מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בכור שיטרית

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

עקד; תשמ"ב 1982

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

שיטרית היה ענף לעץ-אבות, נצר למשפחת-רבנים ספרדית, שעלתה ארצה במאה הקודמת. לידתו בטבריה, וחינוכו הרוחני והציבורי היה שרשי: למד בחדר, בבית הספר של “אליאנס”, בתלמוד תורה ובישיבה של טבריה. קנה לו תורה והשכלה בכרך אחד, עד שהוסמך להיות תחילה שופט שלום ואחר כך שופט ראשי “בסמכות שופט בריטי” לתל-אביב ולמחוז.

רבים הם התפקידים שמילא מאז צעירותו, כשהיה בין מייסדי אגודת “התחיה” הציונית בטבריה. הוא הרגיש קירבה נפשית וחברית לאנשי דגניה, הצטרף ל“הפועל הצעיר”, שימש מורה בטבריה ובמנחמיה, ועסק בעסקי ציבור שונים באמונה. תפקידים נכבדים מילא עוד בימי מלחמת העולם הראשונה, בשלוט התורכים בארץ; נסיונו זה עמד לו גם ביחסיו עם השלטון המנדאטורי, כשנתמנה למפקד המשטרה בגליל התחתון. במשרתו זו נתאפשר לו להכניס לשירות המשטרה צעירים יהודים, דבר, שהיה לו ערך לאומי וישובי כביר באותה תקופה.

עבודתו בקרב העדה הספרדית היתה מיוחדת במגמתה. מצד אחד טיפח את כבודו של השבט הספרדי ושקד על התקדמותו מבחינה רוחנית ותרבותית, אך מצד שני לא גרס מחיצות עדתיות והיה עושה תמיד למען מיזוג העדות לעם אחד. ואמנם הוא זכה להוקרתו של כל העם בציון בכל ימי פעילותו בארץ, במפלגה ובהסתדרות, וביחוד עם קום המדינה, כשנבחר לחבר הממשלה והיה שר-המשטרה. החל מן הכנסת השניה הוא נבחר מטעם מפא"י, ובכהונה זו כיהן עד לפני שלושה שבועות, כשפרש מרצונו תוך כבוד והערכה כלליים.

בכור שיטרית היה מוכתר בסגולות רבות, שצירופן יצר אותה אישיות מגוונת, שהיתה כובשת את לב מכיריו. הוא כבש במיבטאו העברי, בהגיונו החותך, ביושרו האינטלקטואלי, בהליכותיו הנעימות, בבת-שחוקו הטובה, ועל הכל באמון שהיה מעורר בפגישה פרטית או בהופעה ציבורית. לא היה בין הנדחקים לראש התור. הוא הגיע אליו באורח טבעי, בהסכמת הכלל. וסופו מעיד על תחילתו. כשהרגיש, שהגיעה שעתו לפרוש מכהונתו כשר-המשטרה, פרש כמעט בחשאי, ללא אומר ודברים. ודאי היו לו לבטי נפש, אולם הוא לא שיתף את הקהל הרחב בהם ולא רצה להפוך את תחושת-מכאובו הפרטית לנושא ציבורי. ומה נלבב היה המעמד הצנוע בישיבת מזכירות המפלגה, לפני כמה שבועות, שבו נאמרו לכבודו דברי הערכה ושבו הוא השיב למברכיו. אצילותו נתגלתה דוקא בשעה כזאת, שעת ירידתו מעל הבמה, כשרבים הצטערו על סיבת פרישתו.

יסוריו שלפני מותו והידיעה על פטירתו הישרו אבל כבד על הכל. כי גדולה האבדה ואין תמורה לה.


  1. נדפס ב“הפועל הצעיר”, כ' בשבט תשכ"ז (12.1.1967).  ↩

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. ירושלים – שער לספרי עולם (מאמרים ומסות)
  5. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

[דיוקנו של רשע ועם הארץ]

מאת יוסף אבן זבארה (שירה)

וַיּוֹלִיכֵנִי בַשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת / וַיַּרְאֵנִי אֶת הַיִּדְּעוֹנִים וְאֶת הָאוֹבוֹת / וָאֶרְאֶה אֶת הָעִיר וְהִנֵּה הִיא מְקוֹם חַטָּאת וְאָשָׁם / וְגַם בְּנֵי עֲנָק רָאִיתִי שָׁם. / וָאֹמַר “מָה אֵלֶּה, אֲדוֹנִי, / אֲשֶׁר כָּהֵם לֹא רָאֲתָה עֵינִי?” / וַיֹּאמַר "אֵלֶּה בְּנֵי הָעֲנָק / אֲשֶׁר הַסִּכְלוּת לְצַוָּארָם עֲנָק / וְהֵמָּה גְדוֹלִים וְרָמִים / וּבְרֹאשָׁם יַעֲלוּ יְעֵלִים וְרֵמִים ". / וַיֹּאמֶר אֵלַי “תַּחְפֹּץ שֶׁאַרְאֶה אוֹתְךָ אִישׁ אָהַבְתִּי / וְגֶבֶר עֲמִיתִי, / הֲדָרִי וְתִפְאַרְתִּי, / וְהוּא מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי?” / אָמַרְתִּי "בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַרְאֵנִי אוֹתוֹ, / כִּי חָפֵץ אֲנִי לִרְאוֹת דְּמוּתוֹ ". / וַיַּרְאֵנִי אִישׁ כְּצַלְמוֹ וְכִדְמוּתוֹ / וּכְגֹבַהּ קוֹמָתוֹ / אִישׁ אָרֹךְ וְשׁוֹטֶה / מַחְטִיא וְחוֹטֵא, / פָּנָיו פְּנֵי שׁוֹר, זְקָנוֹ עַל בִּטְנוֹ עֲרֵמַת חִטִּים / זֻהֲמָה וְצוֹאָה מְלַקְּטִים. / וָאֹמַר אֵלָיו “מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה / אֲשֶׁר כִּדְמוּתוֹ בְכָל הָעִיר לֹא אֶחֱזֶה?” / וַיֹּאמַר “קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ הַזֶּה, / מִגּוֹאֲלֵינוּ הוּא / וּמִנְעוּרַי בָחַרְתִּי בוֹ וָאֹהֲבֵהוּ. / וְהוּא אִישׁ גָּדוֹל וְחָשׁוּב, / אָכֵן חֲמָתוֹ חֲמַת עַכְשׁוּב / וּכְבוֹדוֹ לְכָל אִישׁ גָּלוּי, / כִּי הוּא מִזֶּרַע הַתָּלוּי”. / וָאֹמַר "בַּמָּה אָהַבְתָּ אוֹתוֹ / בְּתַבְנִיתוֹ אוֹ בִתְבוּנָתוֹ? " / וַיֹּאמַר “אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ, / רַק הַבֵּט לְטוּב מִדּוֹתָיו וְרֹב חָכְמָתוֹ, / כִּי הוּא נָבוֹן וְחָכָם בְּכָל הַחָכְמוֹת וּכְמוֹתוֹ / לֹא הָיָה לְפָנָיו וְלֹא יִהְיֶה אַחֲרֵי מוֹתוֹ / וּבוֹ מִדּוֹת טוֹבוֹת וְנִבְחָרוֹת / מֵרֹב בְּנֵי אָדָם נֶעְדָּרוֹת”. / וָאֹמַר “סַפֶּר לִי מִדּוֹתָיו / וְאַחֲרֵי כֵן אֶשְׁאָלְךָ עַל חָכְמוֹתָיו”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.