרִיקוּ;

לֹא עוֹד יִקְדָשׁ מוֹצָא פִי אוֹהֲבֵי שֶׁקֶר

אֲשֶׁר הִרְבּוּ תַּעְתּוּעִים עַד אֵין חֵקֶר

וּבְשֵׁם "קַבָּלָה" בַּדֵּיהֶם קָרָאוּ

כִּי יַאֲמִינוּ בָם וּלְכַחֵשׁ יִירָאוּ – ;

לֹא עוֹד הַמְּחַבְּרִים הֲבָלִים יִכְנֹסוּ

וּקנוֹת סִפְרֵיהֶם עַל הָעָם יַעֲמֹסוּ;

לֹא עוֹד בַּחוּרֵי-דַלִּים כִּי יִגְדָּלוּ

הוֹלְכֵי חֲשֵׁכִים כַּבְהֵמוֹת נִמְשָׁלוּ,

לֹא עוֹד מֵהֲמוֹנָם רַבָּנִים יָקוּמוּ

אֲשֶׁר בִּפְתַיּוּת עַל הָעָם יָרוּמוּ – ;

לֹא עוֹד... אַךְ רַב לִי מַלֵּא פִי תּוֹכַחַת

כִּי שָׁם מֵת אַחֵר בָּא אֵלָי מִשַּׁחַת –

וּלְרֹב מִלַּי אִם יִמָּצֵא שׁוֹמֵעַ

בֵּין הֲמוֹן הָרַבָּנִים מִי יוֹדֵעַ?

וִיהִי מָה – הָחִישָׁה הַגֵּד לִבְנֶךָ

כָּל דִּבְרֵי תוֹכַחְתִּי שָׁמְעוּ אָזְנֶיךָ!

 

טז.

נִפְעַם וּמִשְׁתּוֹמֵם וּמְלֵא מַחֲשָׁבֶת

שָׁב הָרַב לִמְעוֹנוֹ בִּשְׂדֵה צַלְמָוֶת;

וּמֵת צָעִיר בָּא וּפָנָיו רָעָמוּ

וּלְטוּשׁוֹת עֵינָיו וּשְׂפָתָיו זָעָמוּ

וּלְאָדָם אָמַר בַּחֲרוֹן אַף וָכַעַשׂ:

הַאֲנִי אָמוּת אִם אַתָּה מִדְחֶה תַּעַשׂ?

הַאַתָּה תֹאכַל מִפְּרִי מֵבִיא קֶרֶץ

וַאֲנִי עַל כֵּן אֶעֱזוֹב חֲמוּדֵי אָרֶץ?

הוֹי חֲמוּדֵי תֵבֵל תַּאֲוַת לֵב גֶּבֶר

אָנוּד כִּי אֶזְכְּרֵם לִבִּי בִי יִשָּׁבֶר!

כֹּל שָׁאֲלוּ עֵינַי מֵהֶן לֹא אָצַלְתִּי:

כַּחֲצוֹת הַיּוֹם אַחֲרֵי לַחְמִי אָכַלְתִי,

רֵעַי וּבְחִירַי בְּמְעוֹנָם בִּקַּרְתִּי

וּבְהֲתוּלֵי לָצוֹן מִלִּים הִכְבַּרְתִּי,

שָׁמָּה כַּמַּיִם גַּם לַעַג שָׁתִינוּ

עַל דָּת, עַל קֹדֶשׁ, בָּם בּוֹעֲרִים יַאֲמִינוּ;

שָׁם הוּבָא כָּל מֶגֶד וּכְמוֹ חָשַׁקְנוּ

וּבְלוּחוֹת הַמִּשְׂחָק יַחַד שִׂחַקְנוּ;

שָׁמָּה שִׁירֵי אַהֲבָה יַחְדָּו שַׁרְנוּ

שָׁמָּה אִישׁ אִישׁ נַחֲלָתוֹ לוֹ בָּחַרְנוּ...

וַעֲלָמוֹת עֲדִינֹות שָׁם לָנוּ בָּאוּ

וּבְחֵן בַּמָּחוֹל אִתָּנוּ יָצָאוּ

וּבְעֵינֵיהֶן יוֹנִים אָז הִרְהִיבוּנִי

וּתְמוּנוֹת יֹפִי עֹנֶג הִשְׂבִּיעוּנִי,

וּכְתֹם הַמְּחֹלוֹת יֵין רֶקַח רָדַפְתִּי,

אַחַר גַּם דּוֹדִים וַאֲהָבִים שָׁאַפְתִּי...

מִשָּׁם בָּרְחֹבוֹת יָצָאתִי לָשׂוּחַ

לִשְׁמוֹעַ חֲדָשׁוֹת גַּם לִשְׁאַף רוּחַ

וּלְבֵית הַמִּשְׂחָק אַחֲרֵי כֵן מִהַרְתִּי,

לַחֲזוֹת עֲלָמוֹת לַקְשִׁיב שִׁיר שָׁם סַרְתִּי

וּקְנֵה-רֳאִי הַמְקָרֵב לָעֵינַיִם

נֹכַח עֵינַי הֶחֱזַקְתִּי בַּיָּדַיִם

וּבְעֹנֶג אֵין חֵקֶר בַּעֲדוֹ הִשְׁקַפְתִּי

עַל צֶלֶם כָּל עַלְמָה יָפְיָהּ שָׁאַפְתִּי...

אַחַר, עוֹד הַפַּעַם רֵעַי דָּרַשְׁתִּי,

אַחֲרֵי כֵן שֵׁנִית תַּעֲנוּגִים בִּקַּשְׁתִּי...

מָה רַבּוּ שַׁעֲשׁוּעַי עֵת כִּי הֵתַלְתִּי

בַעֲלָמוֹת אֲשֶׁר רַמּוֹתָן הִשְׂכַּלְתִּי

עֵת הַיּוֹם אֶת אֲבִיגַיִל אָהַבְתִּי

וּמָחָר –  מִפְּנֵי רוּת אוֹתָהּ עָזַבְתִּי.

וִימֵי חַיַּי כֹּה בַּנְעִימִים עָבָרוּ

בִּנְשִׁיקוֹת בָּנוֹת הַאֲמֵן כִּי נִבְעָרוּ...

כֵּן נִתַּן חִשְׁקִי וּזְמָמִי הֵפַקְתִּי,

כָּל תַּאֲוַת נַפְשִׁי מֶנִּי לֹא רִחַקְתִּי.

וְּבְכֵן נַעֲמוּ חַיַּי, מָלְאוּ כָּל נַחַת,

וּבְפִשְׁעֲךָ אַתָּה יָרַדְתִּי שַׁחַת,

כִּי סַמֵּי הַמָּוֶת לֶאֱכוֹל נוֹאַלְתָּ,

וּמָוֶת דָּבַק בָּךְ זַרְעֲךָ הִנְחַלְתָֹ,

בַּעֲוֹנְךָ כָל טוֹב לֹא עוֹד עֵינִי תֵרֶא!

הַגֵּד אַזְיָתִי! הַגֵּד, עַיִר פֶּלֶא!

הַאַתָּה תֹּאַכל מִפְּרִי מֵבִיא קֶרֶץ,

וַאֲנִי עַל-כֵּן אֶעֱזוֹב חַמּוּדֵי אָרֶץ?!

 

– הַאַתָּה בִּי תָרִיב עַל אֹדוֹת מָוֶת?

עָנַה אָדָם וַחֲמָתוֹ – אֵשׁ צָרֶבֶת,

הַאַתָּה, עִקֵּשׁ-לֵב, תּוּגַת אָבִיךָ,

הַאַתָּה עָלַי כָּכָה תַּגְדֵּל פִּיךָ?

הַאַתָּה אֲשֶׁר הַדַּעַת מָאַסְתָּ,

וּבְחֶבְרַת רֵעִים תָּמִיד הִתְעַלַּסְתָּ,

(רֵעִים נַעֲוֵי לֵב כָּמוֹךָ שׁוֹבָבוּ,

אֲשֶׁר אַהֲבַת-שָׁוְא אִישׁ אָחִיו אַהָבוּ,

רֵעִים הָיוּ עֵת יַחְדָּו הִתְעַנָּגוּ,

וּבְהִפָּרְדָּם – אִישׁ אֶל אָחִיו לָעָגוּ...)

וּלְהַרְאוֹת חָכְמָתְךָ קוֹל הֲרִימֹותָ,

שַׁרְתָּ שִׁירֵי עֲגָבִים לֹא בִינֹותָ; _

וַתְּפַגֵּר יוֹם יוֹם מִבְּלִי הֲגוֹת סֵפֶר,

וַתֶּחְכָּם כַּבְּהֵמוֹת וּכְרוֹעֶה אֵפֶר,

וַתְּהִי חָכְמָתְךָ אַךְ הוֹד שַׂלְמוֹתֶיךָ,

הֲדָר מִגְּבַּעְתְךָ וּרְבִיד צַוְרוֹנֶיךָ,

לִבְנַת חָשְׁנֶךָ, נַעֲלֵי הַיָּדַיִם,

מוֹרֵה-הַשָּׁעוֹת וִיפִי הַנַּעֲלָיִם,

מִלִּים מִשְּׂפַת צָרְפַת שֶׁבָּם גָּאִיתָ,

אֲשֶׁר כָּעוֹף דּוֹבֵר אוֹתָן בִּטִיתָ,

וַחֲנֻפַת קֹמְפְּלִימֵנְתְּ שֶׁבָּהּ גָּנַבְתָּ,

לֶב-רֹב עֲלָמוֹת עֲלֵיהֶן עָגַבְתָּ...

הַאַתָּה אֲשֶׁר אַךְ רוּחַ רָעִיתָ,

וּבַהֶבֶל כָּל יָמֶיךָ בִּלִּיתָ,

וּרְכוּשׁ אָבִיךָ בַּקּוֹתָ רֹשַׁשְתָּ,

וַתְּפַזֵּר הוֹנוֹ בָּעֹנֶג בִּקַּשְׁתָּ,

בַּיַּיִן, בַּמִּשְׂחָק, וּבְכֹל אִוִּיתָ,

וּבָעֳנִי אָבִיךָ, נִקְלֶה! רָאִיתָ,

וּלְנָשִׁים עוֹד תַּתָּ כַּסְפּוֹ, חֵילֶךָ,

(אֲשֶׁר עַל-כֵּן מַתָּ בִּדְמִי יָמֶיךָ),

וּלְבַל יַכְּךָ לִבְּךָ עַל כֹל פָּשַׁעְתָּ,

קָרָאתָ לַכַּחַשׁ וּבוֹ נוֹשַעְתָּ,

וּבְאֵל וְבְתוֹרָתוֹ מַהֵר כִּחַשְׁתָּ,

וּבְלִי פַחַד פָּעַלְתָּ כֹּל בִקַּשְׁתָּ; –

הַאַתָּה הַמְכַחֵשׁ תִּכְסַל כַּיֶּלֶד,

תַּאֲמִין כִּי הֵבֵאתִי מָוֶת עַל חָלֶד?

הִכָּלֵם, נַעֲוֶה-לֵב, עוֹשֶׂה כָּל תֶּבֶל,

הַמְכַחֵשׁ בַּדָּת וּמַאֲמִין בַּהֶבֶל!

הִכָּלֵם נָבָל! וּתְכַסְּךָ בָּשְׁתֶּךָ,

חֶרְפַּת הָאָדָם וּקְלוֹן מִשְׁפַּחְתֶּךָ!

וּבְבּוּשָׁה רֵד לַתָּפְתֶּה לָךְ הוּכָנָה,

וּמַה תַּעֲמוֹד? תַּבִּיט? מַה בִּי תֶּעְשָׁנָה?

 

עוֹד נִצָּב הַשּׁוֹבָב יַעֲמוֹד עַל עָמְדֵהוּ,

עוֹד עֲלֵי אָדָם הוּא יָנִיף יָדֵהוּ, –

וּבַלְאֲדָן הַכֶּלֶב חִישׁ הֵרִים פַּעַם,

וַיִּתְנַפֵּל עָלָיו בָּחֳרִי וָזַעַם[106],

וַיְהִי רַעַשׁ גָדוֹל רַעַם וָרֵעַ,

וּשְׁאוֹן מִלְחֶמֶת מַרְגִּיז לֵב שׁוֹמֵעַ,

וּשְׁנֵי הַלוֹחֲמִים בִּגְבוּרָה נֶאֱבָקוּ,

אִישׁ לִלְכּוֹד אָחִיו יַחַד הִתְחַזָּקוּ,

שַׁעֲטַת פַּרְסוֹתֵיהֶם כָּל לֵב הֶחֱרִידָה,

וּתְרוּעַת הַקְּרָב כָּל רוּחַ הִפְחִידָה,

עַד כִּי לַקֵּץ יַד הַכֶּלֶב גָּבָרָה,

וּגְוִיַּת הַשּׁוֹבָב בָעֹז עָצָרָה,

(כִּי זֶה בַּלְאֲדָן הֵן רַב בִּמְאֹד כֹּחֵהוּ,

כִּי זִבְחֵי אֱלֹהִים מִלֵּא בִטְנֵהוּ,

עֵת פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל רַבּוּ גָּבָרוּ[107],

וּמַחֲנוֹת סַמָּאֵל בָּאוֹן נֶאְדָּרוּ),

וּבְעָרְפּוֹ אָחֲזָה בִּזְרוֹעַ קָחַתּוּ,

וּבִשְׁאוֹל מַטָּה מִהֲרָה וּסְחָבַתּוּ. –

 

יז.

מֵרַעַשׁ מִלְחַמְתָּם חִישׁ הֱקִיצוֹתִי;

וּבַחֲלוֹמִי הַנּוֹרָא אָז בִּינֹותִי, –

וַיֵּתַע לִבִּי, נַעֲוֵיתִי, נִפְעַמְתִּי,

רוּחִי נִבְהָלָה וּמְאֹד הִשְׁתּוֹמַמְתִּי,

מִדִּבְרֵי רָע מִפִּי אָדָם הִקְשַׁבְתִּי,

אֲשֶׁר לִגְבַר תָּמִים אוֹתוֹ חָשַׁבְתִּי,

עֵת אַנְחָתוֹ וּתְפִלָתוֹ שָׁמַעְתִּי;

אַךְ עַתָּה נוֹכַחְתִּי עַתָּה יָדַעְתִּי,

כִּי זֶה אָדָם בֶּאֱמֶת אַךְ מִין הִנֶּנּוּ,

אִם גַּם בַּסֵּתֶר יִקְרָא לֵאלֹהֵינוּ; –

אֶפֶס כִּי אַךְ זֹאת לָדַעַת יָגַעְתִּי,

וּפֵשֶׁר דָבָר לִמְצוֹא לֹא יָדַעְתִּי:

אֵיךְ דֶּרֶך מִינִים נָטַשׁ זֶה הַגֶּבֶר,

וַיְהִי בוֹ הֵפֶך מִמִּינֵי עַם עֵבֶר?

הֶן הוּא בַּמִּסְתָּרִים כִּתְמִימֵי דֶרֶך,

יַעְתִּיר, יִתְפַּלֵל, לָאֵל יִכְרַע בֶּרֶך,

וּבְאָזְנֵי אֲנָשִׁים יִרֶב דִּבְרֵי רֶשַׁע,

וָהֵם – בַּסֵּתֶר בָּאֵל יִפְשְׁעוּ פֶשַׁע,

יַמְרוּ יַעַבְרוּ תֹרוֹת, חֹק יָפִירוּ,

וּמֵעֵין אֲנָשִׁים דַּרְכָּם יַסְתִּירוּ,

וּבִמְקוֹם רוֹאִים כָּאֵל יִתְקַדָּשׁוּ,

וּכְמוֹ מֵעוֹדָם לֹא תּוֹרָה נָטָשׁוּ?!...

 

עוֹד יִתְמַהּ לִבִּי, רוּחִי לֹא יַרְגִיעַ,

וּמַלְאַךְ יָרַד מִמְּרוֹמֵי רָקִיעַ,

וּלְאָדָם אָמַר: "הֵן אָתָא מוֹעֲדֶךָ,

הֵא לָךְ חֶרֶב חָגְרֶהָ עַל מָתְנֶיךָ,

וּמַהֲרָה לֵכָה לַעֲמוֹד עַל מִשְׁמֶרֶת,

לִשְׁמוֹר פֶּתַח גַּן-עֵדֶן הַמֱסֻגֶּרֶת!"[108]

וּשְׁנֵיהֶם חִישׁ נֶעֶלְמוּ מֵעֵינַיִם; –

אָז גַּם אָנֹכִי שִׁנַּסְתִּי מָתְנַיִם,

וָאֵצֵא הַמְּעָרָה מָלֵא אַךְ פֶּלֶא.

לִדְרוֹשׁ מַעֲנֶה-אֶמֶת עֲלֵי כָּל אֵלֶּה...

 

      ווילקאמיר, ז' אדר תרכ"ט.

 

הערה נוספת

הזמן והמקום הכתובים בקץ השיר, שבם כתבתי את המחברת הזאת, יסירו מעלי תלונות איזו קוראים,  בשימם אל לב כי שירי נכתב ברוח מחוזות המערב בהיותי שם, ובזמן ההוא טרם נועד בית מועד בקאוונא תחת השגחת אדירי עם, לתקן דברים אשר זכרתים בשירי, ובטרם הרשה המו"ל "המגיד" לעצמו לדבר מעט תוכחות לקוראיו בהגיוניו לשנה 13 ולהתנצל ע"ז בגליון 49 שם, ובטרם נעשה נס גדול לחולה אחד בזכות בתו שגלחה שערותיה קודם החופה (המגיד שנה 14 גליון 2); וטרם זכינו לראות כי גם לנו העם הקדוש יש קירכענצייטונג,  ויו"ל בשפתנו בפאריז,- שעל-כן לא שמתי לו מדור בפ"ע, ורק לבלי אהיה כפוי  טובה, לשכוח כל הטוב אשר גמלני המו"ל, אשר נתן לי עפ"י סופריו בהלבנון יותר מע"ב שמות, והמובחרים שבהם: "מין ישראל (כה"ל שנה 6 נומר 23), מלשין כהמי הצורר, אויב ישראל (שם נו' 43), נבל, בן פחותים (שם נו' 43 בלבנון), בור ריק מתורה מוסר ודרך ארץ (שם נו' 46), גאון פרחי המשכילים, העז ההולך בראש השועלים הקטנים (שם ש"ז נו' 5 במאמרו של איזה שדכן ומקרי דרדקי אחד מקיידאן, המבשרנו בשורה טובה כי יעסוק בהויות ראביי ורבא, אם גם לא ידע צורתא דשׁמעתא), "אייזמענגער" (בהפאסקוויל "מלחמת חובה" שם נו' 10 לאיזה חסיד חבד"י החותם "איש ימיני" אשר הדפיס פאסקווילו עלי  בהלבנון, אחרי עזבי את עיר ווילקאמיר, ולא יוכל עוד לדבק את פאסקוויליו עלי בדלתי המחראות בעיר ההיא), ותקטן עוד זאת בעיניו, וישעשעני מעצבי, ובהתעטף עלי רוחי בעיר נדודי, ומעי המו לכל מחמדי לבי אשר רחקתי מהם, ובלחץ ובאלמון ובצרות לבבי אשר הרחיבו בארץ נודי – חמל עלי המו"ל הקירכענצייטונג, ויתן לי אהובות לנשקן בראש כל חוצות כמו נשק יעקב לרחל (שנה ו' נו' 46), ולמרות מזגי ותכונתי הידועים לכל יודעי, הביאני בשיח ושׂיג עם הבתולות היפות (שם) וירוני דודים בחיק עלמות (שם ש"ז נו' 4), וכל זה עשה לי, רק למען אהבתי את השו"ע, והציעי לפני רבנינו לחדש פניו, - על-כן, לבלי אהיה כפוי טובה, זכרתיו לטוב בצד 98 בשירי, אשר הוספתי כל המוסגר שם בחצאי-טבעות, בשבתי באדעסא; ואקוה כי ידידי בעל הלבנון, ישמח לראות, כי דרכו דרך אמונה אשר בחר לטובתו ולהנאתו, מהוללת בשירי, והוסיף אמץ ללכת רומם על דרכו!

עוד דבר לי להודיע אל הקורא: הנה ידידי ה' משׁה הכהן פראזער, בראותו בידי את מאמרי "מדרש סופרים" (המליץ שנה ט' גליון 43) בהיותי בקאוואנא, בטרם נדפס, נבא לי כי החנפים יקראוהו בשם "מדרס סופרים", וכן היה כי החסיד החבד"י, י-ל פ-ץ הלוחם מלחמת חובה (הלבנון ש"ז נו' 10) קראהו בשם "מדרס סופרים" כנבואת ה' פראזער; אך דבר זה איננו מופת על קיום נבואתו, כי כל המכירים את "איש ימיני בן צפור" זה, כמוני, יודעים כי הוא הדיוט (והאות כי יאמר שם בפאסקוויל שלו: "יהודי לא יקרא רק המחזיק בדתו ומאמין בכלה, ואיננו יודע בעניות דעתו מאמרי רז"ל הידועים גם לתשב"ר והם: כל הכופר בע"ז נקרא יהודי (בזה לבד) (מגילה י"ג), ישראל אעפ"י שחטא ישראל  הוא (סנהדרין מ"ד), וכל עסקו אינו רק בטאקסע ובספרי חב"ד למען יאמינו אנ"ש כי עודנו חסיד, ובכן אין להביא ראיה מצבועים בורים והדיוטים שאינם יודעים בין ימין לשמאל, כי אולי שוה בעיניהם "מדרס" עם "מדרש"; ועוד, כי לדעת החסיד בעל בטול היש הזה, בטלו חקי ההגיון, כי הקב"ה לא כתב את התורה כפי האמת של ההגיון (לדבריו במאמרו שם), ועל-כן הוא דבק במדה זו של הקב"ה, עד שגם הוא נתעלה מעל לההגיון, ומצא במאמרי "מדרש (או מדרס) סופרים" כפירה בתורה מן השמים, מה שלא ימצא זה כל קורא שומר הגיון, ויוכל היות כי גם חלוף מדרש במדרס בא לו מהיותו נעלה ופטור מן ההגיון, ועמו – גם מן ההבנה והמכתב... על-כן הנני מנסה את כחי, ומנבא אני, כי הלובשים אדרת קדש למען כחש, וכל חברי איש ימיני, יקראו את ספרי זה, בשם "קהל רשעים, קהל פראים, קול רשעים, קול פראים, קל שבקלים" וכדומה; ותקותי חזקה, כי למען לעשות אותי כמתנבא מיום שחרב ביהמ"ק, יקימו נבואתי!

אדעסא, ז' אייר תר"ל.

 

 

הרפאים הבאים להוכח אל אדם:

1  עשיר צבוע                                                            פרק ב

2  גבאי לחברה קדישא                                               פרק ג

3  סופר הקהל                                                            פרק ד

4  שדכן                                                                      פרק ה

5  חזן                                                                         פרק ו

6  מוכר נרות                                                              פרק ז

7  מלמד                                                                      פרק ח

8  חריף                                                                      פרק ט

9  דרשן                                                                      פרק י

10 מְקֻבָּל                                                                    פרק יא

11 רב לחסידים                                                          פרק יב

12  המו"ל מ"ע...                                                       פרק יג

13  משורר                                                                 פרק יג

14  מחבר                                                                   פרק יד

15 רב מורה הוראה                                                    פרק טו

16 בן שובב                                                                פרק טז

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 

הערות

מנהג ישראל תורה היא; ודרך משוררי ישראל לכתוב הערות בסוף שיריהם, על-כן גם אני חלילה לי לסור מדרכם; – אך בזאת שניתי מהם: כי הם ימלאו הערותיהם באורי מקראות ומאמרי חז"ל, כללי דקדוק לה"ק ושמות נרדפים והסתעפות השרשים שאין להם ענין לרעיוני השיר עצמם; – ואני אכתוב הערותי, להראות כי חלום שירי לא חלום שוא הוא, וכי אין בו דברים בטלים וכי כל דבריו מיוסדים על אדני פז, הם ספרי גדולי ישראל אשר מימיהם (הדלוחים) אנו שותים עוד היום.