מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שבע ברכות

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

עקד; תשמ"ב 1982

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

זוהי חלוקה שביעית של פרסי היצירה, וממילא גם הברכה השביעית של אגודת הסופרים העברים. שבע-ברכות הוא שם-דבר במסורת היהודית. אלו הן שבע ברכות חתנים, שמשמיעין אותן בשעת החופה. יורשה נא גם לי להשמיע באזני החתנים והכלה שבע ברכות, שילוו אותם תוך שימוש במענקי היצירה האלה:

ברכה ראשונה: שיזכו החתנים והכלה לבריאות הגוף ולכוח-התמדה.

ברכה שניה: שיזכו לתגבורת הדמיון היוצר, למושכלות ולמורגשות מושחזים.

ברכה שלישית: שיהא הזמן הפנוי שלהם פנוי מדאגות חומר ועמוס טרדות יצירה, משוחררים מחובות-חוץ ומופנים לחובות הלב.

ברכה רביעית: שתהא השכינה שורה בפעלם.

ברכה חמישית: שיזכו גם לשעות בטלה, שאין בה לא קריאה ולא כתיבה, אלא דממה של חשבון נפש, או דמדומי הגות, או שיחה עם בת-השירה או בת-הסיפור או בת-המסה, המכשירים את הקרקע ליצירה.

ברכה ששית: שלא יתערבו יסודות זרים ביצירתם ולא יהיו להם כל פניות, אלא מצפונם בלבד יהא בית דינם.

ברכה שביעית: שתהא שנת המענק שנת שלום והרווחה למדינה ולעולם, ויוכלו לשבת בשלווה וליהנות מזיו היצירה.

וברכה ותודה לממשלה, בעלת פרסי היצירה, המתאימה את סכומי הפרס לתנאי הזמן ומקפידה בזמן חלוקתם. יש בכך תקנה פורתא למצבו של הסופר בישראל, המחייב הרחבת העזרה.


  1. בחלוקה השביעית של פרסי יצירה לשנת 1975.  ↩

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. ירושלים – שער לספרי עולם (מאמרים ומסות)
  5. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

הצלב

מאת סיגביורן אובסטפלדר / אורי ניסן גנסין (פרוזה)


סיפור


היא רכּה וקומה לה זקופה. הליכתה אינה ברגל ישרה; היא קופצת קפיצה כל שהיא לאחר כל פסיעה רביעית.

יש אשר תקח אחת האבנים הקטנות ותזרקנה בכוח אל חלקת המים הרחוקה וזו ניתּזת שם מאת המים ושבה אליהם אחת ושתיים ושלוש.

אז תשלח את בת צחוקה לנוכח ציפורת-הפּשְׁתה, הניצבת בחול וחופזת בזנבה. לאחר זה היא קופצת אחת ושתיים הלאה.

ואולם הס! מה פשר הדבר הזה? הנה היא יושבת. פניה נשקפים כה זקנים, כה זקנים, וכולה כה נוגה. היש, אשר תהיה לה נסיבָּה להיות כּה נוגה – לה, הרכּה כה בשנים?

היא אינה מאריכה בישיבתה זאת. הנה היא קופצת פתאום ממקומה, כמתגנבת, היא ניגשת אל גדר הפרדס, קוטפת לה בדרכה פרח אחד, מורטת ממנו בשיניה שניים שלושה ציצים וזורקת אותו הלאה. אז היא נכנסת אל חדרה על בהונות רגליה.

היא קוראה כחצי דף אחד מהספר. אז היא חוזרה ויוצאה חרש ובִכְיָהּ כבוש בלבה. איש לא דיבּר לה דבר. איש לא רב אתה.

הנה היא ניצבת ולוחשת דְבַר מָה, כששִיניה דבוקות יחד, ונוהמת, כחתול זה.

היא ניצבת אל הסוֹלֵלָה. השמש יורדת, הגלים ישׁוֹקוּ חרש. מסביב מנוחה גדולה.

ואולם היא קופצת את אגרופה ומרימה את ידה. זידוֹנה, היא זוקפה את חזה המלא אל מול פני הים. ופתאום קרוא תקרא בכוח והזרזירים אשר בשפת הים, יפחדו מקולה וינוסו: אני חפֵצה! אני חפצה!

אז חוזר חזה ויורד. לפני זה חלפה סוּפה את נפשה. עתה שֶקט בקרבה. עיניים לה גדולות והאישונים שחורים.

היא שכבה. את ידיה שילבה אל אחורי ראשה – ידיים נוחות לזוז, כנחשים, וחזקות. אשמורותיה סגורות. הישנה היא?

לא, הנה היא חוזרת וקופצת ושמלתה מנפנפת ברוח. לחוֹש תלחש: אני חפצה! אני חפצה!

את מה היא חפצה?


את המראה הזה אני חוזר ורואה לפני תמיד בחזוֹני. ואם לָאמת – הלא אז גם ראֹה לא ראיתיה. אני טרם הכּרתיה אז.

אז, כאשר ראיתיה אנוכי, לא היו מותניה צרות, כי אם מלֵאות ורַבּות ההדר, פניה כבר לא היו מלאים חילופי הרגש הרב וצלליו והבלטת חזה כבר לא היתה זידוֹנָה.

פניה כבר רָגשו אחרת. יש אשר באה אֲרֶשֶׁת אחת חולפת ושָכנה אחת מְעָט בפנים, ואולם זו אשר באה תחתה נשארה תמיד.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.