מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

תְּפִלּוֹת

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

א

נַהֲלֵנִי עוֹד מְעַט, הָהּ אָבִי בַּשָׁמָיִם!

כְּבָר כָּלָה רוּחַ נְעוּרַי וְחָדָשׁ בִּי לֹא קָם;

בְּעֶצֶם יְמֵי חַיַּי אֲנִי כְיוֹרֵד יָם

אֲשֶׁר מִפְרָשׂוֹ נִרְדַּם בְּעֶצֶם שְׁרַב צָהֳרָיִם.

נַהֲלֵנִי עוֹד מְעַט, הָהּ אָבִי בַּשָׁמָיִם!

מִסְּבִיבִי רוּחוֹת אֱנוֹשׁ גַּם צֵאת גַּם בּוֹא תֵדַעְנָה,

וַאֲנִי כְדַיָּג שׁוֹמֵם בְּסִירַת-חַיִּים קְטַנָּה

הַמְּלֵאָה לְאֵין הָכִיל חֲלוֹמוֹת וּמַאֲוַיִּים.

נַהֲלֵנִי עוֹד מְעַט, הָהּ אָבִי בַּשָׁמָיִם!

לָדוּג בְּמֵי הַיְּצִירָה בְּעוֹדֶנִּי רַךְ נָדַרְתִּי, -

וְהִנֵּה יָמִים חוֹלְפִים וְרֵיקָה עוֹד מִכְמַרְתִּי,

כִּי רִיק אֲנֹכִי דוֹלֶה מִנִּבְכֵי תְהוֹם הַחַיִּים.

ב

קָרָאתִי אֶת מַעֲשַׂי וְאֵין בָּהֶם עוֹנֶה,

רָאִיתִי אֶת יָמַי וְהִנֵּה הֵם כָּלִים.

הָהּ, יָמַי הַנְּטוּשִׁים עַל גִּבְעוֹת הַנֹּעַר

חֲלָלִים, חֲלָלִים!

כְּבָר דַּשְׁתִּי קְצִיר חַיַּי בַּאֲבַק מַאֲוַיִּים,

וְכָל תְּנוּבַת רוּחִי הַזְּמַן כְּבָר אָכָלָהּ;

וְהִנְנִי עוֹמֵד עַל מוֹץ אֲשֶׁר שָׂרַד

וְנַפְשִׁי עוֹד כָּלָה.

הָהּ, אֵלִי! לוּ נַפְשִׁי כָרֶשֶׁף הַנִּדָּח

בַּמּׂץ אֲשֶׁר שָׂרַד עוֹד תַּצִית אֶת אִשָּׁהּ:

לוּ יִבְעַר עַד-תֹּם כָּל הַמּוֹץ זֶה הַקְּלוֹקֵל,

כֹּל הַשְּׁאֵרִית הַמְּבִישָׁה!

ג

כִּכְלוֹת כָּל רִיק עֲלוּמַי עֲמַדְתִּי וָאֵרֶא:

וְהִנֵּה בְגַן חַיַּי אָרִיתִי עִשְׂבֵי פֶרֶא;

נוֹעַדְתִּי לֶאֱהֹב בְּחֵשֶׁק אֶחָד תָּמִים,

וַאֲנִי בַחֲלִיפוֹת הֶבֶל שָׁגִיתִי כָּל הַיָּמִים.

יוֹם יוֹם עָגַבְתִּי חִנָּם, וְנַפְשִׁי הַנִּמְהָרָה

בְּאֶפֶס רֹךְ הִתְמַכְּרָה לְחֵן כָּל אִשָּה זָרָה;

פָּעַלְתִּי אַהֲבַת אָוֶן וְצִדְקִי – לַחַש כְּזָבִים,

וָאֹמַר לִקְנוֹת אשֶׁר בִּרְגָשׁוֹת לֹא-נֶחְשָׁבִים.

וְהִנֵּה עוׂד מְעַט וְנַעֲלָה כְבוֹד הַנֹּעַר,

וּמוֹץ הַלֵּב הָאַחֲרוֹן בְּלִי הֶמְיַת גִּיל יְסֹעַר;

וְנוֹתְרוּ רַק זִכְרוֹנוֹת הַשְּׁמוּרִים לְלֹא נַחַת,

בְּלִי צְרֹף מֵהֶם לְפִתְרוֹן גַּם חִבַּת גֶּבֶר אַחַת.

ד

יֵשׁ כְּאֵב אֲשֶׁר קִרְבִּי יִתְאַפֵּק, –

כְּסוׂד אֲשֶׁר בּשְׁתִּי מִגַּלּוֹת,

כִּתְשׁוּקָה אֲשֶׁר מֵהַבִּיעָהּ

שְׂפָתָי כֹּה דַלּוֹת.

גַּם בְּגֵיא בְדִידוּת כִּי אֵלֵךְ –

כְּאֵב זֶה כְּחִידָה אַסְתִּירָה;

לְעִתּוֹת בַּחֲלוֹם אֲשַׁלְּחֶנּוּ

מִכָּל מַעְיַן שִׁירָה.

כִּי תְהִי מְלוּנַת אשֶׁר עַל דַּרְכִּי –

וּמָנְעָה מִמֶּנּוּ אֶת צִלָּהּ;

גַּם כִּי אֶתְפַּלֵּל הוּא יִדֹּם

מִבְּעַד אֵד הַתְּפִלָּה.

1918

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

מזכרונות העבר הקרוב

מאת אלכסנדר זייד / רחל המשוררת (זכרונות ויומנים)


פורסם ב" דבר", יום רביעי 24 אפריל 1929.


מוקדש לאחותי חוה ולדב שוינר.

באתי הנה ב-1904 מרוסיה. בן-שבע עשרה הייתי. ברדתי מהאניה נאסרתי ע"י השלטונות התורכים, מפני שלא היתה לי תעוּדת מסע. תחת ידי נמצא שעון כסף (ירושת אבא) ורוּבלים אחרים. מאלה עמדה לי ההצלה ושוחררתי. בשבתי במאסר הייתי מלא יאוש ונכון לכל, ובלבד שלא לחזור לרוסיה. כבר עמדתי לברוח ליפו ולהאבק – אם יתפסוני – עד נשימתי האחרונה. דמי רתחו בי: “מי יהין לגרשני מארץ ישראל, מארצנו?”


ביפו סרתי לאכסניה. יום שישי היה. בכיסי לא נמצאה אף פרוטה לפורטה, אך בכל זאת נתנו לי לאכול עד לאחר שבת. בראשון בשבת הלכתי לעבוד למושבה ראשון לציון. בעד הארוחות שלא שולמו עזבתי בידי בעל האכסניה את מזודתי הקטנה ואת מעיל האביב. זה היה כל רכושי אשר הבאתי אתי לארץ.


ביום ששי אחרי הצהרים טיילתי קצת ברחובות יפו. העיר עשתה עלי רושם נעים. בטַיילי והנה – הלמות פטישים, סדנת-פּחח, ובסדנה – אך זו שמחה! – עומד לו ועובד חברי מַנָבִיץ, בחור אדמוני, חסון ואמיץ. בוילנא נפגשנו בעבודה מעשית של המפלגה. מנביץ היה משתכר יפה מיום בואו לארץ. עבד כמכונאי בטחנה בכפר ערבי, קנה לו סוס ערבי והיה צד צבאים. בחתונת מנביץ התנופף דגל הפועלים, אדום כדם.


ביום ראשון בבוקר השכם אני ועוד שנים – פועל ובעל סדנה לדוָדים – הלכנו לראשון לציון. אצל האומן הזה עבדתי כחדשים. אם כי אינני בעל מקצוע – אני והפועל הלכנו ברגל והפטרון רכב על חמור. החום הכביד עלי, שאני יליד סיביר, וגם תלבשתי לא התאימה לעונה. המטרתי שאלות על אודות ארץ ישראל על בן-לויתי הפועל. הוא הזהירני מפה לאוזן שלא להיות חפשי בדעות כמו ברוסיה, להתפלל וכו '. אמרתי בלבי: “פושרות – לא!”…


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.