מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[כציפור אשר ישיגנה החץ]

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

כְּצִפּוֹר אֲשֶׁר יַשִּׂיגֶנָּה הַחֵץ

בְּעוּפָהּ בַּמְּרוֹמִים, וְרֹאשָׁהּ כְּבָר שַׁח,

וְהִיא, אַף כִּי-תֵדַע כִּי נוֹעַד הַקֵּץ,

עוֹד אַחַת בִּכְנָפָהּ הִיא תַךְ;

וּבִרְפוֹת כְּנָפֶיהָ — עוֹד רֶגַע כִּמְעָט

הִיא תְלוּיָה כִקְסוּמָה מֵרוּם וּמֵרֶדֶת —

לֹא נִיד! אִישׁוֹן-עֵינָהּ מוּל שַׁחַק רַק שָׁט,

וְאוֹר בּוֹ, אוֹר נֶפֶשׁ נִפְרֶדֶת, —

הָהּ, כֵּן גַּם אֲנִי עֵת נֶחְפַּזְתִּי לִמְרוֹם

כָּל גִּבְעוֹת הַנֹּעַר — הִדְבִּיקַנִי יוֹם-שְׁכוֹל,

וּבְהִמּוֹט כְּבָר רַגְלִי עַל עֶבְרֵי פִּי-תְהוֹם —

אָמַרְתִּי עוֹד אַהֲבָה שְׁאֹל.

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

התהוות הדת הקדומה. דת ולאום

מאת אהרן דוד גורדון (מאמרים ומסות)

ו. התהוות הדת הקדומה. דת ולאום

כך יש לחשוב, התהווה הרקע לצמיחת הדת, התהוותה בנפש האדם אותה הרגשת התלישות והיתמות הקוסמית עם הכמיהה הכמוסה לשוב לאחות את הקרע, להדבק בכל העולמי, שהכינה את הקרקע לשאלה העולמית, שביטויה הראשון, הקודם לכל הכרה, היתה הדת. כך נבראה אותה הסגולה של הטבע האנושי, ששימשה כעין מצע לרגש הדתי, שהגורמים הממשיים הוציאוהו אל הפועל בצורה ממשית, בצורת דת שכללה בתוכה בראשונה כל מה שיכול אז האדם להשיג מן החיים והעולם. הן במצב של הקדום ההוא של התהוות הטבע האנושי, כמו גם במצבם של פראים ידועים בזמננו, שאינו רחוק הרבה מאותו המצב הקדום, אין לאדם שום ענינים אנושיים מלבד ענייני הדת. כל מה שחי אז האדם בתור אדם, כל מה שהוא מרגיש, חושב, שואל הוא דת. הכל בנפש – דת: כמיהה נאלמה, תהומית הוויתית, איחוד עם כל ההוויה העולמית ועם כל גילוייה, והכל בטבע – אלוהים: אדיר, נאור, נפלא, משפיע חיים – ונורא, גלוי – נעלם, קרוב – ורחוק לאין סוף, לא עוד אלא שאפילו הצרכים הבהמיים כאילו עטויים במעיל של דת (קידוש המאכל על ידי הקרבת חלק ידוע לאלילים, קידוש ההזדווגות המינית על ידי הזדווגות לשם הדת). הטבע האנושי עדיין חדש, והעולם חדש בשביל האדם, וכל מה שהאדם מכיר מהעולם הוא חי אותו, או משיג אותו השגה חיונית יותר ממה שהוא מכירו הכרה אנושית. השכל האנושי כאילו עדיין תחת האופק, פועל באדם בעיקר הדמיון האנושי, זה הנץ השכל או האור החוזר של השכל. העולם עדיין כולו סודיות ומסתורין – מצד אחד, מצד ההשגה הנפשית, החיוּנית; ומצד שני, מצד ההשגה ההכרתית, הכל פשוט, ודאי, באין עדיין די אור להסתכלות מושכלת ומרוכזת ולהבחנה מדויקת, ואין מקום לספק, זה היסוד התוסס בהכרה האנושית, המעורר לפעולה את כוח השופט, את המחשבה הסוקרת והחוקרת. השכל כאילו פועל רק פעולה רפלקטיבית, אבל כל פעולה רפלקטיבית, אבל לא פעולה מכוּונת, הגיונית. בעיני האדם הכל גלוי ונעלם כאחד, ודאי, מוּצק – וביחד עם זה מעורר תהייה, תהייה נפשית, שהיא כעין מעבר מן הוודאות החיונית אל הספק ההכרתי, אבל לא עצם הספק ההכרתי, המושכל.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.