ח    🔗

עַצֶּבֶת הָעֶרֶב אֶת בּוֹאָהּ הֵחִישָׁה,

וּשְׁנַיִם מִתְהַלְּכִים וּמְדַבְּרִים בְּלִי-קוֹל;

הָאֶחָד אִישׁ אוֹבֵד וּלְצִדּוֹ צֵל אִשָּׁה,

הָאֶחָד רַק יַחְקֹר אַף יַעֲמִיק לִשְׁאֹל:

— אָמַרְתִּי, בִּרְאוֹתִי אֶת רַגְלֵךְ הַחֲרֵדָה

בֵּין אַבְנֵי קְשִׁי-רוּחִי לְאשֶׁר הֲלֹךְ, —

זֹאת עַנְוַת-לְבָבֵךְ לִי תִהְיֶה לְעֵדָה,

עֵת תְּנַפְּצִי אֶל סְלָעַי אֶת גְּבִיעַ-הָרֹךְ.

הֶעָבַר זֶה לַחַשׁ בַּצְּלָלִים הַטְּמִירִים,

אוֹ עִצְּבוֹן הָעֶרֶב בִּגְדוֹתָיו יְפַךְ?

אוֹ מֹאזְנֵי-הַנֹּחַם, קַלִּילִים אִי-נִרְאִים,

יַעֲלוּ אַף יֵרְדוּ בָרוּחַ הָרַךְ?

— אָמַרְתִּי, עֵת אַהֲבָה אֶת שְׁנֵינוּ לָבָשָׁה,

גַּם-יַחַד נְבַלֶּה חֶלְדֵּנוּ עַד-גָּז, —

אַךְ חָצַב הַגּוֹרָל מֵרוּחִי הַקָּשָׁה

צוּר-חֶרֶב לִגְזֹר אֶת קִשְׁרֵנוּ כֹּה עָז.

גַּם מְנוּחַת-הַלַּיְלָה הֵחִישָׁה אֶת בּוֹאָהּ,

וּכְשָׁב אֶל אַחֲרִיתוֹ הִתְנַכֵּר הַכֹּל:

רַק צֵל אֶחָד יַעֲטֹף תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ —

אִישׁ בּוֹדֵד עוֹד הוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר בְּלִי-קוֹל:

— אָמַרְתִּי, גַּם בְּדִידוּת בְּמַטֵּה-הַבְּגִידָה

כִּי-תַךְ עַל לְבָבִי — לֹא תוֹצִיא יְלֵל, —

וְהִנֵּה הַסֶּלַע מֵרִבְצוֹ הֶחֱרִידָה

דְּמוּת-אִשָּׁה הַמְרַחֲפָה עַל-יָדִי כַצֵּל.