רקע
ישראל כהן
גרשון אגרון
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: עקד; תשמ"ב 1982

1

איש-סגולה היה, שאישיותו היא פרי תכונות נפש מלידה ופרי טיפוח עצמי ושקידה על הגשמת כוחותיו הגנוזים. ותולדות חייו מעידות על כך. כל ימיו למד תורה, קנה לו השכלה ודעת, רכש לו בקיאות בהוויות העולם וצבר נסיון בעיצוב חיי ציבור. אולם כל אלה קיבלו אורם מאישיותו המוסרית ונתגוונו מתורת-המידות שהיתה מזוגה בדמו. לפיכך כל מי שבא במגע עמו, בין בדברים שבין אדם לחברו ובין בעניני ציבור, היה חש כי לפניו אדם יקר-נפש, נעים הליכות ודובר אמת בלבבו ובפיו. אהבת האדם שבו נאצלה על כל שיחה ועל כל משא-ומתן עם זולתו. צירוף מופלא זה של תכונות וכשרונות מוּלדים ונקנים, המשלימים אלה את אלה, זהו ששיווה לדמותו חן וחסד בעיני כל רואיו.

אַגרון היה לא רק אדם יפה באהלו ובמסיבת ריעים, אלא גם בעל פעילות יוצרת בקנה-מידה רחב. מימי בחרותו ועד יום מותו היה שותף ביצירת חיי ציבור וחיי תרבות. ניהל תעמולה ליצירת הגדוד העברי והתנדב להיות אחד ממנו. היה עורך עתונים ציוניים, נואם ונבחר לועידות ולקונגרסים. וכל מקום שהיה משקיע עצמו, היתה תרומתו עושה רושם. עושר-רוחו וטוהר מצפונו וכושר-המעשה היו מלאכיו הטובים. הם שסללו לפניו דרכו, הקנו לו אמון-חבריו ועשאוהו מנחה ומדריך. עם היותו איש-מפלגה נאמן לא הצטמצמה השפעתו בחוגו בלבד, אלא כבש ברוחב דעתו גם יריביו והיה מקובל על רבים. משהו חגיגי היה בהופעתו ובדיבורו האיטי, הפייסני. מעולם לא רם לבבו ולא גבהו עיניו, אף על פי שהלך מחיל אל חיל. מנהגו עם הבריות היה בפשטות ובצניעות. לא זלזל בקטנות וראה בהם יסוד לגדולות.

כשייסד ה“פלשתיין פוסט” ונעשה עורכו, נפתח לפניו שדה רחב לפעילות עתונאית ומדינית. הנסיונות שרכש בתחום זה בעתונות האנגלית היו לו לברכה. וידוע מה חשוב היה תפקידו של עתון זה בימי ממשלת המנדאט כמליץ בין הישוב ובין אותה ממשלה ופקידיה. הוא תרגם ברוב תבונה ואחריות את תביעות הישוב והתנועה הציונית ואת מאבקן העקשני לשפה המובנת להם וסייע להסברתן ולהשגתן. הוא חינך חלק גדול מן העולים קוראי אנגלית, שלא ידעו עברית, והשריש אותם במציאות הארץ-ישראלית. אלו היו משימות כבדות ומסובכות וכדי למלאותן היה צורך בהבנה רבה ובהבחנה דקה, והן נתגלו באַגרון במידה מרובה.

תרבותו האנגלית הכשירה אותו למלא שליחויות לאומיות נכבדות שונות על במות בינלאומיות ואף עשה זאת על הצד הטוב והיפה ביותר. וכשפרש מעריכת העתון “ז’רוזלם פוסט”, נטל על עצמו תפקידים חדשים. הוא היה לפה לשאיפות העם בעולם בפגישות ובועידות שונות. ושמו הטוב וסגולותיו היפות ונאומו הנאה והכובש חיבבוהו וסייעו לו להטות לב יחידים וציבורים שהיה פונה אליהם בשם המדינה או העיריה. לא רבים הם האנשים, שהד ביקוריהם היה נשמע זמן רב לאחר כך.

כגולת-הכותרת לעבודתו הציבורית היתה היבחרותו לראש עירית ירושלים. בכהונה זו באו לידי גילוי מידת הטאקט, תרבותו הנפשית, כשרונותיו ונסיונותיו הרבים. בה השקיע את מיטב חלומותיו וכוח-מעשיו. סלל בה כבישים, התקין תאורה, שיפר את מצב התברואה, שקד על פיתוחה ומשך אליה יזמה כלכלית. הוא נשתזר בעתידה של ירושלים והיה הוגה בה בשכבו ובקומו, בצאתו ובשובו. ואף בהיותו מוטל על ערש-דוי, סובל ונענה מיסורי הניתוח, לא הסיח את דעתו מירושלים שבמציאות ושבחזון, התענין בכל פרטי המהלך של ההכנות לבחירות. כי הוא היה מאותם האנשים, שכוחם בהתרכזותם בנקודה אחת. ובהתדבקו בירושלים, הזדהה עם גורלה, עשה למענה מאמצים מופלאים, הוציאה ממעמדה הכלכלי הנחות והעלה אותה לראש תכניות המדינה.

על כן גמל לו הישוב בירושלים גמול-אהבה-וכבוד, ורבים ומרובים המליצו להיבחרו שנית לראש עירם.

אולם יום לפני הבחירות נאסף גרשון אל עמיו ונטמן באדמת ירושלים היקרה, שכל כך אהב אותה. וגדול האבל ורב הצער!


  1. נתפרסם ב“הפועל הצעיר”, ז' בחשון תש"ך (8.11.1959).  ↩

המלצות קוראים
תגיות