מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

צפורה כסה

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

עקד; תשמ"ב 1982

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

הכרתיה בפתח תקוה בשנת 1926. אזכרנה: צעירה, תמירה, שופעת חן; ראשה יפה להפליא, שערה שחור ומתולתל וברק-משובה בעיניה. דיבורה בקול דק, תנועותיה זריזות והיא בוחנת בבת-שחוק נעלסה כל הקרב אליה. כולה אמרה הכרה עצמית. היא כבר היתה “ותיקה”. היתה חברה בקיבוץ “ברית-אל”, שחלוצי ברודי יצרו. זה היה עירוב של קבוצה ומיסדר, שהיו לו חלומות ונסיונות מענינים. צפורה נמשכה, כמובן, לנוסח המיוחד הזה. אחר כך נצטרפה לקבוצת “השרון” בכביש עפולה-צמח ועלתה עמה להתישבות בעין-בדה על יד נהלל. לכאורה, היא באה לפתח תקוה לבקר אצל מישהו, אך לאמיתו של דבר באה לבקר אצל הקבוצות הצעירות, שהיו ב“עמק השבע”. שכן נכסוף נכספה תמיד להכיר אנשים חדשים וקבוצות חדשות. היא לא יכלה לשבת בשלווה במקום אחד והיתה מחבבת את החליפות, חליפות המקום והחברה, ההתרשמות וההתפעלות.

מאורעות שונים בחייה הוציאוה מן הקבוצה והלכה לרחובות המושבה. שם נפגשה עם יונה כסה ונישאה לו.

החדר שלה היה כמין בית-ועד לקצת חברים שעבדו בשנת תרפ"ט ברחובות. היא היתה הרוח החיה. פניה המאירות שבו לב כולם. ידעה לשוחח ולהקשיב, רוחה היתה ערה וניחנה בכוח הבחנה רב. במעמדה היו משתתקות השיחות התפלות, שבחורים בגיל צעיר שטופים בהן לפרקים, ובעצם נוכחותה היתה מעלה את רמת השיחה. העליזות היתה מנת-חלקה, ואף מאורעות פרטיים קשים לא העיבו את מאור פניה אלא שעה קלה. היא ידעה את כוח הכיבוש שלה וזה נסך בה הרגשת בטחון והניס את העצבות שהשתלטה עליה. חייה לא היו קלים. יום יום יצאה לעבודה, אם בפרדס ואם במסעדה, ובשובה היתה צריכה לנהל את משק הבית ולקבל אורחים. השכר היה מועט והתנאים בלתי נוחים. אבל היא לא נרתעה מפני הקושי, לא בהיותה פועלת בכביש ולא בהתישבות ולא כפועלת בודדת. חלוצה היתה לפי שורש נשמתה ולא היה לה סיפוק אלא ממעשים שיש בהם תועלת לכלל.

וכשנולדו לצפורה ברחובות בן ובת, התמכרה לחינוכם וקשרים עמוקים, קשרי אהבה ואמון, היו ביניהם עד הרגע האחרון. אך גם עירנותה הצבורית לא רפתה. היא ערגה לחיי חקלאות. וכשחבורה מפועלי רחובות עלו על הקרקע בסביבה ויצרו את כפר בילו, עלתה גם צפורה עם בעלה וילדיה והקימו משק. אולם היא הגיעה אל הנחלה, אך לא אל המנוחה. היא ספגה אל תוכה ערכים והרגלים של חיי קבוצה, ורצונה לשוב לחיים אלה ניעור בה שם שבעתים. כך עברה אחרי תקופה קצרה של חיי מושב לקבוצת שילר.

אין אלה אלא ראשי פרקים לציון תחנות חייה של צפורה. אולם בכל פרק ופרק צפונים חיים עשירים וסוערים, נפתולים ולבטים. היא לא הסתפקה ביש. איזו אי-מנוחה הנידה את רוחה תמיד והוציאה אותה ממסגרתה השאננה. מזמן לזמן נטלה עליה משימה ציבורית, שהיתה ממלאת אותה באחריות גדולה ובהצלחה. במלחמת העולם השניה התגייסה לצבא הבריטי ושירתה במצרים ובמקומות אחרים והיתה מדריכה ומשפיעה באופן התנהגותה ובתבונתה. היא שבה מן הצבא למשפחה ולקבוצה כשכוחותיה מחודשים והחלטתה עזה למלא תפקידים שונים, ואף עשתה זאת בתוך הקבוצה ומחוצה לה בטוב טעם ודעת. חיים עשירים אלה נקפדו בבת אחת בעצרת הזכרון במעגן.

כך היתה עד רגעה האחרון: רעננה, מלאת חן, זקופת קומה, נעימת הליכות, נאה במידותיה, יפת נימוסים, צמאה לעלילות ומחמירה במילוי חובותיה כלפי משפחתה וכלפי קבוצתה. וכך תישמר בזכרוננו תמיד!


  1. נדפס לראשונה ב“הפועל הצעיר”, כרך כ“ה, גליון 48, ביום ב' באב תשי”ד 3.8.1954, וחזר ונדפס בחוברת שהופיעה שנה למותה, בתמוז תשט"ז, על ידי קבוצת שילר. היא נהרגה באסון–התעופה בקיבוץ מעגן.  ↩

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. ירושלים – שער לספרי עולם (מאמרים ומסות)
  5. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

מעבר לגבולין

מאת יוסף חיים ברנר (מחזות)

שברי מחזות

ארבע מערכות

הנפשות:

ר' חיים יהודה ב“ר יעקב-ישראל מהרשק, לפנים משגיח ו”חוזר" ב“ישיבתו” הגדולה של אביו המנוח באחת מערי תחום מושב היהודים ברוסיה.

יוחנן, אחיו הצעיר ממנו, סופר עברי.

רבקה, אחותם.

נפתלי אידלש, בעלה של רבקה.

פני, בתו של ר' חיים-יהודה.

יוספ’ל, ילדם של רבקה ונפתלי.

אליהו חזקוני.

ר' שניאור-יחיאל קפלן, בעל בית-דפוס; לפנים “משולח” מ“ישיבתו” של ר' יעקב-ישראל.

דוֹבֶּה

דזֵ’יקוב } בניו.

בירפלד

סועדים, שותי-תה, אמיגראנטים, פועלים, אינטליגנטים, מתווכחים, הולכי-בטל.

מקום החזיון – הגיטו היהודי שבמזרח-לונדון; העת- האחרונה.

המערכה הראשונה

ריסטוראן. שלבים מובילים לעליה ממול הרואים. מימין בוּפט, שמאחוריו דלת לחדר-המבשלות. פתח-החוץ באלכסון לצד שמאל. יום בציר, אחד מימי אלול הראשונים. צהרים. סועדים אחדים יושבים אל אחדים מן השולחנות. ר' חיים-יהודה, כבן חמישים, עבדקן ובמעיל קצר, אלונטית על שמאליו, משמשם.

א

ר' חיים-יהודה (מגיש פינכה מלאה תבשיל לאחד הסועדים): אורח חשוב בא אלי זה עתה. אחי בא אלי. אחי מרוסיה, יוחנן. היאומן כי יסופר! הוא יושב אצלי למעלה. לפני שעה בא. ולי אין פנאי אף לדבר עמו, לשאלו מי ומה. היאומן כי יסופר! כשנדדנו לגליציה מחמת הפוגרום מיאן הוא, השגץ, לנסוע אתנו. והיאומן, הוא נשאר ונאסר שם. היאומן – תשעה חדשים ישב במאסר, תשעה ירחי לידה, הֶה-הֶה. בינתים, ואבא, זכרונו לברכה, שבק חיים לכל חי, ואנחנו עברנו ללונדון, ויוחנן ישב וישב כפירוט רש"י. הה-הה. לפני חג השבועות העבר נקרא לו דרור, והיום בא אלינו, היום…

הסועד: כף!

ר' חיים-יהודה: תיכף ומיד! (רץ להביא כף ונתקל בפני היורדת מעל השלבים; אליה) הא, כבר דיברת, דיברת אתו? נו, מה הוא מספר, מה?..

הסועד (לאחר שהסיר עיניו מעלמה היורדת): כף, בבקשה!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.