רקע
יעקב שטיינברג
הַפַּרְדֵּס
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: דביר; 1959

“אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס…”

 

א

הַפַּרְדֵּס נָטוּעַ אִילָנוֹת הֲלָכָה,

אֲמִירֵי אַגָדָה בִּשְׂדֵרוֹת נֶעֱזָבוֹת;

סְבַךְ רַעֲנָן צוֹמֵחַ מִבִּינָה נִשְׁכָּחָה,

חֲשׂוּפִים יִתְפַּתְּלוּ שָׁרְשֵׁי נִשְׂגָבוֹת.

נֵרְדְּ דִּמְיוֹן לֹא עַז יְצַף דֶּקֶל קֵרֵחַ.

וְאֵזוֹב עֲנָוָה עַל גְּזָעִים עַתִּיקִים;

בִּרְקַב אַרְזֵי-אֵל פִּרְחֵי-תֹם חִדְלֵי רֵיחַ.

וְשָׂרִיגֵי בְאוּשִׁים לָבֶטַח מוֹרִיקִים.

וְכָבוּל הַפַּרְדֵּס עַל עֵצָיו וּפְרָחָיו

כְּגַן נָטַע אֵל בְּיָד נִמְהָרָה וּזְעוּמָה;

וְגָדוֹל הַפַּרְדֵּס וְנָסַב וְרָחַב —

וּבְקִרְבּוֹ כְּאֹהֶל דַּל מָט בֵּית-הָאֻמָּה.

 

ב

אֻמָּה קְטַנָּה וְקַשּׁוּבָה

עֻלְפָּה דֹם בִּמְלוּנַת-אֵימִים,

וְיוֹם וָלַילָה תִּכְבַּד אָזְנָהּ

בְּרֹן הָעֵצִים הַשּׁוֹמֵמִים.

אָלַת בְּרִית אֶת פִּיהָ סָגְרָה,

חוֹתַם-אֵל עַל סְגוֹר לְבָבָהּ;

אַךְ בְּרוּחָהּ תִּרְגַּז תָּמִיד

חִידַת שֶׂפֶק וּמַחֲשָׁבָה:

אִם לֹא נָסַב זֶה הַפַּרְדֵּס

כְּגוֹרַל-עַד וִיגוֹן נְצָחִים,

וְרַק סְחַרְחֹרֶת-הֶבֶל אַחַת

אֵמוּן נוֹטְרָיו הַנִּדָּחִים?

 

ג

אַרְבָּעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס הַזֶּה,

לִרְאוֹת לָמָּה יִגְדַּל לְפֶרַע וּלְמוֹרָא;

מַה נָּשְׁרָה לָעַד שָׁם הַנִּצָּה הַצְּחֹרָה,

זוֹ חֶמְדַּת כָּל עָם וְתִפְאֶרֶת לָהּ קֹרָא

בִּמְלִיצַת כָּל פֶּה.

וַיִּלְאוּ אַרְבַּעְתָּם לִמְצֹא נָתִיב צַר

בּוֹ יֵלְכוּ לְתֻמָּם דּוֹר חַי וּמוֹרָשָׁה;

וַתַּךְ אֶת הַשְּׁנַיִם הֶחָזוּת הַקָּשָׁה,

וְרוּחַ שְׁאָט אֶת הַשְּׁלִישִׁי לָבָשָׁה —

וַיִּפֶן כְּזָר.

הָרְבִיעִי הִתְהַלֵּךְ בְּשָׁלוֹם וּבְתֹם,

וְנַפְשׁוֹ הִתְעַטְּפָה בְּסוֹדָהּ וּבְגִילָהּ;

אַךְ שֶׁמֶץ מִגִּיל זֶה הָעֵת לֹא הִצִּילָה,

וּפִתְרוֹן הַסּוֹד יְצוּר אֱנוֹשׁ לֹא גִלָּה

עַד אַחֲרוֹן הַיּוֹם.

המלצות קוראים
תגיות