לוגו
גרשון חנוך
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

1

ראשיתו ושרשיו בעליה השניה, אך נופו נטוי על פני תקופות העליה השונות. שכן פעילותו בחיי העיתונות והאמנות התמידה עד הרגע האחרון ממש. בעוד שרישומיה של יניקה ראשונה זו, שינק מן העבודה במושבות ומחיי הקבוצה ומן השמירה בכרמים, לא פסקו בו מעולם. על חייו היה טבוע אותו חותם של אחריות ונאמנות, שהמציאות של הימים ההם הניחה. כל מה שאירע אז וכל האישים, שפגש בתקופה ההיא, היו יקרים לו ביותר ותמיד חזר אליהם, אם כדי לעצב את דמותם מבחינה ספרותית או כדי להקים להם יד ושם ולהמשיך על הדור הצעיר את השפעתם. כי נערצים מאוד היו אלה עליו.

הוא היה סופר, שידו בתחומים רבים: בפובליציסטיקה, בספרות, באמנות ובעריכה. תחילה היה חבר מערכת “הפועל הצעיר” ואחר כך במערכת “הארץ”, ערך את ה“במה” ולבסוף את “הספריה הציונית”. הוא השתתף בבמות שונות, בכל מקום תרם תרומה רצינית. עליו אפשר לומר, שמילא את תפקידו בכל נפשו ומאודו. תמיד מלא יזמה ליצירת דברים חדשים, שחסרונם מורגש ביותר. תמיד תסס והתסיס והעלה הצעות והיה מעמיד עצמו לשירותם של ענינים שהיו חשובים בעיניו, והכל מתוך יראת-כבוד לנושא עיסוקו. אף היתה בו העזה לגרוס גירסא משלו, שלא תמיד היתה מקובלת, והיה משמיע אותה בקהל מתוך אחריות רבה.

עדין-נפש היה, שערכי נוי, אמנות וספרות, יקרים לו. אפשר שמרוב התפשטות בתחומים רבים היתה התרכזותו לקויה לפעמים, מה שגרם לקיפוח הופעתו לפני הצבור בדמותו השלמה. אבל כוחות רבים המו בקרבו והם תבעו ביטוי מגוון, והוא לא יכול שלא להיענות להם. כינוסים של גילויי רוחו, הצריך להיעשות, יעיד בלי ספק, על חיים של יצירה ועל יבול מבורך.

הוא היה חבר טוב במובן הפשוט של המלה: איש ריעים להתרועע, נאמן ונלבב. מתרחק מן המחלוקת ומוותר לאנשי ריב ומדון. משתתף בצער קרוביו ושמח בשמחתם. הוא היה מגידוליה היפים של תנועת התחיה, מושפע ממנה ומשפיע עליה.

מתוך נוף חיינו התרבותיים נעקר אילן, שכיפתו היתה ירוקה תמיד, רעננה תמיד, ומלא עסיסי-חיים וכוחות צמיחה.

חבריו מבכים ריע טוב שאבד להם, מכריו הרבים אבלים על עובד-הספרות החונן ונותן הרבה, ותנועתנו תתעצב על אחד מנאמני-ביתה, שבא בסודה ואף כתב תולדותיה.


  1. נדפס ב“הפועל הצעיר”, י“א בשבט תשט”ז (24.1.1956).  ↩