יג 🔗
נִפְרַדְתְּ דֹּם מִמֶּנִּי עַל אֵם-רְחוֹבוֹת רַבָּהּ.
רַק עֵינֵךְ כָּהֲתָה, חַכְלִילוּת פִּיךְ רַק נָסָה;
וּבְלֶכְתֵּךְ כְּבָר בַּלָּט — עוֹד פַּעַם דְּמוּתֵךְ סַבָּה,
וָאֶרְאֵךְ כְּאִלּוּ שַׁחַתְּ מִכֹּבֶד מַעֲמָסָה.
הָהּ, אַהֲבָה פוֹחֵזָה בֵּין שְׁנֵי לְבָבוֹת זָרִים!
לְגִילֵךְ בָּז הַכְּסִיל כְּמוֹ לְצַהֲלַת-זְנוּנִים,
אַךְ עִתֵּךְ כִּי חוֹלֶפֶת בְּלִי נֹחַם, בְּלִי נְדָרִים —
מָה-רַב הַכְּאֵב תַּשְׁאִירִי לִשְׁנֵי יְצוּרִים מְעֻנִּים!