מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

תפארת עליזים

מאת: שלמה שפאן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

© כל הזכויות שמורות. מובא ברשות בעלי הזכויות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

א

מן השמים הראו לי בחלום ספר בשם “תפארת עליזים”. היה זה ספר נושן ובלה, שקצותיו נתרפטו ונתעגלו מרוב ימים. נדמה לי, אף חרוך היה בשתים מפינותיו. הדפים היו כהים-חומים והכתב היה כתב-רש"י. השם “תפארת עליזים” עצמו בשער הספר היה מודפס באותיות מרובעות, אבל סידורן וצורתן של האותיות לא היה שווה, ונדמה היה כאילו נתפקקו זו מזו. ועל השער היו הרבה חותמות, כרגיל בספר ישן, ומשום כך לא יכולתי להבחין מה שם המחבר, שהיה נתון בתוך שורות ארוכות של תארים ושבחים, וראשי-תיבות של תארים ושבחים, שקשה היה לפענחם ולעמוד על טיבם.

הרבה יגיעות גרם לי השער, והרבה תמיהות גרם לי שם הספר ומראהו, שהיו כל-כך בלתי תואמים זה לזה. לא העליתי כלום ביגיעתי ולא נתרצו לי תמיהותי, עד שהלכתי אל הפנים מתוך השתוקקות לקרוא בספר המופלא הזה.

כאמור, היה הספר מודפס בכתב רש"י זעיר ומטושטש, ועד שטרחתי וקראתי שתים-שלוש שורות, עמדתי על כך שאין אני מבין את פירושם של הדברים. הלשון לכאורה לשון-הקודש היא, ואף-על-פי-כן מובנם של דברים אינו מחוור לי כלל. ידעתי שיש חכמה נסתרה, שפירושן של מלים בתוכה אינו כפשוטו, ופעם אף עסקתי בחכמה נסתרה זו, וניסיתי איפוא לעשות שימוש בה, בקריאת הספר הזה. העליתי במוחי מילון שלם של ערכי-כינויים, של תארי-סמלים ועניניהם, והתאמצתי לתרגם את הספר על-פי המילון הזה. ולא יצא לי כלום. עד שחלשה דעתי עלי והתקשיתי על דרכי גבוה, שמראים לי ספר מעורר ענין רב כל-כך, ואין נותנים לי לקרוא בו ולהבין את תכנו. והיתה זאת לא חולשת דעת בלבד, אלא ההרגשה הלכה ועברה להרגשה וצער שאין לתאר אותם.

ב

לאחר שנתיאשתי מקריאה בספר זה ומהבנה בו, סגרתי אותו והנחתיו במקום שהנחתי. בלב כבד יצאתי משם, בצמאון שלא נשבר, ובראשי מצלצלות רק שתי המלים בלבד: “תפארת עליזים”, שתי המלים היחידות שהיו מובנות לי, ועם זה כל-כך מוזרות בצירופן המשונה. היתה זו שעה של לא יום ולא לילה, מין אור כהה העטה את העולם ונסך על כל ההוויה פחד וקסמים גם יחד, מוראות ומראות-פלאים המושכים את הלב. אפשר שהייתי שוקע בהרגשת שעה זו והייתי צולל בה, אלמלא אותו עוגן מופלא ששמו “תפארת עליזים”, שהחזיק בי ושימש לי מורה דרך בדרכי ובחיפושי, שלא ידעתי מה הן. הואיל ולא ידעתי היטב מה אני מבקש, את “התפארת” או את “העליזים”, או את פתרון הצרוף של שניהם. “תפארת” ידעתי אינה אלא מין אידיאל רחוק, שאין להיאחז בו. “עליזים” ידעתי, ישנם בצורות שונות ובזמנים שונים, אלא שאין להתיחס באמון יתר לעליזותם. ואפשר שאין זו אלא עליזות מדומה. והצירוף כולו מוקשה, הואיל ואינו בנמצא כלל, או שהוא מיותר מפאת הכרחיותו, שהרי מותר לומר שהתפארת לעולם שרויה במקום של עליזים.

© כל הזכויות שמורות. מובא ברשות בעלי הזכויות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

שלמה שפאן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שלמה שפאן
רקע
שלמה שפאן

יצירותיו הנקראות ביותר של שלמה שפאן

  1. משלי איסופוס (משלים)
  2. יציאת מצרים (מחזות)
  3. תרגומים מיוונית לעברית (מאמרים ומסות)
  4. משקל, מטריקה, פרוסודיה (עיון)
  5. יוסף קלוזנר (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שלמה שפאן בסוגה פרוזה

לכל יצירות שלמה שפאן

יצירה בהפתעה
רקע

בִּמְעוֹן קַיִץ

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

על פי עצת הרופא עזבתי את הקריה העליזה, להנפש מעט מעבודתי באחת מערי-השדה. שכרתי לי חדר למעון בבית ר' “אברהם הסוחר”, הרחוק מן הבצה, אשר יטבעו בה יתר הבתים, והקרוב אל היער, הסובב את העיר, ואל הנהר, המסתתר בחרש היער.

פעם אחת, בשובי מן העיר הביתה, שמעתי קול שאון והמֻלָּה עולה מן הבית. ור' אברהם רץ לקראתי, ומספר לי בקול מבקש סליחה ומחילה:

– הנני כותב " תנאים" היום!

– אין דבר! – עניתי, בחפצי לעבור על פניו ולבוא למעוני – אעבור אל חדרי.

אך ר' אברהם אחז בכנף מעילי.

– בחדרך, אדוני – הוסיף במבוכה – המחותנת והכלה. –

– אם כה, – אשב להנפש מעט על יד הבית ואחר אשוב אל היער… ואם ארעב, אלך העירה.

– לא, אדוני, היה לא תהיה – התנפל עלי ר' אברהם בתוכחה מגולה – כי אתנו תאכל. הלא “שמחה” היום במעוני, ועוד מעט ונכתוב את התנאים… השדכנים כבר נצים על דבר “השדכנות”!

– רבי אברהם! רבי אברהם! – נשמע קול זר קורא מן הבית, ובעל-הבית עזבני לנפשי ואני ישבתי על הספסל אשר לפני החלונים.

                   * * *

מבעד החלון הפתוח מאחרי, אני שומע את ריבות השדכנים וקולות המחותנים, המתאמצים לפשר ביניהם. אך כל עמל המפשרים לריק. השדכנים הם שלושה במספר, כל אחד טוען: “כולו שלי”, ועוד מעט ויקראו למהלומות.

מַשתי ממקומי ואשב לפני חלון חדרי, ששם, כפי דברי ר' אברהם, יושבות עתה המחותנת וגם הכלה. אל אזני עולה קול משק כלי-מילת, וגם קול אשה באה בימים, שכפי הנראה, היא המחותנת:

– בתי יחידתי, יפתי! שלמה כזאת אין בכל העולם כלו, וגם נערה בתולה יפה כמוך אין בכל העולם כלו, גם במדינת הים! אינני יודעת, במה זכה ר' אברהם למצוא כלה כמוך לבנו. ה“מחותנת” תהיה “כפרתך” האמינה לי…

– אבל, אמי! – נשמע קול רך, כפי הנראה קול הכלה. הלא הדלת פתוחה…

– ומה מני יהלוך?! ישמעו כלם, הלא בתי יחידתי את. כל פארי והדרי!

– ומראש אגיד לך – אמרה המחותנת – כי אם לא יתנו להחתן מלבושים יקרים, אקרע את התנאים! מתחת החופה אקחך!

– אבל, אמי… ובקול הכלה נשמע גם צער גם פחד.

המחותנת נשאה עוד פעם את קולה, אבל עתה אזני קשובות לדברי שני המחותנים, אשר יצאו ברגע ההוא את הבית וישבו לימיני.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.