לוגו
עזריאל אוכמני
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

1

ביגון-לב עמוק באנו להיפרד ממך, עזריאל היקר. כרבים מבני דורך נתחנכת ב“השומר הצעיר”, עזבת את הגולה ועלית ארצה כדי להצטרף לבוני המולדת וליצור חברה חדשה, שיתופית. אולם גם שליחות אחרת היתה בוערת כאש בלבך, הלא היא שליחותו של סופר, היוצר ספרות עברית חדשה. שתי שליחויות אלו היו כחטיבה אחת סדר-יומך. ביוגרפיה חלוצית זו האצילה מרוחה על יצירתך הספרותית.

שנים רבות עבדנו יחד באגודת-הסופרים. היינו שותפים להכרעות שונות וחשובות. ערכתי אתך מאסף ספרותי, הרינו והגינו בצוותא דרכים לביצור מעמדו של הסופר והספרות. וצר מאד היה לנו כאשר המחלה הפקיעה אותך מפעילות משותפת. אבל עד זיבולא בתרייתא, עסקת במלאכתך כסופר, והלא רק בימים אלה רכשתי את החלק השני של ספרך “תכנים וצורות” שהוא פאר ספרי-השימוש המדעיים בתורת הספרות.

היית תלמיד חכם במובן המסורתי של המושג הזה. היית בקיא בחדרי התורה ובספרות העברית לכל מכמניה ותקופותיה. התורה שלמדת בנעוריך ליוותה אותך כל ימי חייך. לשונך לשון המקורות, שיש בה מזיגה נאה של ישן וחדש, שמרנות וחדשנות. טיילת כבן-בית גם בספריות העמים, והכנסת יפיפותה של יפת באהלי ספרותנו.

מגוונים ונאים היו כשרונותיך. היית מבקר מעמיק חקור ונתח; היית עורך בעל-טעם, וראית שליחותך לגלות סופרים צעירים; היית מתרגם חשוב, ובשנים האחרונות היתה לך עדנה שירית ויצירתך הפיוטית הפליאה את מיודעיך וקוראיך. היית איש-ציבור ער ותוסס ותרמת לחיי המדינה בישראל ובחוץ לארץ גם תרומה מדינית. כתפיים רחבות היו לך והעמסת עליהן משימות ותפקידים שונים, שהזמן גרמם, ובכולם נשאת בהצלחה.

חיים רבי-עלילה חיית ונחלה רוחנית גדלה אתה מניח אחריך, שבני ביתך ומשפחת הסופרים והאומה יתגאו בה.

בשם אגודת הסופרים אני נפרד ממך, אחינו עזריאל, שמך ומעשיך יינצרו בקרבנו. ימתקו לך רגבי עפר בקיבוץ עין-שמר.


  1. בעת הלוויה בקיבוץ עין–שמר ביום 23.11.78.  ↩