מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בֶּן-שָׁנָה

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

מִבֹּקֶר יִיף בִּצְחוֹק חַכְלִילִי,

וּבְפִיו עַד-עֶרֶב לַהַג-רָז;

וּמַעֲנֶה רַךְ בִּתְכֵלֶת עֵינָיו

כְּחֶתֶף בָּא, כְּחֶתֶף גָּז.

מְלֹא-עוֹלָם יַעֲמֹד כֵּן לְפָנָיו,

וּצְרוֹר וּכְלִי לוֹ חֵקֶר רָב;

עַל שְׂפָתָיו בְּכִי כְּאִבְחַת גּוֹרָל,

וּבְחִידַת אַהֲבָה יִתֵּן צָו.

בִּזְרוֹעוֹת אִמּוֹ יִיקַר חִנּוֹ,

וּלְזָר רַק יַעְרִים דַּל וָתָם;

וּבְגַעַת בּוֹ כִמְעַט יַד-חַיָּיו —

בְּעֶרֶשׂ-טוֹב כְּבָא לִבּוֹ נָם.

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

מושיע ורב

מאת קרל אמיל פרנצוז / שמואל ליב ציטרון (פרוזה)

א.

האיש אשר נהגהו גם הביאהו המקרה מימיו אל העיר ברנע, – האיש ההוא התודע שמה, בלי תפוגה, אל חנה הזקנה אם הקהלה וינחל לו ענג ונחת בלי מצרים משכלה הכביר ומרגשותיה הנעלים, מטוב לבה והרוח הנדיבה אשר סמכתה; והאיש אשר לא היה בעיר הזאת, לא על נקלה יוכל לשער בנפשו מה מאד רבתה וגדלה חכמת לב האשה הזאת ומה נעים היה להביט בפניה, אשר רוח חן וחסד היה שפוך עליהם תמיד. כל אנשי העיר, לא רק ניניה ונכדיה, קראו לה תמיד בשם “אמנו הזקנה”, ואמנם לא לחנם כנוה בשם הזה, יען כי במשך כל ימי חייה הארוכים הרבתה בלי הרף עשות טוב וחסד לכל אובד ונדח ותפרה צדקה ותצמיח ישועה לכל איש מצוק ומר נפש, ולכל מוכי הזמן הושיטה יד עזרה בדבר שפתים ובפעל כפים, ואלה אשר לא היה להם כל חפץ בכספה ובעצתה, בקרוה בעתות המרגע בחפץ נפש בביתה, למען התענג על מתק מדברותיה ונעם ספוריה אשר ידעה לספר באזניהם בטוב טעם ודעת. וכל העם הוקירו אותה ויגדלו וירוממו את שמה בגלל ספוריה כבגלל רב צדקותיה וחסדיה, ואלה אשר עברו בימי שבתות הקיץ, בשעה השלישית אחרי הצהרים, על פני בית התפלה הישן, יכלו לראות בעליל לעינים את המון האנשים אשר הקשיבו ויאזינו לאמרותיה וכבכורה בטרם קיץ בלעו את כל מלה והגה אשר יצא מפיה, וכמו כן יכלו להוכח לשמע אזניהם לדעת, כי אמנם יאתה לה התהלה והתפארת אשר פזרו לה שומעי ספוריה מלא חפנים. אדני ספוריה הטבעו על מקרים שונים לקוחים מחיי עדת בני ישראל בברנע אשר ראתם בעיניה או כי שמעה על אודותם להשמעות אזנים, ואף עט כל סופר מהיר יקצר לתאר במו את ההוד וההדר ששותה המספרת על כל מבטאיה, ניביה ונאומיה ואת רב החן והיפי שעטרה בהם כפעם בפעם את מדברותיה, ואם גם אחרי זאת אערב הפעם את לבבי לתת בעטי הדל לפני הקוראים הנכבדים אחד מספוריה אלה הנקוב בשם “מושיע ורב”, הנני לוקח לי קרנים לעשות זאת, אך מאשר כי שמעתי את הספור הזה מפי הזקנה פעמים אין ספורות בהיותו לענג נפשה וששון לבה וישביענה תמיד נעימות אין קץ, ועל כן תאמצני תקותי כי לא תבצר ממני לספר אותו בצביונו ובהדרו כמו שיצא מפיה, מבלי הכשל בלשוני והנקש בשנוני.

– מי גדול ומי קטן? – החלה חנה לדבר – מי אדיר ומי רפה-ידים?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.