רקע
ישראל כהן
על גולדה מאיר שאיננה
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: עקד; תשמ"ב 1982

1

על גולדה שאיננה, בוכה העם למשפחותיו. כי העם שכל אשה גדולה, בעלת שרשים עמוקים, שכמוה לא היתה לו זה דורות. מתוך עיר קטנה מילווֹקי עלתה לארץ ישראל, וכאן גדלה למדרגת מנהיגה לאומית בחסד, בעלת חזור ציוני-סוציאליסטי, שאויבים ויריבים כיבדוה, כי הוקסמו מכוחה הנפשי והמוסרי.

שתי תכונות סגולה היו לה: בינת-חיים ובינת-לב. היא היתה אידיאליסטית, אבל ראתה את החיים הממשיים בעינים ריאליסטיות. הכירה אנשים רבים, יהודים ושאינם יהודים, פשוטי-עם ושרים ורוזנים, והכרה מגוונת זו הכשירה אותה לנהל משא-ומתן עם כל אלה, לדבר עמהם משפטים, לשכנעם ולהטות את דעתם לטובה, אף הכשירה אותה להיות קברניט מדיני, רחב-אופקים, היודעת לנווט את ספינת ישראל בין הגלים הגועשים. והתכונה השניה – בינת-לב. זאת היא מלה עברית שאין לה תרגום. מתרגמים אותה אינטואיציה, אולם המלה בינה מורה גם על הבנה, על שכל. בינת-לב משמעה זיווג של מוח ולב, מין עזרת-גומלין של שני כוחות נפש, הכובשים את החיים ואת סבך חזיונותיהם. ובשתי תכונות אלו הפליאה את כל רואיה, דיפלומאטים ואנשי-רוח, מפוכחים ובעלי דמיון.

אנחנו הרגשנו בכך כשהיתה מנהיגת פועלים דגולה, שגרירה ראשונה בברית-המועצות, שר-חוץ של מדינת ישראל, ואחרון אחרון – ראש הממשלה. הרגשנו בזה, גם כשפרשה מכל תפקידיה. אי-שם – כך הרהרנו – שוכנת אשה גדולה, בעלת נסיון ושיקול דעת, שאפשר בשעות קשות ליהנות ממנה עצה ותושיה. ואמנם היא האצילה מרוחה ומתבונתה על הסובבים אותה כל-אימת שסוגיה חמורה והרת-גורל העסיקה אותם.

עוד ידובר בה ועוד יהללו בשערים מעשיה, החרותים בכל פינות הארץ. ביגון וביקר ליווינו אותה למנוחת עולמים; דמותה, דמות שיש טהור, תעמוד לנגד עינינו תמיד.


  1. דברים בערב אזכרה במועדון “מלוא” בכ“ב בכסלו תשל”ט (10.12.1978).  ↩

המלצות קוראים
תגיות