מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

תקוָה ופחד

מאת: יצחק ליבוש פרץ , תרגום: שמשון מלצר (מיידיש)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: יידיש

תקוָה ופחד / יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר

© כל הזכויות על התרגום שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

…לבבי עמכם.

עיני לא תשׂבע מראות את דגלכם הלוהט; אזני לא תיעף משמוע את שירתכם האדירה.

לבבי עמכם; שׂבע צריך להיות האדם, ולאור הוא זקוק… וחפשי הוא חייב להיות, ולהיות השליט על עצמו, על עצמו ועל עבודתו.

וכשאתם נושכים את האגרוף, הרוצה לדחוף לכם את דברכם החפשי, את מחאתכם הלוהטת, בחזרה אל תוך גרונכם, בשביל שלא יישמעו – אני שׂמח; ומתפלל אני אל האלוהים, שתהיינה שיניכם חדות. וכשאתם עולים בסך על סדום העתיקה ורוצים להרוס אותה, מהלכת נשמתי עמכם; והבטחון, שאתם עתידים וחייבים לנצח, ממלא את נפשי ומחמם אותה ומשכּר אותה, כיין ישן…

ואף על פי כן…

ואף על פי כן אני מרגיש פחד מפניכם.

אני פמחד מפני משועבדים שהם מנצחים, הם עלולים להיות למשעבדים, וכל משעבד חוטא כנגד הרוח האנושית…

כלום אין מדברים ביניכם על כך, שהאנושות צריכה לצעוד בסך, כמחנה ערוך לקרב, ואתם תנגנו לפניה את המאַרש בדרך צעידתה?

ואף על פי כן האנושות אינה מחנה-מלחמה.

החזקים יותר מתקדמים והולכים בראש, הנלבבים יותר מעמיקים להרגיש, הגאים מגביהים לגדול – האם לא תקצצו בארזים, לבל יגביהו לצמוח מעל לאזוב? האם לא תפרשׂו את כנפיכם מעל לבינוניות? האם לא תשריינו עצמכם בשויון-הנפש ותגנו רק על העדר הגזוז?


אני מפחד מפניכם.

בתורת מנצחים עלולים אתם להיות לביורוקרט: לחלק לכל אחד את בלעו לפיו, בדומה לעניים שבהקדש; למדוד לו לכל אחד את עבודתו, בדומה לשיעורי-העבודה שבקאַטוֹרגה. ותשמידו את יוצרם של עולמות חדשים – את רצונו החפשי של האדם, ותסתמו את מקורו הטהור ביותר של אושר-האדם עלי אדמות – את היזמה האנושית, הכוח המעמיד אחד כנגד אלפים, כנגד עמים ולאומים… ותמַכּנו את החיים ותצוו לבלות אותם בקסרקטינים.

ואתם תהיו עסוקים בחיקוּק ובתיקוּן: ברישום, באימוד ובהערכה… בקביעת מידות וחוקים: באיזו תכיפות ובאיזה חוזר מותר לו לדופק האנושי לדפוק, עד לאיזה מרחק מותר לה לעין האנושית לראות, כמה מותר לה לאזנו של אדם לקלוט, ומה חלומות מותרים לו ללב המתגעגע שיחלום?


בשׂמחה לבבית אני מביט ורואה, איך אתם הורסים את חומותיה של סדום הישנה; אך לבבי רועד עם זה, שמא תבנו על חרבותיה סדום חדשה וגרועה יותר – קרה יותר, אפילה יותר!

לא יהיו בתים בלא חלונות; אך בערפל תהיינה עטופות נשמות…

קיבה ריקנית לא תימצא, אך נשמות תהיינה רעבות… צעקות-כאב לא תהיינה נשמעות, אך הנשר – הרוח האנושית, תהיה עומדת, יחד עם הפרה ועם השור, ליד השוקת וכנפיה קצוצות….

והצדק, שליוָה אתכם בדרך-הקוצים והדם אל הנצחון, עזוֹב יעזוב אתכם, ואתם לא תרגישו בזה: לכך מנצחים ושליטים עיורים הם, ואתם תהיו מנצחים ושליטים. ואתם תשקעו באי-צדק ובעוול ולא תרגישו בביצה שמתחת לרגליכם… איתנה עמידתו של כל מושל, כל זמן שלא נפל…

ובתי-סוהר תבנו לאלה שיושיו את ידם, להראות לכם את התהום שלתוכה אתם שוקעים… ועקור תעקרו מן הפה את לשונותיהם של אלה, שיבואו להזהיר אתכם מפני אותם שיבואו אחריכם, בשביל להכחיד אתכם ואת אי-צדקכם ועוולכם…

באכזריות תגנו על שיווי-הזכויות של העדר לעשׂב שמתחת לרגליו ולמלח שמעל לראשו, ואויביכם יהיו: אנשי-סגולה, אנקי-רוח, ממציאים גאוניים, נביאים, גואלים, משוררים ואמנים…


כל מה שמתהווה, מתהווה בחלל מסויים ובזמן מסויים….

במקום נמצא ועומד מה שכבר נתהוָה, הקבוע והמבוסס, ולפיכך: הקפוא והמאובן, מה שצריך ואנוס לעבור מן העולם…

הזמן הוא השינוי, הוא המחליף וּמפתח; הוא הצמיחה והפריחה הנצחית – המחר הנצחי…

ולאחר ש“המחר” שלכם, שאליו אתם שואפים, יהפוך ויהיה ל“היום”, תהיו אתם מגיניו של יום אתמול, של מה שהתנוון, של מה שהולך למות… תהיו אתם הדורכים על נבטיו של יום-המחרת ותשמידו את ציציו, ותשפכו סילוני מים צוננים על ראשיהם של אנשי-הרוח, נושׂאי הנבואה, החלומות והתקווֹת החדשות…

היום הזה אינו רוצה למות, בדם שוקעת כל שמש…

אני רוצה בנצחונכם, אני מקווה לנצחונכם, אך אני מפחד ורועד מפני נצחונכם.

אתם תקוָתי, אתם פחדי.

© כל הזכויות על התרגום שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

יצחק ליבוש פרץ
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יצחק ליבוש פרץ (מחבר)
רקע
יצחק ליבוש פרץ

יצירותיו הנקראות ביותר של יצחק ליבוש פרץ

  1. מסירות נפש (פרוזה)
  2. בעולם האותיות המחכּימות (מאמרים ומסות)
  3. היחיד ברשות הרבים (מאמרים ומסות)
  4. התנועה החדשה (מאמרים ומסות)
  5. הַמִּתְיָאֵשׁ (פרוזה)

לכל יצירות יצחק ליבוש פרץ בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יצחק ליבוש פרץ

עוד מיצירותיו של שמשון מלצר (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

"שלום בית"

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

בעוברו תחת משׂאו בחוץ, לא נראָה מתחת לארון הסחורה אשר על שכמו, ונדמה, כאילו הולך ארון הסחורה לבדו. אבל נשימתו הכבדה נשמעה למרחוק.

אך הנה פרק את משׂאו וקבּל שׂכר טרחתו, מיישר הוא את גוו, מנשם בחזקה, מוציא את כנפי בגדו מבעד לחבל אשר במתניו, מוחה זיעת מצחו וממהר אל הבאר לשתות מים קרים. משם ירוץ הביתה.

והנוֹ עומד בחצר, נשען אל הקיר, ומרים את ראשו הגדול, עד שקצות זקנו וחוטמו עומדים בשורה אחת.

והנוֹ קורא:

– חנה!

ובפנת גג יפתח חלון קטן וראש אשה קטן, מכוסה בצניף לבן, יֵראה.

והאשה עונה לעומתו:

– חיים?!

והזוג מביט זה אל זו ברצון ונחת. והוא כורך את משׂכּוּרתו בפיסת נייר, וזורק למעלה כנגד החלון. חנה חוטפת באויר, כאשר הסכינה.

– בריה נפלאה – אומר חיים, ואינו רוצה למוש ממקומו.

– לך, לך לך, חיים – קוראת היא בנחת – אינני יכולה לעמוד בחלון… עלי לשוב אל הילד החולה. את עריסתו העמדתי על יד הארובה; ואני מבשלת ומניעה אותו בבת-אחת.

– ומה שלומו?

– הונח לו מעט.

– תהילה לאל, והֱנא?

– הלכה לה אל התופרת.

– ויוסיל?

– מעצמו מובן, בחדר.

אז מוריד חיים את זקנו והולך לו, וחנה מבטת אחריו עד העלמו בצל המבוא.

ביום החמישי והששי תארך השׂיחה יותר:

– כמה יש לך בנייר הזה? – תשאל חנה.

יראה היא, פן ימעט הכסף לצרכי השבת.

– וכמה נחוץ לך עוד, חנה?

– ששה גדולים למשחה בשביל הילד. נחוצים עוד נרות; חלות כבר יש לי. גם בשׂר – ליטרא וחצי. ונצרך לי עוד: יין לקדוש ומעט עצי דלק…

– מוטות עץ ישנם בשוק, אקח בהקפה ואביא לך…

– ודרוש לי עוד…

ומונה היא על אצבעותיה את כל הדרוש לה עוד ליום השבת; ואחר משׂא-ומתן ארוך מסכימים הם, שאפשר לקדש על הפת, ושחסרון דברים שונים אחרים אינו מעכב.

העיקר הם נרות-ההדלקה והרפואה בשביל הילד החולה…

ובכל זאת אם, בעזרת השם, הילדים בריאים ושלמים, שני פמוטות הנחושת לא נתנו בעבוט, ועל אחת כמה וכמה, אם נטמנה פשטידה לכבוד השבת – המשפחה העניה עליזה ושׂמחה בחלקה.

וחנה היא בריה נפלאה להכנת הפשטידה. מתאוננת היא תמיד על חסרון דברים שונים. פעם יחסר לה קמח, פעם – ביצים, פעם – שומן, ואחרי כן יוצאת פשטידה יפה, שמנה ומתוקה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.