מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אבינועם ילין

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

עקד; תשמ"ב 1982

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

הוא היה הדור הרביעי, ריבע, לגזע ילין בארץ. וחותם המשפחה המופלאה הזאת היה טבוע בו: חיי מישרים, שאיפה לתורה ולדעת, רדיפה אחרי השלום, קשר נפשי עמוק לעם ולארץ וללשון העברית, ורצון אמת להבנה הדדית בין שני העמים השוכנים בארץ הזאת. כל ימיו היו קודש להשתלמות ולהתכוננות למלא את התפקיד שראה את עצמו מיועד לו. בכל מקצוע שעסק זיווג לו תעודה אנושית אף השתדל למלא אותה לפי מיטב יכולתו. לאחר שקנה לעצמו ידיעה רחבה בתרבות ישראל העמיק חקור גם בתרבות ערב ובלשון ערב. זאת לא היתה בעיניו תוספת מקצוע או מלאכה, אלא אמצעי ודרך להשגת המטרה, מטרת האחווה בין שני העמים. הוא הרגיש, כי בשרשים אין הפירוד ביניהם כה גדול, על כן ירד עד לשרשים ומשם רצה להעלות תיקון. היה מכובד על כל מי שבא עמו במגע ומשא ואהוב על רעיו וידידיו. בהיותו מפקח ראשי ממשלתי על החינוך העברי הקדיש את כל עצמו לבעיות החינוך, למחקרו והשבחתו. לא השגיח בסכנות האורבות עכשיו לכל עובר ושב ברחובות האלה, שבאחד מהם נמצא מקום עבודתו, אלא מילא תפקידו במסירות-נפש ממש.

והיום הארור בא. יד זדונית, יד מכוונת ומודרכת, פגעה בו ליד כהונתו ועבודתו. כדורי מוות של מרצחים נשלחו אליו והרגוהו. הישוב, שאותו שירת באמונה ובאהבה, לא ישכחהו.


  1. נתפרסם ב“הפועל הצעיר”, א' בכסלו תרצ"ח (5.11.1937).  ↩

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. ירושלים – שער לספרי עולם (מאמרים ומסות)
  5. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

מן אמונה בטמירוֹ של עולם, שלא שזפתּוּ עין-אנוֹש, אך מהימנת ידידותו: מחכה הוא לנו, ומובטח לנו שנדעהו; מן הערצה לאדם האידיאַלי, היפה, השמח בחלקו, מושלם-הגוף וכביר-הרוח; מן אֵמוּן במוות כי הוא, לאחר שמילא תור-חיינו את שליחותו, יפתח לנו שערים למעונות יותר מופלאים; מן השתחוויה לרעיונות הנאצלים של מין-האדם ולמעשים אשר גבורה בהם, רוֹממוּת-נפש בהם; מן השתוֹממוּת על סוד זמן וחלל, על פלא האדמה וצאצאיה, על הנס של כדור-השמש וכוכבי-הלילה – –

מכל אלה רקם לו וויטמן עבודת-קודש כוֹל-כוֹללת – דבקות עילאית, המוכנת לעבור, כמו נהרה נוסעת, מנושא אל נושא, ממראה אל מראה, לסגוֹד לכל אחד ואחד מהם ולומר לו: “אֵלי אתה!”

אבל גם בנפשו רחבת-החיבוק פעל חוש הסידור והסיווּג, הרצון להעמיד כללים מפּרטים. ובכן, גיבש לו פּאנתּיאוֹן של ארבע אלוֹהוֹת עיקריים; לשון אחרת: ארבעה צדדים באלוֹהוּת האחת.

“אזמרה המרוּבּע האלוֹהי”

זו כותרת לשיר מרוּבּע-בתים מאת וויטמן.

הבית הראשון נפתח בשלוש שורות על התאַצלוּתן של ארבע פנים מן ה“אחד”, והן ארבעה צדדים ב“מרוּבּע שכולו אלוֹהי” – וכל הצדדים נחוצים הם. מייד מוצג הצד הראשון של האלוֹהוּת. כמה שמות יש לו: השם המרובע המקודש בישראל, בראהמה הקדמון, סאטוּרנוּס, כּרונוֹס. האל הזה אין הזמן שליט בו; הוא עצמו בבחינת זמן, לעולם עתיק, לעולם חדש; ומהוּתו: החוק. אין לפתּוֹתוֹ או להטוֹתוֹ מגזירותיו, לא המוּסריוֹת ולא הטבעיוֹת. האם תבקש רחמים מלפני עונות-השנה, או מחליפי יום ולילה, או חוק הכבידה? אף כך אין רחמים וחנינה מלפני המשפט האלוהי: “הנפש החוטאת היא תמות”. ומשפטיו בל יוּמרוּ.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.