א 🔗
בְּמִכְלְאוֹת-חֲלוֹף נִסְגַּרְנוּ לְיוֹם-כְּלָיָה1,
וּצְלִיל נַפְשֵׁנוּ שָׁב אֶל נַהֲמַת הַיָּם: —
זֶה עֶצֶב עַז מִנְּשׂא בְּמַאֲפֵל דָּמְךָ נָם,
הוּא שָׁט בְּךָ כְּאֵד וּלְעָנָן טֶרֶם הָיָה.
כְּדַג-תַּחְתִּיּוֹת זָר הוּא צָף בְּמֵי-דוּמִיָה
וּדְמוּת כְּתַנִין לוֹ בִּמְצוּלַת חַיֵּי-כְרַךְ;
בִּמְקוֹם שָׁם יִשְׁקֹט עָם הוּא קוֹל לֹא-בִינוֹת רַךְ,
וּכְנָחָשׁ יִשֹּׁךְ אִישׁ עַל דֶּרֶך עִיר הוֹמִיָה.
כִּרְבוֹת חֲלִיפוֹת-הוֹד וַהֲמוֹן-יְקָר בַּקֶּרֶת —
כֵּן עָצְמוּ טַבְּעוֹת-עוֹרוֹ בִּזְוָעָה מְנֻמֶּרֶת,
וּבַאֲשֶׁר יִסְאַן עָם גַּם לַחַשׁ אַרְסוֹ רוֹעֵד.
מֵרְחוֹב לִרְחוֹב וּזְחֹל עַל אַבְנֵי-גִיר חֲלָקִים,
חֲלִיפוֹת נָח וָזָע, וְעֵר וְנָם בַּשְּׁוָקִים —
וְקִפֵּל אֶת טַבְּעוֹתָיו עַל מִפְתַּן בָּתֵּי-מוֹעֵד.
-
במקור “כְּלָיָד”. צ“ל ”כְּלָיָה". הערת פרוייקט בן יהודה. ↩