מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

סֵפֶר-הַחַיִּים

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

ה

יֵשׁ אֲשֶׁר יֶלֶד רַךְ, בְּשַׂחֲקוֹ לְלֹא רֵעַ,

יְחַבֵּק סֵפֶר עָב, — וּקְרֹא בוֹ אִם לֹא יֵדַע,

כֹּה מַהֵר יִפְתָּחֶנּוּ בִּמְשׁוּבַת יָד חֲרֵדָה,

וִינַעֵר גְּוִיל וּגְוִיל בְּעוֹדֶנּוּ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ.

אַךְ פִּתְאֹם, כְּאִלּוּ כָבְדוּ מֵחִידַת-לֵב נִסְתָּרָה,

שְׁתֵי יָדָיו עַל הַסֵּפֶר בְּעֶצֶב הֵן עֲרוּכוֹת,

קְטֹן אֶצְבְּעוֹתָיו נֶאֱחַז בְּרֶשֶׁת כְּתָב תַּהְפּוּכוֹת,

וּבְעֵינָיו כְּאִלּוּ קָפְאָה תוֹחֶלֶת לֹא-נִפְתָּרָה.

רַק רֶגַע אֶחָד יַחֲלֹף עַל שְׂפָתָיו צְחוֹק מְנַצֵּחַ.

וּכְבָר הָרֹאשׁ הַקָּט יָגֵעַ אַט צוֹנֵחַ

וּבְלַחַשׁ-תְּלוּנָה אַחֲרוֹן הַפֶּה הַסָּגוּר נָדָם;

וּכְבָר, בְּטֶרֶם נִרְדַּם הַיֶּלֶד עַד אַרְגִּיעָה —

בְּלִי-מֵשִׂים אֶת הַסֵּפֶר יַד-מִי בַלָּט הוֹצִיאָה,

וְהִנֵּה תַם הַמִּשְׂחָק כְּמִשְׂחַק חַיֵּי-אָדָם.

1918

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

עד אימתי דבּרו עברית?

מאת אליעזר בן יהודה (עיון)

ו. תורה שבעל פה וכתיבתה

התלמוד הוא האוצר של תורה שבעל פּה, לעומת המקרא שהוא האוצר של תורה שבכתב1, והכונה המפורסמה בשני אלה השמות היא כי תורה שבכתב נתנה למשה מסיני על מנת שימסרנה לישראל בכתב והתורה הכלולה שבתלמוד נתנה לועל מנת שהוא ימסרנה לראשי העם בעל פּה. והנה, אם בכלל זו היא הכונה בשני השמות, מכל מקום ביחוד בנוגע להשם תורה שבעל פּה אי אפשר שזו בלבד היא הכונה בו, כי הלא החלק שאמרו החכמים בפירוש שהוא “הלכה למשה מסיני” הוא מצער מאד לעומת כל התורה שבתלמוד, שרובו ככולו הוא דברים שחדשו חכמי הדורות לפי ראות עינם, לפי צרכי הזמן ולפי פּלפּוליהם בּתורה שבּכתב. אָמנם, ר' יהושע בן לוי אמר: כל מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו כבר נאמר למשה מסיני (ירו' חגי' סוף א'), אך זה רק דרך דרש בעולם. ולכן אין ספק, כי עוד כונה שניה היתה להם בהשמות תורה שבכתב ותורה שבעל פּה, והיא: שהראשונה היתה בכתב ונשמרה בכתב ונמסרה מדור לדור רק בכתב, והשניה נאמרה על פּה ונמסרה לאיש מפּי איש רק על פּה, בפרט במשך זמן הדורות הראשונים.

ואת הדבר הזה הודיעו לנו חכמי התלמוד בדברים מפורשים, שאינם מניחים שום מקום לשום פקפוק היותר קל.

והראשון שהגיד לנו זאת בפירוש הוא הגדול בחכמי הדור השני שלאחר המשנה, הוא ר' יוחנן, שעל פּי רוחו ובבית מדרשו נסתדר התלמוד הירושלמי.

במסכת תמורה מספּרת לנו הגמרא, כי רב דימי כשבא לארץ-ישראל רצה לשלח אגרת לרב יוסף לבבל בדבר הלכה אחת שנאמרה משמו של רב דימי, ומקשה שם הגמרא איך רצה רב דימי לעשות כזאת והלא אמר ר' אבא בנו של ר' חייא בן אבא:

אמר רבי יוחנן כותבי הלכות כשורף התורה והלומד מהן אינו נוטל שכר.

ודרש ר' יהודה בר נחמני מתורגמנו של ריש לקיש:

כתוב אחד אומר כתוב לך את הדברים האלה וכתוב אחד אומר כי על פּי הדברים האלה, לומר לך דברים שעל פּה אי אתה רשאי לומר בּכתב ושבּכתב אי אַתה רשאי לאומרן על פּה.

ותנא דבי ר' ישמעאל:

כתוב אחד אומר כתוב לך את הדברים האלה, אלה הדברים אתה כותב, אבל אין אַתה כותב הלכות (שם דף י"ד:).


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.