מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שירת היחיד ושירת היחד

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

עקד; תשמ"ב 1982

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

בשם אגודת הסופרים העבריים בישראל אני מברך את המשורר ש. שלום, שהוא נשיאה של אגודת הסופרים, לקבלת פרס ניומן.

זה חמישים שנה, שש. שלום כותב שירה ואנחנו כותבים על שירתו, ועדיין לא מיצינו את עומק משמעותה, ולכן לא אנסה לעשות זאת הערב. אולם ברצוני לרמוז על שלוש תכונות בשירת ש. שלום, שראוי להבליטו, בבחינת “למען תזכרו”.

תכונה ראשונה, יש בה שירת היחיד ושירת היחד, הפרט והכלל. המשורר תוהה על עצמו, מבקש לעמוד על שורש נשמתו ואגב כך מגלה מחוזות נפש נפלאים. הוא בעל יחוס לא רק מצד אביו-מולידו, אלא קודם כל מצד מולדתו הרוחנית. האושפיזין הבאים לסוכתו הם אברהם יצחק ויעקב, משה, ישעיהו, ירמיהו, איוב, דניאל, הרמב“ם, יהודה הלוי, אבן גבירול, רמח”ל, הבעש"ט, ביאליק וכיוצא בהם. כולם ברכוהו ומכולם התבשם. מלשונם למד ואת עסיסי פיוטם והגותם ספג. בשירת ש. שלום צבורים עפרות-הזהב של כל הדורות, שהמשורר הכניסם בכור-היתוכו והפיק מהם את הזהב הטהור של שירתו.

תכונה שניה, שירתו תופסת מרובה. שרשיה יונקים לא רק מן הקרקע הלאומית, אלא גם מקרקע-עולם. יש לה עומק ורוחב אוניברסאליים. לא זו בלבד שש. שלום הוא בקיא גדול בשירתם של עמים שונים, ואף תרגם מן המעולה שבה, אלא אף זו: ההווייה האנושית כולה מרעישה אותה ובעיותיה מחלחלות בו. שום דבר אנושי אינו זר לו, וכל גורל אנושי נוגע לו. כאדם יהודי חש הוא במכאובי עמו ובשמחת התחיה של עמו. הוא תינה את ענות עמו, את השוֹאָה שהתרגשה עליו ואת מיליוני קרבנותיה; כדרך שהעלה על נס את מלחמת גוג ומגוג שלנו, שקדמה להקמת מדינת ישראל, ואת הישגי הממלכתיות היהודית. עם זה חזה חזון השלום העולמי, שבּת העולם, שבה תתקיים נבואת ישעיהו “וכתתו חרבותם לאתים”. כי באין שלום בעולם לא יהיה שלום גם לישראל. שירת האומה של ש. שלום היא איפוא גם שירת העולם.

והתכונה השלישית, בגדי שירתו של ש. שלום הם תמיד בגדי חג. בין היא אומרת דברי זמר על אהבה ועל שמחת החיים, ובין היא נושאת קינה על גורלו ועל גורל העם בכלל, תמיד היא יוצאת בלבוש מלכות, בפוּרפוּריה לשונית, בתפארת של דימויים ואלגוריה. ש. שלום מנהג אבותיו בידו: תמיד חייב אדם לשמור על צלם-אלוהים שלו. גם האָבל והמקונן, העושים קריעה בבגדם, צריכים להיות לבושים בגד נאה עשוי שיראין.

לפיכך אנו מוצאים בשירתו נעימה פרטית, תזמורת לאומית, ומיתר אנושי כללי, וכולם לבושים הדר לשוני.

אנו מאחלים לש. שלום אורך ימים ושיבה טובה ומדושנת יצירה.


  1. דברי ברכה לש. שלום עם קבלת פרס ניומן ב–1974.  ↩

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. ירושלים – שער לספרי עולם (מאמרים ומסות)
  5. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

כללים וסייגים בתרגום

מאת שלמה שפאן (מאמרים ומסות)

הָבָה עַתָּה וּמְשָׁלִי לַמְּלָכִים הַנְּבוֹנִים אֲדַבֵּרָה:

כֹּה לַזָּמִיר רָם-הַצְּלִיל הַנֵּץ אֲמָרֵיהוּ הִבִּיעַ,

עֵת צִפָּרְנָיו בּוֹ נָעַץ וּלְרוּם הֶעָבִים נְשָׂאָהוּ.

מַר הִתְיַּפַּח הַזָּמִיר מְדֻקָּר בְּעִקּוּל-הַצִּפֹּרֶן,

אַךְ הַלָּזֶה דְבָרוֹ לוֹ הִגִּיד בְּעַזּוּת וּבְרָב-תֹּקֶף:

מַה תְּקוֹנֵן הָאֻמְלָל, בְּכַף הַתַּקִּיף הֵן נִתְפַּסְתָּ.

אַף אֶל אֲשֶׁר אוֹבִילְךָ, שָׁם תָּבוֹא וְאִם-כִּי בַעַל זֶמֶר.

אִם אֶחְפְּצָה לְבָרוֹת לִי תִהְיֶה אוֹ חָפְשִׁי אֲשַׁלְּחֶךָ:

רַק חֲסַר-לֵב יְנַסֶּה הִתְקוֹמֵם לְרַב-כֹּחַ מִמֶּנּוּ —

הוּא נִצָּחוֹן לֹא יִנְחַל, אַךְ יוֹסִיף עַל בָּשְׁתּוֹ גַם הַצַּעַר.

כָּכָה הַנֵּץ קַל-הַטַּיִס, הָעוֹף פְּרוּשׂ-הָאֵבֶר הֵשִׂיחַ.

המשל דלעיל הקדום במשלים שבספרות העולם, לקוח מ“מעשים וימים” של הסיוֹדוֹס, שתרגם מיוונית שלמה שפאן. תרגום זה זיכה את המתרגם בפרס טשרניחובסקי בפעם השניה. לפני כן ניתן לו פרס טשרניחובסקי בעד תרגום “הימנוֹנוֹת הוֹמריים”. לזכותו של שלמה שפאן יש לזקוף שורה של תרגומים מיוונית: “אֶפיגראמות הוֹמריות”, “מלחמת הצפרדעים והעכברים”, “אֶלגיות” (נדפסו בכתבי-עת שונים), “משלי אזוֹפּוֹס” (יופיעו במוסד ביאליק), “יציאת מצרים” מאת יחזקאל ההלניסטי (הופיע לפני שנים בהוצאת “יבנה”).

שלמה שפאן פותח את השיחה בענין התרגום מיוונית:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.