מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שלום קרמר

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

עקד; תשמ"ב 1982

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

הסתלק מאתנו פתאום, כחתף, שלום קרמר, החבר, הסופר, התלמיד חכם, המורה והמחנך. בעוד אנו, היושבים עמו בועד אגודת הסופרים, עוסקים בענינים חיוניים של ספרות וסופרים ומטילים זה על זה משימות להגשמה, הוא נעקר מאתנו והניח אותנו המומים, אוננים ואבלים על סופר חשוב ועל חבר יקר.

שלום קרמר היה ישר-דרך בחיים ובספרות. אהב את הספרות כנפשו וקשר לה כתרים. בבקורתו ביקש לפענח את היסודות הסמויים, הגנוזים ביצירה וביוצר, כדי לפרשם ולחבבם על הקורא הצעיר והוותיק, הוא פיתח לו חוש-הבחנה חריף, שהעמיד אותנו על הבדלים דקים בין יצירה ליצירה, בין דור לדור ובין משמרת למשמרת. בספרו “חילופי משמרות בספרותנו” עשה את הדבר הזה בטוב טעם ודעת. וכן התחקה על שרשי השפעתם של סופרים; ובהיותו בקיא בכמה ספרויות בלשונות העמים, השכיל לציין מקורות יניקתם ואופן עיצובם. הוא ראה את תפקידו כמבקר להגיש את הספרות כחווייה אסתטית, והאביזרים המדעיים היו בשבילו אמצעי-עזר. ולשונו וביטויו היו ישרים, פשוטים, בלא סבכי חדשנות. על השפה העברית שמר מכל משמר, והקדיש הרבה מרץ וזמן לעקור מתוכה שגיאות וטעויות שנשתגרו בדיבור ובכתב. כי אהב ספרות נקיה, לשון נקיה וביטוי נקי. הוא שנא את הקוצים בכל מקום, שהם נמצאים, והשתדל לבערם. הוא הורה לתלמידים רבים בכתיבת הבקורת הספרותית היה בו מתכונת המורה, גם בשיטתו וגם באחריותו הפדגוגית הגדולה לקהל הקוראים והמקשיבים.

אגודת הסופרים וכל הקרובים אליו, מבכים אבדן סופר חשוב, חבר טוב וידיד נאמן, שותף לעבודה ולדאגה, מסור לכל תפקיד שנטל עליו, מוכן תמיד לתת את ידו ואת חלקו לכל מאמץ לטובת הספרות והציבור. נפשו תהיה צרורה בצרור החיים והספרות.


  1. דברים שנאמרו אחרי מיטתו של שלום קרמר בירושלים בעל הלווייה, ג' בתשרי תשל"ט.  ↩

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. ירושלים – שער לספרי עולם (מאמרים ומסות)
  5. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

תלונות החיים

מאת מאיר הלוי לטריס (שירה)

שיר למודים 1

כְּמוֹ שַׁחַר עָלָה גַּם לִי אוֹר הַחַיִּים

כְּשׁוֹשַׁנֵּי חֶמְדָּה יְמֵי נְעוּרַי פָּרָחוּ

תִּקְוָה נִצָּבָה לִימִינִי בְּיִפְעַת עֵינָיִם

נְגֹהוֹת עֵדֶן עַל נְתִיבוֹתַי זָרָחוּ;

אוֹר-יְקָרוֹת אוֹר עוֹלָם כְּמוֹקֵד מִזְבֵּחַ

עַל הֲדַר שְׁנוֹתִי לִרְגָעִים זוֹרֵחַ;

בְּסֵתֶר לְבָבִי הָגוּת-עֹז מִתְהַלֶּכֶת

בִּנְעִימוֹת פֶּה תְּחַדֶּה יָמִים נִצְפָּנוּ

הִיא בְּרָב כֹּחַ לִמְעוֹן עֶלְיוֹן דּוֹרֶכֶת

שִׂמְחוֹת עוֹלָם תְּחָנֵנִי אֲשֶׁר לֹא יִמָּנוּ;

וּבְכֵן יִדּוֹדוּן מַלְאֲכֵי גִיל חָלֶד

כְּגַלֵּי יָם לְעֵת בּוֹקֶר מִמִּזְרָח יִוָּלֶד

אַךְ פִּתְאוֹם הֱקִיצוֹתִי – וְהִנֵּה שַׁמָּה וּשְׁאִיָּה!

וְעַל מַעְגַּל דְּרָכַי מִנְהֲרוֹת תַּחְתִּיָּה!

בְּחֵקֵר לְבָבִי נָשָׂאתִי עֵינַי שָׁמַיִם

אֱמֶת קִוִּיתִי כְּמַלְאַךְ אֵל תְּבוֹאֵנִי

אָמְנָם אַךְ חֶזְיוֹן רוּחִי תֵּחֱזֶינָה עֵינָיִם

אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶנִּי!

לָמָּה לִי אוֹר עַל נְתִיבוֹתַי זוֹרֵחַ

אִם כִּבְרַק לַיִל יָהֵל – אַךְ בַּלְהוֹת-אֲפֵלָה;

לָמָּה לִי אוֹר מִנִּי דַּעַת בּוֹרֵחַ

וַיַּסַּע כָּל-תִּקְוָה בְּנֶפֶשׁ יִחֵלָה?

מַה-תִּסְכּוֹן מַה-תּוֹעִיל לִי בִּין! גַּבְהוּת חָלֶד!

אִם תַּעְכּוֹר נַפְשִׁי דָּבְקָה בֵּאלֹהֶיהָ?

קַח לָךְ שַׁעֲשׁוּעֶיךָ! שָׁגִיתִי כְּמוֹ יָלֶד

וְהָשֵׁב לִי אֱמוּנָתִי וְשׁוֹד תַּנְחוּמֶיהָ!

כִּי רַבָּה אַהֲבָתָהּ בְּצוּף לִקְחָהּ תְּשִׂיחֵנִי

לְבָבִי בְּלַחַץ צָרָה בָּהּ הִיא בָטוּחַ

בְּחֵיקָהּ אֶשְׁכָּבָה בְּצֵל-כְּנָפָהּ תַּסְתִּירֵנִי

לֹא תִתֵּן לִנְגּוֹעַ בִּי שֹׁד פִּתְאוֹם שָׁלוּחַ! –

כְּמוֹ מִקִּלְלַת-אֱלֹהִים נֶפֶשׁ אָדָם נִבְהָלָה

עֵת מִגַּן גְּרָשָׁהוּ לַהַט חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת

הָהּ! כֵּן אֲנִי גֹוֵעַ כֵּן נַפְשִׁי אֻמְלָלָה

לִרְאוֹת חֲמוּדִי נָמֵס וְעֵץ-חַיַּי בְּשַׁלֶּכֶת.

שָׁלוֹם הָיָה סְבִיבִי פְּעָמַי בְּאוֹר הָלָכוּ

לֹא צָרוּ צְעָדַי לֶכֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים

כְּמוֹ עַל בָּמֳתֵי מָרוֹם רַגְלֵי אָבִיב יִדְרָכוּ


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.