מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שְׁעַת-בֵּינָיִם

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

ג

עִם כְּלוֹת יְמֵי הַנְּעוּרִים מִתְרַחֲשָׁה שְׁעַת בֵּינָיִם:

נִמְהָרָה הִיא כַנֹּעַר, כַּזִּקְנָה הִיא עֲקָרָה;

כִּבְעֶבֶד בְּךָ תִדְבַּק הַמְּנוּחָה הַנִּבְעָרָה,

וּלְבָבְךָ אֲשֶׁר כָּבַד יִנְהַג בַּעֲצַלְתָּיִם.

אָז תִּדְמֶה נַפְשְׁךָ הַכְּמוּשָׁה וְהַחֲשׂוּפָה

לְשָׂדֶה אֲשֶׁר נִקְצַר וְשָׁרְשֵׁי הַגִּבְעוֹלִים,

כִּשְׁאֵרִית לְלֹא חֵפֶץ, בְּעֵרֶב רַב עוֹד עוֹלִים, —

עַד אִם תְּבַלֶּה אוֹתָם בְּרֵאשִׁית סְתָיו הַסּוּפָה.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר צִיץ אַחֲרוֹן שְׂדֵה-קָצִיר עוֹד יַצְמִיחַ

וִיהִי לְפֶרַח עַרְעָר וִיהִי לוֹ הוֹד סָפִיחַ

בִּמְקוֹם לֹא דָרַךְ אִישׁ וְעַיִן לֹא צוֹפִיָּה: —

כְּיָגוֹן בָּא לָרִיק אוֹ כְמַתַּן גִּיל-אִוֶּלֶת

כֶּן-יֵשׁ בְּשָׁעָה זֹה עוֹד נַפְשְׁךָ שׁוֹאֶלֶת

בְּאַהֲבָה אַחֲרוֹנָה לְחוֹנֵן לֵב נָכְרִיָּה.

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

קטע מאוטוביוגרפיה

מאת יהודה אפל (זכרונות ויומנים)

נולדתי ביום כ“ז אדר שנת תרי”ז בעיר קטנה וועקשנה פלך קובנה (ליטה). אני זוכר את זקני מצד אביר' ברוך הצורף או ר' ברוך אפל. עודני אז ילד בן חמש שנים, וכמו חי מצב לפָני זקני זה, איש גבה קומה, בעל הדרת פנים, וזקנו הלבן יורד על מדותיו, וזקנתי חוּמה עם קוֹקוֹשניק על ראשה, שבאו לביתנו לקחת ברכת פרידה טרם נסיעתם לארץ-ישראל. כל בעלי הבתים באו אז לברך אותם לעליתם לארץ הקדושה.

טפוס מיוחד במינו היה זקני זה ר' ברוך. בהיותו כבר בא בימים עזב את אשתו ובניו וילך ללמוד בעירה זֶ’ימל ובמשך שלוש שנים לא הודיע שמץ דבר אודותיו. בבקר אחד הופיע בוועקשנה, מכר את בתיו ואחוזתו, ולעת זקנתו עלה יחד עם אשתו לארץ הקדושה והתמסר כלו לשוב ולבנות את חורבת ר' יהודה חסיד שמצא אותה חרבה ושממה, מלאה עפר, חול ואבנים. הזקנים בירושלים יודעים עוד לספר זכרונות על רבי ברוך וועקשנער, שהיה מן הבונים את ביהכנ"ס של ר' יהודה החסיד בעיר העתיקה.

אפשר שנתגלגל ניצוץ קטן מאהבת אבותי, חובבי ציון הראשונים האלה, ובירושה באה בלבי החבה לארץ-ישראל.

זקני השני מצד אמי, רבי שמריל, היה טפוס אחר לגמרי, בעלי-יחוס גדול, מונה שלשים ושבעה דורות רבנים, דור עשירי משל"ה הקדוש; קבל סמיכה מרבנים גאונים, אבל לא עשה את תורתו קרדום לחפור בו, והיה מנהיג רוחני ודתי לתושבי עירתו מבלי ליהנות מזה אף פרוטה. הוא השאיר אחריו ספרי-חקירה שונים וספרי-מדות.

בתו, זוהי אמי חיה-שרה ע“ה חוננה בכשרונות מצוינים; כבר אז, לפני שמונים שנה, ידעה את התנ”ך וקצת תלמוד. בכל יום שבת אחרי הצהרים היו הנשים מתאספות בביתנו הגדול, ואמי ע“ה היתה קוראת ומפרשת לפניהן את קב-הישר”, “צאינה וראינה”, או ספרי חול כמו “צענטורה-ווענטורה”, “רינאלדע רינאלדינה”, אלף לילה ואחד, “יוסיפון” וכו'.

מילדותי חוננתי בכשרונות נעלים, וראשי-הישיבות שלמדתי אצלם כנוני בפני בשם “עלוי”. בהיותי בן ח"י שנים לקחני קרובי אברהם דוב הסופר לוילנה, והרבנים ר' יוסי’לה ור' שלמה’לה הסכימו להכניסני לשיעור שלהם, אך אני החלטתי, כי הגיעה השעה לחפש אחרי תכלית בחיים –

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.