מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שַׁלְשֶׁלֶת

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

א

מְנַשְּׁבָה רוּחַ חַיִּים סוֹרֵרָה וּמְבֹהֶלֶת,

מִתְנוֹדֵד צְבָא הָעַמִים בִּמְחִי שַׁלְשֶׁלֶת כְּבֵדָה:

כְּאִלּוּ כְלִי-מַשְׁאַבִּים בָּרוּחַ הִיא אִבֵּדָה —

מֵעַל בְּאֵר הֶעָתִיד מִתְלַבְּטָה הַשַּׁלְשֶׁלֶת.

וּמֶרְחַב שְׂדֵה-הַחַיִּים כְּנוֹף שֶׁל סְתָו קֵרֵחַ:

לְנֹכַח שֶׁמֶשׁ עָבָר הַיּוֹרֵד אַט הַיָּמָּה

כְּבָר פִּרְאֵי-אָדָם דּוֹאִים לְאֶרֶץ-אוֹר נַעֲלָמָה.

הֲתִשְׁמַע? שִׁיר הַפְּרֵדָה וְנַאֲקַת הַמַּאֲוַיִּים

מְמַלְאִים חֲלַל הָאֲוִיר בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם —

כְּמוֹ טוּר שֶׁל אַוְּזֵי-בָר בַּמָּרוֹם מַר צוֹרֵחַ.

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

שני משלים

מאת חיים נחמן ביאליק (משלים)

חמשה קבצנים עִורים הלכו יחד אחוזי-יד דרך יער עבות. רבץ לפניהם בַּדרך פיל גדול מאד והם לא ידעו. נכשלו בו ונפלו. חרדו חרדה גדולה והתחילו למשש ולגשש סביבותם, לדעת מה המכשול אשר לפניהם. עלתה ביד האחד אֹזן מאזני הפיל. מִעך ומִשמש בה – והנה היא רכה, מתקמטת ומתפשטת בידו כעין המַטלית, קרא ואמר:

– אחי, סמרטוטים לפנינו! גל של סחבות!

השני גִשש ומצא את הבטן, צעק בקול:

– תֵּל! תֵּל גבֹה ומשֻפָּע!

מִשש גם השלישי ובחלקו עלה הזנב. הכריז על המציאה:

– חבל עבות! נכשלנו בחבל!

הרביעי משש ומצא רגל. תפס בה וצוח:

– קורה! קורה שופעת וכבדה!

אז התרגז החמישי, החזיק בקרנות השן, אשר עלו בידו, וצעק בכל כחו:

– שקרנים! חַרבות צורים פגעו בנו! חֲרָבות שנוּנות בעלות פיפיות!

ככה צעקו העִורים ורָבו בחזקה וכמעט שבאו לידי מהלומות. כל אחד החזיק בשֶלוֹ בשתי ידיו וכל אחד היה בעיני שאר חבריו כשוגה ומַשגה. עבר עליהם פִקח אחד ושמע דברי ריבם. הניע עליהם ראש ואמר:

– אוי, עִורים, עִורים! אילו היו לכם עינים לראות את כל אשר לפניכם יחד,

כי עתה נוכחתם לדעת, עד כמה ֹשְגִיתם כֻלכם. הן כל אחד מכם דוֹן ידין על פי הפרט הקטן והבודד אשר תפשה ידו. ואולם באמת, הלא אין פה לפניכם לא תל ולא קורה, לא סחבות ולא חבל עבות ולא חרבות.

– ומה אפוא יש פה? – שאלו העִורים פה אחד והם משתאים ותאֵבים מאד לדעת.

– פיל! – ענה הפקח – השומעים אתם? פיל!

ב. שלשת החֵרשים

שני רועים חֵרשים רעו צאנם בשדה איש על יד רעהו, וַיְכֶל לחם האחד מילקוטו. וילך הרועה ההוא העירה להביא לו משם מזון ואת צאנו נטש על רעהו. כאשר שב הרועה מן העיר וירא כי שלום לצאן, ויבחר מן העדר טָלֶה פִסֵח בן-יומו וישאהו אל רעהו ויאמר:

– הנה לך מתנת תודה, רעי, עקב אשר שמרת את צאני תחתי עד שובי.

ואולם הרועה השני לא שמע את דברי רעהו ויאמר בלבבו: אין זאת כי אם בא זה להתגולל עלי על דבר שְיֵהוּ הצולע, על כן ענהו ויאמר:

– חי נפשי ונפשך, אחי, כי ידי לא היתה בַטָלֶה. לא ראיתיו ולא ידעתיו.

ואולם גם הרועה הראשון לא שמע את מענה רעהו ויאמר בלבו: אין זאת כי אם קטנה המַתּת בעיני רעי, על כן נִסה לפתותו ויתחנן:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.