יא    🔗

יוֹם יוֹם כִּי אֵט לְדַרְכִּי עוֹד נַפְשֵׁךְ לִי הוֹמִיָּה

וּכְעָלֶה נִדָּף אַחֲרַי נוֹהֶרֶת הִיא בִיגוֹנָהּ¹.

הָהּ, סִלְחִי לִי! בִּלְבָבֵךְ שָׁלַחְתִּי יָד בְּלִי-צְדִיָּה,

עֵת לִבֵּךְ עָנַד פְּאֵר בְּאַהֲבָה אַחֲרוֹנָה.

יֵשׁ אֲשֶׁר יַעֲבֹר אִישׁ בְּגַן יְפֵה-שַׁלֶּכֶת,

וְקָטַף פֶּרַח רַךְ וְיָחִיד מֵעַל שִׂיחַ,

וּמוֹלֵל אֶת הַפֶּרַח, בִּפְנוֹתוֹ אַט לָלֶכֶת,

עַד עָלָיו אֶחָד אֶחָד בָּרוּחַ כֵּן יַפְרִיחַ.