ב 🔗
עֵת כִּלְיוֹן-נֶפֶשׁ חַי יְמוֹגֵג כָּל תַּעֲלוּמָה
וְחַיִּים עִוְרֵי-חֹק יַעַטְפוּ דְמוּת תִּפְאֶרֶת, —
כֹּה מַהֵר מִבְּלִי רְאוֹת מַה תִּיעַף יָד יוֹצֶרֶת,
מַה יִּכְבַּד שְׁבִיל הַדִּמְיוֹן כִּבְעַרְבַת-חוֹל עֲרֻמָּה?
הָהּ, לַפִּיד דִּמְיוֹן גֵּא הַכָּבֶה בְאֵין רוּחַ
כְּאִלּוּ נָשְׁבָה בּוֹ מַחֲשֶׁבֶת מָוֶת קָרָה,
כְּאִלּוּ מָעֲדָה הַיָּד אֲשֶׁר יָצָרָה
בְּגַשְּׁשָׁהּ בַּלָּט עַל עֶבְרֵי תְהוֹם פָּתוּחַ.
מִי יָנוּד לְךָ, יוֹצֵר — וּבְחֶבְיוֹן כָּל יְצִירָה
מְזֹרָה תוּגַת עוֹלָם כְּרֶשֶׁת בִּלְתִּי נִרְאָה,
וְאַתָּה פַרְפַּר-אָדָם בֵּין קוּרֵי הַחֲלוֹמוֹת;
וּכְפַרְפַּר לְיַד שְׂמָמִית אֲשֶׁר אֶל קִיר הָרֶשֶׁת
יְנַסֶּה תֵּת לַשָּׁוְא הֶמְיָתוֹ הַנּוֹאֶשֶׁת —
לְנֹכַח דְּמוּת הַמָּוֶת כֵּן גַּם כְּנָפֶיךָ הוֹמוֹת.