מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[בימי אביב, תור הפלגים]

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

בִּימֵי אָבִיב, תּוֹר הַפְּלָגִים,

גָּאֹה יִגְאוּ מֵי הַנָּהָר,

שָׁטוֹף יִשְׁטְפוּ אֶת גְּדוֹתָם,

אַף גַּם קִצְפָּם, חַי וְרוֹעֵד,

הוֹלֵךְ נָמוֹג בַּהֲמֻלָּה

אֶל הַחוֹף, אֶל בֵּין הַפְּרָחִים, –

אֵלֶּה פִרְחֵי מֵי הָאָבִיב,

גִּדְלֵי-חוֹף וְקִצְרֵי-יָמִים.

אַךְ כִּמְסֻגָּר יֵט הַנָּהָר

בִּימֵי קַיִץ תּוֹר-הַשֶּׁמֶשׁ:

כְּמוֹ בִתְלוּנַת-רָז עֲצוּרָה

תֵּהוֹם חֶרֶשׁ שְׂפַת הַמַּיִם

אֶל הַחוֹפִים אֲשֶׁר גָּבְהוּ;

רַק מִסָּבִיב בָּעֲרָבָה

יִגְאוּ דֹם בְּחֵיק הַקַּיִץ

נִטְעֵי-שָׂדֶה רַבֵּי-יָמִים. –

בִּימֵי נֹעַר, תּוֹר-הַחֲלוֹמוֹת,

גָּאֹה יִגְאֶה לֵב הָאָדָם;

שָׁטוֹף יִשְׁטְפוּ מַאֲוַיָּיו,

שָׁטוֹף וְעָבוֹר גְּדוֹת גּוֹרָלוֹ,

אַף גַּעְגּוּעָיו הוֹלְכִים כָּלִים

אֶל מוּל פִּרְחֵי חוֹף הָאשֶׁר, –

אֵלֶּה פִּרְחֵי גִיל הַנֹּעַר,

גִּדְלֵי-עֹנֶג, קִצְרֵי-יָמִים.

אַךְ כִּמְסֻגָּר בִּימֵי חֶלְדּוֹ

יֵט הַגֶּבֶר עֲקַלְקַלּוֹת;

כְּמוֹ בִתְלוּנַת-רָז עֲצוּרָה

תַּךְ בַּלָּט אֶל גְּדוֹת הָעֹנֶג

עֶרְגַּת נַפְשׁוֹ אֲשֶׁר כָּבְדָה;

רַק עַל פְּנֵי מֶרְחַקֵּי חַיָּיו

רוֹגְשִׁים דֹּם כָּל מַעֲשֵׂי-גֶבֶר,

גִּדְלֵי-אוֹן וְרַבֵּי-יָמִים.

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

למען הקמת נציגות היישוב בלונדון ובז'נבה

מאת זאב ז'בוטינסקי (מאמרים ומסות)


נאום באסיפת הועד הלאומי, תל-אביב, ג' תשרי תרפ"ט

אני מודה לד"ר טהוֹן על ברכתו.

זו הפעם השלישית שאני משתתף בישיבת הועד הלאומי, ויש לי הרושם, שאתם כאילו עומדים לפני סולם, שבו אתם יורדים, בפעם הראשונה מצאתי בועד הלאומי את התמרמרות של שאלת עבר-הירדן. בפעם השניה – {שאלת} השתתפות היהודים במשטרה, שהיא זכותו של כל יהודי בארץ. ובפעם השלישית, כעת, אתם מוכרחים להגןעל הדבר, שאפילו ברוסיה אין לזה מקום, ואף פעם לא שמעתי שיהודי מוכרח להגן עליו: על הדת. הדת היא הדבר הכי-אֶלמנטאַרי בזכותו של כל אדם.

ואדם הבא מן החוץ עולה לקראתו ריח מנבּא-רעוֹת. יש הרושם, שאנחנו כאילו עומדים על-יד חפירת-ההגנה האחרונה. הרושם הזה מעציב עד למאד. ורציתי לשאול: אם בחסד אלהים תצליחו להגן על החפירה האחרונה הזאת; אם תמצאו חמ במצב שמלפני יום-הכיפורים – אז מה? עצם העובדה שמכריחים אתכם לעזוב את כל שאר הדברים ולעמוד בהגנה על הדבר הזה היא די אָפיינית למצב שאנו נתונים בו. אמת הגידו אלה שאמרו: על מה אנו מגינים, על הכותל, סמל-עברנו? אך צר לי להגיד: הוא גם סמל ההווה שלנו.

ואשר לאמצעים, שיש לאחוז בהם להגנת הכותל, מפחד אני, שאם תלכו לדבּר עם הערבים, בפרט באותו האופן שהציעו כאן – אז יקרה דבר, שקרה כבר {בעבר בארצות אחרות}. ד"ר וואַשיץ הציע להסביר לערבים, שאין לנו {לגבי הכותל} אותן המגמות, שמקטרגינו מספרים להם. אולם כל הדברים האלה גם-כן כבר היו. לנגד עיניכם הופצו עלינו דיבות של עלילות-דם, או שהיהודים בולשביקים. כרוזים, ספרים ומאמרים נדפסו נגד עלילות-הדם. כלום הועיל הגבר? מי שהאמין, שאנו משתמשים בדם-ילדים למצוֹת לפסח, מוסיף עד עתה להאמין ולא שינה את דעתו, כן גם בעלילה, שהיהודים בולשביקים. {עכשיו כבר} אין טרוֹצקי ואין זינוֹבייב, ובכל זאת: “היהודים בולשביקים” – שרשי השקר עמוקים כשרשי האמת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.