מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ירושלים – שער לספרי עולם

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

עקד; תשמ"ב 1982

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

כבוד ראש הממשלה, כבוד ראש העיר, כלת הפרס, גב' סימון דה בובואר, אורחים נכבדים, קהל נכבד.

בשם אגודת הסופרים העברים בישראל אני מקדם בברכה את יריד הספרים הבינלאומי. שפת היצירה שלנו היא השפה העתיקה-החדשה, השפה העברית. זו השפה שאצלה מאוֹרה, מיופיה ומן השגב והמסתורין שבה כמעט לכל לשונות התרבות בעולם. גלוי וידוע הדבר, שתרגום התנ"ך היה בשעתו מאורע גדול ומכריע בעיצוב דמותן של כל הלשונות האלה. אנחנו הסופרים העברים כותבים בשפה העברית, שחידשה כוחה בספרות ובחיים, ואת ספרינו, כספרי קודמינו, הבאנו ליריד הזה. יריד של ספרים עבריים ושל ספרים בלשונות אחרות בירושלים, בירת ישראל, הוא איפוא אירוע סגולי, שקשה לתאר את ייחוד משמעותו. יש בו משום הגשמה פורתא של נבואת הקדמונים “ונהרו אליו עמים רבים”. אנו חשים יפה בעובדה נעלה זו, המגלמת אחוות יצירה של עמים שונים.

אני יודע, שיריד של ספרים יש לו תכלית מעשית. המתכנסים מתכוונים לעשות הסכמים ועסקים וחילופין. ואמנם כל כתב-יד זקוק למו"ל נאמן, ההופכו לספר, וכל ספר זקוק לקונה; אולם מאמין אני, כי בנפשו של כל מי שבא מרחוק לירושלים מרטטת הרגשת זכות והרגשת חג, שהיא מעבר לכל חשבון חולין.

היריד הזה מקיים פגישה משולשת: פגישת מו"לים, המלבישים את פרי רוחם של הסופרים בלבוש ספר, פגישת סופרים, שהספרים מייצגים אותם ומדברים בעדם, ופגישת ספרים הכתובים בשפות שונות. זוהי פגישה רבת-שיח, המקפלת בתוכה בשוֹרת שלום, שאנו נכספים אליו כל כך.

וכשם שאנו שמחים באלה המשתתפים ביריד הזה, כך אנו מצטערים על הנעדרים ממנו. מה מאד רצינו שהמו“לים והסופרים והספרים העברים יזדמנו יחד עם המו”לים, הסופרים והספרים הערביים מן הארצות השכנות והרחוקות. זימון כזה כבר היה בתולדותינו, ואנו מקווים שלא ירחק היום ופגישה כזאת אמנם תתקיים.

רבותי, מה שיש לנו הסופרים לומר לעצמנו ולעולם, כתבנו בספרים המוצגים כאן, ושום נאום לא יוסיף הרבה. אסיים איפוא בהבעת שמחה לקיום יריד הספרים בירושלים ובהבעת תודה לכל המשתתפים בו, ואני אומר לכם בשם הסופרים העברים:

ברוכים הבאים בשערי ירושלים!


  1. דברי ברכה מטעם אגודת הסופרים ליריד–הספרים הבינלאומי, שנתקיים בירושלים ביום 28.4.75. באותו ערב קיבלה הגב' דה בובואר פרס ירושלים.  ↩

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

שירי העלילה של יהודה ליב גורדון

מאת ראובן ברינין (עיון)

לראש הדף

בשנת תרנ״ז הדפסתי מאמר ארוך (ב״השלוח" שנה א.) על אדות יהודה ליב גורדון בתור משורר וסופר. מאמרי ההוא עורר בזמנו שאון רב בהעתונות העברית, הכבדה והקלה. הווכוחים הספרותיים (אני בוחר לדבר בלשון נקיה וקורא גם למאמרים, שהיו מלאים או בטלנות, או סתם חרפות וגדופים, בשם נאה ״ווכוחים ספרותיים") על אדות מאמרי בירחון הנזכר לא פסקו מעל עמודי העתונים אשר ליהודים במשך של שנים אחדות. על בקרתי הקשה מתחו בקרת עוד יותר קשה, אם בכלל היו ראויים מאמרי מתנגדי להקרא בשם הכבוד ״בקרת“. נדמה לי אז, כי נעצתי קנה בקן נמלים, שהזדעזעו ויתנפלו עלי; ובשאלי: למה רגשו יתושי הספרות? ענו לי: את רבם דקרתי. המה, כפי הנראה, למדו קל-וחומר בעצמם: ״לויתן בחכה הועלה, מה יעשו דגי הרקק?” — דנתים לכף זכות. ידעתי, כי מרי נפש המה. את עקיצותיהם אמנם לא הרגשתי, כי לא הכאיבו לא את בשרי ולא את רוחי; אבל שמתי אז לבי אל החזיון המוזר הזה בספרותנו. הכתבנים העלובים האלה לא חפצו לראות ולדעת, כי מכבד אנכי את יל״ג ומוקיר את כשרונותיו הגדולים הרבה יותר מהם; ודוקא משום שהייתי ממעריציו של יל״ג, שהיה בדורו ראש משוררי ישראל, דקדקתי עמו כחוט השערה ובאתי אליו בתביעות גדולות. אנכי עשיתי רק נסיון להעמידו בהיכל ספרותנו במקום, שהיה ראוי לו, לפי דעתי אז. אהבתי את יל״ג, אך את השירה העברית והיצירה העברית אהבתי עוד יותר, ובשבילן כתבתי את אשר כתבתי ובקרתי את אשר בקרתי בלי משא פנים ובלי שים לב אל עדת הנושכים הקטנים האלה. המבקר איננו אחות-רחמניה, אשר רק רכות ונעימות תדבר גם עם בעלי מומים ומוכי-אלהים. המבקר איננו גם ממשפחת השפנים, אשר יחרדו נם ל״קול עלה נדף".

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.