ג 🔗
רַק קְנֵה-נִבְרֶשֶׁת בּוֹדֵד עוֹד יָאִיר כְּעֵין שִׁמּוּרִים,
הַבַּיִת רֵיק מִבָּאָיו הַמַּהְגִּים עַד בּוֹא עֵת;
וּמֶלְצַר, אֲשֶׁר בּוֹשֵׁשׁ מִכּוּר-הֶעָשָׁן צֵאת,
מְנַעֵר מֵעַל פָּנָיו אֶת קְסָמָיו הָאֲרוּרִים.
בָּאוּלָם הָשְׁלַךְ שְׁכוֹל — זֶה הֵד כַּוֶּרֶת רֵיקָה,
בָּהּ דְּבוֹרֵי-אָדָם הָמוּ הֶמְיָתָן הֶמְיַת שָׁוְא;
זֶה דְמִי כָל בָּתֵּי-מוֹעֵד, בָּם יָבוֹא אָדָם רָב,
וְתוּגַת שִׂיג בַטָּלָה בַּחֲלָלָם מִתְאַפֵּקָה.
הַמֶּלְצַר יֵלֵךְ שֶׁפִי בְּצַעֲדוֹ אֶל הַדֶּלֶת,
כְּמוֹ מְכִתַּת לֵב וָלֵב — עַל דַּרְכּוֹ מִתְגּוֹלֶלֶת,
וּמְעוּכִים בַּאֲבַק-רַגְלָיו מַאֲוַיִּים לְאֵין סְפֹר. —
הָהּ, שִׁכְחַת לֵיל וָלֵיל — זוּ אִישׁ לֹא יָדַע סְפָרָהּ:
כַּאֲבַק-כְּנָפַיִם קַל לַדְּבוֹרָה הָעֲקָרָה,
כְּנֵפֶל לֵב גּוֹוֵעַ בַּלַּיְלָה חָזָה אוֹר.