מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ישראל רוזנבלט

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

עקד; תשמ"ב 1982

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

חלוץ היה לפי שורש נשמתו. מיום עלותו ארצה ועד יום מותו הטראגי חי חיים חלוציים למופת. מעין-חרוד דרך קבוצת “על המשמר” בפתח-תקוה ועד למשמר-השרון עובר חוט סיקרא אחד באורח חייו ופעולותיו: חוט החלוציות החרישית, המרבה תפארת ומאדירה מפעלים. כזה ראינוהו ב“עמק השבע” בפתח-תקוה, בשנות תרפ“ה-תרפ”ו, שבהן נוצרו הרבה קבוצות ופרחו הרבה תקוות. רוזנבלט היה אז כבן עשרים, כולו תסיסה ויזמה, פעיל במפלגת “הפועל הצעיר”, כבש את העבודה והדריך עולים חדשים בפרדסים. בשמחה גדולה היה הולך לנמל או ללשכת העליה, כדי להביא משם תגבורת לקבוצתו “על המשמר”, שהיתה קן-חלומותיו. כמה וכמה נסיונות נעשו אז לליכוד הקבוצות ואחד מהם היה רעיון “קיבוץ הקבוצות”, שהוא הטיף לו. מאותה שעה ואילך נעשה קנאי לקבוצה. בעברו אחר-כך למשמר-השרון נפתח לפניו שדה-פעולה גדול והוא לא רק חקלאי טוב, החוקר ודורש את שאלות הקרקע והחקלאות להלכה ולמעשה, אלא היה אחד המעטים, שעירותם הרוחנית לא פגה גם בעבודה הקשה. משקיות וחברותיות היו לו שני מושגים צמודים ושני תכנים המתנים זה את זה. לפיכך היה קורא תמיד לפעילות רוחנית, ובבואו העירה השתמש בכל הקשרים שהיו לו עם אנשים שונים, כדי להזמינם להרצות בקבוצה, כי אחת היתה מטרתו: לבנות את הקבוצה ולהעשיר את חייה.

איש פעלים היה, שקול בדעתו, נעים הליכות, רך ועדין. בבת-שחוק נדיבה היה מקביל פני כל אדם, מקשיב יפה יפה לאיש-שיחו, אוהב חברה ומכבד את זולתו. מעורה היה בהויתו של כל ציבור הפועלים, גם בשעה שראה את עולמו בחיי העבודה בקבוצה, והקדיש מכוחותיו וממרצו לכל עניני עמק חפר. תמיד היו ידיו מלאות עבודה ומוחו הגה תכניות שונות. והנה, אהה, בצהרי חייו קרהו האסון, שעקר אותו בצורה כה טראגית מתוכנו.


  1. נדפס ב“הפועל הצעיר”, בכ“ט ניסן תש”ב, 16.4.1942.  ↩

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. ירושלים – שער לספרי עולם (מאמרים ומסות)
  5. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

הערות

מאת אלתר דרויאנוב (מאמרים ומסות)

הרבה חובה מלמד משה סמילנסקי ב“הפועל הצעיר” (נו' 30–31) על המורים בארץ-ישראל. ואין לכחד: יותר ממקצת אמת יש בקטרוגו. המורה שלנו ירד ממדרגתו, כמה וכמה תביעות שלממש יש לנו עליו. בשעתו היה הוא מראשי גבוריה – וגם מראשוני גבוריה – של עבודת-התחיה בארץ; עכשיו הוא עושה את מלאכתו לפי מדת כחו והרגלו, – גבורה אין בו. בשעתו יצר הוא – הוא ולא אחר – את בית-הספר העברי בארץ, ובידו אין אף צבת ראשונה ליצרה גדולה זו, גם אותה – את הצבת הראשונה – יצר, והוא לא כרע תחת סבל-המשא, אשר הטיל על שכמו: שמחת-היצירה בִרזלה את רוחו, חשלה את כח-סבלו. עכשיו נשתה בו שמחת-היצירה, והנה עיפה נפשו לנטל-סבלו. בשעתו קצר לו יומו וגם ערבו לעשות את חובתו באמונה: עד שלִמֵד לָמַד, עד שהורה בקש חכמה ודעת איך ומה להורות. עכשיו ימצא לו ערבו וגם יומו אפילו לכל עבודה שמחוץ לעבודת בית-בפרו, ולא משום שכבר מצא את החכמה ואת הדעת, אשר בקש…. בשעתם היו מורי ארץ-ישראל מתכנסים לדון על עניניהם, ומה יפו ימי-הכניסה ההם. אני זוכר אותם: שם חקרו ודרשו תחלה על עיקרי-החנוך, שם שקלו וטרו לראשונה על דרכי-ההוראה, ולאחרונה דנו גם על תקון חייו של המורה, כי יוכל לעבוד במנוחה את עבודתו. עכשיו מתרבים משנה לשנה י מי כנסיותיהם של מורי ארץ-ישראל, אבל יש אשר גם לפני נעילה לא יזכור שם איש מהם ולא יעלה על הלב, כי לא רק עובדים נושאי-משא הם, שאסור לקפח את שכרם, ובושה וחרפה היא למרר את לחמם, אלא שגם מורים ומחנכים הם, עובדי עבודת-הקודש, ולהם הבושה הוחרפה, כי תִּמָּך עבודת-הקודש הזאת וחדלה מהיות את אשר היא צריכה רוחה ונשמתה של עבודת-התחיה כלה.

כל זה אמת. אבל משום שכל זה אמת, הלא תהיה השאלה: מדוע ירד המורה העברי מארץ-ישראל ממדרגתו? סמילנסקי משיב שתי תשובות. האחת אינה ענין לכאן, השניה אינה אומרת כלום. “קהל-המורים ארץ נתדלדל”. אמת. אבל – מדוע נתדלדל? ואם תמימים נהיה עם לבנו להחזיר על שאלה זו תשובה של ממש, דומה שמיד יהפך הסדר: המורה העברי בארץ הוא יהיה התובע ואנחנו כלנו, על ראשינו ומנהיגינו – הנתבעים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.