מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

נתן בן נתן

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

עקד; תשמ"ב 1982

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

מתוך העבודה נעקר. ביום הלוייתו עוד קראו הקוראים את מאמריו ב“דבר”, שהיה בו חבר המערכת, וב“הפועל הצעיר”, שבו היה משתתף בקביעות זה שנים. עד יומו האחרון ממש הגה וכתב. מלאך המוות הוציא את הקולמוס מידו, בחטף, כביכול, תוך כדי כתיבה.

הוא היה סופר לענינים כלכליים. כתיבתו היתה תמיד אקטואלית, שופעת חיוניות. בקיא היה בכל חדרי הכלכלה המתהווה ובן-בית היה בכל המתרחש במוסדות ובמשק הממלכתי, ההסתדרותי והפרטי. הוא היה בעל השכלה כלכלית גבוהה ועקב אחרי המתחדש בהלכות המשק והכלכלה בעולם, הן במשנות העיוניות והן בתמורות המעשיות; אך הוא לא בחר לו סגנון-כתיבה למדני, עמוס לעייפה מונחים מקצועיים, אלא דיבר בצורה פופולארית למען ירוץ הקורא בדבריו. וכשהיה הכרח להשתמש בשפה מקצועית, היה מבררה תחילה לכל פרטיה, לבל תעמעם את דעת הקורא הרגיל. מבחינה זו היה מחנך להגוּת כלכלית.

הוא היה מעורה בכל נפשו ברקמת חיי הארץ. שמח לבשר על התקדמותה של כלכלתנו, כדרך שהיה אנוס לא-פעם להתריע על עיוותים וליקויים, שנשתרבבו לתוכה. אותה שעה היה איש-פולמוס חריף. היה בשר מבשרה של תנועת העבודה, שעל ערכיה ויחודה שמר תמיד. הוא רצה לראות במפעליה המשקיים והכלכליים של ההסתדרות תאים של כלכלה סוציאליסטית, שבהם קיימים יחסי-אנוש אחרים ואחריות מוגברת של העובד.

לא רבים ידעו שהיה יועץ כלכלי לשרים ולראשי מוסדות, שהחשיבו את בקיאותו ואת חושו המעשי ואף החברתי-מדיני.

מזמן לזמן היה מסייר בעולם ומביא עמו רשמים רעננים מן המתהווה בארצות מתוקנות בשדה העיון והפעילות הכלכלית. לפרקים היה מקדיש מאמריו לבירור של בעיות עולמיות תוך השוואה לכלכלת ישראל ותוך הוצאת לקח מן הנעשה אצל אחרים.

עבודתו כסופר כלכלי היתה נשמת-אפו ולא אבה להפסיקה גם לאחר שהגיע לגיל הפנסיה. ואמנם יפה עשה, כי לא היה מורגש כל רפיון במלאכתו העתונאית, אלא, להיפך, מפקידה לפקידה גברו בו היזמה והמחשבה, ובלהט-נעורים היה מגיש את פרי הגותו ונסיונו לציבור, כי רבה היתה מסירותו למדינה ולתנועה.

היה חבר טוב ונאמן.


  1. נדפס ב“הפועל הצעיר”, כ“ח בשבט תשכ”א (14.2.1961).  ↩

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. ירושלים – שער לספרי עולם (מאמרים ומסות)
  5. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

גַּזְלָנִים

מאת יוסף חיים ברנר (פרוזה)

(רשימות עט-עופרת)


ביפו היה בעל חנות-מכולת בנוה-צדק; בפתח-תקוה, חדשים אחרי הגירוש (בגירוש ראשון הכתוב מדבר), רכש לו חמור קרוח ונמוך כסייח בן-יומו, כחוש כמוהו, כבעליו, ועגלה קטנה על שני אופנים, כאילו לשם משחק בשביל ילדיו הפעוטים, שני בני-הזקונים, והתחיל עוסק בהעברת חפצים ממקום למקום בשכר.

והתפרנס.

ביפו, בנוה-צדק, היה גר בשלושה חדרים מרווחים על יד חנותו, שלושה חדרים עם מרפסת ומטבח ומרתף וחצר רבועה וברז מים מיוחד לו לבדו, וציפה אשתו לא חלתה אלא פעם או פעמים בחודש – בכל אופן, לא הרבה; בפתח-תקוה השיג לו אורוה אחת קטנה סגורה על יד השוק, ושם גם המטבח (בחוץ – רוחות) וגם משכב האשה והילדים על המיטה האחת, שהובאה בימים האחרונים בעגלה הקטנה (היו יכולים להביא עוד מיטה מיפו – השיגו רשיון לזה! – אלא שאין מקום בעדה באורוה); מלבד ציונה, הבת הבכירה, המפונקת, שישנה על שני ארגזים מצורפים ומלאים כלי-בית שונים; וציפה אינה קמה מעל המיטה המשותפת לכל בני הבית אלא פעם או פעמים בשבוע – המלריה עושה בה שמות.

ביפו למדה ציונה בגימנסיה, ויתר הילדים, הזכרים, ב“תחכמוני” (שני הפעוטים, בני-הזקונים, עוד לא הגיעו לגיל של בית-ספר). בפתח-תקוה לומדים הילדים הזכרים בתלמוד-תורה, הפעוטים הולכים אל הגן, וציונה, למגינת לבה, יושבת בית ו“מפסידה שנה”, כי בבתי-הספר הפתח-תקואים אין “קורס” בשבילה.

והיא מתגעגעת וכותבת מכתבי-מזכרת לחברותיה הגולות בשומרון ובגליל, כי

“בטח אין באף מקום גימנסיה כגימנסיה עברית הרצליה”

“מיפו גימנסיה הרצליה מה יפה השם הזה ומה נעים”

“מצלצל כמה לבבות שואפות לשם זה כי לב מי לא”

“שואף לשם זה”.

וכו' וכו'; ו“במקום בול – נשיקה ציונית חמה”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.