מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַפַּרְדֵּס

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

“אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס…”

א

הַפַּרְדֵּס נָטוּעַ אִילָנוֹת הֲלָכָה,

אֲמִירֵי אַגָדָה בִּשְׂדֵרוֹת נֶעֱזָבוֹת;

סְבַךְ רַעֲנָן צוֹמֵחַ מִבִּינָה נִשְׁכָּחָה,

חֲשׂוּפִים יִתְפַּתְּלוּ שָׁרְשֵׁי נִשְׂגָבוֹת.

נֵרְדְּ דִּמְיוֹן לֹא עַז יְצַף דֶּקֶל קֵרֵחַ.

וְאֵזוֹב עֲנָוָה עַל גְּזָעִים עַתִּיקִים;

בִּרְקַב אַרְזֵי-אֵל פִּרְחֵי-תֹם חִדְלֵי רֵיחַ.

וְשָׂרִיגֵי בְאוּשִׁים לָבֶטַח מוֹרִיקִים.

וְכָבוּל הַפַּרְדֵּס עַל עֵצָיו וּפְרָחָיו

כְּגַן נָטַע אֵל בְּיָד נִמְהָרָה וּזְעוּמָה;

וְגָדוֹל הַפַּרְדֵּס וְנָסַב וְרָחַב —

וּבְקִרְבּוֹ כְּאֹהֶל דַּל מָט בֵּית-הָאֻמָּה.

ב

אֻמָּה קְטַנָּה וְקַשּׁוּבָה

עֻלְפָּה דֹם בִּמְלוּנַת-אֵימִים,

וְיוֹם וָלַילָה תִּכְבַּד אָזְנָהּ

בְּרֹן הָעֵצִים הַשּׁוֹמֵמִים.

אָלַת בְּרִית אֶת פִּיהָ סָגְרָה,

חוֹתַם-אֵל עַל סְגוֹר לְבָבָהּ;

אַךְ בְּרוּחָהּ תִּרְגַּז תָּמִיד

חִידַת שֶׂפֶק וּמַחֲשָׁבָה:

אִם לֹא נָסַב זֶה הַפַּרְדֵּס

כְּגוֹרַל-עַד וִיגוֹן נְצָחִים,

וְרַק סְחַרְחֹרֶת-הֶבֶל אַחַת

אֵמוּן נוֹטְרָיו הַנִּדָּחִים?

ג

אַרְבָּעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס הַזֶּה,

לִרְאוֹת לָמָּה יִגְדַּל לְפֶרַע וּלְמוֹרָא;

מַה נָּשְׁרָה לָעַד שָׁם הַנִּצָּה הַצְּחֹרָה,

זוֹ חֶמְדַּת כָּל עָם וְתִפְאֶרֶת לָהּ קֹרָא

בִּמְלִיצַת כָּל פֶּה.

וַיִּלְאוּ אַרְבַּעְתָּם לִמְצֹא נָתִיב צַר

בּוֹ יֵלְכוּ לְתֻמָּם דּוֹר חַי וּמוֹרָשָׁה;

וַתַּךְ אֶת הַשְּׁנַיִם הֶחָזוּת הַקָּשָׁה,

וְרוּחַ שְׁאָט אֶת הַשְּׁלִישִׁי לָבָשָׁה —

וַיִּפֶן כְּזָר.

הָרְבִיעִי הִתְהַלֵּךְ בְּשָׁלוֹם וּבְתֹם,

וְנַפְשׁוֹ הִתְעַטְּפָה בְּסוֹדָהּ וּבְגִילָהּ;

אַךְ שֶׁמֶץ מִגִּיל זֶה הָעֵת לֹא הִצִּילָה,

וּפִתְרוֹן הַסּוֹד יְצוּר אֱנוֹשׁ לֹא גִלָּה

עַד אַחֲרוֹן הַיּוֹם.

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

חֲמִשָׁה וְעֶשְרִים שֶׁקֶל

מאת שמואל נחום כהנובסקי (פרוזה)

(יסודו בהגדת ההמון בבעל פרצים)

א

קורות ימי חייו, ישאו בד בבד, את קורות ימי חיי העם אשר מקרבו יצא: הדיוט, מלך והדיוט!

לפנים בימי נעוריו: בן ציון; בימי העמידה. רבי בן ציון; ובבית אלהים, מורנו רבי בן ציון; ולעת זקנה נִטל ממנו גם ה“רבי”, גם ה“מורנו”, ויהי בן ציון! ככל בני ציון!…

ושנוי השם, או ההוספה והגרעון, הם יספרו במלה אחת את תולדות ימי חייו: הוא היה כאחד העם, ואחרי כן גבר מורם מעם, גבר צולח, ובאחרונה גבר לא יצלח.

גורל רבבות אלפי ישראל הוא! רבבות אלפי בני אדם נקלעים בכף הקלע מסוף העולם ועד סופו, מצפון עד ים; רבבות אלפי רוחות פורחות באויר, ונפשות חוטאות ונמקות בעון אבותיהן, הנעות ונדות בעולם התהו, ולא תדענה: מתי תמצאנה מנוחת עולמים?..

הראיתם איש יהודי מאֻשר בתבל אשר זקנתו לא בישה את ילדותו? או אשר ילדותו לא בישה את זקנתו? הראיתם יהודי, אשר על דרך חייו לא פגש סלעי מגור, או תהום רבה?

חיי היהודי שונים הם מחיי כל בני האדם, אשר על פני האדמה! מספר ימי חייו, הוא מספר אסונות ותלאות, מספר תמורות וחליפות, לשבט ולחסד! הנה הוא רוכב על סוס אביר כגבור פרש, מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות, והתעיף עינך בו, ואיננו! הנה הוא מרמס תחת כפות רגליו, תחת פרסות הברזל, הוא נפל ממרום הר עמדתו, ובגללו לנצח יאבד!

ורבי בן ציון זכר ולא שכח גם רגע קטן, כי יהודי הוא, ולא הלך שולל כמרבית אחיו המאשרים המדֻמים, אשר בראשונה יונו את גבר עמיתם, ואחרי כן יונו גם את נפשם המה!

בשובו פַעַמַיִם בשנה, לפני חג המצות וחג הסוכות, מטור-מלכא קרית עזו, אשר ישב בתוכה, בתור סוכן ראשי לכל סוחרי תבואות שדי בארץ מולדתו, ובני כרכמיש קטני הנפש אשר שאת הכסף תבעתם, שתו בחלקות לו, והמיחלים לחסדו השמיעו באזניו חנף, ויקראו לו: “גביר” “שוע” “קצין”, לא נפתה לבו להוקיר כבוד שוא זה, ולקבלהו באהבה וברצון; ואם כי לא השמיע כזאת במו פיו, ולא כהה במחניפיו, ומחליקים לו לשון; אבל בלבו בזה להם:

– הוי עברים עורים! מה הוא עשרי? רוח בכברה! או קצף על פני מים!..

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.