מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הקוראת

מאת: יצחק ליבוש פרץ

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

ליל התקדש שבת …

לשואב-המים הזקן לא היה בשׂר. לא דגים, גם לא יין-שׂרף וחלה …ברוב עמל מצאה ידו לקנות נרות להדלקה, ולחם-שיפון לאכול ולקדש עליו …גם כותונת מכובסת לשבּת לא נתּנה לו …ובכל זאת קרא לשבת עונג – ואחרי אכלו עלה על מיטתו, וַיישן שנת תמימים, שנת עובד …

גם לאשתו היה רק העונג הזה, גם היא ישנה במיטתה. גם היא עייפה מרוב עבודה, בכל ימי השבוע תרה בסביבות העיר ההיא בכפרים – לקנות ביצים, שׂערות חזיר, בלויי-סחבות …והשבוע שעבר לא היה לה שבוע של מזל …מן העיר יצאה בלי כסף, האכּרים לא חפצו לתת בהקפה, בגפּה יצאה וריקם שבה להכין ולקדש את השבת …

בני הבית הקטנים שוכבים בכל לילה עם אבותיהם; שלושה עם אביהם, ושנַים עם אמם במיטה אחת, – היום ישנים הילדים בפינות החדר, כי לא חפצו להעיר את האב והאם.

אך בנחרת הישנים נתערבבו דפיקות לב של נפש ערה; היא הבת הבכירה.

עוד נר אחד מהבהב, והיא יושבת לאורו וקוראת בספר …שׂערותיה האדומות פרועות ומפוזרות על שכמה, ומשני עברי פניה הירוקים, המעידים כי רוב מזונותיה תפוחי-אדמה, אך ידיה רועדות, הלב פועם, העינים הגדולות לוהטות והחזה מתרומם ונופל כגל ….

נורא הוא הספּוּר שהיא קוראת …

הנאהבים והנעימים נפרדו …שודדים באו …וגם השפיפון נראה …

הנר אך מהבהב, עוד מעט ויכבה הנר, והיא לא תדע מה יהא בסופו של השפיפון.

יצחק ליבוש פרץ
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יצחק ליבוש פרץ
רקע
יצחק ליבוש פרץ

יצירותיו הנקראות ביותר של יצחק ליבוש פרץ

  1. מסירות נפש (פרוזה)
  2. בעולם האותיות המחכּימות (מאמרים ומסות)
  3. היחיד ברשות הרבים (מאמרים ומסות)
  4. התנועה החדשה (מאמרים ומסות)
  5. אמנון ותמר (מחזות)

לכל יצירות יצחק ליבוש פרץ בסוגה פרוזה

לכל יצירות יצחק ליבוש פרץ

יצירה בהפתעה
רקע

הקדמה לשירי ביאליק

מאת זאב ז'בוטינסקי / משה אָטֵר (אטינגר) (מאמרים ומסות)

(1911)

[קובץ שירי ביאליק ברוסית, בתרגומו של ז’בוטינסקי, יצא לאור בשנת 1911 ובראשו ההקדמה הבאה, שנועדה לקוראים הרוסיים וכן ליהודים שלא הכירו את ביאליק במקור.]

חייו האישיים של חיים נחמן ביאליק יוכלו בעצמם לשמש יריעה לפואֶמה גדולה. לא מפני שהיו מאורעות חייו כה מופלאים, כי אם, להפך, מפני שהיו כה רגילים, כה אפיניים בשביל אותה סביבה. כל חייו של הגטו בתקופת התפוררוּתו יוכלו להשתקף בפואֶמה זאת. אבל, אפשר לראות בתור פואֶמה כזאת גם את כלל יצירותיו של ביאליק עצמו. אז ניטיב להבין את טעמן ואת קשרן הפנימי. אז יובן לנו כי ביאליק – משורר לאומי הוא לפי תפישתה המלאה והעליונה של מלה זו, משורר לאומי גם בשעה שהוא שר על השמש ועל אהבה. באשר הוא כתב רק את מה שחיה. וחייו היו בכל כלליהם ופרטיהם בבוּאה וחזרה של ההוויה הכללית ברחוב היהודים ברבע האחרון של המאה הי"ט ובראשיתה של המאה הכ'.

ביאליק עצמו ספר לנו את הביוגרפיה הספרותית שלו בשירו “ואם ישאל המלאך”… לשאלת המלאך השומר על סף הנעלם, מגיד לו המשורר את קורות נשמתו. השיר תורגם בקובץ זה, אך נזכיר פה את תכנו בקצרה. אי-שם בקצה העולם, בעיירה נדחת, שחק ברחוב ילד רך יחיד וחולם –“ואני הוא הילד, מלאכי”. פעם אחת נמשכו עיני הילד אל עב קטנה, לבנה בשמים – ונפשו יצאה אליה ופרחה. בשמים קבלה את נפשו קרן שמש וזמן רב נשאה אותה בעולם. פעם פגעה הקרן באֵגל-דמע שהזהיר על לחיו של ילד ונפש המשורר צנחה מעל גבי קרן-הזהב ונמסה בדמעה. אחר נשרה הדמעה על דף גמרא קדושה בספרו הישן של סב זקן ושם פרפרה נשמת המשורר ונאבקה בין אותיות מתות וטיפות חלב ושעוה. – ותחנק? – שואל המלאך. – לא, מלאכי, ותשורר! כי באותיות המתות הֵקֵרוּ שירי חיים. ונשמת המשורר שרה על כל אשר ידעה: על עב קטנה ובהירה, על קרן השמש, על פנינת הדמע ועל ספר הגמרא הישנה, אשר בגויליה טורי כתב מרובע קדוש.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.